ילדים ב-COL: פרשת במדבר
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי | דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר
הַפַּעַם כְּשֶׁיַּגִּיעַ תּוֹרְכֶם לוֹמַר דְּבַר-תּוֹרָה, עַל-יַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, הַרְאוּ בְּבַקָּשָׁה לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה צִיּוּר שֶׁל סֻלָּם, וְשַׁאֲלוּ אוֹתָם כַּמָּה שְׁאֵלוֹת:
1) מַהוּ הַשָּׁלָב הַנָּמוּךְ וְהַנָּחוּת בְּיוֹתֵר?
2) מַהוּ הַשָּׁלָב הַגָּבוֹהַּ וְהַמְּרוֹמָם בְּיוֹתֵר?
3) סִפְרוּ אֶת מִסְפַּר הַשְּׁלַבִּים... כַּמָּה קִבַּלְתֶּם?
4) הַאִם יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין הַשָּׁלָב הַתַּחְתּוֹן לַשָּׁלָב הָעֶלְיוֹן, כַּאֲשֶׁר סוֹפְרִים אֶת הַשְּׁלַבִּים? הַאִם הַגָּבוֹהַּ, 'שָׁוֶה' יוֹתֵר?
עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אֶת הַסֻּלָּם הֵיטֵב, תּוּכְלוּ לְהָבִין רַעְיוֹן עָמֹק בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֶת מִנְיַן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר סוֹפְרִים אֶת הָעָם, כָּל אֶחָד – 'שָׁוֶה' אֶחָד. פְּשׁוּטֵי הָעָם, שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם וְחוֹטְבֵי הָעֵצִים, הֵם חֵלֶק מִן הַמִּנְיָן – בְּדִיּוּק כְּמוֹ נִכְבְּדֵי הָעֵדָה הַקְּשִׁישִׁים וְהַלַּמְדָנִים.
אַךְ, מַדּוּעַ זֶה כָּךְ? אֵיךְ יִתָּכֵן שִׁוְיוֹן כָּזֶה בֵּין אֲנָשִׁים כָּל-כָּךְ שׁוֹנִים? בֵּין צַדִּיקִים בַּעֲלֵי נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת לַאֲנָשִׁים פְּחוּתִים וּפְשׁוּטִים...
הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁבְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי יֵשׁ נְקֻדָּה אֱלֹקִית אַחַת חֲזָקָה שֶׁהִיא מַבְהִיקָה וְזַכָּה, כֵּיוָן שֶׁהִיא חֵלֶק מִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַצְמוֹ.
אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה, הַיָּקָר וְהַמֻּפְלָא, הַנִּמְצָא אֵצֶל כָּל יְהוּדִי בְּשָׁוֶה – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקֵּשׁ לִסְפֹּר.
לָכֵן, עַל סְפִירַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ תָּמִיד קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה לִפְנֵי חַג מַתַּן-תּוֹרָה. כִּי רַק בִּזְכוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ בְּהַר-סִינַי, נִתָּן לְהַבְחִין בְּאוֹתוֹ חֵלֶק אֱלֹקִי מֻסְתָּר. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ מְקַיֵּם מִצְוָה, הוּא מַצְלִיחַ לָתֵת בִּטּוּי לַנְּשָׁמָה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְהִיא מְאִירָה סָבִיב.
כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נִזְכָּרִים בְּקִיּוּמָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, עָלֵינוּ לָתֵת לָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהִתְגַּלּוֹת, לְהַשְׁפִּיעַ וּלְהָאִיר.
(ע"פ 'תורת מנחם', חלק כ)
הסיפור השבועי |
בְּרָכָה וְהַבְטָחָה
סִפֵּר ר' אַבְרָהָם-חַיִּים שְׁפִּילְבֶּרְג זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: הָיוּ אֵלֶּה יְמֵי הַמַּנְדָט הַבְּרִיטִי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. מָצָאתִי אָז אֶת פַּרְנָסָתִי מֵעֲבוֹדָה בְּבֵית-הַמְּלָאכָה שֶׁל הָרַכֶּבֶת בְּחֵיפָה. סְבִיבִי עָבְדוּ עוֹד אַלְפֵי עוֹבְדִים, רֻבָּם כְּכֻלָּם עַרְבִים. הַיְּחָסִים בֵּינֵינוּ הָיוּ טוֹבִים לְמַדַּי, בֵּין הַשְּׁאָר בִּזְכוּת שְׁלִיטָתִי בַּשָּׂפָה הָעַרְבִית.
הָאֲוִירָה הִשְׁתַּנְּתָה עִם פְּרֹץ הַמְּאֹרָעוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הָאֵרוּעִים בְּחֶבְרוֹן, בִּירוּשָׁלַיִם וּבִמְקוֹמוֹת יִשּׁוּב נוֹסָפִים הִשְׁפִּיעוּ מִיָּד עַל הָעוֹבְדִים בְּבֵית-הַמְּלָאכָה. לְפֶתַע מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻקָּף בְּיָם שֶׁל שִׂנְאָה וְעוֹיְנוּת. אִיּוּמִים – תְּחִלָּה מְרֻמָּזִים וּלְאַחַר מִכֵּן גְּלוּיִים – נִשְׁלְחוּ לְעֶבְרִי כִּמְעַט מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. כְּשֶׁהִתְלוֹנַנְתִּי עַל כָּךְ לִפְנֵי מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה, עַרְבִי גַּם-כֵּן, פָּטַר אוֹתִי בִּצְחוֹק מְזַלְזֵל.
מִיּוֹם לְיוֹם חַשְׁתִּי מְאֻיָּם יוֹתֵר. פָּנִיתִי לַמְּמֻנֶּה הָרָאשִׁי עַל בֵּית-הַמְּלָאכָה – הוּא הָיָה אַנְגְלִי – וְשִׁתַּפְתִּי אוֹתוֹ בַּחֲשָׁשׁוֹתַי. הַמְּמֻנֶּה הֵבִין לְלִבִּי וְהִתִּיר לִי לְהֵעָדֵר מֵהָעֲבוֹדָה בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם אָחוּשׁ בְּסַכָּנָה מְיֻחֶדֶת. הַהֶתֵּר אָמְנָם הֵקֵל עָלַי, אַךְ לֹא פָּתַר אֶת הַבְּעָיָה. בְּכָל פַּעַם שֶׁהוֹפַעְתִּי לָעֲבוֹדָה חָזְרוּ הָאִיּוּמִים, וְעִם הַזְּמַן אַף נַעֲשׂוּ בּוֹטִים יוֹתֵר. "נִשְׁחַט אוֹתְךָ כְּמוֹ כֶּלֶב!", הָיוּ הָעַרְבִים מְסַנְּנִים לְעֶבְרִי, וְעוֹד אִיּוּמִים מֵעֵין אֵלֶּה.
בַּצָּר לִי הֶחְלַטְתִּי לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם, כְּדֵי לְהִוָּעֵץ בְּרַב חָשׁוּב שֶׁהִכַּרְתִּי. הָרַב הִקְשִׁיב לִדְבָרַי, וְיָעַץ לִי לַעֲזֹב אֶת מְקוֹם הָעֲבוֹדָה. יָצָאתִי מִבֵּיתוֹ נָבוֹךְ וְאוֹבֵד-עֵצוֹת. הַצָּעָתוֹ הָיְתָה הֶגְיוֹנִית, אַךְ חָשַׁשְׁתִּי לְאַבֵּד אֶת מְקוֹר פַּרְנָסָתִי.
עָמַדְתִּי מִחוּץ לַבַּיִת וּדְמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינַי. לְפֶתַע הִבְחִינָה בִּי אֵשֶׁת הָרַב. בִּתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתָהּ סִפַּרְתִּי לָהּ עַל מַצָּבִי וְעַל הָעֵצָה שֶׁהֶעֱנִיק לִי בַּעֲלָהּ. "לֹא-הַרְחֵק מִכָּאן מִתְגּוֹרֵר הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִיל", אָמְרָה לִי, "גַּשׁ אֵלָיו".
שָׁעִיתִי לַעֲצָתָהּ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתוֹ, אָמְרָה לִי רַעְיַת הַצַּדִּיק כִּי בְּשָׁעָה זוֹ בַּעֲלָהּ שׁוֹהֶה לְיַד הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי לַכֹּתֶל. לֹא מְצָאתִיו שָׁם וְחָזַרְתִּי לְבֵיתוֹ. "הֲלוֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהוּא לְיַד הַכֹּתֶל כָּעֵת!", הִתְעַקְּשָׁה הָרַבָּנִית.
הֵנַחְתִּי שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא זִהִיתִי אֶת הַצַּדִּיק וְחָזַרְתִּי לַכֹּתֶל. רַצְתִּי דֶּרֶךְ הַשּׁוּק הָעַרְבִי וּבְתוֹךְ כָּךְ שָׁמַעְתִּי רוֹכֵל עַרְבִי קוֹרֵא בְּקוֹל – "הִנֵּה יְהוּדִי!... הָבָה נְחַסֵּל אוֹתוֹ!". עוֹד רֶגַע קָט וְהָאֲסַפְסוּף הָיָה מִסְתַּעֵר עָלַי, אֶלָּא שֶׁאָז נִשְׁמְעָה קְרִיאָה נוֹסֶפֶת: "אֵינְכֶם רוֹאִים שֶׁהוּא רָץ כְּמוֹ מְשֻׁגָּע? עִזְבוּ אוֹתוֹ!".
בְּהַגִּיעִי לַכֹּתֶל מָצָאתִי אֶת הַצַּדִּיק עוֹמֵד בַּפִּנָּה, צָמוּד לְאַבְנֵי הַכֹּתֶל. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנִסִּיתִי לְהָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת-לִבּוֹ אֵלַי, אֲבָל הוּא הָיָה שָׁקוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ וְלֹא הֵשִׁיב. גַּם כְּשֶׁפָּנָה מֵהַכֹּתֶל וְהֵחֵל לִצְעֹד לְכִוּוּן בֵּיתוֹ, נִרְאֶה הָיָה כִּי עֲדַיִן הוּא שָׁרוּי בְּשַׂרְעַפָּיו. פָּסַעְתִּי לְצִדּוֹ, מַמְתִּין לִשְׁעַת כֹּשֶׁר לִפְתֹּחַ עִמּוֹ בְּשִׂיחָה, אַךְ הוּא כְּמוֹ הָיָה מְסֻגָּר בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.
הִגַּעְנוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהוּא יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן. בְּאוֹתוֹ רֶגַע גָּאָה בְּקִרְבִּי כָּל הַמֶּתַח שֶׁהִצְטַבֵּר בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה וּפָרַצְתִּי בִּבְכִי. "רַבִּי הוֹשִׁיעָה, אֲנִי בְּצָרָה גְּדוֹלָה!", קָרָאתִי.
נָשָׂא הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו אֵלַי וְהִבִּיט בִּי לְהֶרֶף-עַיִן. כַּעֲבֹר רֶגַע נָטַל סֵפֶר וְהֵחֵל לְעַיֵּן בּוֹ. עֲדַיִן לֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, וַאֲנִי עוֹד לֹא סִפַּרְתִּי לוֹ מָה בְּדִיּוּק מֵעִיק עַל לִבִּי. פִּתְאוֹם הִכָּה בְּיָדוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמַר: "מָה יֵשׁ לְךָ לְפַחֵד?! מִי שֶׁיִּגַּע בְּךָ לְרָעָה יִהְיֶה לוֹ סוֹף שָׁחֹר! אֵין מָה לְפַחֵד!".
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ אָדָם חָדָשׁ. בְּבַת-אַחַת נֶעֶלְמָה הַמּוּעָקָה שֶׁרָבְצָה עַל לִבִּי וְהָיְתָה כְּלֹא-הָיְתָה. הָיִיתִי בָּטוּחַ בְּבִרְכָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. בְּהִתְרַגְּשׁוּתִי כִּי-רַבָּה הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי שְׁטָר שֶׁל לִירָה וְהִנַּחְתִּיו עַל הַשֻּׁלְחָן. בְּאוֹתָם יָמִים הָיְתָה מַשְׂכָּרְתִּי הַחָדְשִׁית אַרְבַּע לִירוֹת.
רַבִּי שְׁלֹמֹה מֵאֵן לְקַבֵּל מִמֶּנִּי אֶת הַכֶּסֶף. "מָה לִי וְלִנְיַר הָ'עֲבוֹדָה זָרָה' הַזֶּה!"... הִפְטִיר. "אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּזֶה צְדָקָה", הִתְעַקַּשְׁתִּי. "גַּנָּב!", קָרָא לְעֶבְרִי, וּכְשֶׁהִבְחִין בְּמַבָּטִי הַמִּשְׁתָּאֶה הִסְבִּיר: "זֶה כֶּסֶף שֶׁנּוֹעַד לְפַרְנָסַת אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ!".
בְּכָל לִבִּי הִשְׁתּוֹקַקְתִּי שֶׁיִּקַּח מִיָּדִי אֶת הַכֶּסֶף. הוֹסַפְתִּי לְהַפְצִיר בּוֹ וְהִסְבַּרְתִּי כִּי הַדָּבָר לֹא יִפְגַּע בְּפַרְנָסַת בֵּיתִי. רַק אָז הִתְרַצָּה לְקַבֵּל אֶת הַלִּירָה, לְשֵׁם צְדָקָה.
נָסַעְתִּי לְחֵיפָה וּלְמָחֳרָת חָזַרְתִּי לְבֵית-הַמְּלָאכָה. אַךְ דָּרְכוּ רַגְלַי בְּשַׁעֲרֵי הַמָּקוֹם, נִגַּשׁ אֵלַי אַחַד הָעוֹבְדִים בַּמָּקוֹם, מַחְמוּד שְׁמוֹ. לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים הִנְחִית אֶגְרוֹף בְּפַרְצוּפִי. הָיִיתִי בְּהֶלֶם מֻחְלָט. "הוֹי רַבִּי", קָרָאתִי מִנַּהֲמַת לִבִּי, "רַבִּי קָדוֹשׁ!", רָחֲשׁוּ שְׂפָתַי תְּחִנָּה.
מַחְמוּד הֵחֵל לַחְזֹר לַאֲחוֹרָיו, עֵינָיו רוֹשְׁפוֹת שִׂנְאָה. הוּא הִסְפִּיק לִפְסֹעַ רַק כַּמָּה פְּסִיעוֹת וּפִתְאוֹם מָעַד וְנָפַל אַרְצָה עַל עָרְפּוֹ. חֲבֵרָיו חָשׁוּ אֵלָיו בִּמְהִירוּת וְנִסּוּ לְהָרִימוֹ, אַךְ הוּא לֹא זָע וְלֹא נָע. לָרוֹפֵא שֶׁהֻזְעַק לַמָּקוֹם לֹא הָיָה אֶלָּא לִקְבֹּעַ אֶת מוֹתוֹ, כַּנִּרְאֶה מִשֶּׁטֶף-דָּם בַּמֹּחַ.
מֵאוֹתוֹ יוֹם הוֹפַעְתִּי בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתִי לְלֹא מוֹרָא וּלְלֹא חֲשָׁשׁ. אַלְפֵי עַרְבִים עָבְדוּ סְבִיבִי, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא הֵעֵז עוֹד לָגַעַת בִּי לְרָעָה. סִפּוּרוֹ שֶׁל מַחְמוּד נָפוֹץ בְּכָל בֵּית-הַמְּלָאכָה וְהַכֹּל חָשְׁשׁוּ פֶּן יִהְיֶה גּוֹרָלָם כְּגוֹרָלוֹ.
רַק אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי זְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִיל (נִפְטַר בְּכ"ו בְּאִיָּר תש"י) הִיא שֶׁהֵגֵנָּה עָלַי.
מבט לגאולה | מנדי הרשקוביץ
עֲפוּלָה-לַיְפְּצִיג יָמִינָה!
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ בִּנְסִיעָה.
עַל מָה וְלָמָּה? אֵיזוֹ מִין שְׁאֵלָה. שְׁמוּלִיק, בֶּן-הַזְּקוּנִים לְמִשְׁפַּחַת פְרִידְמָן, עוֹמֵד 'לְהִתְבַּרְמֵץ' בְּעִיר מְגוּרָיו וּשְׁלִיחוּתוֹ עֲפוּלָה, וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּרְחֶבֶת מַפְלִיגָה לְשָׁם, שְׂמֵחִים לִשְׁבֹּר אֶת שִׁגְרַת סְפִירַת-הָעֹמֶר בְּשִׂמְחָה מֻתֶּרֶת.
גַּם הַגִּיסִים מֵאֵילַת – מִשְׁפַּחַת הַלֵּוִי, הֶעֱמִיסוּ אֶת מִשְׁפַּחְתָּם עַל רֶכֶב מֵחֶבְרַת הַהַסָּעוֹת "צִיּוֹן צַנְעָנִי", וּפָנוּ לְהַפְלִיג לַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה מֵאֵילַת עַד עֲפוּלָה.
בַּצֹּמֶת הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי הַיְּצִיאָה מֵהָעִיר, בִּקֵּשׁ אַבָּא מִנְהַג הַהַסָּעָה לַעֲצֹר אֶת הָרֶכֶב לִתְפִלַּת-הַדֶּרֶךְ. הַנֶּהָג פָּנָה לְשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ, דּוֹמֵם אֶת הַמָּנוֹעַ וְכֻלָּם יָצְאוּ, נֶעֶמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ "תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ", אַחַר שָׂמוּ מַטְבְּעוֹת מִסְפָּר בְּקֻפַּת הַצְּדָקָה. גַּם הַנֶּהָג קִבֵּל מַטְבֵּעַ לְיָדָיו, הִנִּיחַ מִמְחָטָה עַל רֹאשׁוֹ הַגָּלוּי, וְשָׂם אֶת הַמַּטְבֵּעַ בַּקֻּפָּה שֶׁהֻגְּשָׁה לוֹ. "מְאוֹד חָשׁוּב, חָשׁוּב מְאוֹד", הוּא מִלְמֵל לְעַצְמוֹ. "כַּיּוֹם, עִם הַמַּצָּב בַּכְּבִישִׁים, חַיָּבִים עֶזְרָה שֶׁל אֱלֹקִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם!"...
כֻּלָּם חָזְרוּ אֶל הַהַסָּעָה, וְהַנֶּהָג הִתְנִיעַ בַּשֵּׁנִית. "מוֹיְשִׁי!", שָׁאַל בָּרוּךְ-שָׁלוֹם הַקָּטָן אֶת אָחִיו הַגָּדוֹל. "מָתַי כְּבָר מַגִּיעִים לַעֲפוּלָה?".
כֻּלָּם צָחֲקוּ. "הָרֶגַע יָצָאנוּ!", אָמְרָה רִבְקִי וְכֻלָּם הִסְכִּימוּ.
עוֹד שָׁעוֹת חָלְפוּ, כּוֹלֵל שְׁתֵּי עֲצִירוֹת-בֵּינַיִם, וְאַבָּא פָּנָה אֶל הַנֶּהָג שֶׁנָּסַע בִּדְרָכִים בִּלְתִּי-מֻכָּרוֹת: "נוּ, הַאִם אֲנַחְנוּ כְּבָר קְרוֹבִים לַעֲפוּלָה?".
בָּרוּךְ-שָׁלוֹם הַקָּטָן הִתְקוֹמֵם. מִקֹּדֶם כְּשֶׁהוּא שָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה, צָחֲקוּ עָלָיו. וְעַכְשָׁו, אַבָּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁאֵלָה מָתַי נַגִּיעַ! חוּשֵׁי הַצֶּדֶק הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ הִתְמָרְדוּ אֶל מוּל מָה שֶׁנִּרְאָה בְּעֵינָיו כְּקִפּוּחַ, וְהוּא שָׁאַל בִּטְרוּנְיָה: "מִקֹּדֶם כְּשֶׁאֲנִי שָׁאַלְתִּי מָתַי מַגִּיעִים לַעֲפוּלָה, צְחַקְתֶּם עָלַי. וְעַכְשָׁו אַתֶּם רוֹאִים שֶׁצָּדַקְתִּי? אֲפִלּוּ אַבָּא שׁוֹאֵל אֶת זֶה!".
אַבָּא לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ שֶׁל בָּרוּךְ-שָׁלוֹם. "כְּשֶׁרַק יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ, בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה טַעַם לִשְׁאֹל וְלוֹמַר 'מָתַי מַגִּיעִים כְּבָר'. אֲבָל עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר קְרוֹבִים, בְּוַדַּאי שֶׁאֶפְשָׁר לְבָרֵר מָתַי כְּבָר מַגִּיעִים!".
*
סִפּוּר זֶה לֹא הֻמְצָא בִּמְיֻחָד עֲבוּר קוֹרְאֵי "תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעַי". סִפּוּר זֶה, לְלֹא הָעִבּוּד, נִכְתַּב דַּוְקָא עַל-יְדֵי הַמַּלְבִּי"ם, מְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא הַצַּדִּיק. הַמַּלְבִּי"ם דִּבֵּר רַבּוֹת אוֹדוֹת הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה, וְצִיֵּן תַּאֲרִיכִים אֶפְשָׁרִיִּים לְבוֹאָהּ. כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו מִתְנַגְּדָיו בְּטַעֲנָה כִּי הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲסֹק בְּחִשּׁוּב הַקֵּץ וּבְדִבּוּר רַב אוֹדוֹת הַגְּאֻלָּה, הִדְפִּיס הַמַּלְבִּי"ם קוֹל-קוֹרֵא, וּבוֹ הֵשִׁיב עַל הַטַּעֲנָה עַל-יְדֵי מָשָׁל:
סוֹחֵר אֶחָד נָסַע פַּעַם עִם בְּנוֹ הַקָּטָן לְלַיְפְּצִיג (=עִיר-מִסְחָר יְדוּעָה, הַמְּצוּיָה כַּיּוֹם בִּתְחוּמֵי גֶּרְמַנְיָה הַמִּזְרָחִית) כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּיְּרִיד הַשְּׁנָתִי הַגָּדוֹל שֶׁהִתְקַיֵּם שָׁם. בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיוּ עֲדַיִן מְהַלְּכוֹת רַכָּבוֹת, הַנְּסִיעָה הִתְנַהֲלָה בַּעֲגָלוֹת וּבְכִרְכָּרוֹת וְנִתְמַשְּׁכָה כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים.
אַךְ יָצְאוּ הָאָב וְהַבֵּן לַדֶּרֶךְ, פָּנָה הַיֶּלֶד אֶל אָבִיו בִּשְׁאֵלָה: "אַבָּא, הַאִם אָנוּ עוֹד רְחוֹקִים מִלַּיְפְּצִיג?".
טָפַח הָאָב בְּחִבָּה עַל שֶׁכֶם בְּנוֹ וְקָרָא: "שְׁאֵלָה יַלְדוּתִית שָׁאַלְתָּ, בְּנִי".
הָאָב וְהַבֵּן הִמְשִׁיכוּ בַּנְּסִיעָה יָמִים אֲחָדִים, וְהַיֶּלֶד לֹא הוֹסִיף עוֹד לִשְׁאֹל עַל קִרְבַת הָעִיר לַיְפְּצִיג, כִּי זָכַר אֶת הַתְּשׁוּבָה הַפַּסְקָנִית שֶׁל אָבִיו עַל שְׁאֵלָתוֹ.
בֹּקֶר אֶחָד פָּנָה הַסּוֹחֵר אֶל בַּעַל הַכִּרְכָּרָה בִּשְׁאֵלָה: "הַאִם אָנוּ עוֹד רְחוֹקִים מִלַּיְפְּצִיג?". הִבִּיט בּוֹ הַיֶּלֶד בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת וְקָרָא: "הֲרֵי לֹא מִכְּבָר אָמַרְתָּ עַל שְׁאֵלָתְךָ, שֶׁהִיא 'שְׁאֵלָה יַלְדוּתִית'!".
נִתְחַיֵּךְ הָאָב עַל הֶעָרָתוֹ הָעוֹקְצָנִית שֶׁל בְּנוֹ וְאָמַר: "אַתָּה שָׁאַלְתָּ אֶת שְׁאֵלָתְךָ כְּשֶׁיָּצָאנוּ לַדֶּרֶךְ, וְלָכֵן הָיְתָה זוֹ 'שְׁאֵלָה יַלְדוּתִית'. אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁבְּוַדַּאי עָבַרְנוּ מַרְבִּית הַדֶּרֶךְ לְלַיְפְּצִיג, הַשְּׁאֵלָה שֶׁלִּי הִיא בְּהֶחְלֵט בִּמְקוֹמָהּ".
כָּךְ סִיֵּם הַמַּלְבִּי"ם: "וַדַּאי בִּתְחִלַּת הַגָּלוּת אָסְרוּ חֲזַ"ל לְחַשֵּׁב קִצִּים... אֲבָל כָּעֵת, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים כְּבָר תַּחַת 'לַיְפְּצִיג', שָׁפִיר מֻתָּר וְרָאוּי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה".
כְּלוֹמַר: בִּימֵיהֶם שֶׁל חֲזַ"ל הָיִינוּ בְּרֵאשִׁית תְּקוּפַת הַגָּלוּת, וְלָכֵן לֹא הָיָה מָקוֹם לִ'מְחַשְּׁבֵי קִצִּים', שֶׁבְּכָךְ הָיִינוּ עֲלוּלִים לִפֹּל חָלִילָה לִתְהוֹמוֹת הַיֵּאוּשׁ עַל הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה. אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁכְּבָר עָבַרְנוּ אֶת מַרְבִּית שְׁנוֹת הַגָּלוּת וְהִנְנוּ קְרוֹבִים לְמוֹעֵד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ – שְׁאֵלַת "קֵץ הַיָּמִין" הִיא בִּמְקוֹמָהּ, וְרָאוּי לָנוּ לַעֲסֹק בָּהּ בְּלֹא הִסּוּסִים...
וְאִם בִּזְמַן הַמַּלְבִּי"ם כָּךְ, הֲרֵי בִּזְמַנֵּנוּ שֶׁ"כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין" בְּוַדַּאי שֶׁכָּךְ, וְעוֹמְדִים אָנוּ בְּשַׁעֲרֵי לַיְפְּצִיג-עֲפוּלָה, וּצְרִיכִים רַק לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם וּלְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ.
סיפורי חסידים
אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ
פַּעַם, בְּעֵת הִתְוַעֲדוּת שֶׁל לֵיל שִׂמְחַת-תּוֹרָה אֵצֶל אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, עָמְדוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בַּקְבּוּקֵי 'מַשְׁקֶה' סְגוּרִים, שֶׁכְּדֵי לְפָתְחָם הָיוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַכְשִׁיר שֶׁל חוֹל.
אַחַד הַמְּסֻבִּים הִצִּיעַ לְבַקֵּשׁ מֵאוֹרֵחַ שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְפָתְחָם (מִכֵּיוָן שֶׁהוּא חָגַג אֶת שִׂמְחַת-תּוֹרָה בִּשְׁמִינִי-עֲצֶרֶת, וּבְלֵיל שִׂמְחַת-תּוֹרָה כְּבָר הָיָה אֶצְלוֹ חוֹל).
אָמַר הָרַבִּי: "כָּל יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲלֶה אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, 'וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ'. לְנַצֵּל אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל דָּבָר קַל-עֶרֶךְ – הֲרֵי זֶה זִלְזוּל וְגַסּוּת".
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
