בעוד מספר שבועות, יצא לאור ספר ובו תולדות הרב ישראל צבי הבר – שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית, והיום מחבר הספר, ר' שניאור זלמן ברגר חושף פרשיה קטנה אבל מרתקת, שתסוקר בספר בהרחבה.

▪ ▪ ▪

שנתיים כיהן הרב ישראל צבי הבר, כשוחט ברומניה, ובעידוד הרבי עשה רבות להפצת אור היהדות והחסידות בקרב היהודים המקומיים. בתום שנתיים שב לארץ הקודש. שבע שנים חלפו מאז שב, ולפתע, ביום בהיר אחד, במהלך שנת תשמ"א, קיבל פניה מיוחדת, מהרב בנימין גורודצקי ע"ה בא כוחו של הרבי, בהצעה לנסוע שוב לרומניה לעסוק בשחיטה ובהפצת היהדות. הרב הבר אמר כי הוא מוכן לחזור למקום, הכל כך מורכב, בתנאי שהרבי יסכים שהוא יהיה שליח. הרב גורודצקי חזר כעבור זמן, ובישר לו כי הרבי נתן את הסכמתו.

הרב הבר חש, כי הזכות שעמדה לו לקבל שליחות כזו מהרבי, היתה מפני שהגן בריש גלי על תהלוכות ל"ג בעומר, שיזם הרבי. כך התבטא כעבור שנים רבות.

ומעשיו רצויים

תהלוכות ל"ג בעומר, החלו למעשה כבר מאז שנות היו"דים, אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר 770 ולא בארץ ובעולם. ובשנת תש"מ חל המהפך בפעילות ל"ג בעומר, לאחר שהרבי הורה, להעתיק את רעיון התהלוכה גם לכל רחבי תבל. למרות התכנון הקצר יחסית, התקיימו 167 תהלוכות, כאשר חסידי חב"ד בארץ, נרתמו להצלחה, ובהם הרב ישראל צבי הבר, ר' רמי אנטיאן ויבלחט"א ר' משה דיקשטיין, שהיו ממארגני התהלוכה בתל אביב, נתקלו בבעיות טכניות לערוך תהלוכה, ולאור תשובת הרבי שקיבלו, הוחלט לערוך כינוס גדול בכיכר "מלכי ישראל" (היום כיכר רבין).

מספר ימים קודם ל"ג בעומר, כאשר ההכנות החלו לצבור תנופה, ובכל רחובות תל-אביב נתלו פרסומות, שהודיעו לילדי ישראל, על הכינוס הגדול, בו היה אמור להשתתף גם קוסם ולהטוטן, החלו אנשי ראש ישיבת פונוביז' דאז, להפיץ פשקווילים נגד התהלוכה, אולם בעידודו של המשפיע, הרב מענדל פוטרפס המשיכו המארגנים להתכונן לכינוס הגדול של ל"ג בעומר.

ה"תהלוכה" עברה בהצלחה מרשימה, תוך קידוש שם שמים אדיר; כחמשת אלפים מילדי תל אביב גדשו את כיכר מלכי ישראל ובעזרתם של רמקולים רבי-עוצמה, הועברה שיחתו של הרבי מהתהלוכה בני-יורק, בשידור חי למרכז תל-אביב. ניתן רק לדמיין את התמונה של קהל עצום, המונה חמשת אלפים ילדים ואלפי עוברי אורח, מאזין לשיחתו של הרבי במרכז העיר תל-אביב, ולאחר מכן מכריז בקולי קולות עד לב השמים, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!".

מיד לאחר ל"ג בעומר, נסע ר' משה דיקשטיין שהיה כאמור ממארגני התהלוכה, ל-‏770. בהגיעו אל הרבי, הכניס למזכירות פתק בו דיווח על תהלוכת ל"ג בעומר והסערה שהתחוללה מסביב, ושאל "האם הוא רצוי?" הרבי מחק את המילה "האם", ולאחר המילים "הוא רצוי" הוסיף בכתב יד קודשו "ומעשיו רצויים"...

מחאה בוטה מצד הליטאים

בעקבות הצלחת התהלוכות, ראש ישיבת פונוביז' יחד עם הסטייפלער, פירסמו ב'המודיע', מכתב בוטה, המגנה במילים חריפות במיוחד את מארגני ומשתתפי התהלוכות בכלל, והתהלוכה בתל אביב בה הופיע קוסם, בפרט:
"ואיך אפשר לראות כבלע את הקודש, לערוך תהלוכה ברחובות העיר... אין זה אלא מתחבולות היצר, לפגוע בקודש הקודשים, הם ילדי ישראל, ולטמא אותם". ולסיום מתריעים במנהלים והמורים, שלא יתנו למארגני אירועים כאלו, להיכנס למוסדות.

הרבי הגיב על דברים אלו, במהלך התוועדות ליל ערב חג השבועות. הרבי נשא שיחה חריפה, ובמילים קשות ביותר, תקף את אלה שמוחים על כך, שילדי ישראל קוראים 'שמע ישראל'. הרבי תמה כיצד זה למרות כל הצרות והאסונות, לחשוב כיצד לחרחר ריב, ולתקוף את הילדים שבתהלוכות ל"ג בעומר, קראו 'שמע ישראל'.

תגובה בעיתון 'שערים'

הרב הבר, שהיה ממארגני התהלוכה בתל אביב, לא יכול היה לחשות מול דברי הבלע, של הליטאיים, וביקש להבהיר לציבור החרדי, כמה קידוש ה' נעשה כתוצאה מהתהלוכה, אלא שנתקל בקשיים. הוא פנה לעיתון 'המודיע' והללו לא הסכימו להכניס תגובה, כי קיבלו הוראה מגבוה, שלא לכתוב אודות התהלוכה. הרב הבר לא אמר די, ודיבר על ליבם של כמה שיכלו להורות להמודיע, להכניס תגובה, ואף הגיע אל האדמו"ר 'הלב שמחה' מגור, ונענה בשלילה. ולבסוף בלית ברירה פירסם את תגובתו, במכתב למערכת עיתון שערים, המכתב פורסם בי"ד בסיון ועורר הדים.

וזה לשון המכתב:

"כאחד שהיה בין מארגני כנס הילדים בל"ג בעומר בככר מלכי ישראל בתל אביב, הנני להודיע, כי נוסח המודעות היה מכוון לילדי בתי ספר שלעת עתה הם לא דתיים – ולכן התבטא בדברים שהם מבינים ובכדי שיבואו.

"אלפי ילדי ישראל צעקו בקול גדול, שמע ישראל וגו', ועוד פסוקים מתורה שבכתב ושבעל פה, והקשיבו לדברי התעוררות מפי אנשים חסידים.

"והשי"ת יזכני להיות בין אלה, שיש להם חלק בעבודתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר הרבי מליובאוויטש שליט"א – אשר היא מטהרת את העוסקים בזה, ומכוונת לטהר ולקדש את כל ילדי ישראל, ובעזרת השם יצליח.

"ישראל צבי הלוי הבר מתל אביב".

לאחר הפרסום בעיתון 'שערים', שלח אל הרבי מכתב ובו השתלשלות הפרשה מתחילתה ועד תומה, וכאמור כעבור שנים התבטא כי זכות המכתב שפירסם גרמה לו להיות שליח הרבי ברומניה.