לכבוד אתר בית חב"ד,

לאחרונה קיבלתי ג'וב חדש: נתנו לי לנהל מדינה. למעשה אני מעדיף לחשוב על כך כעל ניהול העולם כולו. אחת מן התוכניות שלי כדי לעזור לעולם הוא להכפיל את גודלה של יחידת המתנדבים "חיל השלום" ועוד.

ראיתי את הוידאו הזה באתר שלכם. ראיתי את הדמות הזו בעלת קוי אופי דומים למשה יושבת שם, ממש זמן קצר לאחר שקנדי הכריז על חיל השלום הראשון שלו, כשהוא אומר לתלמידיו "כבר שנים שאני אומר לכם לעשות זאת! האם צריך לשמוע זאת מנשיא ארה"ב?"

הכוח הבינלאומי שלכם עושה רושם מאוד מוצלח. לחיל השלום האמריקאי יש רק 10,000 איש, אך לקבוצתכם הקטנה יש 20,000 איש. האם תוכלו לתת לי כמה רעיונות כיצד להצליח?

תשובה:

חיל השלום? היי, אני זוכר את זה! זה היה כשהייתי רק ילד, ונשיא צעיר וטרי הכריז על הקמת חיל השלום. הדבר סימל את סופה של תקופה שבה ניהלו את העולם בירוקרטים מזדקנים, מעריצי-דולרים, סופר-תעשיינים ורודפי-קומוניסטים, ואת תחילתה של המהפכה התרבותית של תן-כוח-לצעירים, שהעיפה את שנות השישים ממסלולן. אז אתה רוצה לעשות זאת שוב? היי, הגיע הזמן לשינוי, נכון? We want change!

רעיונות? יש לנו המון רעיונות. בוא נחשוב על כמה מן אסטרטגיות המפתח שלימד אותנו הרבי ונתבונן באופן שבו הן יושמו בפועל. אכתוב זאת בקצרה כפי שהן זכורות לי (אנו די עסוקים כאן):

רעיון 1: נסה להימנע ממיקרו-ניהול, אדוני הנשיא. תן השראה, הענק הדרכה וקווים מנחים – ואז סמוך על העובדים שלך בקו החזית שיעשו את ההחלטות שלהם בהתאם. ההחלטות שלהם הן ההחלטות שלך. יהיה עליך לתמוך בהם עד הסוף, אלא אם כן הם ממש יתנגדו לעצם המנדט שלך. אם אתה רוצה שיהיו לך עובדים בשטח שהם חדורי השראה ומוטיבציה, הם זקוקים להעצמה, והדרך הטובה ביותר להעצים אותם היא להאמין בהם – ולהוכיח להם זאת בכך שתיתן להם לעבוד באופן עצמאי.

רעיון 2: איך תוכל להאמין בהם? מפני שאתה לימדת אותם. ואתה ממשיך ללמד אותם. מנהיג אמיתי, במיוחד מנהיג הרוצה לעשות שינויים ממשיים, הוא מנהיג מומחה. לא סתם אדם המלמד ידע. לא סתם מורה לרעיונות. אלא מורה של חזון – אדם המסוגל להביא את תלמידיו להשתתף בחזונו ולהאמין בו כפי שהוא עצמו מאמין בו. כאשר אתה ותלמידיך תאמינו באותו חזון, תוכלו להאמין גם זה בזה.

רעיון 3: בדיוק כפי שאתה צריך להאמין באנשים שאותם אתה שולח, גם הם צריכים להאמין באנשים שאליהם הם נשלחים כדי לעזור להם. אם הם יוצאים לשם כמו מלאכי שמים הגדושים ברחמים על אזרחים נחשלים ממדינות העולם השלישי, הם יחוללו יותר צרות ממעשים טובים. הם זקוקים לגישה של כבוד עמוק, של יראה נוכח הזכות שניתנה להם לסייע לאנשים כאלה.

רעיון 4: אתה רוצה, כמובן, להגיע לאנשים רבים ככל האפשר. זה נחמד, אבל הכמות מתבססת על האיכות. אנשיך ישפיעו באופן ממשי רק אם הם ייצרו קשרים עמוקים ובני-קיימא עם אנשים בקהילותיהם. הם יעשו זאת בכך שיהיו נוכחים שם עבור אותם אנשים כשהם יזדקקו להם, על ידי כך שישימו את צרכיהם של אותם אנשים בראש מעייניהם, אפילו לפני צרכיהם שלהם, ויעשו זאת בכל לבם ומאודם. ו- היי, הם יעשו זאת כיוון שאתה עצמך נמצא שם עבורם כשזקוקים לך, בכל מה שיש לך, לאורך כל הדרך. יש לנו המון סיפורים הממחישים את שני הכיוונים.

רעיון 5: תמוך בפתרונות פראיים ומשוגעים. אנחנו למשל ממש כורכים קופסאות מעור על אנשים ברחוב. אנו נותנים קופסאות צדקה ואומרים לאנשים למלא אותן ולתת אותן למי שירצו. אנו קוראים לפתרונות רגילים "להתחמק מן הבעיה". הפתרונות הטובים ביותר הם תמיד כשאתה קופץ מעל בעיה כאילו לא הייתה קיימת מלכתחילה. משה שחצה את ים סוף הוא דוגמא לפתרון מדהים ובלתי אפשרי לכאורה. גם בית חב"ד הוא פתרון מסוג זה.

רעיון 6: שכח את הוועידות, את מחקרי הייתכנות, את התכנון הנרחב. כדברי הרבי: פשוט עשה זאת. אם זה עובד, נהדר. אם זה לא עובד, סביר שהניסוי עלה הרבה פחות משהיה עולה המחקר. העולם נע מהר כיום – כשהמחקר מסתיים, הוא לרוב כבר לא רלוונטי. קפוץ למגרש והתחל לכדרר. כך תצליח לחולל ניסים, ומחקרים לא מנבאים ניסים.

רעיון 7: שכח את עניין ההתחייבויות לשנתיים. שום דבר לא קורה בלי מחויבות אמיתית, ומחויבות אמיתית לא מגיעה ללא כרטיס צד אחד. אמור לאנשיך מחיל השלום, "אני שולח אתכם לארץ הרחוקה הזו וזו הטריטוריה שלכם, האחריות שלכם. אתם נמצאים שם עד יבוא המשיח. תנו לזה את כל מה שיש לכם".

או. קיי. אני יודע שהרעיון האחרון עומד להיות קשה. כלומר, נכון שיש לך איכויות של מנהיג, אבל כדי לקבל מאנשים מחויבות לכל החיים, עליך להיות משה בעצמו. או לפחות גרסא מודרנית שלו. או שאולי תוכל להתחיל איזו דת חדשה. או מוטב: יש לנו גדוד שלם של זוגות צעירים היושבים בברוקלין וממתינים לצאת לשליחות במקום כלשהו...