אחד ממשתתפי הקורס האחרון, שיתף את הקבוצה שהוא לא ממש מקבל מכל הנאמר במפגשים, ולא מצליח להביא תוצאות לחייו. אחד הדברים היפים בתקשורת עם הסובבים אותנו .

היא היכולת שלנו להוציא מכל שיחה אוצר לחיים. תקשורת בין אישית, היא כחומר ביד היוצר, וזה באחריותנו המלאה, איך נקבל את הנאמר בשיחה, ומה תהיה התוצאה שנשיג ממנה. אחד מהדברים החשובים בתקשורת היא הצורה שאנו מסתכלים על עצמנו, והמיקוד שאנו קבענו לחיינו במודע או לא במודע. לדוגמה, כאשר אותו משתתף הבין והיה מוכן לוותר על ההתגוננות העצמית ועל הצורך להוכיח לעצמו שהוא יודע הכל, ולמקד את עצמו להיות אדם שמחפש לקבל מכל תקשורת, ללמוד ולהתקדם, אז אפילו התקשורת שלו עם חבריו עברה מהפך ושינוי מעורר התפעלות.

בפרשת השבוע כתוב "אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דוותה תטמא". נשאלת שאלה, למה לא מוזכר התפקיד של הגבר בפסוק? הרי אם אין את הגבר אז ההזרעה של האישה לא שווה כלום.

אם נקשיב למה שעובר לנו בראש כאשר אנשים אחרים מדברים איתנו נוכל "לשמוע" את המחשבות שלנו, "מה אנחנו חושבים על האדם שמולנו", "מה אנו חושבים על מה שהוא אומר לנו",או מה נענה לו כאשר יסיים, מה שאומר שלאדם שמדבר איתנו אין שום השפעה אם אנו לא קשובים לו, וזאת אחת מהסיבות שמעכבות תקשורת מקדמת, עם המשפחה או החברים שסביבנו.

אחד הדברים שאנו יכולים ללמוד מהפרשה זה את החשיבות שהתורה נותנת לאישה (הצד המקבל) ואת אחד התהליכים שיאפשרו לנו להיות בהקשבה שתקדם אותנו ותביא לנו תוצאות ברוכות.

א. "אישה כי תזריע" כדי שנוכל באמת לקבל ולהניב תוצאות מהתקשורת שלנו עם הסובבים אותנו, אנו צריכים להיות מוכנים לקבל, לא בצורה תיאורטית, אלא מוכנות מעשית. לאפשר לעצמינו לקבל מכל אדם באשר הוא, ללא שיפוטיות. "תזריע" - פעולה, ועל זה נאמר בפרקי אבות "איזה הוא החכם הלומד מכל אדם".

ב. "אישה כי תזריע" זאת פעולה שבאחריות האישה. כדאי שנזכור שהיכולת שלנו לקבל בשיחות עם הסובבים ולהתקדם מהם היא באחריותנו, וכאשר אנו מאשימים את השני בכך שלא קיבלנו בגלל צורת הדיבור שלו, אז יכול להיות שאנו צודקים במיליון אחז אבל אנו גם אלה שמפסידים,

ג. "תזריע וילדה זכר" הקב"ה אומר שאם אנו ניקח את אחריות ונעשה את הפעולה, ונהיה מוכנים לקבל, יהיו לזה תוצאות. ולא סתם תוצאות, אלא תוצאות שישמחו אותנו וימשיכו את דרכנו הלאה בעולם בדיוק כמו ילד שנולד לעולם.

ד. "וטמאה שבעת ימים, כימי נדת דוותה תטמא" אחד הדברים שמעכבים אותנו בתקשורת, זה הפחד שלנו ממה יגידו אנשים. ושאולי נשלם מחיר חברתי כאשר נהיה קשובים. אחד הדברים שיכולים לעזור לנו להיות קשובים וממוקדים בתקשורת, הוא שאנו נהיה מוכנים לשלם מחיר כלשהו, אם יהיה, ושנזכור שזה רק לזמן מה.

דבר נוסף שאנו יכולים ללמוד מפרשת השבוע הוא להמשיך בעשייה ולא להיתקע בהישגים, ישנה תופעה שלאחר שמשיגים מטרה אחת בדרך אל היעד, מתלהבים ונכנסים לשאננות. מיד לאחר הפסוקים הנ"ל כתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" התורה מיד מציבה לנו עוד מטרה. ככה גם בחיים, למרות ההתלהבות מהשגת המטרה כדאי שתהיה לנו מטרה חדשה ונמשיך להתקדם לכיוון הרצוי והטוב.

שאלות שהמאמן היה שואל אותך באימון:

1. האם היום את בהקשבה שמקדמת אותך בחיים?

2. מה אתה היית רוצה לקבל מהסובבים אותך בשבוע הקרוב?

3. לאיזה תוצאה בחיים אתה רוצה להגיע בעקבות מה שתקבל השבוע?

בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג