שופטי בג"ץ כבר התרגלו לדמותו של מרדכי איזנברג במסדרונות בית-המשפט העליון. חרדי מבני-ברק, בלי הכשרה משפטית פורמלית, התובע פעם אחר פעם גורמים שלטוניים וציבוריים – וזוכה בתביעות לא-מעטות. רק בשבוע שעבר זכה איזנברג בתביעה שהגיש (עם עותרים נוספים) נגד ניתוק מים לצרכנים שלא שילמו מיסים. בהחלטה תקדימית של בית-המשפט נקבע כי: א) אין לקשור בין אי-תשלום ארנונה לבין אספקת מים; ב) על הרשות להתחשב במצבו הכלכלי של הצרכן קודם ההחלטה על אספקת מים לביתו; ג) בכל מקרה תחויב הרשות לספק לצרכן כמות הכרחית של מים, על-פי מספר הנפשות שבבית. מי ראוי לפרס תביעה אחרת, שאיזנברג חבר לה כעותר ציבורי, הייתה בעניין 'פרס ישראל' לתומרקין. אמנם בית-המשפט לא שלל את הפרס, אך בעקבות התביעה החליטה שרת החינוך לתקן כי מכאן ולהבא ייבדק גם ההיבט האישי והמוסרי (לא רק המקצועי) של מקבל הפרס. איזנברג (52) הוא המייסד והכוח המניע של 'התנועה להגינות שלטונית'. חברים בה משפטנים (ביניהם הרב, עוה"ד לשעבר וההיסטוריון הנודע בערל וויין) וסתם 'אנשים שאכפת להם', רובם חרדים. הוא יליד ליטא, עלה ארצה בגיל שש, בוגר ישיבת איתרי, למד הנדסת בניין בטכניון, ועד לפני כמה שנים עסק בפיקוח על בנייה. שני מקרים עוררו אותו ואת חבריו לפעולה: הסחבת שנקטו צה"ל ועיריית תל-אביב בעניין מינוי רבנים ראשיים. בעקבות העתירות שהגיש התקיימו בחירות ובסופן נבחרו הרב שלמה עמר לרבה של תל-אביב (כיום ה'ראשון לציון') והרב ישראל וייס לרב הצבאי הראשי. לא גוף סקטוריאלי "כדי לשנות דברים במדינה חייבים לפעול גם בערוץ המשפטי", אומר איזנברג. לדבריו, 'התנועה להגינות שלטונית' שמה לה מטרה לסייע לקבוצות מיעוט. הוא אינו מגדירה את התנועה כעוסקת בענייני הציבור החרדי, משום ש"בעצם הגדרתך כגוף סקטוריאלי כבר הפסדת במערכה". ואכן, איזנברג וחבריו חתומים על מגוון תביעות בנושאים שאינם מוגדרים דתיים. לצד מאבקם נגד מכירת חזיר בראש חוצות ותשדירים הפוגעים ברגשות הציבור הדתי, השתתפו בתביעות שעניינן 'מחסור בציוד-חירום בבתי-חולים', 'גובה אגרות בתי-המשפט בתביעות מנהליות' ועוד. הכשרה למשגיחים עוד תחום שהתנועה פעולת בו - שקיפות וקביעת תקנים ראויים במערכת שירותי הדת. בעצם ימים אלו מתבררת תביעה שהגישה התנועה בדבר הצורך להכשיר משגיחי כשרות לתפקידם. כמו-כן הם תובעים למנוע יחסי-גומלין כלכליים בין משגיחי הכשרות לבתי-העסק, במערכת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. תביעה נוספת של התנועה, לחייב רבני ערים לחתום את שמם על תעודות הכשרות (כדי להגביר את תחושת אחריותם) – כבר נתקבלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. "אסור להשלים עם המוסכמה שרק אנשי שמאל חילוניים אמונים על טוהר השלטון ועל צדק חברתי. עניינים אלה הם בנפשו של כל יהודי. אם הדרך להשיג זאת היא בבית-המשפט – כך נעשה", אומר איזנברג.