עליבותה של הנציגות החרדית בעיריית ירושלים

הרב שמואל-חיים פופנהיים

מי שעוד צריך הוכחה לצדקת דרכה של 'העדה החרדית', במה שהיא מתבדלת ואינה לוקחת חלק בפוליטיקה הממשלתית והעירונית, יפקח עיניים ויראה לנוכח את מה שקרה בעיריית ירושלים עם פרשת פתיחת חניון 'ספרא' תוך חילולי שבת המוניים, והמסרים מסביב לפרשה מצד החרדים-המפלגתיים.

זה התחיל בהודעתו של מר ר. שפתיחת החניון נעשה בהסכמת הנציגים החרדיים אחרי שהתייעצו עם רבנים. כאשר נשאל הרה"צ ... אם הוא התיר את פתיחת החניון הוא הזדעזע וקרא את ר. לסדר ואילצו להגיע לגאב"ד ירושלים ולקבל את חוות דעתו. שם כבר היה לו גירסה אחרת. גם ב'המודיע' הגרסאות מתחלפות מיום ליום.

פ. אמר ביום חמישי שאין שום בעיה בהפעלת החניון ובכלל אין פה שאלה לרב. לדבריו, גם לופוליאנסקי רצה בעצם לפתוח זאת, אבל היו לו בעיות עם מאן-דהוא שהלשין עליו בתמידות אצל הרב אלישיב, ופתאום ביום שישי, משרק נשאל הגרי"ש אלישיב וענה בשופי שאין שום היתר לפתוח את החניון, ואדרבה יש לצאת ולמחות על כך, גם פ. החל מחליף את הגרסאות שלו.

ל. גם הוא מסביר, ואומר שהייתה התייעצות מטעם ראש העירייה עם הנציגות החרדית, ונציגים חרדיים נתנו להבין שלא תפרוץ על כך סערה. בבית הגאב"ד וב'המודיע' הוא משנה קצת לכבוד השלום.

היועץ החרדי של ראש העיר מגיע עם ראש העיר לפגישה מכובדת עם כל חברי הביד"צ, וכשהוא עם לבוש וצורה חרדית, מתווכח עם חברי הביד"צ לקבל את גרסת המחלל שבת ופורץ הגדר, מול גדולי ישראל הכואבים את חילול ירושלים וחילול השבת, ומקבל על כך נזיפה קשה מהגאב"ד וחברי הביד"צ.

הם ממשיכים לצחוק על המתריעים מפני חילולי השבת, ומציירים במוחם הפגנה סוערת של חמש עשרה בטלנים ירושלמים, שדי בהינף יד אחת לעשות להם דה-לגיטימציה, והם בשלהם ממשיכים בברית הידידות ומשאבת האינטרסים שלהם עם ראש העירייה, ולשבת קדשנו, לו פתרונים.

העוצמה והיופי המרהיב של רבבת שומרי תורה ומצוות אשר יצאו למחות ולהתריע – מהדהדת היטב באוזניהם של אותם נציגים שהם שנואי נפשם של 'העדה החרדית' וההנהגה התורתית העליונה שלה.



אני יודע שבציבור החרדי-מפלגתי הוכו בהלם מהכח והעוצמה של ההפגנה. אני יודע שהגבאים... המומים מהאלפים שיצאו, אני יודע שב... מתוסכלים, כך ב... ובעוד מקומות.

זה היה מפגן ענק של קידוש השם. מפגן עוצמתי של ציות לגדולי ישראל. כנס ענק של שומרי שבת ומקדשי שביעי אשר הביעו את כאבם ומחאתם מול חילולי השבת של העירייה. זהו המסר של המפגן הזה, זו היתה יופייה וכבודה, ומי שהתעלם ממנו לפני העצרת או ניסה להמעיט מערכה, זו הבעיה שלו, ומי שירצה להתכחש למטרתה, ולהיתפש לדברי שוליים ולמקרים שוליים, הוא חוטא לאמת, ועושה זאת במזיד מתוך אטימות והתכחשות לקיומם של רבבות אלפי ישראל, אלו שהיו בהפגנה ואלו שלא היו, שזו הייתה צעקתם וזעקתם.

זה שבוע ימים, ש'העדה החרדית' שאין לה אינטרסים בעירייה, הם לא חלק ממועצת העירייה, ואינם ניזונים על פיה, הורידה את המסווה מעל הפנים המכוערות של הפוליטיקה החרדית בתוככי העירייה, ואמרה: לא! אין יהודי אחד ובוודאי שלא פוסק הלכה, שיוכל להתיר את חילולי השבת של העירייה! רבותינו מרן הגאב"ד והביד"צ קראו לנוגעים בדבר למנוע את הפירצה, ובד בבד נשלחו מסרים ובאו בדברים עם רבנים ופוסקי הלכה בקשת הרחבה של ציבור שומרי הדת והשבת, בכדי לתאם דברים.

הנציגות החרדית בעירייה התדרדרו למדרון וירדו לתחתית שאין למטה ממנו. הם מצטיירים עתה בעיני רבים בציבור כקלי דעת, אנשים שעושים 'מסחרא' על חשבון השבת ומוכנים לפשרות, ולא שואלים את גדולי ישראל. וגדולי ישראל אינם נרתעים מלומר זאת ולהתנער מהם, ולחוות דעה שאסור לוותר על פתיחת החניונים.

זו חטאתם של הנציגים ודובריהם, וגם חלק מהתקשורת החרדית הכתובה והמשודרת, אם במודע ואם שלא במודע, כאלו שהיו פעם חלק מהעדה החרדית וכאלו שמעולם לא אהבו את החוג הזה, שפיתחו עם השנים איבה ומשטמה ארסנית כלפי העדה החרדית והנהגתה, מערבבים מאוויות אישיות עם התמונה הכללית, והם חושבים שאם הם יתעלמו מציבור זה, או יתקיפו אותם, אז לא תהא לקבוצה זו שום השפעה בציבור, וזה מה שהביא אותם לכשלון.

לעומתם, מפגן האדיר הוכיח לכל העולם, ובעיקר הדהד בציבור החרדי על נציגיו ומנהיגיו, שיש הנהגה תורתית בירושלים. יש תורה בירושלים ויש דעת-תורה. ההפגנה האדירה הוכיחה לכל העולם שמי שהשבת יקרה בעיניו צריך להיות בצד השני של ראש העיר ונציגיו.

חשוב לי גם להדגיש ולומר, כי אמנם הייתה בשבת הפגנה מכובדת ועוצמתית שירושלים לא ראתה כמותה כבר שנים רבות, אבל אחרי שהרבנים והמכובדים כבר עזבו את המקום, ותוך כדי עזיבתם החלה המשטרה להדוף את הציבור לתוככי שכונת מאה שערים, ואז הייתה לדאבוני התנכלות של יחידים, צעירים משולהבים, שחיללו את השבת והרימו אבנים לזרוק, וזו תופעה פסולה שולית ופושעת, הנותנת עילה לשונאי היהדות החרדית ולאלו האוהבים להשחיר את פניה היפות של העדה החרדית, להכריז על הפגנה סוערת, וזריקת אבנים, השנאת הציבור החרדי, וכל הכותרות האחרות, שהעיתונות והתקשורת החופשית וגם החרדית-מפלגתית [ובהדגש י"א מפופוליטיקה...] אוהבים להדגיש במפגנים של החרדים.

האלפים שיצאו להפגין בשבת שעברה, וימשיכו לעשות זאת עד למיגור הפירצה, הכריזו: יש תורה בישראל, יש דעת תורה, ועלינו לשמור על קדושת השבת וכבודה של ירושלים, וקוראים לכל הציבור החרדי להתחבר למאבק. "ישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה". ונצח ישראל לא ישקר.

● ● ●

מלחמה על שום מה

הרב דוד מאיר דרוקמן

ההפגנות בירושלים, 'העיידה', החרדים, הנציגים החרדים, העירייה והעומד בראשה, הנציגים החרדים בעירייה, וכמובן 'השבאבניקים' – להתקרב לכל הנושאים הטעונים האלה אתה בהכרח דורך על יבלות אם לא על מטעני נפץ. למרות כל זאת, נעשה בע"ה 'השתדלות' לעשות קצת 'סדר בראש' בכל הקשור לפחות לחלק מהדברים. וה' יצילני משגיאות, מפגיעות ומפגע רע.

ריש מילין, ייאמר וייכתב ברורות, שחובה גמורה על קהלא קדישא די בכל אתר ואתר, להישמע ולציית להוראות, בפרט בענייני ציבור, של המרא דאתרא. ובענייננו – בית-דין-צדק של 'העדה החרדית' ובראשם הגה"צ הגאב"ד שליט"א קראו להפגין נגד פתיחת החניונים בשבת, ובמילא, ה"בעלי בתים" הנמנים על 'העדה חרדית' פשיטא שצריכים לקיים הוראת רבותיהם ה'מרי דאתרא'. ולעניות דעתי הקלושה כל תושב קרתא דשופרייא צריך לקיים את ה"חבר אני לכל אשר יראוך". נקודה.

ותוך כדי כתיבת הדברים, אני נזכר, שבאחת הערים בארץ קרא רב העיר לצאת להפגנה למען השבת, והיו חסידי חב"ד תושבי המקום שחשבו לתומם ש"אין זה דרכנו לצאת בהפגנות", ולאחר מכן 'חטפו על הראש' מהרבי זי"ע, לאמור: הייתכן שהמרא דאתרא יוצא בקריאה לצאת להפגנה ולא נענים לו?! ואפרופו 'הפגנות' – הרבי התבטא פעם ש"אם הם ('הקנאים') לא היו מארגנים את ההפגנות – אנחנו היינו צריכים לעשות זאת"...

●

אבל, וכאן בא ה-'א-ב-ל' הגדול; הגה"צ הגאב"ד ובית דינו הרי לא קבעו האם ההפגנה צריכה לשאת אופי של 'שריפת פחי אשפה', ביטויי נאצה, השלכת חיתולים, או שמא צריכה להיות המחאה בנוסח רבי עמרם בלויא זצ"ל בשעתו, בהפגנות נוכח חילולי השבת של 'קולנוע אדיסון' המיתולוגי שאיננו עוד.

רבי עמרם זצ"ל כידוע, במגמה לשבש את פעולת מכירת הכרטיסים לקולנוע קודם יציאת השבת, היה תוחב ראשו לתוך חלון קופת בית הקולנוע וכך 'סתם' את הגישה לדלפק מכירת הכרטיסים... ר' עמרם, גוו נתן למכים ולחייו למורטים ולחבטות של אלות השוטרים, אבל - מעולם לא 'החזיר'. כלל מקודש היה לו: "אני, אינני מרים יד על יהודי". למותר לציין שלא צעק על שוטר 'נאצי' גם כשסבל מכלימות ורוק.

ובעניין זה ראוי לציין מה שכתב פוסק דורו הגה"ק אדמו"ר 'הצמח צדק' זי"ע בספרו המעמיק 'דרך מצוותיך' (עמ' 178, הפיסוק שלי): "...שיש בני אדם שעיקר חיותם הוא כשפועלים דין בבני אדם. כנראה בחוש כאשר יקרה לבני אדם הללו אנשים עוברי עבירה – תיכף מתחמם לבבם ויתמלאו חימה וכעס להענישם ולהכותם מכות אכזרי ורציחה ממש ובפועל ידם דוקא, ולא ינוחו ולא ישקטו עד עשות בהם פעולה הרעה בתכלית. והיינו מצד שטבעם רע בעצם, על כן זאת הרעה שיפעלו בבני אדם – תחיה אותם חיות וקיום נצחי, ובלעדו אין להם חיות כלל, ובבוא לידם פעולת הרציחה – כאילו מתחדש נפשם מצד שזה חיותם....הגם שילבישו הדבר לשם שמים על שעבר עבירה – אין זה אמת כלל, כי באמת הוא ית' מלא רחמים וחסד....אלא שזהו מצד מזג רוע הנפש מוטבעת מגבורות קשות להריע ולהעניש".

פירושים מיותרים.

דוד המלך מלמדנו בתהילים – "מאוייבי תחכמני": כידוע בימי שישי מתוחים בירושלים עקב 'התרעות בטחוניות' - מגבילה המשטרה את גיל הישמעאלים העולים לבית תיפלתם בשיקוץ שעל הר הבית, ולא מאפשרת כניסה של צעירים שלמטה מגיל 40. אולי, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות – גם כאן היה מקום, לא לאפשר השתתפות בהפגנות השבת – לילדים ונערים, ואף לא לאברכים צעירים למטה מגיל 30, שהרי גם בהלכה מצינו (לגבי ש"ץ בימים נוראים) – "שיהיה בן שלושים שנה שאז כבר נח רתיחת הדם של בחרותו ונכנע ליבו". בכך, נוכל קצת להבטיח שהמפגינים והמוחים תהיה כוונתם סטרילית וטהורה למען קדושת השבת וירושלים, ולא כתוצאה ממניעים היפר-אקטיביים חבויים שבנפש, ומתוך שאיפה להשתוללות והתפרקות.

●

ומעניין לעניין באותו עניין, הנני בשאלה קטנה של חיבה למשתתפי ההפגנה והמחאה הגדולה למען השבת: מדוע כמעט ולא הפגנתם נוכחות עד כה בפעולות 'המחאה' הענקיות שהיו בעבר ומתקיימות בהווה בארצנו הק' ובכל רחבי העולם למען כבודה של השבת? האם לא ידעתם שיום יום מתקיימות 'הפגנות', בהיקף, לא של אלפים, אלא במסות של מאות אלפים למען השבת? איפה? היכן? לא שמעתם – אה? הסכיתו ושמעו ואגלה לאוזנכם 'נסתרות' אשר לא שערום אבותיכם: בכל פינות העולם כמעט, יוצאים שלוחי חב"ד ומתדפקים על דלתות יהודים, ומדברים על ליבם להכניס את קדושת השבת למעונם, לפחות, ע"י הדלקת נרות שבת של נשים ונערות.



כן, וזה לא מספר אך לפרסום בתקשורת, אכן, עקב פעילות זו, וכן כתוצאה מתרומתם הברוכה של עוד ארגוני תשובה כן ירבו שהצטרפו בעיקר ב-30 השנים האחרונות למשימת קודש של החדרת ערכי יהדות - מאות אלפים של יהודים נזכרו ונזכרים בקדושת השבת, מה שמביא במישרין ובעקיפין לאלפים-אלפים להתחיל לשמור שבת מלכתא בפועל ממש!!!

כשאני מסתכל על רשימת הגאונים הצדיקים חברי הבד"צ ולרבות הגאונים המוצי"ם – שליט"א שב'עדה', דומני שלא אגזים אם אקבע שכמעט רובם ככולם רואים את עצמם (לפחות במובן המגזרי) כהולכים בנתיבי הבעש"ט הקדוש. והרי כל בר בי רב דחד יומא יודע, כי המוטיב המרכזי בשיטת הבעש"ט היא כי 'חושך אין מגרשים במקלות' אלא 'מעט אור דוחה הרבה חושך'. ועוד לימדונו הבעש"ט ותלמידיו הקדושים כי לכל יהודי, יהיה אשר יהיה יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" ואפילו אצל 'פושעי ישראל'. ובמיוחד בדורנו, שרובא דרובא של מחללי השבתות אינם עונים להגדרה של 'פושעי ישראל' ו'מומרים' שהרי הם בבחינת 'תינוקות שנשבו'. כך פסק לא רק הרבי מליבאוויטש אלא גם החזון איש זצ"ל! ועד כדי כך דברים מגיעים, שהחזו"א דן, האם בכלל לאסור יין שבא במגע עם מחללי שבת בדורנו, כי אפשר ויש לדונם לא כ'מומרים' אלא כ'תינוקות שנשבו', וזאת עפ"י דברי הרמב"ם ב'הלכות ממרים' (ומעניין, שדווקא הרבי מליובאוויטש באחת מאגרותיו, איננו נוטה בשאלת מגע היין לקולא...).

●

איברא, במצב דהאידנא, לעיתים, אין מנוס מהפגנות ומחאות (ושוב – עם ההסתייגות מתופעות השוליים שאינן מוסיפות קידוש ה' בלשון המעטה), ברם, ביחד עם זה, אולי תתגנב בלב שלומי אמוני ישראל ה'מחשבה זרה' לקיים את ה"חילך לאורייתא" – היינו, לנתב את המרץ שמתגלה במלא עוזו בהפגנות, גם לאפיקים של "ועשה טוב". הזכרנו לעיל את הרה"צ ר' עמרם בלויא; ותיקי ירושלים מסתמא זוכרים את ההשפעה המבורכת שהייתה לרבי עמרם על הארחי-פרחי דאז של תושבי מוסררה. הכיצד הוא הראה להם קירובים ומאור פנים. מי יגלה עפר מעיניו, שכיום מוסררה וכל האזור מלאים וגדושים, בן פורת יוסף, בעלי תשובה ויראי ה' מעדות הספרדים ובתוכם חסידי ברסלב רבים, כאשר לר' עמרם, יש חלק בראש בפירות הברוכים האלה. וייזכרו לטובה בעניין זה גם חבריו הצדיקים רבי משה וובר ורבי יחיא שניאור – זכר צדיקים לברכה.

●

ולבסוף שאלה קטנה: המערכה היא הרי על קדושת ירושלים, יותר נכון על קדושת אזור שכונת 'מאה שערים' וסביבותיה. איש הרי איננו חולק, שבאזור החניונים לא חל הגדר של 'קדושת ירושלים' יותר מאשר למשל על שכונת ה'מושבה הגרמנית' שבעיר. במילים אחרות: המלחמה היא לא על קדושת ירושלים נטו, אלא, בעצם כדי שבסביבה שלי, באזור המגורים שלי לא תחולל קדושת השבת.

זהו בהחלט טיעון לגיטימי, ותחושה טבעית ונורמאלית של כל יהודי ירא ה' ומוקיר שבת שאיננו מסוגל לסבול מראות מצערים של חילולי שבת. יצוין, כי כשסללו את ה'אוטוסטרדה' – כביש ירושלים – תל אביב החולף ליד כפר חב"ד, בהשתדלותו של 'נשיא המדינה' זלמן שזר ז"ל הוקמה סוללת עפר גבוהה שהייתה אמורה לחסוך מתושבי הכפר את המראה הקשה של מכוניות הדוהרות בכביש ורומסות לצערנו את קדושת השבת.

ביחד עם זה, איש לא השתמש בקלישאות, בסיסמאות ובמליצות שבזה הוא מציל את כבודה של השבת וקדושתה. הסוללה-המחיצה פתרה לכל היותר את הבעיות הרוחניות האישיות של תושבי הכפר, משפחותיהם והמוני התלמידים שבמוסדותיהם, זהו בהחלט דבר חשוב ואין להקל ראש בזה כלל ועיקר - אבל האם באמת הצלנו בכך את כבודה של שבת קודש בכלל? לצערנו, לא ולא! השבת הרי ממשיכה להירמס בעוונותינו הרבים בארץ הקודש, והיא ממשיכה להיות מחוללת ע"י אחינו בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה בכל העולם כולו!

●

וכאן יורשה לי לשאול 'שאלת תם': במה אשמים ירון ושגיב, ומדוע אשמות ורדה ונועה (סתם שמות) שהצורר היטלר ימ"ש ניתק אותם מסבא שלהם ר' איסר הי"ד או ר' געצל הי"ד שהיו לפני השואה חבושי שטריימלאך וגרביים לבנות בק"ק סיגעט ומונקאטש? מי פתר אותנו שלומי אמוני ישראל מהשתתפות ב'הפגנה הגדולה' למען קדושת השבת של אחינו בשרנו, שנשמותיהם של אבות אבותיהם בגן עדן מצפות שאולי יתעוררו הלבבות של כמה מהמשתתפים בהפגנה נגד 'חניון ספרא', ובאותה 'קנאות' ועם אותו 'ברען' יטו שכם למען קירובם והחזרתם לצור מחצבתם של ילדים וילדות אובדים אלה. "יד על הלב": כאשר הילדים הנ"ל רואים בתקשורת האלקטרונית והכתובה את תמונות המעללים והתעלולים של אלה שתפסו טרמפ על המערכה למען קדושת השבת – האם זה גורם לצופים להתקרב לשבת או שמא עוד יותר להתרחק ממנה? אבל על כך כבר כתבנו, ורק נזכיר, שיש הלכה בשולחן ערוך, כי כדי להציל בת ישראל שרשעים הוציאוה מכלל ישראל – למטרה זו מותר אפילו לחלל שבת (עיין שולחן סימן ש"ו, ובמשנ"ב ס"ק נ"ז).

ובכן, ילמדונו רבותינו, האם הצלת הנשמות האובדות האלה וחיבורם ל"שבת נועם הנשמות" - לא שווה איזה הפגנה קטנה?!