ילדים ב-COL: פרשת אחרי - קדושים
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי | דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת אַחֲרֵי-קְדוֹשִׁים
". . לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'". (ויקרא יט,טו)
חֲוָיָה מַדְהִימָה, שׁוֹנָה מִכָּל מַה שֶּׁהִכַּרְתָּ...
סְעוּדַת שַׁבָּת "בְּרֹאשׁ יְהוּדִי"
זְמִירוֹת, טְעִימוֹת, רַעְיוֹנוֹת.
פְּרָטִים בַּמָּקוֹם – מְחַכִּים לְךָ!
עוֹמֵד לוֹ יְהוּדִי עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּפִתְאוֹם רוֹאֶה יְהוּדִי אַחֵר כִּמְעַט טוֹבֵעַ לוֹ בַּמַּיִם...
מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת?
בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כָּתוּב: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י – "לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ".
כְּלוֹמַר, אָסוּר לַעֲמֹד וְלִצְפּוֹת בִּיהוּדִי הַנִּמְצָא בְּסַכָּנָה, מִבְּלִי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה. בְּמִקְרֶה שֶׁל פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ, שֶׁבּוֹ יֵשׁ סִכּוּי סָבִיר שֶׁאָכֵן נִתָּן לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִן הַסַּכָּנָה, צָרִיךְ מִיָּד לְנַסּוֹת וּלְסַיֵּעַ, אֲפִלּוּ תּוֹךְ כְּדֵי סִכּוּן עַצְמִי.
הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נְכוֹנִים גַּם לְגַבֵּי 'פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ' רוּחָנִי. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים יְהוּדִי הָעוֹמֵד 'לִטְבֹּעַ' חָלִילָה בְּנִתּוּק מִן הַקְּדֻשָּׁה, צָרִיךְ לָרוּץ וּלְנַסּוֹת לְהַצִּילוֹ.
קוֹרְאִים יְקָרִים,
לְפִי פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, הַחוֹבָה לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל, הִיא רַק אִם – "אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ", רַק אִם יֶשְׁנוֹ סִכּוּי שֶׁתַּצְלִיחַ.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה נִגָּשׁ לְנַסּוֹת לְקָרֵב יְהוּדִים שֶׁעֲדַיִן אֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵיךְ תֵּדַע אִם יֵשׁ לְךָ סִכּוּי סָבִיר לְהַצְלִיחַ? אֵיךְ תֵּדַע שֶׁאַתָּה אָכֵן רָאוּי לַמְּשִׂימָה וְאַתָּה הָאָדָם שֶׁ"יָּכוֹל לְהַצִּילוֹ"?
הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִמֵּד אוֹתָנוּ כְּלָל חָשׁוּב: כָּל דָּבָר שֶׁיְּהוּדִי רוֹאֶה, הוּא בְּהַשְׁגָּחָה-פְּרָטִית. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי רוֹאֶה אֵרוּעַ מְסֻיָּם, סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁר אֵלָיו וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בְּאוֹתוֹ עִנְיָן.
אִם כָּךְ בְּרוּרָה לָנוּ הַתְּשׁוּבָה – "לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ".
אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׂם אוֹתְךָ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמְּצוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְהוּדִי אַחֵר, סִימָן בָּרוּר הוּא שֶׁאַתָּה אָכֵן זֶה, שֶׁ"יָּכוֹל לְהַצִּילוֹ" וְזוֹהִי חוֹבָתְךָ.
('לקוטי שיחות' חלק ל"ב)
הסיפור השבועי |
מִשְׁפָּט מִמֶּרְחַקִּים
שְׁנַת תרס"ד, הָעִיר שֶׁפְּרוֹב שֶׁבְּפוֹלִין. ר' שְׁמוּאֵל, תּוֹשַׁב הָעִיר, חֲסִיד אֲלֶכְּסַנְדֶּר, הִסְתַּבֵּךְ עִם הַחֹק שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתוֹ. הוּא הָעֳמַד לְדִין וּבְחַסְדֵי ה' יָצָא זַכַּאי. אֶלָּא שֶׁשִּׂמְחָתוֹ לֹא נִמְשְׁכָה זְמַן רַב. בְּמִכְתָּב שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו בֵּית-הַמִּשְׁפָּט הַמְּחוֹזִי, כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, הֻזְמַן ר' שְׁמוּאֵל לְמִשְׁפָּט חוֹזֵר, בְּטַעֲנָה שֶׁ"נִּתְגַּלּוּ פְּגָמִים בֶּהָלִיךְ הַשִּׁפּוּטִי הַקּוֹדֵם".
חֲשָׁשׁוֹ שֶׁל ר' שְׁמוּאֵל הָיָה מוּבָן. מִשְׁפָּט חוֹזֵר, לְאַחַר זִכּוּי מֻחְלָט, יָכוֹל לִפְעֹל רַק לְרָעָתוֹ. בְּעִקְּבוֹת זֹאת הֶחְלִיט לָשִׂים אֶת פְּעָמָיו אֶל רַבּוֹ שֶׁבַּאֲלֶכְּסַנְדֶּר, הַצַּדִּיק רַבִּי יְרַחְמִיאֵל-יִשְׂרָאֵל-יִצְחָק, בַּעַל הַ'יִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל', שֶׁנּוֹדַע בִּקְדֻשָּׁתוֹ וּבְפִקְּחוּתוֹ.
הִקְשִׁיב הָרַבִּי לְסִפּוּרוֹ שֶׁל ר' שְׁמוּאֵל וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים. לְבַסּוֹף אָמַר: "שׁוּב לְשֶׁפְּרוֹב וְהִתְיַצֵּב לַמִּשְׁפָּט בַּמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע. לֹא תּוּכַל לַחְמֹק מִכָּךְ, שֶׁכֵּן 'דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא' (דִּין הַמַּלְכוּת – דִּין הוּא)". בְּזֹאת נִפְרַד הָרַבִּי מֵהֶחָסִיד לְשָׁלוֹם.
לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים פָּג לִבּוֹ שֶׁל ר' שְׁמוּאֵל. לֹא הַבְטָחָה לִישׁוּעָה, גַּם לֹא בְּרָכָה, אֲפִלּוּ לֹא עֵצָה טוֹבָה. אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה בְּלִבּוֹ צֵל שֶׁל סָפֵק כִּי עָלָיו לְצַיֵּת לְרַבּוֹ וּלְמַלֵּא אֶת מִצְוָתוֹ.
ר' שְׁמוּאֵל הֵחֵל בַּהֲכָנוֹת לַמִּשְׁפָּט הַחוֹזֵר. הוּא שָׂכַר אֶת שֵׁרוּתָיו שֶׁל עוֹרֵךְ-דִּין מֻמְחֶה. הוּא גַּם שִׁגֵּר מִכְתָּב אֶל אָבִיו, שֶׁהִתְגּוֹרֵר לֹא-הַרְחֵק מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר, וּבוֹ בִּקְּשׁוֹ לָבוֹא בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט עַצְמוֹ אֶל הָרַבִּי וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַעֲתִיר עָלָיו תְּפִלָּה. עוֹד מִכְתָּב שִׁגֵּר לְגַבַּאי הֶחָצֵר, וּבוֹ בִּקֵּשׁ לְהַרְשׁוֹת לְאָבִיו לִשְׁהוֹת בִּמְחִיצַת הָרַבִּי בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט.
עֶרֶב הַמִּשְׁפָּט בָּא הָאָב לַאֲלֶכְּסַנְדֶּר. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר פָּנָה לְבֵית הָרַבִּי, כְּבַקָּשַׁת בְּנוֹ. הָרַבִּי הֵאִיר לוֹ פָּנִים. לְאַחַר מִכֵּן הֶרְאָה לוֹ הָרַבִּי אֶת מִכְתַּב בְּנוֹ וְהִפְטִיר: "מַדּוּעַ לֹא לַעֲשׂוֹת כְּבַקָּשַׁת בִּנְךָ?".
בְּלֵב כָּבֵד הָלַךְ ר' שְׁמוּאֵל לְבֵית-הַמִּשְׁפָּט. בְּעוֹדוֹ מַמְתִּין לְתוֹרוֹ הִתְקָרֵב לַמָּקוֹם חַיָּט תּוֹשַׁב הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁאַל בְּקוֹל רָם – "יֵשׁ פֹּה מִישֶׁהוּ שֶׁשְּׁמוֹ שְׁמוּאֵל?".
"כֵּן", עָנָה ר' שְׁמוּאֵל בַּחֲשָׁשׁ.
"אִם-כֵּן", הִנְמִיךְ הַחַיָּט אֶת קוֹלוֹ, "עֲצָתִי לְךָ כִּי תֵּלֵךְ לְבֵיתְךָ וְאַל תָּבוֹא הַיּוֹם לַמִּשְׁפָּט". הַחַיָּט הִסְבִּיר: "הָרֶגַע יָצָאתִי מֵאוּלַם הַמִּשְׁפָּטִים וּבְמוֹ-אָזְנַי שָׁמַעְתִּי אֶת אַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹמֵר לַחֲבֵרָיו – 'אֶת הַיְּהוּדִי שְׁמוּאֵל אַרְשִׁיעַ הַיּוֹם בְּכָל מִקְרֶה, גַּם אִם יַצִּיב מוּלֵנוּ סוֹלְלַת עוֹרְכֵי-דִּין בְּכִירִים'".
מֵרֹב פַּחַד שֶׁאָחַז בּוֹ נָשָׂא ר' שְׁמוּאֵל אֶת רַגְלָיו וְהִסְתַּלֵּק לְבֵיתוֹ. בְּכָל לִבּוֹ הִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי רַבּוֹ. אֶלָּא שֶׁהַדֶּרֶךְ לַאֲלֶכְּסַנְדֶּר וַחֲזָרָה מִמֶּנָּה אֵינָהּ אֶפְשָׁרִית בְּיוֹם אֶחָד. גַּם בְּשֶׁפְּרוֹב עַצְמָהּ הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי צַדִּיק. בִּמְצוּקָתוֹ הֶחְלִיט ר' שְׁמוּאֵל לִפְנוֹת אֵלָיו.
בְּהַמְתִּינוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַצַּדִּיק הוֹפִיעַ בַּמָּקוֹם לְפֶתַע אֶחָד מֵחֲבֵרָיו. "מָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן?! הַאִם אֵינְךָ אָמוּר לְהִתְיַצֵּב הַבֹּקֶר לְמִשְׁפָּט?!", תָּמַהּ הֶחָבֵר. נִעְנֵעַ ר' שְׁמוּאֵל קַלּוֹת בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב. "אִם-כֵּן, רוּץ מִיָּד לְבֵית-הַדִּין כִּי הַשְּׁמוּעָה טוֹעֶנֶת שֶׁהַיּוֹם הַכֹּל מְזֻכִּים!". כְּשֶׁהִבְחִין הֶחָבֵר בְּהִסּוּס מִצַּד ר' שְׁמוּאֵל, אָחַז בִּזְרוֹעוֹ וֶהֱרִיצוֹ אֶל בֵּית-הַדִּין.
מְבֻלְבָּל כֻּלּוֹ נִכְנַס ר' שְׁמוּאֵל פְּנִימָה וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים. אוֹ-אָז אֵרַע דָּבָר מוּזָר. הַתּוֹבֵעַ, שֶׁעַל טִעוּנָיו הִתְבַּסְּסָה הַאֲשָׁמָתוֹ שֶׁל ר' שְׁמוּאֵל, הָפַךְ בְּמַפְתִּיעַ אֶת עוֹרוֹ וְהֵחֵל לְהַמְעִיט מִגֹּדֶל הַהַאֲשָׁמָה. הוּא אַף טָעַן לְחֻלְשַׁת הַהוֹכָחוֹת נֶגֶד הַנֶּאֱשָׁם. הַשּׁוֹפְטִים הִקְשִׁיבוּ לַדְּבָרִים וְנָעוּ בְּאִי-נַחַת עַל כִּסְּאוֹתֵיהֶם. לְבַסּוֹף לֹא נוֹתְרָה לָהֶם בְּרֵרָה אֶלָּא לְאַשְׁרֵר אֶת זִכּוּיוֹ הַקּוֹדֵם שֶׁל ר' שְׁמוּאֵל.
כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים פָּגַשׁ ר' שְׁמוּאֵל אֶת אָבִיו וְגוֹלֵל לְפָנָיו אֶת הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הָאֵרוּעִים. הִקְשִׁיב הָאָב לִבְנוֹ וְנִכַּר הָיָה עָלָיו כִּי רוּחוֹ נִסְעֶרֶת. חָלְפוּ כַּמָּה רְגָעִים עַד שֶׁיָּכֹל הָיָה לְבַטֵּא אֶת רִגְשׁוֹתָיו בְּמִלִּים – "אוֹי, רַבִּי! רַבִּי! אֵין לָנוּ שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג אֵיזֶה רַבִּי יֵשׁ לָנוּ!"...
לְאַחַר מִכֵּן פָּתַח וְסִפֵּר: "עָשִׂיתִי כְּבַקָּשָׁתְךָ וּבְבֹקֶר הַמִּשְׁפָּט בָּאתִי אֶל הָרַבִּי. עַל-פִּי הַזְמָנָתוֹ נִכְנַסְתִּי אֶל חַדְרוֹ. אֲנָשִׁים נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ אֶצְלוֹ בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים. זֶה שׁוֹאֵל בַּהֲלָכָה, אַחֵר מְבַקֵּשׁ עֵצָה טוֹבָה וּשְׁלִישִׁי זָקוּק לִבְרָכָה. כַּעֲבֹר שָׁעָה פָּנָה אֵלַי הָרַבִּי וְאָמַר – 'חוֹשְׁבַנִי כִּי הַדָּבָר יִמָּשֵׁךְ זְמַן רַב מֵהַמְּתֻכְנָן, וְעַל-כֵּן עֲצָתִי לְךָ כִּי תִּקַּח לְךָ כִּסֵּא וְתֵשֵׁב'. כָּךְ עָשִׂיתִי.
"הָרַבִּי הוֹסִיף לְקַבֵּל אֲנָשִׁים. לְפֶתַע קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֵלַי. הוּא אָחַז בְּיָדִי וְאָמַר – 'מָה דַּעְתְּךָ? אוּלַי כְּדַאי שֶׁהַיּוֹם לֹא יַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט?'. כַּעֲבֹר רֶגַע, הוֹסִיף וְאָמַר – 'מֵאִידָךְ גִּיסָא, עוֹד מְעַט תָּחֵל הַפַּגְרָה בְּבֵית-הַדִּין, וְאִם לֹא יִשָּׁפֵט הַיּוֹם, עָלוּל הַדָּבָר לְהִגָּרֵר עוֹד זְמַן רַב. לֹא וָלֹא! גּוֹזְרַנִי עָלָיו כִּי יִתְיַצֵּב הַיּוֹם לַמִּשְׁפָּט. אִי-אֶפְשָׁר לְהִתְחַמֵּק מִכָּךְ, שֶׁהֲרֵי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא'".
"וַאֲנִי", מַמְשִׁיךְ הָאָב וְאוֹמֵר, "תָּמַהְתִּי לְפֵשֶׁר דִּבְרֵי הָרַבִּי. הֲלוֹא בִּמְפֹרָשׁ הוֹרָה לְךָ לְהִתְיַצֵּב לַמִּשְׁפָּט, וּמַדּוּעַ לְפֶתַע הוּא מִסְתַּפֵּק אִם כְּדַאי שֶׁתַּעֲשֶׂה כֵּן אִם לָאו? כָּעֵת הַכֹּל בָּרוּר. הֲלוֹא בְּאוֹתָן שָׁעוֹת הִתְלַבַּטְתָּ אִם לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט, וַאֲפִלּוּ בָּרַחְתָּ לְבֵיתְךָ. הָרַבִּי רָאָה כָּל זֹאת בְּרוּחַ-קָדְשׁוֹ וּלְבַסּוֹף הִכְרִיעַ וְגָזַר כִּי עָלֶיךָ לַעֲמֹד לְדִין. וּבָרוּךְ ה' שֶׁבִּזְכוּת הַצַּדִּיק נוֹשַׁעְתָּ".
כַּעֲבֹר זְמַן בָּא ר' שְׁמוּאֵל לַאֲלֶכְּסַנְדֶּר כְּדֵי לְהוֹדוֹת לָרַבִּי עַל תְּפִלּוֹתָיו הַמּוֹשִׁיעוֹת. קֹדֶם שֶׁפָּצָה אֶת פִּיו פָּנָה אֵלָיו הָרַבִּי וְשָׁאַל בְּחִיּוּךְ: "נוּ, אֵיךְ הָיָה הַמִּשְׁפָּט? נֶחְמָד, אָה?"...
מבט לגאולה | מנדי הרשקוביץ
דַּקָּה אַחַת, תְּפִלָּה אַחַת, עַם אֶחָד
הַשּׁוֹעֵר חֲמוּר הַסֵּבֶר לֹא מִהֵר לִפְתֹּחַ אֶת שַׁעֲרֵי הַבַּרְזֶל הַגְּדוֹלִים שֶׁל חוֹמַת הַמִּנְזָר הָעַתִּיקָה הָעֲשׂוּיָה בְּסִגְנוֹן גּוֹתִי. "מָה רְצוֹנְכֶם?", שָׁאַל בְּקוֹל זוֹעֵף אֶת שְׁנֵי הָרַבָּנִים הַיְּהוּדִיִּים לְבוּשֵׁי הַשְּׁחֹרִים וּלְבָנֵי הַזְּקָנִים, שֶׁעָמְדוּ בַּפֶּתַח.
"אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לְהִכָּנֵס אֶל הַמִּנְזָר לָקַחַת אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ!", עָנוּ הָרַבָּנִים בְּקוֹל בּוֹטֵחַ.
הַיָּמִים, תְּקוּפָה קְצָרָה לְאַחַר מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְהַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה שֶׁנִּחֲתָה עַל יַהֲדוּת אֵירוֹפָּה. עַם-יִשְׂרָאֵל כְּאוּד מוּצָל מֵאֵשׁ, הִתְפַּזֵּר בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. מִקְּצָת מִן הַפְּלִיטִים עָלוּ לְאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ, מִקְּצָתָם הִגְּרוּ לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, וְעוֹד חֵלֶק קָטָן נִשְׁאַר בֵּינְתַיִם עַל אַדְמַת אֵירוֹפָּה הָאֲרוּרָה.
כְּמוֹ אַחֲרֵי שְׂרֵפָה נוֹרָאָה, הִסְתּוֹבְבוּ הַנִּצּוֹלִים בֵּין הַהֲרִיסוֹת וְחִפְּשׂוּ נִצּוֹלִים נוֹסָפִים. כְּפָרִים שְׁלֵמִים נִסְפּוּ בְּמַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה וּבְצַעֲדוֹת הַמָּוֶת, וְלֹא נִשְׁאַר שׁוּם זֵכֶר. אַךְ הָרַב הֶרְצוֹג, לְיָמִים הָרַב הָרָאשִׁי לְיִשְׂרָאֵל, יָדַע עַל מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת רַבּוֹת שֶׁמָּסְרוּ אֶת יַלְדֵיהֶן לְמִנְזָרִים בְּרַחֲבֵי אֵירוֹפָּה כְּדֵי לְהַסְתִּיר אוֹתָם מֵעֵינֵי הַצּוֹרֵר הַנָּאצִי, תְּמוּרַת תַּשְׁלוּם רַב.
הוּא עָבַר מִמִּנְזָר לְמִנְזָר וּבִקֵּשׁ מִן הָאַחֲרָאִים לִמְסֹר לְיָדָיו אֶת הַיְּלָדִים הַיְּהוּדִיִּים שֶׁהוֹרֵיהֶם נִסְפּוּ בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת נַעֲנוּ לְבַקָּשָׁתוֹ וּמָסְרוּ לוֹ אֶת הַיְּלָדִים הַיְּהוּדִיִּים, בְּיָדְעָם כִּי הוּא יְגַדֵּל אֶת הַיְּלָדִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ חָפְצוּ הוֹרֵיהֶם.
כָּעֵת הוּא עָמַד יַחַד עִם רַב נוֹסָף מִיְּדִידָיו אֶל מוּל חוֹמוֹת הַמִּנְזָר, וְהַשּׁוֹעֵר לֹא הִסְכִּים לְהַכְנִיסָם. "קִבַּלְתִּי הַנְחָיָה מֵרֹאשׁ הַמִּנְזָר, הַכֹּמֶר לוּבָּאנוֹ, שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס יְהוּדִים לְשַׁעֲרֵי הַמִּנְזָר".
לְאַחַר תַּחֲנוּנִים וְהַפְצָרוֹת, מָצְאוּ אֶת עַצְמָם הָרַבָּנִים אֶל מוּל רֹאשׁ הַמִּנְזָר הַמִּתְנַשֵּׂא. "חֲבָל עַל זְמַנְּכֶם", חָרַק בְּקוֹלוֹ. "אֵין כָּאן יְלָדִים יְהוּדִיִּים. כֻּלָּם כָּאן נוֹצְרִים טְהוֹרֵי-גֶּזַע". כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת דְּבָרָיו הוּא הִצְבִּיעַ מִבַּעַד לַחַלּוֹן עַל הַיְּלָדִים הַמְּשַׂחֲקִים בַּחוּץ, אֲשֶׁר שׁוּם הֶבְדֵּל לֹא הָיָה נִכָּר בֵּינֵיהֶם. כֻּלָּם הָיוּ גְּלוּיֵי רֹאשׁ, לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי הַמִּנְזָר הָאֲחִידִים, וְעוֹטִים עַל צַוָּארָם אֶת הַסֵּמֶל הַנּוֹצְרִי הַמְּשֻׁקָּץ.
"יָדוּעַ לָנוּ עַל הוֹרִים שֶׁמָּסְרוּ לְכָאן אֶת יַלְדֵיהֶם!", הִתְעַקְּשׁוּ הָרַבָּנִים.
- "אֵין לָכֶם דֶּרֶךְ לְהוֹכִיחַ זֹאת!".
- "אוּלַי תִּתֵּן לָנוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַיְּלָדִים וְאָז נַצְלִיחַ לְזַהוֹת אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם?".
"אֵין לִי זְמַן לְמִשְׂחָקִים!", הִתְקַצֵּף רֹאשׁ הַמִּנְזָר. "אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם דַּקָּה אַחַת בְּדִיּוּק! אִם תְּזַהוּ יְהוּדִים – קְחוּ אוֹתָם. אִם לֹא – אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶתְכֶם מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַמָּקוֹם!".
הָרַב הֶרְצוֹג וְרֵעֵהוּ הִסְכִּימוּ. הֵם רַק בִּקְּשׁוּ שֶׁהַדַּקָּה שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם, תִּהְיֶה בִּזְמַן שֶׁמַּשְׁכִּיבִים אֶת כָּל הַיְּלָדִים לִישֹׁן בְּאוּלַם הַשֵּׁנָה הַגָּדוֹל. בְּלֵית-בְּרֵרָה הִסְכִּים לְכָךְ הַכֹּמֶר.
בַּשָּׁעָה הַיְּעוּדָה נִכְנַס הָרַב הֶרְצוֹג אֶל הָאוּלָם. הַיְּלָדִים הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו בְּתִמָּהוֹן, חֶלְקָם בְּמַבְּטֵי אֵיבָה גְּלוּיָה. הָרַב הֶרְצוֹג לֹא הִתְמַהְמֵהַּ – הֲלוֹא כָּל שְׁנִיָּה יְקָרָה! – הוּא זָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וּמֵעֹמֶק לִבּוֹ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!".
בְּבַת-אַחַת נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת וּבְכִיּוֹת מִכָּל רַחֲבֵי הָאוּלָם: "מַאמֶע!"... "אִמָּא!"... "אִמָּא'לֶה שֶׁלִּי"... וּכְמֵאָה יְלָדִים רָצוּ לְעֵבֶר הָרַבָּנִים וְאָחֲזוּ בְּשׁוּלֵי מְעִילֵיהֶם...
הַכֹּמֶר הָרָשָׁע הָיָה מְאוֹד לֹא מְרֻצֶּה, אַךְ לֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ בְּרֵרָה. הוּא הֻכְרַח לְשַׁלֵּחַ עִם הָרַבָּנִים אֶת כָּל הַיְּלָדִים הַיְּהוּדִיִּים הָרַבִּים שֶׁנִּזְכְּרוּ בְּאִמּוֹתֵיהֶם בְּעֵת שֶׁהָיוּ מַרְדִּימוֹת אוֹתָם בִּקְרִיאַת-שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה.
*
הִתְעוֹרְרוּת יְהוּדִית מְהִירָה שֶׁכָּזוֹ, לֹא תִּשָּׁאֵר רַק נַחֲלָתָם שֶׁל יְלָדִים טְהוֹרִים וְאֻמְלָלִים אֵלּוּ.
כּוֹתֵב רַבִּי צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין בְּסִפְרוֹ 'מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ': "אֲפִלּוּ אוֹתָם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָלוּ בְּלִבָּם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, מִכָּל-מָקוֹם אִם יְבַשְּׂרוּם שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן-דָּוִד בָּא, וַדַּאי יַאֲמִינוּ וְיָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וַאֲפִלּוּ אוֹתָם הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ בִּבְשׂוֹרָה בְּעָלְמָא – כְּשֶׁיִּתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, אָז יָבוֹאוּ גַּם הָאוֹבְדִים וְהַנִּדָּחִים".
וְתֵכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.
סיפורי חסידים
בַּקָּשָׁה אַחַת וְעוֹד אַחַת...
הָרַב הֶעשְׁל גְּרִינְבֶּרְג וְרַעְיָתוֹ מְשַׁמְּשִׁים שְׁלִיחִים בְּבּוֹפָלוֹ שֶׁבִּנְיוּ-יוֹרְק. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת, בְּכָל אֵימַת שֶׁהִגִּיעוּ לְקַבֵּל מִיְּדֵי הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ דּוֹלָרִים לִצְדָקָה בְּבָקְרֵי יוֹם רִאשׁוֹן, עָלָה בְּדַעְתָּם לְבַקֵּשׁ מֵהָרַבִּי שֶׁיְּבָרְכֵם בְּהַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַיְּלָדִים, אַךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן תָּמִיד נִמְנְעוּ מִכָּךְ. הֵם לֹא רָצוּ לִגְזֹל אֶת זְמַנּוֹ הַיָּקָר שֶׁל הָרַבִּי בְּבַקָּשׁוֹת פְּרָטִיּוֹת.
וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד, בְּעֵת שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לַנְּסִיעָה לִקְרַאוּן-הַיְטְס, הֶחְלִיטָה הַגְּבֶרֶת גְּרִינְבֶּרְג שֶׁזֹּאת הַפַּעַם, כְּשֶׁתַּעֲמֹד לִפְנֵי הָרַבִּי בַּחֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים, הִיא תֶּאֱזֹר אֹמֶץ וּתְבַקֵּשׁ בְּפֵרוּשׁ בְּרָכָה עֲבוּר חִנּוּךְ הַיְּלָדִים.
לִפְנֵי שֶׁעָזְבָה אֶת בּוֹפָלוֹ צִלְצֵל בְּבֵיתָהּ הַטֶּלֶפוֹן, וְהַדּוֹבֵר סִפֵּר לָהּ עַל אֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה שֶׁלָּקָה בְּמַחֲלָה מְסֻיֶּמֶת. הַגְּבֶרֶת גְּרִינְבֶּרְג הִבְטִיחָה שֶׁתַּזְכִּיר אֶת הָעִנְיָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן כַּאֲשֶׁר תַּעֲמֹד לִפְנֵי הָרַבִּי, וּתְבַקֵּשׁ לְקַבֵּל בְּרָכָה לְהַחְלָמַת הַחוֹלֶה.
כְּשֶׁסָּגְרָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן הִיא חָשָׁה רִגְשֵׁי חֲרָטָה עַל הַבְטָחָתָהּ. הִיא לֹא רָצְתָה לְבַקֵּשׁ מֵהָרַבִּי שְׁתֵּי בַּקָּשׁוֹת לִבְרָכָה; וְאִם תְּבַקֵּשׁ בְּרָכָה לִרְפוּאַת הַחוֹלֶה לֹא יִהְיֶה רָאוּי שֶׁתּוֹסִיף וּתְבַקֵּשׁ בְּרָכָה גַּם עֲבוּר יְלָדֶיהָ.
אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַשְּׁלוּחִים חֻנְּכוּ וְהֻרְגְּלוּ לְבַטֵּל אֶת צָרְכֵיהֶם הַפְּרָטִיִּים מִפְּנֵי טוֹבַת הַכְּלָל, הֶחְלִיטָה אֵפוֹא הַגְּבֶרֶת גְּרִינְבֶּרְג שֶׁלֹּא לְהַקְדִּישׁ לָעִנְיָן מַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, וּכְשֶׁהִתְיַצְּבָה מוּל הָרַבִּי בִּקְּשָׁה מֵעֹמֶק-לִבָּהּ שֶׁיַּעֲנִיק בְּרָכָה לְהַחְלָמַת הַחוֹלֶה.
הָרַבִּי אָכֵן בֵּרֵךְ, כַּמְּצֻפֶּה. וּבְעוֹד הַגְּבֶרֶת גְּרִינְבֶּרְג מְהַנְהֶנֶת בְּרֹאשָׁהּ וּמִתְקַדֶּמֶת הָלְאָה, הֶעֱנִיק לָהּ הָרַבִּי דּוֹלָר נוֹסָף וְהוֹסִיף בְּחִיּוּךְ אֲבָהִי: "רֹב נַחַת מֵהַיְּלָדִים"...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
