נכתב על ידי ידיד המשפחה

היום י"ג אייר, מלאו 119 שנה להולדת הגאון החב"די ר' חיים נאה. לא רבים יודעים כי שמו ניתן לו על שם 'אור החיים' הקדוש. בקרב בני משפחת נאה ידוע כי כאשר חלפו מספר שנים מנישואי הגאון החסיד הרב מנחם מענדל והרבנית מוסיא נאה, והם עוד לא זכו להיפקד. נסעה הרבנית מוסיא מעיר מגוריה חברון לירושלים, שם בשיפולי הר הזיתים השתטחה על קברו של המקובל האלוקי בעל "אור החיים" הקדוש, והתחננה על נפשה, שתזכה לזרעא חייא וקיימא.

עבר זמן קצר והיא הודיעה לבעלה כי התפילה נענתה והיא נפקדה. בשבת קודש פרשת אמור, י"ג אייר תר"נ - כחמש שנים לאחר נישואיהם - נולד להם בן, ובברית שהתקיימה בשבת פרשת בהר כ' באייר, נקרא שמו בישראל: אברהם חיים. כאשר שמו הראשון ניתן לו על שם הרב אברהם מקאליסק מתלמידי המגיד ממעזריטש, ושמו השני על שם רבינו חיים בן עטר – האור החיים הקדוש, שבזכותו נפקדה.

§ § §

הרב ר' חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת – הוא היה דור ט"ו של רבנים מורי הוראה. אביו הרב מנחם מענדל נאה - מראשי הישוב היהודי בחברון, מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת "העדה החרדית" - היה בנו של הגאון החסיד הרב משה צבי ע"ה שהיה רב בקאליסק – עיירה בביילורוסיה בפלך מוהילוב.

אביו של הסבא הרב משה צבי נאה, היה הגאון החסיד הרב יוסף יצחק נאה גאב"ד העיירה סענע בביילורוסיה, שרוב תושביה היהודים היו חסידי ליובאוויטש.

§ § §

אמו של ר' חיים נאה, הרבנית מוסיא נקראה על שמה של הרבנית חיה מושקא (מוסיא) - רעייתו של אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש (רבי מנחם מענדל). הרבנית מוסיא נאה, נפטרה בי"א מר חשון תרצ"ה, בשנת הס"ח לחייה ונטמנה בהר הזיתים.

אביה הוא, הגאון החסיד הרב דובער אשכנזי מהעיר קאליסק, המכונה "ר' בערל קאליסקער", שהיה "חוזר" חסידות של אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, ושד"ר שלו, ולאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו, גם "חוזר" של אדמו"ר המהר"ש.
בנותיו נישאו לרב מנחם מענדל נאה, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ור' דוד צבי אריה שניאורסאהן.

§ § §

עוד בשחר ילדותו החל ר' חיים נאה, מסתובב בין גאוני עיר האבות. את תחילת דרכו בלימוד עשה כאשר החל ללמוד והוא בן 11 בישיבת "מגן אבות" בה כיהן אביו הרב מענדל נאה כראש ישיבה, אולם כישרונותיו הברוכים ניכרו בו עוד בילדותו, וידיעותיו הרחבות יחד עם פיקחותו הרבה והשתוקקותו ללמוד עוד ועוד, קירבוהו אט אט אל גדולי רבני חברון, ובהם דודו הרב אליעזרוב, ממנו קיבל הרבה ממה שזכה לשמוע ולקבל מאבותיו ורבותיו. כן קיבל מראב"ד לעדת האשכנזים חברון בימים ההם, הרב שמעון מנשה חייקין שהיה מחסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בשנות ילדותו למד מידי ערב, עם זקנו הרב בערל קאליסקער, שהיה כאמור גאון גדול ובעל זכרון אדיר.

בחברון היה גם קרוב לרב העיר לעדת הספרדים, הגאון המפורסם הרב חיים חזקיה מדיני בעל השדי חמד. בספרו "קצות השולחן" מספר הרב נאה על מנהג שראה אצל הגאון:

"ודכירנא כד הוינא טליא, ראיתי שכן נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל (להריח בעשן נר ההבדלה לאחר קיום מצות הבדלה), והיה דרכו אחר שהריח לומר "אח אח" בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביבו היו שוחקין משמחה".

ה"שדי חמד" קירבו מאוד, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה, וגם בא להשתתף בשמחתו שהתקיימה בי"ג אייר תרס"ג. בעת הדרשה, התפלפל עמו השדי חמד וקיבל תשובות ניצחות, כשכל גדולי חברון נהנים ומשתאים.

לאחר שנכנס למצוות נבחן בעל פה מסכתות יבמות, חולין ונידה, ובכך הלך בעקבות אביו שאף הוא נבחן בגיל זה על מסכתות אלו. שניהם כתבו חידושים על מסכתות אלו כבר בגיל צעיר זה, ושניהם ניחנו עוד בימי חורפם בכתב נאה, סגנון נאה, שזור בחריפות ובבקיאות, כולו נאה וכולו יאה. באותה תקופה החל לכתוב חיבור מיוחד ובו שאלות ותשובות, אשר קרא לו בשם "שו"ת פתח דברי". הפלפול הראשון בחיבורו אמר בסעודת הבר-מצוה שלו. כבר בפלפולים אלו ניכרת יגיעתו הבלתי פוסקת בספרי אדמו"ר הזקן, שהחלה אז ונמשכה עד ליומו האחרון עלי אדמות.

בהיותו כבן חמש עשרה, בשנת תרס"ה, עברו הוריו לירושלים עיר הקודש אז החל ללמוד בישיבת העילויים "תורת חיים".