הילד הוא המטה שלנו ● תבלין לשבת
תלונות והאשמות קשות נשמעות מידי פעם על מוסדות החינוך, על כך שהם לא מחנכים היטב את הילדים. לפעמים אנו נוטים לקבוע כי "האשמים" במצב העגום של ילדינו הם החברים "הלא טובים" שמתחברים איתם.
לשלוח את ילדינו זה דבר קל ופשוט אבל אנחנו לא לוקחים בחשבון, שגם כאשר אנו שולחים אותם זה עדיין באחריותנו.
פרשת השבוע מתחילה בפסוקים: "וידבר ה' אל משה לאמר: שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל, איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו, כל נשיא בהם".
יש מצבים בהם אנו שולחים את הילדים לשחק עם חברים, ולא משנה איזה חברים, העיקר שילך. יש מקרים שאנו מוכנים לתת לילד את מבוקשו, העיקר שיהיה בשקט.
אחד הדברים שאנו יכולים ללמוד מפרשת השבוע, איך נוכל לשלוח את ילדינו בבטחה וללא חשש, אלא אדרבה, להעצים את הילד. והדברים האלה תקפים גם בקשר לכל אדם אחר שהולך בשליחותינו.
נשאלת השאלה: למה הקב"ה אומר למשה "שלח לך" הרי משה עשה את זה למען כל העם?
ישנם מצבים שאנו שולחים אדם לעשות משהו למעננו אבל בתוכנו אנו בספק אם זה יתבצע עד הסוף ולשביעות רצוננו, אחד הדברים הכי נפוצים שקורים הוא, שאנו מאמינים שאנו יכולים לעשות את הדבר הרבה יותר טוב מהשני אבל בלית ברירה אנו שולחים מישהו למשימה. ובכך אנו יוצרים לו מרחב פעולה מצומצם ופוגמים ביכולתו להביא תוצאות טובות.
"שלח לך" אנו יכולים ללמוד מזה, שכשאנו שולחים מישהו, כדאי שנזכור שאנו שולחים חלק מאיתנו, ואנו שולחים אותו בשבילנו, וכל זמן שהוא פועל תחת שליחותינו, וזה באחריותנו לאפשר לו מקסימום אפשרויות, להבאת תוצאות טובות. דבר נוסף שאנו יכולים ללמוד מפרשה זה הנושא של הייחודיות של כל אחד בעולם.
נשאלת שאלה: למה כתוב "איש אחד איש אחד" לכאורה היה מספיק לכתוב "איש אחד" ותו לא, למה פעמיים?
ישנם כמה דברים שיכולים לעזור לנו במשימה של לשלוח שליח, שלא תזלזלו זאת אכן משימה!
א. כאשר נזכור ונכבד את זה שלכל אחד מאיתנו יש ייחודיות שאין לאף אחד אחר, כל אחד מאיתנו עושה את הדברים באופן שונה, וכל אחד רואה את העולם ואת הסיטואציה באור שונה. זה יאפשר לנו לשלוח את השני ולהיות רגועים.
ב. אחת הסיבות שגורמות לקונפליקטים בין המשלח לשולח היא, המחשבה של השולח שהשני הבין בדיוק מה היא מטרת השליחות.
כשאנו נזכור שכל אחד מבין אחרת, וניקח אחריות להסביר לשליח במילים שלו, ואנו נמצא את הדרך שהוא יבין בדיוק את מה שאנו מבקשים ממנו, אז מה שיאפשר לו וימלא את שליחותו על הצד הטוב ביותר.
שאלה נוספת: מדוע נכתב "למטה אבותיו", למה לא נאמר לשבטו?
אחד הדברים שאנו יכולים ללמוד ממילים אלו הוא, שכאשר אנו שולחים את הילדים, בין למוסד החינוכי, לחברים או לגן המשחקים, כדאי שנזכור שהילד הוא המטה שלנו, המקל שמחזיק את הדגל שלנו, וכמו כל מטה הוא עומד אך ורק אם אנו נחזיק אותו, ונדאג שהוא יעמוד חזק ואיתן.
שאלות שהמאמן היה שואל אותך באימון:
א. אלו דברים אתה מבקש והם אינם מתבצעים?
ב. באיזה מילים או הגדרות שונות אתה יכול להשתמש כדי שהשני יוכל להבין את מבוקשך יותר ברור?
ג. האם אתה מרגיש שאתה נותן מספיק תשומת לב לילדים שלך? מה תעשה כדי לשפר את זה
אם התשובה לא?
בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג
מאפשרים לכם לקבל
