שמוליק חי בעיר ללא יהודים. סך הכל היו אנשים מכל מיני סוגים, חלקם נחמדים חלקם פחות אבל לא היו יהודים. לא היה חסר לו כלום, לשמוליק, חוץ מחברים יהודים. נורא קשה כשאין עם מי לדבר מילה בעברית אף פעם. שאף אחד לא יודע אפילו שהיום יום כיפור. אי אפשר לדבר עם אף אחד על הפוליטיקה בארץ, על המלחמה האחרונה בעזה ועל ההתנתקות. לשמוע תמיד אנשים שמדברים על המצב במזרח התיכון ממקום כל כך זר, כל כך לא מבין. שמוליק כל כך רצה לפגוש לפחות יהודי אחד.

***

חיים חי בעיר תוססת. היו בה הרבה יהודים. אבל הוא היה הדתי היחיד. סך הכל חיים היה מרוצה אבל מאד מאד היה חסר לו איזה חבר דתי, לפחות אחד. מישהוא שהוא יוכל ללמוד איתו גמרא בחברותא, לשתף אותו בחידוש שעבר במוחו בשבת האחרונה. חבר שכמו חיים, גם הוא צם בחמש התעניות. שעובד קשה לפני פסח.

חבר שאפשר לדבר איתו על כל הדברים האלה. חיים נהג לנהל שיחות עם הרבה יהודים ושמע הרבה פעמים טענות שונות ומשונות כגון: שהדת מיושנת והעיקר זה להיות אדם טוב. שלא ברור למה אסור להדליק אור בשבת הרי זה פעולה קלה ופשוטה. שהיהדות גזענית. שלא יכול להיות שהעולם קיים רק כמה אלפי שנים וכו. חיים ענה בסבלנות על כל הטענות האלה אבל לפעמים כל כך התחשק לו לשבת ולדבר עם אדם שמאמין לגמרי בתורה על כל חלקיה ומקיים שולחן ערוך.

● למאמר המלא  - כנסו ל"תוכן גולשים"