שרון גושן

השבת, שבת פרשת בהעלותך ימלאו 18 שנה לשיחה של הרבי בה קרא לשלוח שלוחים למדינת פולין.

"לדעת שיש לנצל לטוב וקדושה... כולל גם בפשטות במדינת פולין בפשטות לספק במקום שדרוש רב ומורה דרך, וכאלו שיתעסקו להחזיר בתשובה את בני-ישראל הדרים שם", אמר הרבי.

במלאות 18 שנה לשיחה פנה COL לערוך ראיון קצר עם השליח במקום הרב שלום בער סטמבלר:

יש שמועות שונות מהי דעת הרבי על שליחת שלוחים לפולין, מהי אכן דעתו של הרבי?

כפי שאמרת יש הרבה "שמועות", אך לא ניתן לסמוך על "שמועות". יש שיחות מודפסות מהרבי. יש שיחה מוגהית משנת תנש"א, ויש הקלטה מדברי הרבי לרון אודר בהם הרבי אומר דברים ברורים שצריך לפעול בפולין. בנוסף להקלטה נדפס בנושא גם בספר "תורת מנחם" התוועדויות תש"נ ח"ב.

היו שמועות שהרבי אמר ללאודר לא לפעול בפולין?

זוהי שוב "שמועה" חלקית. אכן הרבי אמר ללאודר שלא כדאי ליישב את הקהילה בפולין מחדש, אך במקביל אמר הרבי שיש צורך בפעולה מיידית ושזה אפילו פיקוח נפש. ייתכן ששמעו בציבור שלאודר בא עם תוכנית והרבי היה נגד התוכנית, ומכאן השמועה שהרבי היה "נגד לפעול בפולין".

יש כאן כמה נקודות כלליות: חובה ואף פיקוח נפש לנקוט פעולה מיידית, יש לפעול עם היהודים בפולין, אין עתיד ליהדות בפולין, ולכן יש לפעול עם הצעירים באופן שיעזור להם להגר מפולין לריכוזים יהודיים גדולים בעולם. הרבי אף עודד בשיחה עם לאודר פתיחת גן ילדים יהודיים "כדי לחנך אותם עד שיעברו מפולין", כלשונו של הרבי.

מה התחדש בשיחה של ש"פ בהעלותך?

לדעתי, השיחה עם לאודר אינה לחסיד חב"ד ולא למוסד חב"די. לעומת זאת בש"פ בהעלותך הרבי דיבר בהתוועדות ב-770 לציבור אנ"ש והשלוחים, ואף הגיה את השיחה. אנו רואים את ברכת הרבי בפעילותנו על כל צעד ושעל. שלחנו כבר מכאן צעירים וצעירות ללמוד בירושלים, וינה, לונדון, מונטריאול וכו'. המצב העולה מדעת הרבי בקשר לכך שהצעירים צריכים לעזוב לריכוזים יהודיים גדולים הוא לא רק בפולין אלא אצל רוב השלוחים בעולם וארה"ב המצב דומה. הם מקרבים יהודים צעירים והמקורבים עוברים לגור בריכוז יהודי עם תנאים מתאימים לחיים עלפי תורה ומצוות.

___________________________________________

הנה קטע מהשיחה כפי שנדפס בהתוועדויות תשנ"א חלק ג':

ולהוסיף בהשייכות ל"מלכות פולין" דווקא:

ידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

ולהוסיף שלינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל לאידך גיסא - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך),

וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה [ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה], ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים ["משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

ובזה ישנו רמז בעבודת השם (כידוע שצריכים ללמוד הוראה מכל דבר ששומעים או רואים):

לכל לראש, על יהודי לדעת שגלות היא חושך ולילה, ורק שלנים שם (אבל אין זה המקום והמצב האמיתי שלו). וביחד עם זה - צריך לדעת שיש לנצל את ה"פה לין" גופא (ובאופן ד"עולה מאליה") לטוב וקדושה – עד שאצל היהודי נעשה לא איברי לילה אלא לגירסא - על-ידי ניצול המנוחה שבמקום ל(הוספה ב)לימוד התורה, כולל גם בפשטות במדינת פולין בפשטות לספק במקום שדרוש רב ומורה דרך, וכאלו שיתעסקו להחזיר בתשובה את בני-ישראל הדרים שם וכו'.

___________________________________________

השיחה עם רון לאור:

במוצאי כ' בטבת תש"נ, בביתו הקדוש של הרבי, לאחר השיחה שנאמרה אחר תפילת ערבית, בעת חלוקת הדולרים, הגיעו לבקר מר דוד צ'ייס ומר רונלד לאודר, בלוויית הרב יחזקאל בעסער ('התוועדויות' תש"נ, כרך ב, עמ' 497-499).

כרקע לשיחתו של הרבי עם מר לאודר, יש לציין את מה שסיפר השליח הוותיק רב הפעלים הרב יעקב שי' בידרמן, שליח הרבי הראשי למדינת אוסטריה, המקורב לרב רונלד לאודר מזה שנים רבות, ואף ליווה מקרוב את ההכנות לפגישת מר לאודר עם הרבי.

בתוכניתו המקורית של מר לאודר, שאף דיווח עליה לרבי במפורט, הייתה ליישב בפולין מספר עצום של יהודים, כעשרת אלפים איש! תוכניתו הייתה לסייע ולתמוך בהגירה נרחבת של יהודים מברוקלין ומרוסיה לפולין, ליישב את יהדות פולין מחדש. דברי הרבי למר לאודר התייחסו לתוכנית זו.

(יצויין כי הרב חצק'ל בעסער סיפר אח"כ כי הוא כתב מראש לרבי לפני הביקור על כל התוכנית הנ"ל של לאודר)

מר צ'ייס הציג את מר לאודר וסיפר כי זה עתה שבו מפולין, ובימים הקרובים הם נוסעים לשם שנית, והשגריר מר לאודר מבקש את הוראות כ"ק אדמו"ר כיצד לפעול שם. מר לאודר אמר כי היו בעיר קראקוב, ומכיוון שיש שם רק מעט יהודים, עלה בדעתם להביא לשם יהודים מארה"ב כדי לבנות במקום קהילה.

ענה הרבי: כדי שפעולה מסוימת תצליח, בהכרח שהאנשים הפועלים בזה יהיו שבעי-רצון מדרכי הפעולה ואם ישלחו עכשיו צעירים יהודים לפולין, יהיה זה בלתי אפשרי שהם יהיו מרוצים שם, כי שרידי היהודים שם הם אנשים וזקנים ואי-אפשר לבנות קהילה של צעירים.

מר לאודר: יש שם גם יהודים צעירים ובשבילם צריך קהילה שיוכלו להצטרף אליה.

כ"ק אדמו"ר: בשבילם אפשר לשלוח לשם יהודים בודדים, אבל אין אפשרות להעביר לשם קהילה שלימה. אילו מישהו היה שואל אותי האם לייסד כעת בפולין קהילה חדשה, הייתי אומר לו, בכנות, שאינני רואה תועלת בכך. כיום יש עתיד ליהודים בארה"ב, בארץ-ישראל או באנגליה וכדומה, אבל לא במדינה שאיננה מתאימה לחיים יהודים שיהיה להם המשך בעוד שלושה דורות או אפילו שני דורות. זו מטרה שאי-אפשר להשיגה בפולין.

ואדרבה, הניסיון לבנות קהילה בפולין יכול להביא את הצעירים שם להתבוללות, כי אין שם מספיק בנות-זוג יהודיות עבור הצעירים היהודיים. ומכיוון שאין שם כלום כעת, הרי זה לא הוגן לגרום להם להישאר במדינה זו. לכן אינני מאמין שמישהו ייקח על עצמו את המשימה הזו - לבנות שם חיים יהודיים לצעירים, כי אין בכך תועלת.

מאידך, יש תועלת רבה ויהיה זה מאוד מומלץ, ולא רק מומלץ אלא זהו פיקוח-נפש, הצלת נפשות, להתעסק עם המבוגרים שגרים שם, עבור אלו שקשה להם לחפש מדינה אחרת ולהתחיל את חייהם מחדש - חובה לספק את כל האפשרויות והאמצעים כדי לנהל חיים יהודים שם.

ואילו ביחס לצעירים, הרי, כאמור, אינני רואה שום תכלית עבור הדור היהודי הצעיר בפולין, וכן בצ'כוסלובקיה וכדומה. ויתירה מזו - הדבר נוגד את אמונתי:

אני מאמין כי הגאולה האמיתית והשלימה תבוא בקרוב. ולכן, איזה תועלת יש בתוכנית להתחיל עכשיו להקים בפולין חיים יהודיים בשביל חמישים שנה מהיום?! ואם-כן, אם אומרים לאנשים לנסוע לפולין, אומרים להם לעשות משהו בניגוד לאינטרסים שלהם, ולא רק בניגוד לאינטרסים הגשמיים, אלא גם - וזה העיקר - בניגוד לאינטרסים הרוחניים שלהם.

מר צ'ייס: למיטב ידיעתנו יש בפולין כעת אלפי צעירים יהודים (אם כי חלק מהם נולדו מנישואי תערובת) המעוניינים ביותר בזהות יהודית. ובניגוד להוריהם שהיו קומוניסטים, הם רוצים לדעת  יותר על יהדותם, והשאלה היא - מה ניתן לעשות בזה?

כ"ק אדמו"ר: יש צורך בפעולה מיידית, ועם זאת, חובה לפעול גם לטווח הרחוק. אם אפשר - צריך לשלוח לשם מיד מורים ומדריכים (אך לא להתאמץ בבניית קהילה. כנ"ל) ובטווח הרחוק צריך לעשות הכול כדי לאפשר להם לנהל חיים יהודיים אמיתיים בחיי היום-יום. ולצורך זה צריך לעשות את כל האפשרי כדי לשכנע אותם להגר מפולין לארץ-ישראל, ארה"ב צרפת או אנגליה, שבמדינות אלו מתנהלים חיים יהודיים נורמליים בעשרות השנים האחרונות, בעוד שהניסיון להתחיל זאת בפולין, הרי לפי הבנתי, ותסלח לי אם אתה חושב אחרת, הניסיון נועד לכישלון והוא בהחלט לא מומלץ.

מר צ'ייס: בין היהודים הצעירים היו כאלו שאמרו לי כי הם רואים את עצמם כיהודים ורוצים לדעת יותר, האם לגביהם סבור הרבי, בהתאם לגישתו הידועה מאז ומתמיד, שצריך לעזור להם?

כ"ק אדמו"ר: בהחלט!

מר צייס: כלומר, שלפי עמדת הרבי אכן צריך לשלוח מדריכים ורק לא לשלוח משפחות לבנות דור חדש. אבל האם לא צריך לשלוח עזרה עבור היהודים שרוצים לדעת יותר?

כ"ק אדמו"ר: בוודאי צריך לשלוח להם כל מה שאפשר. ועם זאת, אין להשאיר שם את הדור הצעיר.

מר לאודר: בעוד שבוע אנו פותחים גן-ילדים יהודי בוורשה.

כ"ק אדמו"ר: זה בוודאי דבר טוב מאוד. שהרי, כאמור, התוכנית שיהודי פולין יהגרו היא תוכנית לטווח ארוך, יחסית, ולא ייתכן שהילדים שנמצאים בפולין כעת יישארו בלי חינוך יהודי. לכן אמרתי שצריך לשלוח לשם כל מה שאפשר, דהיינו ספרים, מורים ומדריכים וכד', ואין זה סותר לכך שאין מקום לשלוח לשם מספר גדול של משפחות יהודיות כדי שבעוד עשרות שנים יקום דור יהודי.

מר צ'ייס: רבי, אנו מבקשים את ברכתך שכל מה שננסה לעשות יהיה בהתאם לאחריות היהודית המוטלת עלינו.

כ"ק אדמו"ר: שתזכו ל"כפליים לתושייה" בכיוון זה, ותעשו זאת מתוך בריאות טובה ופרנסה טובה.

מר צ'ייס: תודה רבי. הרב בעסער והשגריר לאודר עשו עבודה נהדרת. ואני גאה על כך שהייתי שם איתם, ואני חוזר לשם שוב. תודה רבי. ה' יברך אותך.

כ"ק אדמו"ר: חוששני שעמדתי היא בניגוד לתקוות של הרב בעסער...

הרב בעסער: לא, לא, בהחלט לא!

כ"ק אדמו"ר: אף-על-פי שהתוכנית הנ"ל היא מתוך תקווה, לראות דברים טובים עבור הדור הצעיר בפולין, אבל לדעתי אם מישהו יכול לגדל את נכדו או את בנו בפולניה, בארה"ב או ארץ-ישראל - יהיה זה לטובת הילדים, וגם לטובת הוריהם וזקניהם, שיעשו זאת בצורה הטובה ביותר לילדים.

מר צ'ייס: ה' יברך אותך.

כ"ק אדמו"ר: תודה רבה. אני מקווה שאינני מאכזב אותך...

[כ"ק אדמו"ר נתן להם שטרות לצדקה, ואחר-כך פנה למר לאודר ואמר:]

דעתי היא שכאשר שני יהודים נפגשים, יעשו משהו עבור יהודי שלישי, והדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות עבור יהודי שלישי זהו לתת צדקה, וזה המקור למנהג לתת משהו, אמנם אין זה הרבה כסף, אבל זה משמש בכיוון למה שעלינו לעשות, להתחיל בהשתדלות לעשות משהו שתצמח מזה טובה ליהודי שלישי.

מר צ'ייס: רק עוד דבר אחד: כשהייתי בפולין נפגשתי עם אנשי השגרירות האמריקאית, עם שרים של כל מיני מדינות שונות, והייתי גאה לומר להם עד כמה אני גאה בכך שאני ליובאוויטשער וחסיד של הרבי, וכאשר הזכרתי את שמו של הרבי, קיבלתי מחיאות כפיים נלהבות, כך ששמך כבר די ידוע לטובה שם.

כ"ק אדמו"ר: אני מקווה שלא תתאכזב גם אם תפגוש מישהו שתהיה לו דעה אחרת עליי, ואפילו תנסה לשכנע אותו שהוא טועה...

מר צ'ייס: לפני שנים רבות אתה שינית את מהלך חיי לחשיבה מאוד חיובית, ותמיד הזכרת פתגם שצריך ללכת מחיל אל חיל, וחיי היום בצורה זו: הם הועשרו גם ברוחניות וגם בגשמיות. כל פעם שאני בא לכאן אני חש שאני צובר אנרגיה חדשה למערכת שלי, ואני מקווה לה' שתמשיך לעשות זאת עד מאה ועשרים שנה!

כ"ק אדמו"ר: תודה רבה, וכפי שאמרתי קודם, צריך ללכת מחיל אל חיל. לא להסתפק אפילו בהישגים הגדולים שהשגת בעבר, והקב"ה יעזור שתהיה הצלחה מעל ומעבר למשוער.

[יצויין כי בז' תשרי תשנ"ב סיפר מר דוד צ'ייס על עסקיו ופעולותיו בפולין והרבי בירכו: איך שתחליט, שיהיה בהצלחה רבה.]

ועוד בנושא:

בשנים תש"נ-תנש"א הגיע כמה פעמים אל הרבי, במהלך חלוקת הדולרים, הרב פינחס מנחם יוסקוביץ, שנתמנה לרבה של פולין. באחת הפעמים בעשרה בטבת תש"נ, במענה לבקשתו לקבל ברכה ל"סייעתא דשמיא", הגיב הרבי:

סייעתא דשמיא" ישנה בכפליים... הרי אתם פועלים "אין א פרומער ארט" [=במקום דתי] ששימש מקור להפצת יהדות בכל העולם. צריך לחדש זאת ולהחזיר עטרה ליושנה, ומתוך שמחה וטוב לבב.

בי"א בתמוז תנש"א אמר לו הרבי:

יצליחך הקב"ה. כ"ק מו"ח אדמו"ר הכריז שטובה פעולה אחת מדברים אחרים, אפילו מדיבור של תפילה. וזה אפילו בפעולה אחת, על-אחת-כמה-וכמה כשיהיו לך תלמידים רבים, הרי כל אחד מהם הוא עולם מלא. שיהיה בהצלחה רבה".

בעת חלוקת הדולארים לצדקה, כ"ז סיון תנש"א:

אחד אמר לרבי שהוא נוסע לפולין כדי לסדר קייטנה עבור הילדים היהודיים שם, כדי לקרב אותם ליהדות, ולהוציא אותם סוף כל סוף למקום שאפשר להיות יהודי.

כ"ק אדמו"ר: יש לך כבר קשרים שם?

הנ"ל: כן, הייתי שם כבר 6 פעמים בשנה האחרונה.

כ"ק אדמו"ר: אז בודאי תמצא את המקום הנכון, והעיקר שזה יהי' מיוסד על עניני תורה ומצוה, לא רק בשביל קייטנה.

בד' בתמוז תנש"א, במהלך חלוקת השטרות לצדקה הגיע לבקר במחיצת הרבי עורך-הדין מר נתן לוין, שסייע לחב"ד ב"משפט הספרים" ו"חנוכיות הציבוריות" ועוד.

הרבי שוחח עמו בנושא החנוכיות ולאחר-מכן אמר לו: זה זמן רב שלא שמעתי אודות אביך (הוא הרב ד"ר יצחק לוין, מ"אגודת ישראל").

מר לוין: הוא עוסק בכתיבת ספר חדש על יהדות פולין.

כ"ק אדמו"ר: של פעם?

מר לוין: כן.

כ"ק אדמו"ר: האם הוא פעיל גם בענייני פולין של היום?

מר לוין: כן.

כ"ק אדמו"ר: אני שואל על כך, מכיוון שיש חילוקי דיעות בין יהודים שומרי תורה ומצוות, האם יש להשתדל שהיהודים יצאו מפולין בהקדם האפשרי, או שמכיוון שליהודים מבוגרים זה כרוך בקשיים - להשתדל שיישארו שם.

[הרבי סיים:] הרי אביך היה שם בביקור, וממילא הוא יוכל, מן הסתם, לייעץ להם איך עדיף לפי המצב כעת.