מערכת COL
|
יום כ"ו אייר ה׳תשס״ט
20.05.2009
הרב של הרמב"ם ● מיוחד
מיום בו ייסד הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם, היה הרב לוי ביסטריצקי ע"ה יורד לעיר טבריה, לקברו של הרמב"ם, לערוך סיום על כל ספר וספר מי"ד ספרי הרמב"ם ● מתחילת תקנת לימוד הרמב"ם, דאג הרבי שיערכו גם סיום במצרים – הארץ שבה חי ופעל הרמב"ם. הורה שהרב לוי ביסטריצקי יהיה חלק מהמשלחת שתערוך את הסיום ● וגם: הכאב שהיה לרבי ברגל - נעלם אחרי התפילה בציון הרמב"ם ● COL מגיש: סקירה מיוחדת, מלווה בתמונות, על פועלו של הרב ביסטריצקי בנוגע לסיומי הרמב"ם, לרגל הסיום שייערך הערב לסיפור המלא
למעלה: הרב ביסטריצקי עורך סיום רמב"ם. למטה: בקברו של הרמב"ם ● צילומים: ארכיון COL
מאת מ. מלמד, COL
מיום בו ייסד הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם, היה הרב לוי ביסטריצקי ע"ה יורד לעיר טבריה, לקברו של הרמב"ם, לערוך סיום על כל ספר וספר מי"ד ספרי הרמב"ם. כך עשה הרב במשך 6 מחזורים רצופים.
בשנים מאוחרות יותר בהם לא התאפשר לרב ביסטריצקי לרדת לטבריה, היה הרב דואג לשלוח קבוצת חסידי חב"ד מהקהילה בצפת, עליהם היה אחראי ר' מענדל קומער.
לאחר כל סיום על כל ספר, היה הרב לוקח משקה ומזונות ודואג שיגידו "לחיים" על קברו של הרמב"ם, ומשם היה דואג הרב לשלוח את המשקה לרבי.
במשך כמה התוועדויות שנערכו ב-770 היה הרבי אומר לחיים מהמשקה שאמרו עליו לחיים על קברו של הרמב"ם בעת סיום ספר.
מהסיום הראשון, ערך הרב ע"ה את סיומי הרמב"ם על קברו של הרמב"ם ובכך היה פותח את חגיגות סיום הרמב"ם ברחבי העולם.
סיום הרמב"ם במצרים
מתחילת תקנת לימוד הרמב"ם, דאג הרבי שיערכו גם סיום במצרים – הארץ שבה חי ופעל הרמב"ם, הרבי הורה שהרב ביסטריצקי יהיה חלק מהמשלחת שתערוך את הסיום, ונימק כי: א) בהיותו המרא דאתרא ליד ציון הרמב"ם ב) כיון שעשה את הסיומים ליד קברו של הרמב"ם יש לו קשר מיוחד עם הרמב"ם.
הרבי אף נתן לו בקבוק 'משקה' לסיום.
המשלחת הייתה יוצאת בדרך כלל בנר ראשון של חג החנוכה, והיו עורכים את סיום הרמב"ם בקהיר ובאלכסנדריה.
הסיום במצרים היה נערך בכמה שפות, הרב ביסטריצקי היה עורך את הסיום באנגלית, הרב שמעון אליטוב היה עורך בערבית.
הרב היה אצל הרופא הגדול...
בשנת תשמ"ו הייתה לרבי בעיה ברגל. זה מנע מהרבי מלרדת להתפלל למטה בבית הכנסת, באותה שנה בערב פסח, יום הולדתו של הרמב"ם, התקשר הרב ביסטריצקי לר' מענדל קומער אחרי בדיקת חמץ ואמר לו שקיבל כרגע הודעה מניו-יורק שכל מי שירד מחר לציון הרמב"ם להתפלל עבור הרבי, יקבל 100 דולר.
כיוון שזה היה ערב פסח ממש היה קצת קשה לארגן אנשים שיסכימו לרדת, אבל בסוף ארגנו 2 מנינים שירדו להתפלל שם, וחילקו ביניהם את ספר התהילים וחזרו לצפת.
לאחר-מכן, סיפר הרב ביסטריצקי לרב קומער שכשהודיעו לרבי על-כך שירדו להתפלל אצל הרמב"ם ביד הולדתו הוא אמר (תוכן) "הם היו אצל הרופא הגדול, אז אני יכול לרדת היום למנחה", ומאז המשיך הרבי כרגיל לרדת כאילו לא היה כלום.
"הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן"
כשנה לערך לאחר שיצא הליקוט המפורסם כ-כ"ד טבת (בתשמ"ה) אודות הנקודות המשותפות בין אדמו"ר הזקן והרמב"ם – הוציא הרב ביסטריצקי ע"ה את ספרו 'הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן', אשר תוכנו הוא מראי מקומות לפסקי ההלכות בספר יד החזקה לרמב"ם – המופיעים בשו"ע רבינו הזקן, סדר ברכת הנהנין, לוח ברכת הנהנין ובשאלות ותשובות שלו.
ב'פתח דבר' לספר, מסביר הרב ביסטריצקי את מטרת הוצאת הספר לאור עולם, והוא לאור שיחתו של הרבי בליל י"ב סיון תשד"מ אודות שו"ע אדמוה"ז והרמב"ם. בחלק מהשיחה (שמובא ב'פתח דבר') מזכיר הרבי את דעת הרא"ש (בשאלות ותשובות כלל לא סימן ט) ודעת אדמו"ר הזקן שהכריע כמותו (בהלכות תלמוד תורה פ"ב קונטרס אחרון סק"א) - שאין להורות מחיבורו של הרמב"ם, להיותו הלכות פסוקות ללא טעמים.
בקשר לזה זכה הרב ביסטריצקי לקבל הערה מהרבי על-מנת לצרפה ולהכניסה בפתח דבר. וזלה"ק: "כהערתי כמו"כ פעמים בנוגע שלילת הפסק דין על פי הרמב"ם (ותולין זה בהרא"ש ואדה"ז) – והלכה בפועל רבבות הלכות ברמב"ם – מבלי צירוף מפרשיו – ממש כהפסק דין בשולחן ערוך ואחרונים".
לאחר מכן הוסיף הרבי הערה בנוגע לספר עצמו:
" לפום ריהטא להתחלת ספר המדע: לאהוי"ר – בהל' ת"ת לאדמוה"ז וכן בשו"ע שלו הל' ק"ש?".
- ולפי הוספה הנ"ל נדפס בספר בתחילת ספר המדע: "ב: והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו . . : ת"ת פ"ד הל' ה, סי' צח סעי' א".
בסוף המכתב ששלח לרבינו עם הספר, כתב הרב ביסטריצקי: "בתקווה שספר זה יגרום נח"ר לכ"ק אדמו"ר שליט"א". ליד המילים נח"ר הוסיף הרבי – "רב" .
הספר יצא-לאור עם התאריך י"ט כסלו תשמ"ו - תאריך שבחר הרבי עבור הוצאת ספר זה.
חודשים מספר לאחר שיצא הספר לאור עולם, נכנס בחול המועד פסח (ה'תשמ"ו) הרה"ג הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ע"ה מפילדלפי' ל'יחידות' לכ"ק אדמו"ר. בתחילת ה'יחידות' דיבר עימו הרבי בנוגע להרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז, שישנם כללים רבים בשו"ע אדמו"ר הזקן שהם בדוגמת הכללים ברמב"ם וכן בנוגע לפסקי דינים, ואז הוסיף הרבי כבדרך אגב, וזלה"ק (ע"פ סרט ההקלטה):
"עס איז דאָ איצטער אַ רב – דער ביסטריצקי'ס אַ זון – אַ רב אין צפת, (וואָס) האָט אַרויסגעגעבן ספעציעל אַ ספר וואָס פאַרגלייכט די פסקי דינים פון רמב"ם מיט'ן אַלט'ן רבי'ן, און בריינגט אין דערוף דעם השוואה וואָס פאַרגלייכט דעם אַלט'ן רבי'ן מיט'ן רמב"ם".
בן על שם הרמב"ם
בח' ניסן ה'תשמ"ו נולד לרב ביסטריצקי ע"ה בן, הרב ע"ה שעסק באותם ימים בספר "הרמב"ם ושולחן ערוך אדה"ז" החליט לקרוא לבנו על-שם הרמב"ם "משה", ומאז כינה אותו בשם "משה רמב"ם".
מיום בו ייסד הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם, היה הרב לוי ביסטריצקי ע"ה יורד לעיר טבריה, לקברו של הרמב"ם, לערוך סיום על כל ספר וספר מי"ד ספרי הרמב"ם. כך עשה הרב במשך 6 מחזורים רצופים.
בשנים מאוחרות יותר בהם לא התאפשר לרב ביסטריצקי לרדת לטבריה, היה הרב דואג לשלוח קבוצת חסידי חב"ד מהקהילה בצפת, עליהם היה אחראי ר' מענדל קומער.
לאחר כל סיום על כל ספר, היה הרב לוקח משקה ומזונות ודואג שיגידו "לחיים" על קברו של הרמב"ם, ומשם היה דואג הרב לשלוח את המשקה לרבי.
במשך כמה התוועדויות שנערכו ב-770 היה הרבי אומר לחיים מהמשקה שאמרו עליו לחיים על קברו של הרמב"ם בעת סיום ספר.
מהסיום הראשון, ערך הרב ע"ה את סיומי הרמב"ם על קברו של הרמב"ם ובכך היה פותח את חגיגות סיום הרמב"ם ברחבי העולם.
סיום הרמב"ם במצרים
מתחילת תקנת לימוד הרמב"ם, דאג הרבי שיערכו גם סיום במצרים – הארץ שבה חי ופעל הרמב"ם, הרבי הורה שהרב ביסטריצקי יהיה חלק מהמשלחת שתערוך את הסיום, ונימק כי: א) בהיותו המרא דאתרא ליד ציון הרמב"ם ב) כיון שעשה את הסיומים ליד קברו של הרמב"ם יש לו קשר מיוחד עם הרמב"ם.
הרבי אף נתן לו בקבוק 'משקה' לסיום.
המשלחת הייתה יוצאת בדרך כלל בנר ראשון של חג החנוכה, והיו עורכים את סיום הרמב"ם בקהיר ובאלכסנדריה.
הסיום במצרים היה נערך בכמה שפות, הרב ביסטריצקי היה עורך את הסיום באנגלית, הרב שמעון אליטוב היה עורך בערבית.
הרב היה אצל הרופא הגדול...
בשנת תשמ"ו הייתה לרבי בעיה ברגל. זה מנע מהרבי מלרדת להתפלל למטה בבית הכנסת, באותה שנה בערב פסח, יום הולדתו של הרמב"ם, התקשר הרב ביסטריצקי לר' מענדל קומער אחרי בדיקת חמץ ואמר לו שקיבל כרגע הודעה מניו-יורק שכל מי שירד מחר לציון הרמב"ם להתפלל עבור הרבי, יקבל 100 דולר.
כיוון שזה היה ערב פסח ממש היה קצת קשה לארגן אנשים שיסכימו לרדת, אבל בסוף ארגנו 2 מנינים שירדו להתפלל שם, וחילקו ביניהם את ספר התהילים וחזרו לצפת.
לאחר-מכן, סיפר הרב ביסטריצקי לרב קומער שכשהודיעו לרבי על-כך שירדו להתפלל אצל הרמב"ם ביד הולדתו הוא אמר (תוכן) "הם היו אצל הרופא הגדול, אז אני יכול לרדת היום למנחה", ומאז המשיך הרבי כרגיל לרדת כאילו לא היה כלום.
"הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן"
כשנה לערך לאחר שיצא הליקוט המפורסם כ-כ"ד טבת (בתשמ"ה) אודות הנקודות המשותפות בין אדמו"ר הזקן והרמב"ם – הוציא הרב ביסטריצקי ע"ה את ספרו 'הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן', אשר תוכנו הוא מראי מקומות לפסקי ההלכות בספר יד החזקה לרמב"ם – המופיעים בשו"ע רבינו הזקן, סדר ברכת הנהנין, לוח ברכת הנהנין ובשאלות ותשובות שלו.
ב'פתח דבר' לספר, מסביר הרב ביסטריצקי את מטרת הוצאת הספר לאור עולם, והוא לאור שיחתו של הרבי בליל י"ב סיון תשד"מ אודות שו"ע אדמוה"ז והרמב"ם. בחלק מהשיחה (שמובא ב'פתח דבר') מזכיר הרבי את דעת הרא"ש (בשאלות ותשובות כלל לא סימן ט) ודעת אדמו"ר הזקן שהכריע כמותו (בהלכות תלמוד תורה פ"ב קונטרס אחרון סק"א) - שאין להורות מחיבורו של הרמב"ם, להיותו הלכות פסוקות ללא טעמים.
בקשר לזה זכה הרב ביסטריצקי לקבל הערה מהרבי על-מנת לצרפה ולהכניסה בפתח דבר. וזלה"ק: "כהערתי כמו"כ פעמים בנוגע שלילת הפסק דין על פי הרמב"ם (ותולין זה בהרא"ש ואדה"ז) – והלכה בפועל רבבות הלכות ברמב"ם – מבלי צירוף מפרשיו – ממש כהפסק דין בשולחן ערוך ואחרונים".
לאחר מכן הוסיף הרבי הערה בנוגע לספר עצמו:
" לפום ריהטא להתחלת ספר המדע: לאהוי"ר – בהל' ת"ת לאדמוה"ז וכן בשו"ע שלו הל' ק"ש?".
- ולפי הוספה הנ"ל נדפס בספר בתחילת ספר המדע: "ב: והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו . . : ת"ת פ"ד הל' ה, סי' צח סעי' א".
בסוף המכתב ששלח לרבינו עם הספר, כתב הרב ביסטריצקי: "בתקווה שספר זה יגרום נח"ר לכ"ק אדמו"ר שליט"א". ליד המילים נח"ר הוסיף הרבי – "רב" .
הספר יצא-לאור עם התאריך י"ט כסלו תשמ"ו - תאריך שבחר הרבי עבור הוצאת ספר זה.
חודשים מספר לאחר שיצא הספר לאור עולם, נכנס בחול המועד פסח (ה'תשמ"ו) הרה"ג הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ע"ה מפילדלפי' ל'יחידות' לכ"ק אדמו"ר. בתחילת ה'יחידות' דיבר עימו הרבי בנוגע להרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז, שישנם כללים רבים בשו"ע אדמו"ר הזקן שהם בדוגמת הכללים ברמב"ם וכן בנוגע לפסקי דינים, ואז הוסיף הרבי כבדרך אגב, וזלה"ק (ע"פ סרט ההקלטה):
"עס איז דאָ איצטער אַ רב – דער ביסטריצקי'ס אַ זון – אַ רב אין צפת, (וואָס) האָט אַרויסגעגעבן ספעציעל אַ ספר וואָס פאַרגלייכט די פסקי דינים פון רמב"ם מיט'ן אַלט'ן רבי'ן, און בריינגט אין דערוף דעם השוואה וואָס פאַרגלייכט דעם אַלט'ן רבי'ן מיט'ן רמב"ם".
בן על שם הרמב"ם
בח' ניסן ה'תשמ"ו נולד לרב ביסטריצקי ע"ה בן, הרב ע"ה שעסק באותם ימים בספר "הרמב"ם ושולחן ערוך אדה"ז" החליט לקרוא לבנו על-שם הרמב"ם "משה", ומאז כינה אותו בשם "משה רמב"ם".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
