שאלה: מה עמדת ההלכה על 'קבצני הרמזורים', העומדים בצמתים ומבקשים תרומות מנהגי המכוניות?

תשובה: בהלכות צדקה נפסק שאם עני פנה לבקש צדקה – אין להחזירו ריקם, שנאמר (תהילים עד,כא): "אל ישוב דך נכלם". חז"ל אף אמרו: "בואו ונחזיק טובה לרמאים, שאלמלא הם – היינו חוטאים בכל יום" (במה שאנו מעלימים עין מן העניים).

אולם תופעת 'קבצני הרמזורים' נושאת עמה סכנת נפשות. הללו עומדים במקום מסוכן ומסכנים את עצמם בין התחלפות האור ברמזור, בהימלטותם מבין הרכבים. בעקיפין הם מסכנים גם את הנהגים (שיאיצו או יאטו כדי למנוע תאונה, ובכך הם עלולים לגרום תאונה). אמנם הסכנה בתנועת רכב בצומת פחותה מזו שבאמצע הדרך, אבל עדיין יש בכך סכנה, ואין לאדם היתר להכניס את עצמו ביודעין לסכנה כזאת.

בעקבות 'קבצני הרמזורים' החלה להתפתח תופעה של חלוקת חומרי תעמולה או מכירת מוצרים ברמזורים. עם התגברות התופעה חברו אליה גם דיילי-פרסום של חברות מסחריות. יש להניח שהמצב הכלכלי עלול להגדיל את ממדי התופעה.

מתן תרומה או קבלת עלוני הסברה וכדומה הם עידוד להמשך התופעה, ובכך אנו נעשים שותפים לסיכון חיים. לכן ראוי להתעלם לגמרי מכל הפניות מסוג זה, ומאחר שהדבר נעשה כדי למנוע סכנה, אין בכך פגם.

כמו-כן אין להיענות לבקשות הסעה של מי שעומדים בתוך הצומת. אם רוצים להסיע מישהו, יש לסמן לו שיתקדם הלאה בזהירות, ולעצור לו במרחק סביר מן הצומת.

מקורות: ראה כתובות סח,א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"ז ה"ז. שו"ע יו"ד סי' רמט ס"ד