המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת שְׁלַח

הִגִּיעַ שׁוּב תּוֹרְךָ לוֹמַר דְּבַר-תּוֹרָה? וּבְכֵן, בּוֹא תַּתְחִיל פָּשׁוּט לְפַטְפֵּט. לֹא דִּבּוּרִים רָעִים חָלִילָה, אֶלָּא סְתָם דִּבּוּרִים. לְמָשָׁל:

יֵשׁ לִי חָבֵר בַּכִּתָּה שֶׁנּוֹסֵעַ הַשָּׁנָה לַקֶּמְפּ, כְּבָר שָׁנָה שְׁלִישִׁית. יֵשׁ לוֹ תִּיק-נְסִיעוֹת מַדְהִים.

בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם, אַף אֶחָד לֹא נִשְׁאָר בַּבַּיִת בְּ'בֵין-הַזְּמַנִּים'. הָאַחִים הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁלּוֹ נִשְׁלָחִים לַבַּיִת שֶׁל הַסַּבְתָּא, וַאֲפִלּוּ הַהוֹרִים נוֹסְעִים לָהֶם לְחֻפְשָׁה!

הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם רֵיק לְגַמְרֵי כָּל הַחֹפֶשׁ...

*

זֶהוּ.

עַכְשָׁו בְּוַדַּאי יִתְעַנְיְנוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לָדַעַת מִיהוּ הֶחָבֵר הַמְּיֻחָד הַזֶּה.

חֲשֹׁב רֶגַע: הַאִם סִפַּרְתָּ עָלָיו מַשֶּׁהוּ רַע? – לֹא.

הַאִם סִפַּרְתָּ מַשֶּׁהוּ טוֹב? – לֹא.

דִּבַּרְתֶּם 'סְתָם'? – כֵּן.

לְאָן לְפִי דַּעְתְּךָ יוֹבִילוּ הַדִּבּוּרִים? רֹב הַסִּכּוּיִים הֵם, שֶׁהַדִּבּוּרִים יַהַפְכוּ לִהְיוֹת פָּחוֹת נְעִימִים כְּכָל שֶׁתַּמְשִׁיכוּ לְדַבֵּר.

וְאֶת הָעֻבְדָּה הַזֹּאת בְּדִיּוּק, שָׁכְחוּ הַמְּרַגְּלִים לָקַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן:

מַדּוּעַ בְּעֶצֶם נֶעֶנְשׁוּ הַמְּרַגְּלִים? הַאִם הֵם שִׁקְּרוּ בְּדִבְרֵיהֶם? הַאִם סִפְּרוּ דְּבָרִים בִּלְתִּי-נְכוֹנִים?

הַמְּרַגְּלִים סִפְּרוּ דְּבָרִים נְכוֹנִים, אֲבָל הֵם דִּבְּרוּ הַרְבֵּה, יוֹתֵר מִדַּי. כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל נוֹשֵׂא עוֹד וָעוֹד, 'סְתָם', מַכְבִּירִים בְּמִלִּים, בַּסּוֹף יוֹצֵא מִזֶּה מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב.

הַמְּרַגְּלִים הָיוּ צְרִיכִים לִלְמֹד לֶקַח מִמָּה שֶׁקָּרָה לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה.

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת מִרְיָם שֶׁדִּבְּרָה עַל אָחִיהָ מֹשֶׁה וְלָקְתָה בְּצָרַעַת? וּבְכֵן, מִיָּד אַחֲרֵי פָּרָשַׁת מִרְיָם מוֹפִיעָה פָּרָשַׁת הַמְּרַגְּלִים.

רַשִׁ"י מַצְבִּיעַ עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁתֵּי הַפָּרָשִׁיּוֹת: "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת מִרְיָם, לְפִי שֶׁלָּקְתָה עַל עִסְקֵי דִּבָּה שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, וּרְשָׁעִים הַלָּלוּ רָאוּ וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר".

מִרְיָם דִּבְּרָה אֶל אָחִיהָ דְּבָרִים נְכוֹנִים, וְגַם לֹא הִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר עָלָיו דִּבָּה רָעָה. וּבְכָל זֹאת, עֶצֶם הָעִסּוּק בְּדִבְרֵי דִּבָּה עַל מָשָׁה, הוּא דָּבָר לֹא טוֹב, בִּגְלַל הַמָּקוֹם הַשְּׁלִילִי שֶׁאֵלָיו הַשִּׂיחָה עֲלוּלָה לְהַגִּיעַ.

הַמְּרַגְּלִים, רָאוּ מָה שֶׁקָּרָה לְמִרְיָם וְלֹא לָמְדוּ אֶת הַלֶּקַח. בְּרִשְׁעָתָם, בִּגְלַל שֶׁרָצוּ לְהָנִיא אֶת לֵב הָעָם מִלָּלֶכֶת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הֶחְלִיטוּ פָּשׁוּט לְדַבֵּר עָלֶיהָ. וּלְדַבֵּר... וּלְדַבֵּר... עַד שֶׁבְּוַדַּאי יַשִּׂיגוּ אֶת מְבֻקָּשָׁם.

הָבָה נִהְיֶה חֲכָמִים מֵהֶם. אֶת כּוֹחַ הַדִּבּוּר, נִשְׁמֹר לְדִבְרֵי-קְדֻשָּׁה וַעֲשִׂיַּת טוֹב, נְדַבֵּר דִּבּוּרִים חִיּוּבִיִּים וּמְשַׂמְּחִים, הַמּוֹבִילִים לְתוֹצָאוֹת טוֹבוֹת.

(מעובד ע"פ לקוטי-שיחות, חלק יח, א)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

פֶּתֶק תְּשׁוּבָה

קוֹל רָם וּמְחֻסְפָּס נִתֵּק אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי, שֶׁיָּשַׁב עַל שְׂפַת הַנָּהָר, בֵּין הָעֵצִים, הוֹגֶה בַּסֵּפֶר שֶׁבְּיָדוֹ. "רַבִּי, אַתָּה מֻכְרָח לַעֲזֹר לִי", נִשְׁמַע הַקּוֹל שֶׁבָּקַע מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל גֶּבֶר גְּבַהּ-קוֹמָה וּרְחַב-כְּתֵפַיִם, לָבוּשׁ בְּגָדִים גַּסִּים וּמְרֻפָּטִים.

"בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ?", שָׁאַל רַבִּי זוּשָׁא בְּקוֹל רַךְ, בְּהַפְנוֹתוֹ מַבָּט רַחוּם לְעֵבֶר הָאִישׁ.

"גַּנָּבִים! שׁוֹדְדִים! כֵּן, כָּאֵלֶּה הֵם פַּרְנְסֵי הָעִיר!", רָעַם קוֹלוֹ שֶׁל הָאִישׁ. "הֵם פָּשְׁטוּ מִמֶּנִּי בְּכוֹחַ אֶת מְעִילִי, וְהוֹדִיעוּ כִּי לֹא יְשִׁיבוּהוּ לִי, אֶלָּא-אִם-כֵּן יָעִיד עָלַי הָרַבִּי כִּי חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה".

בִּקֵּשׁ רַבִּי זוּשָׁא לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הָעִנְיָן, וְהָאִישׁ, שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת סַבָּלוּת, הִסְבִּיר: "פַּרְנְסֵי הָעִיר טָפְלוּ עָלַי דִּבַּת-שֶׁקֶר, הֶעֱלִילוּ עֲלִילַת-שָׁוְא וְחָרְצוּ עָלַי דִּין. כְּעֹנֶשׁ, נָטְלוּ מִמֶּנִּי אֶת מְעִילִי הָעֶלְיוֹן, הוּא הַמְּעִיל הַמַּבְדִּיל, כַּיָּדוּעַ, בֵּין סַבָּל נָכְרִי לְסַבָּל יְהוּדִי, וּמְסַיֵּעַ לַיְּהוּדִים לִבְחֹר אֶת הַסַּבָּל הַמָּעֳדָף עֲלֵיהֶם. בְּלִי הַמְּעִיל אֶהֱיֶה כְּכָל הַסַּבָּלִים הַנָּכְרִים וּתְקֻפַּח פַּרְנָסָתִי. יִכְתֹּב הָרַבִּי מִכְתָּב בִּכְתַב-יָדוֹ כִּי שַׁבְתִּי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי שֶׁפַּרְנְסֵי הָעִיר יַחְזִירוּ לִי אֶת מְעִילִי".

"אֶשְׂמַח מְאוֹד לַעֲזֹר לְךָ כְּכָל יְכָלְתִּי", הֵשִׁיב רַבִּי זוּשָׁא, בְּפַשְׁטוּת, "אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בְּעֵדוּת-שֶׁקֶר, עָלַי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאָכֵן שַׁבְתָּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אֵיךְ אוּכַל לִכְתֹּב סְתָם כָּךְ דָּבָר שֶׁאֵינִי בָּטוּחַ בּוֹ?".

רָקַע הַסַּבָּל בְּרַגְלוֹ בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת. "מָה אִכְפַּת לָרַבִּי מִמֶּנִּי וּמִמַּעֲשַׂי?! אֲנִי מְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה אַחַת, פְּשׁוּטָה וְקַלָּה – יַעֲזֹר לִי הָרַבִּי לְקַבֵּל חֲזָרָה, בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, אֶת מְעִילִי!", הִרְעִים בְּקוֹלוֹ הָאִישׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לְנַצֵּל אֶת אָפְיוֹ הָרַךְ וְהַטּוֹב שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא.

אֲבָל רַבִּי זוּשָׁא, עַל-אַף טוּב-לִבּוֹ הַיָּדוּעַ, לֹא הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר בְּנַפְשׁוֹ וְלֹא מִהֵר לְהֵעָנוֹת לַבַּקָּשָׁה. הוּא שָׁב וְשָׁקַע בַּסֵּפֶר שֶׁלְּפָנָיו, מִתְעַלֵּם מֵהַסַּבָּל וּמִדִּבּוּרָיו. הַסַּבָּל עוֹמֵד וּמְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת רַבִּי זוּשָׁא, וְזֶה מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּלֹא-שׁוֹמֵעַ.

לְפֶתַע פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּל. "אֲפִלּוּ הַכֹּמֶר כְּבָר הָיָה מְרַחֵם עָלַי וְשׁוֹמֵעַ לְתַחֲנוּנַי, וְאֵיךְ יָכוֹל רַבִּי יְהוּדִי לְהִתְאַכְזֵר אֵלַי כָּל-כָּךְ", סִנֵּן בְּזַעַם.

לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְחַלְחֵל רַבִּי זוּשָׁא עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. אָזְנָיו לֹא הָיוּ מְסֻגָּלוֹת לְעַכֵּל אֲמִירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ נִימָה שֶׁל קִטְרוּג עַל עַם-יִשְׂרָאֵל. הוּא זִנֵּק עַל רַגְלָיו כִּנְשׁוּךְ-נָחָשׁ. "אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי!", זָעַק מֵעֹמֶק לִבּוֹ וְתָפַס אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו. "אֵיךְ גָּרַמְתִּי לִיהוּדִי לְהוֹצִיא דְּבָרִים חֲמוּרִים כָּל-כָּךְ מִפִּיו... אֲבוֹי לְזוּשָׁא! אֲבוֹי לְזוּשָׁא!"...

זֶרֶם שֶׁל דְּמָעוֹת פָּרַץ מֵעֵינָיו שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא וְהוּא פָּסַע אָנָה וְאָנָה, גּוּפוֹ נָע מִצַּד אֶל צַד, כְּמִי שֶׁעוֹלָמוֹ חָרַב עָלָיו וְשִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ אָבַד. בְּתוֹךְ כָּךְ לֹא הִבְחִין בְּאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל שְׂפַת הַנָּהָר, מָעַד וְנָפַל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם.

מְבֹעָת כֻּלּוֹ הֵחֵל הַסַּבָּל לִצְוֹחַ וּלְהַזְעִיק עֶזְרָה. עוֹבְרֵי-אֹרַח חָשׁוּ לַמָּקוֹם וְסִיְּעוּ לִמְשׁוֹת אֶת רַבִּי זוּשָׁא מֵהַמַּיִם. הֵם הִשְׁכִּיבוּהוּ עַל הַקַּרְקַע, וּלְאַחַר שֶׁהֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשׁוֹ וְהֶחְלִיפוּ אֶת בְּגָדָיו בִּבְגָדִים נְקִיִּים וִיבֵשִׁים, סִיְּעוּ לוֹ לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הִסְתַּתֵּר הַסַּבָּל הַמְּבֹהָל מֵאֲחוֹרֵי אַחַד הָעֵצִים. הוּא חָשַׁשׁ פֶּן יִוָּדַע בָּרַבִּים מָה גָּרַם לִמְעִידָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה תּוֹרֵם לְתַדְמִיתוֹ, הַבִּלְתִּי-מְפֹאֶרֶת גַּם בְּלָאו-הָכֵי. מִמְּקוֹם מִסְתּוֹרוֹ עָקַב בִּדְאָגָה אַחַר הַטִּפּוּל בְּרַבִּי זוּשָׁא.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה פִּרְפֵּר לִבּוֹ בְּתוֹכוֹ. הַזַּעֲזוּעַ שֶׁהֵסֵבּוּ דְּבָרָיו לַצַּדִּיק דָּבַק גַּם בּוֹ וְהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה הֵחֵלּוּ לְמַלֵּא אוֹתוֹ. פִּתְאוֹם חָשׁ, לָרִאשׁוֹנָה זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, כִּי עֵינָיו מִתְמַלְּאוֹת דְּמָעוֹת. וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הַדְּמָעוֹת לִזְלֹג, שׁוּב לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לַעֲצֹר בַּעֲדָן.

כְּשֶׁהִבְחִין הַסַּבָּל כִּי הַכֹּל כְּבָר עָזְבוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, הֵעֵז לְהִכָּנֵס וְלָבוֹא פְּנִימָה. "רַבִּי, תֵּן לִי דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה וְתִקּוּן עַל מַעֲשַׂי הָרָעִים", בִּקֵּשׁ בְּקוֹל נִרְגָּשׁ.

"לֹא תְּשׁוּבָה וְתִקּוּן מְבַקֵּשׁ אַתָּה, אֶלָּא אֶת מְעִילְךָ", הֱשִׁיבוֹ רַבִּי זוּשָׁא.

"לֹא, רַבִּי, לֹא!", עָנָה הַסַּבָּל וּבִכְיוֹ שָׁב וְהִתְחַדֵּשׁ. "אֵין לִי עוֹד צֹרֶךְ בַּמְּעִיל. תְּשׁוּבָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ. תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית!".

זִיק שֶׁל אוֹר נִצָּת בְּעֵינֵי רַבִּי זוּשָׁא. "הֲיָדַעְתָּ מָה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה?", שָׁאַל בְּלַהַט, "תְּשׁוּבָה פֵּרוּשָׁהּ לִרְחֹץ אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְנַקּוֹתָהּ מִכָּל חֲטָאֶיהָ וְלָשׁוּב בֶּאֱמֶת עַד ה' אֱלֹקֵינוּ!".

"כֵּן, רַבִּי, לָזֶה בְּדִיּוּק אֲנִי מִתְכַּוֵּן", יִבֵּב הַסַּבָּל.

"אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ, עָלֶיךָ לְהַכִּיר תְּחִלָּה בַּחֲטָאֶיךָ, לְהוֹדוֹת בָּהֶם וּלְהִתְחָרֵט, וְאַתָּה הֲלוֹא טָעַנְתָּ כִּי אַךְ עֲלִילַת-שָׁוְא טָפְלוּ עָלֶיךָ פַּרְנְסֵי הָעִיר", אָמַר הַצַּדִּיק.

"חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אֲנִי", הִתְיַפֵּחַ הַסַּבָּל, "מוֹדֶה אֲנִי כִּי אָכֵן חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי. לֹא עֲלִילַת-שֶׁקֶר טָפְלוּ עָלַי, אֶלָּא זוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי. אוֹי לִי וַאֲבוֹי לְנַפְשִׁי!".

הִבִּיט בּוֹ רַבִּי זוּשָׁא בְּעֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת. "אִם כֵּן, דּוֹמֶה אַתָּה מְאוֹד לִי, לְזוּשָׁא. אַף אֲנִי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ וּמָלֵא עֲווֹנוֹת. הָבָה נֵשֵׁב יַחְדָּו וְנַתְחִיל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה".

הִפִּיל הַצַּדִּיק עַצְמוֹ אַרְצָה וְהַסַּבָּל בְּעִקְּבוֹתָיו. כָּךְ יָשְׁבוּ לָהֶם הַשְּׁנַיִם עַל הָאָרֶץ, בָּכוּ וְעָסְקוּ בִּתְשׁוּבָה כָּל אוֹתוֹ יוֹם, עַד רֶדֶת הָעֶרֶב.

לְמָחֳרָת זָכָה הַסַּבָּל בְּפֶתֶק, בִּכְתַב-יָדוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא, הַמֵּעִיד עָלָיו כִּי "מַחְזִיק מִכְתָּב זֶה חָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה". וְאָמְנָם, מֵאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ הִשְׁתַּנּוּ חַיָּיו שֶׁל הַסַּבָּל לִבְלִי-הַכֵּר וְהוּא נֶהֱפַךְ לִיהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם וּמְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת.

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

מְחַפְּשִׂים 'מְצִיאָה'

יָאִיר, הוּא צַלַּם חֲתֻנּוֹת וָתִיק. כָּל מִי שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ אֵי-פַּעַם לַחֲתֻנָּה, יָצָא מְרֻצֶּה עַד גַּג הָאוּלָם. יָאִיר הָיָה 'מְרַקֵּד' בְּהִתְלַהֲבוּת בְּרַחֲבֵי הָאוּלָם, כְּשֶׁהַמַּסְרֵטָה הַגְּדוֹלָה וְהוּא הוֹפְכִים לְאִישׁ אֶחָד מַמָּשׁ. כָּל רֶגַע בַּחֲתֻנָּה זָכָה לְקַבֵּל אֶת מְלֹא תְּשׂוּמַת הַלֵּב: שְׁבִירַת הַכּוֹס לֹא פֻסְפְסָה עַל-יָדוֹ מֵעוֹלָם, רִקּוּד הַגִּיסִים זָכָה לְהַסְרָטָה צְמוּדָה, וְהֶחָתָן הָעוֹמֵד עַל הַשֻּׁלְחָן וּמְנוֹפֵף בְּ'גַרְטֶלוֹ' לְעִידוּד הָרוֹקְדִים מוֹפִיעַ גַּם הוּא בִּמְדֻיָּק.

כָּעֵת, יָשַׁב יָאִיר בְּשִׁעוּר-שֶׁל-בֹּקֶר בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, וְהִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הָרַב שְׁנֵיאוֹר עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. כְּמִי שֶׁמְּשַׁתֵּף תָּמִיד אֶת חֲוָיוֹתָיו עִם אֲחֵרִים, הוּא הִרְגִּישׁ גַּם כָּעֵת צֹרֶךְ נַפְשִׁי עַז לָצֵאת אֶל הָרְחוֹב וּלְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם בָּאֱמוּנָה וּבַיְּדִיעָה שֶׁמָּשִׁיחַ עוֹמֵד לְהַגִּיעַ. יָאִיר קָם מֵהַשִּׁעוּר הַשְּׁבוּעִי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, עִם הַחְלָטָה נְחוּשָׁה – הוּא יוֹצֵא לְהָכִין אֶת הָרְחוֹב לְקַבָּלַת פְּנֵי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ.

מִמַּחְשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, נָטַל יָאִירֵנוּ אֶת הַתַּחְמֹשֶׁת – מַסְרֵטַת הַוִּידֵאוֹ הַגְּדוֹלָה וּמִיקְרוֹפוֹן, וְיָצָא אֶל הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, הֶעָמוּס בַּחֲנֻיּוֹת וּבְעוֹבְרֵי-אֹרַח. הוּא הֶחְלִיט לַעֲרֹךְ 'סֶקֶר רְחוֹב' בְּקֶשֶׁר לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, עַל-יְדֵי הַפְנָיַת שְׁאֵלָה זֵהָה לַאֲנָשִׁים רַבִּים.

"שָׁלוֹם אֲדוֹנִי, הַמָּשִׁיחַ מַגִּיעַ!", הוּא פָּנָה לְכָל עוֹבֵר וּלְכָל שָׁב. הָאֲנָשִׁים הֵגִיבוּ סְפּוֹנְטָנִית בְּהֶתְאֵם, וְהַתְּשׁוּבוֹת הֻקְלְטוּ אֶל מְכוֹנַת הַהַסְרָטָה וְהַהַקְלָטָה.

"שָׁלוֹם אֲדוֹנִי, הַמָּשִׁיחַ מַגִּיעַ!", פָּנָה יָאִיר לִיהוּדִי קָשִׁישׁ הַנִּשְׁעָן עַל מַקְּלוֹ.

– "נוּ, בְּוַדַּאי", הֵשִׁיב הַקָּשִׁישׁ. "כְּבָר שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי מְחַכֶּה לוֹ! שֶׁיָּבוֹא כְּבָר, שֶׁיָּבוֹא!".

"שָׁלוֹם אֲדוֹנִי, הַמָּשִׁיחַ מַגִּיעַ!", פָּנָה הַפַּעַם לְאִישׁ-עֲסָקִים שֶׁאָחַז בְּפֶלֶפוֹן וְנִהֵל עִסְקָאוֹת חוֹבְקוֹת עוֹלָם.

– "אוֹי וַאֲבוֹי! אֲנִי בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע עִסְקָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה! תִּמְסֹר לוֹ בְּבַקָּשָׁה שֶׁיַּמְתִּין קְצָת לִפְנֵי שֶׁהוּא בָּא"...

תְּגוּבוֹת רַבּוֹת אָסַף יָאִיר. רַבִּים שָׂמְחוּ וְהֵגִיבוּ בְּחִיּוּב, אַךְ הָיוּ גַּם רַבִּים שֶׁחָשְׁשׁוּ מִ'יּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל' שֶׁהֵם שָׁמְעוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ...

כָּעֵת, עָמַד יָאִיר בְּפִתְחָהּ שֶׁל חֲנוּת הַפָלָפֶל הַמְּפֻרְסֶמֶת "עֲבּוּד אֶת מַחְמוּד – פָלָפֶל בע"מ – בְּהַשְׁגָּחַת הַבָּדָ"ץ". רֵיחוֹת שֶׁל חוּמוּס וְתַבְלִינִים הִכּוּ בְּאַפּוֹ, וְהוּא פָּנָה אֶל אוֹתוֹ עֲבּוּד, בַּעַל-הַבַּיִת הָרָאשִׁי, עִם הַשְּׁאֵלָה שֶׁכְּבָר הָפְכָה לִהְיוֹת שְׁגוּרָה עַל לְשׁוֹנוֹ: "שָׁלוֹם אֲדוֹנִי, הַמָּשִׁיחַ מַגִּיעַ!".

תְּגוּבָתוֹ שֶׁל עֲבּוּד הָיְתָה הַמַּפְתִּיעָה מִכֻּלָּם: "אוֹי וַאֲבוֹי! הַ'מַּשְׁגִּיחַ' מַגִּיעַ! מַחְמוּד, רוּץ תַּחְבִּיא אֶת הַחוּמוּס עִם הַתּוֹלָעִים שֶׁקָּנִינוּ בְּשַׁעַר שְׁכֶם!"...

*

הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין אוֹמֶרֶת: "שְׁלֹשָׁה בָּאִין בְּהֶסַּח-הַדַּעַת, וְאֵלּוּ הֵן: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה, וְעַקְרָב".

הַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת מֵאֵלֶיהָ: מַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁנִּרְאִים כְּאֵינָם קְשׁוּרִים זֶה לָזֶה כְּלָל וְעִקָּר?

מְתָרֵץ עַל כָּךְ הַמַּהֲרְשָׁ"א: "שֶׁאִם זָכָה, יָבוֹא לוֹ מָשִׁיחַ בְּהֶסַּח-הַדַּעַת שֶׁל מְצִיאָה, שֶׁשִּׂמְחָה וְטוֹבָה הִיא לוֹ. לֹא זָכָה – יִהְיֶה לוֹ בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ כְּהֶסַּח-הַדַּעַת שֶׁל נְשִׁיכַת עַקְרָב"...

כֻּלָּנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ. "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" וּצְרִיכִים רַק "לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם". אַךְ הַדָּבָר תָּלוּי בָּנוּ – הַאִם נְקַבֵּל אוֹתוֹ כְּמוֹ מְצִיאָה גְּדוֹלָה וְטוֹבָה, אוֹ כְּמוֹ הַ'מַּשְׁגִּיחַ' שֶׁמּוֹצֵא חוּמוּס עִם תּוֹלָעִים...

כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נְקַבֵּל אוֹתוֹ כִּמְצִיאָה וְלֹא כַּעֲקִיצָה, עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן הֵיטֵב כְּבָר עַכְשָׁו:

בְּאִם נִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי כָּעֵת לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, עַל-יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְהִתְנַהֲגוּת נְאוֹתָה; בְּאִם נִלְמַד אֶת עִנְיְנֵי הַמָּשִׁיחַ וְהַגְּאֻלָּה וְנֵדַע עַל הַטּוּב הָרַב הַצָּפוּן לָנוּ בַּיָּמִים הַמִּתְקָרְבִים, וְעַל טוּבוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ שֶׁיְּלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל יְהוּדִי וִיגַלֶּה אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ; וּבְאִם נְשַׁכְנֵעַ אֶת סְבִיבָתֵנוּ בַּצֹּרֶךְ בְּצִפִּיָּה לַגְּאֻלָּה וְעַד כַּמָּה הִיא טוֹמֶנֶת בְּחֻבָּהּ אַךְ וְרַק טוֹב – אֲזַי בְּוַדַּאי נִזְכֶּה שֶׁהַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה עֲבוּרֵנוּ אוֹצָר גָּדוֹל וְגָלוּי, כִּמְצִיאָה הַבָּאָה בְּהֶסַּח-הַדַּעַת, וְהִיא גְּדוֹלָה בְּהַרְבֵּה מִכָּל הַצִּפִּיּוֹת שֶׁקָּדְמוּ לָהּ.

סיפורי חסידים

הָרוֹפֵא שֶׁמִּלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ

מְסַפֵּר הַשָּׁלִיחַ הָרַב יוֹסֵף-דָּוִד וַיְטְמָן, מְנַהֵל בֵּית-חַבַּ"ד בְּסַאוּ-פַּאוּלוֹ, בְּרָזִיל:

גְּבִיר יְהוּדִי פְּלוֹנִי, רָכַשׁ בַּיִת עֲנָק וּמַקְסִים בְּפַּרְבָר שֶׁל סַאוּ-פַּאוּלוֹ. הֲגַם שֶׁכִּמְעַט כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הִתְבּוֹלְלָה, וְהוּא עַצְמוֹ הָיָה נָשׂוּי לְעַרְבִיָּה(!), הוּא גִּלָּה כְּלַפֵּינוּ נְדִיבוּת, וְכַמָּה פְּעָמִים נָתַן לָנוּ אֶת הַמָּקוֹם בְּחִנָּם לַעֲרֹךְ בּוֹ סֶמִינָרִים. בְּאַחַד הַסֶּמִינָרִים הִשְׁתַּתֵּף בֶּן-אֲחוֹתוֹ שֶׁהִתְקָרֵב לַיַּהֲדוּת וְאַחַר-כָּךְ קֵרֵב אֶת כָּל אֶחָיו שֶׁהֵקִימוּ בָּתִּים חֲסִידִיִּים לְתִפְאֶרֶת.

לְבַעַל-הַבַּיִת הָיָה אָח שֶׁהָיָה רוֹפֵא חָשׁוּב מְאוֹד וְגַם נְצִיג מִמְשָׁל בָּכִיר, אַךְ הַמַּחֲלָה הַנּוֹרָאָה תָּקְפָה אוֹתוֹ וְהָרוֹפְאִים נָתְנוּ לוֹ חָדְשַׁיִם מַקְסִימוּם לִחְיוֹת. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהַקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ מִתְכּוֹנֶנֶת לִנְסֹעַ לָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ לִכְבוֹד י' שְׁבָט, הֶחְלִיט לְהִצְטָרֵף (הֲגַם שֶׁהָיָה רָחוֹק מִיַּהֲדוּת וְנָשׂוּי לְנָכְרִית).

בַּ'יְּחִידוּת', אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "מִכֵּיוָן שֶׁהִנְּךָ עוֹשֶׂה טוֹבוֹת – בִּהְיוֹתְךָ רוֹפֵא – לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים, יְהוּדִים וְלֹא יְהוּדִים כוּ', תַּמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְזֶה יִהְיֶה הַכְּלִי לְבִרְכָּתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרֵךְ לִרְפוּאָתְךָ..." וְהִדְגִּישׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים עִנְיַן הַטּוֹבוֹת לַאֲנָשִׁים.

לְתַדְהֵמַת הָרוֹפְאִים, מַצָּבוֹ הִשְׁתַּפֵּר וְהוּא חַי עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים. נָסַעְתִּי אֵלָיו, וְהִתְחִיל לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְאַף הִשִּׂיג תַּקְצִיב מֶמְשַׁלְתִּי עֲבוּר הַדְפָּסַת סִפְרֵי יַהֲדוּת.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים נִגְּשָׁה אֵלַי אִשָּׁה – הַמִּתְנַדֶּבֶת בְּאִרְגּוּן סִיּוּעַ לַעֲנִיִּים, וְאָמְרָה שֶׁזֶּה עַתָּה הִתְקַבְּלָה בַּקָּשָׁה מֵעָנִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּעִיר קְטַנָּה בִּדְרוֹם-בְּרָזִיל שֶׁנִּצְרָךְ לְכִסֵּא-גַּלְגַּלִּים, וְהִיא לֹא יוֹדַעַת כֵּיצַד לְסַדֵּר זֹאת. מִיָּד רָאִיתִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּעִירוֹ שֶׁל דּוֹקְטוֹר פ', נָתַתִּי לָהּ אֶת מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלּוֹ וְאָמַרְתִּי שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בְּכָבוֹד רַב. הִיא טִלְפְּנָה אֵלָיו, וְהָרוֹפֵא כַּמּוּבָן עָשָׂה אֶת הַטּוֹבָה וְסִדֵּר מִיָּד שֶׁהֶעָנִי יְקַבֵּל כִּסֵּא-גַּלְגַּלִּים. לְמָחֳרָת נִפְטַר דּוֹקְטוֹר פ' לְבֵית-עוֹלָמוֹ.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)