מאת כתב COL

בית-המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי הוצאה על טיפול בילדים תוכר לצורכי מס, ודחה את ערעורה של המדינה על פסיקתו של בית המשפט המחוזי בסוגייה לפני כשנה. פסק-הדין ניתן על-ידי: המשנה לנשיאה א' ריבלין, השופטת מ' נאור, השופטת ע' ארבל, השופט א' רובינשטיין והשופטת א' חיות.

מדובר בהכרה של 100% מההוצאה על מטפלות פרטיות ו-63% מהוצאה על מעונות יום, גני ילדים (מתחת לגיל חינוך חובה) וצהרוניות.

בהחלטתם, שפורסמה היום, קבעו חמשת השופטים שישבו בהרכב מורחב כי בית המשפט המחוזי צדק בקביעתו כי התשלום לשמרטף או מטפל בבית ניתן כשכר עבור השגחה, ויש להתיר את מלוא ההוצאה בניכוי. "תוצאה זו ראויה היא, ואין להתערב בה", כתבו השופטים.

לדבריהם, צדק בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי במקרה זה הוכח שעיקר ההוצאה הוא בעבור ההשגחה על הילדים, וזאת על מנת שההורה יוכל לייצר הכנסה. בהחלטתם קבעו השופטים כי המחוקק, כלומר - הכנסת, אם תרצה, תוכל להחליט אחרת בעניין, אולם כל עוד לא עשתה זאת, בית המשפט מצהיר על המצב הקיים.

מה שתפס את עיננו, היה הקטע שכתב השופט אליקים רובינשטיין (סעיף י"ב):

לא למותר להזכיר כי חיוב צדקה במשפט העברי (ליסודו ראו שולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה רמ"ז, א'), החשוב מאין כמוהו (ראו ספר מדות הצדקה לאדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון מלובאוויטש, תשנ"ד) שיעורו (שולחן ערוך יורה דעה שם, רמ"ט, א') "אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים, ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר, ואחד מעשרה מידה בינונית, פחות מכאן עין רעה".

מצוה זו קרויה מעשר כספים. שאלה היא הבסיס שממנו ניתן מעשר הכספים, ובין השאר מה מוכר כהוצאה המנוכה מן הרווח לחישובו; ונפסק להלכה, כי עלות מטפלת הנשכרת על- ידי היוצאת לעבודה, לאותן עבודות הצומחות מן היציאה לעבודה, יש מקום לנכותה מן הרווח החייב במעשר כספים; ראו בין השאר תשובת הרב יוסף גינזבורג "פינת ההלכה", שיחת השבוע (חב"ד) 1164, ל' בניסן תשס"ט (20.4.09) והאסמכתאות דשם, וכן ראו תשובת הרב חיים כץ "מעשר כספים - קזוז הוצאות" אתר ישיבת בית אל מיום י"א אייר תשס"ח; עוד ראו גם ספר אהבת חסד לגאון ר' ישראל מאיר הכהן בעל חפץ חיים (מהדורת הרבנים ד' זיכרמן וב' זליגמן, תשס"ג, רל"ב): "גם יראה שיהיה לו פנקס מיוחד, שיכתוב בו כל הרווח שיזמין לו השם, אחר ניכוי ההוצאות מהעסק"; ובהערה כ' שם מאת המהדירים לעניין "כל ההוצאות המוכרחות להעסק" והאסמכתאות דשם. עולה, כי ההלכה רואה הוצאות מוכרחות, ובהן הוצאות מטפלת, כראויות לקיזוז מן הבסיס למעשר כספים, וברי ההיקש לענייננו.