האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר על ההרגשה של אי מימוש עצמי בחיינו? מה הקשר בין אי מימוש הייעוד לשלנו בחיים, לחוסר שקט שמקיף אותנו? האם הייעוד שלנו בעולם הוא משהו פרטי שלנו, או נוגע גם לכלל?

לא פעם אנו מתקשים לתפקד בבית בעבודה או עם החברה.אנו חשים איזשהו קושי פנימי, שאנו לא מצליחים להבין מה הוא,  קושי שמעורב במעט עם קושי פיזי. התוצאות של הקושי הזה יכולים להתבטאות בחיי המשפחה שלנו, או בחיי החברה, אנו מרגישים כבולים ללא אזיקים. 

בתחילת פרשת השבוע כתוב: "וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות".

נשאלת שאלה: למה התורה משתמשת בלשון עליה (בהעלותך), כאשר מדובר בהדלקת הנרות?

לכל אחד מאיתנו ישנה מתנה שהוא קיבל מהקב"ה. המתנה הזו היא חלק אחד שמשלים שני פאזלים: הראשון הוא הפאזל האישי שלנו, מה שנותן לנו רוגע, שלוות נפש והרמוניה מושלמת עם הסביבה שלנו. הפאזל השני הוא העולם, החלק הזה הוא מה שאנו תורמים לעולם. חלק, שבלעדיו העולם לא שלם.

החלק הזה הוא הייעוד של כל אחד ואחת מאיתנו בעולם. יש מצבים שבהם אנו בוחרים שלא לעסוק בייעוד שלנו, לפעמיים אנו אף לא מודעים אליו, או בוחרים שלא לדעת, ויש מצבים שאנו יודעים בדיוק מה הייעוד שלנו בחיים, אנו יודעים בדיוק, במה אנחנו חולמים לעסוק אילו רק יכולנו,רק שאנו מספרים לעצמו סיפורים למה אנו לא יכולים לממש את הייעוד הזה, והאבסורד הכי גדול הוא שאת אותה אנרגיה שהיינו יכולים להשקיע במימוש העצמי אנו משקיעים בחיפוש אחר הוכחות, תירוצים, והסברים שאנו כרגע במקום הטוב ביותר בעוברינו ועבור הסובבים אותנו,  בהתחשב באילוצים של פרנסה, קריירה, חברה, חוסר ידע שלנו בתחום, חוסר הסיכוי שלנו להצליח ועוד. וכאשר אנו לא מממשים את הייעוד שלנו אנו יוצרים במו ידינו חוסר איזון בחיינו ובעולם. 

אחד הדברים שאנו יכולים ללמוד מהפרשה הוא: להעלות את הנרות ולא סתם להדליקם. נר זה משהו גולמי, יש לו פוטנציאל להאיר, כדוגמת הכישרונות והיכולות שלנו, אנו יכולים להדליק את הנר הזה סתם כלומר, אנו יכולים ללכת לעבוד בעבודה שמביאה לנו כסף, או שיש בה מעמד כזה או אחר ותו לאו. פה אנחנו רואים את החשיבות שהתורה נותנת לצורת ההדלקה, צריך להשתמש בפוטנציאל בצורה של העלאה ולא סתם לנצלו, וכך נוכל להיות נרות להאיר לעולם.

יש מצבים שבהם החשש של  "איך אני אראה בעיניי אחרים" מעקב אותנו להתקדם, ולעסוק ביעוד שלנו, ולממש את הכישרונות והיכולת שלנו, גם לזה אנחנו יכולים לקבל כלים מהפסוק: "אל מול פני המנורה יאורו שבעת הנרות" הרי הנרות היו דולקים במנורה אז מה הכוונה מול?

ידוע שלמנורה במשכן (ובבית המקדש לאחר מכן) היו שבעה קנים. כמספר נקבי האיברים שיש בראשנו שבעזרתם אנו חיים ומתקשרים עם הסובבים.

כאשר אנו נמצא את הייעוד שלנו ונעסוק בו, וכאשר אנו נממש את הכישרונות ואת היכולות שלנו, זה יחזור אלינו, לא רק שאנו נרגיש טוב כלפי עצמנו, אלא גם הסובבים אותנו, ירגישו בזה וישנו את יחסם כלפינו.

כאשר אנו באמת נעלה את הנר אישי שלנו, זה יאיר לנו את עולמנו, ויאפשר לנו להאיר גם את עולמם של הסובבים אותנו.

שאלות שהמאמן היה שואל אותך באימון:
א. מהו העיסוק שתהיה מוכן לעסוק בו גם ללא תמורה?
ב. מהו העיסוק שאתה תמיד חולם לעסוק בו?
ג. איזה כישרונות או יכולות יבואו לידי ביטוי אם תעסוק בזה?
ד. האם אתה מוכן לשלם את המחיר על ההרגשה של אי מימוש עצמי, רק בגלל "הסיבות" שלך לא לעסוק בייעוד שלך?

יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג