הרב שמוליק מלוב, מנאלי

מאז בואנו לשליחות במנאלי (עיירת נופש וקייט בעמק קולו שבהודו) הננו נעזרים בכלי התלת-גלגלי המכונה ריקשה (תוקתוק). אמנם היא לא מהמשופרים והמשוכללים אך הנסיעה בו היא חוויתית בעיקר מההיבט הכלכלי...

לאחרונה התחלנו להשתמש בכלי התלת-גלגלי גם ככלי פרסום... הכל התחיל כשיום אחד אני עולה לריקשה וכשאני מתיישב במושב, עיני צדה מודעה בעברית המבשרת על מסיבה לצעירים.

התלהבתי מהרעיון והחלטתי שאין סיבה שלא נשתמש ם אנו באותו רעיון. אך למה מבפנים, אם אפשר מבחוץ.

וכך, שבוע אחרי יצאנו מצויידים במודעות גדולות, הגענו למקום המפגש של נהגי הריקשה וביקשנו מהם לתלות מודעה המזמינה את התרמילאים לקבלת שבת. את המודעה רצינו לתלות על ה"חלון" האחורי של הריקשה.. בהתחלה הרעיון היה נראה הזוי ורוב הנהגים סירבו אך החלק הקטן שכן הסכים היווה פריצת דרך בפרסום שלנו במנאלי.. וכך עמדנו והדבקנו עם סלוטייפ על חלקו האחורי של הריקשה את המודעה/הזמנה.

באחת ההפוגות עוצרת על ידינו ריקשה. נהגה מצביע על החלון האחורי הקרוע של הריקשה (למי שלא יודע החלון והגג של הריקשה עשוי מבד) ומבקש שנאטום את החלון הקרוע באמצעות המודעה, כמובן שהסכמנו.. כבקשיש ע"כ שהוא הסכים לתלות מודעה הוא ביקש עוד רצועת סלוטייפ לאטום עוד חור בריקשה...

בשבוע שלאחר-מכן כל הנהגים שעצרנו וביקשנו לתלות מודעות נעתרו בשמחה "לעזור" לנו במסע הפרסום ללא ששכחו לבקש רצועת סלוטייפ ועוד רצועה ועוד רצועה... לאטום את החורים בריקשה..

בשבוע האחרון עם תום מסע ההדבקות הריקשתיות הודעתי לנהגים שהחל מהשבוע הבא כל יום חמישי בשעה 15:00 כל נהגי הריקשה חונים בשיירה בחזית הבית חב"ד כשבמפגש זה נתלה מודעות על קבלת שבת וכמובן נזגג (סליחה נדביק) את החלונות הקרועים בסלוטייפ...

את התגובה למסע פרסום זה קיבלנו בליל שבת כשהגיעה לסעודה משפחה אמריקאית קונסרבטיבית (ישראלים לשעבר) הבעל מרצה בכלכלה והגיע עם משפחתו למסע הרצאות.

הם נכנסו עם המונית למנאלי כשלפניהם נסעה הפרסומאית "שלנו" כמובן הריקשה הבן בן ה-13 צעק אבא כתוב כאן קבלת שבת. הם ביקשו מהריקשה לעצור ולקרוא את האותיות הקטנות וכך הגיעו לסעודת שבת... בית-חב"ד או זגגיה תחליטו אתם...