מאת מנחם כהן, COL

מודעות צבעוניות נתלו במהלך חול-המועד בירושלים וקראו לציבור הרחב לבוא ולהשתתף ב"מעמד הקהל היסטורי לקבלת פני משיח צדקנו בהר-הבית". שימו-לב למקום המדויק: "ברחבה שממול בית-חב"ד המרכזי בהר-הבית". לא פחות.

מארגני האירוע, שמיד נתהה על קנקנם, כתבו בהבלטה ש"האירוע יהיה במעמד רבני חב"ד, גדולי תורה, אישי-ציבור נכבדים". בתוכנית, כתבו המארגנים: "דברי תורה וברכה, בשורת הגאולה ושלימות הארץ". האירוע תוכנן ליום חמישי שעבר, אסרו-חג, בשעה שבע וחצי בבוקר.

ואלה ההוראות, למתכוננים להגיע, כפי שניסחו צוות מנהלי "בית-חב"ד בהר-הבית": 1. אין להקל ראש, חובה ללכת באימה ובחרדה, ברטט וברעדה, ברצינות ובכובד ראש, כיאה לקבלת פני השכינה. 2. חובה לטבול במקווה לפני הכניסה להר-הבית. 3. אין ללכת בנעלי עור, חובה ללכת רק מסביב, בסמוך לחומה ממש. 4. מטעם המשטרה חובה להצטייד בתעודת-זהות.

היערכות מוגברת

שמונה בערב, יום רביעי (יום לפני האירוע). מאות מוסלמים מגיעים מרחבי הארץ באוטובוסים שפולטים אותם בזה אחר זה. מטרתם המוצהרת והתקיפה: "למנוע כניסת מתפללים יהודים לתפילה בהר-הבית". המוסלמים החלו להתרכז במעלה שמוביל לאזור הר-הבית, שם החלו להיערך להפגנה נגד הכניסה המתוכננת של היהודים. במקביל, התנועה האסלאמית מוציאה הודעת התנגדות ל"יום התפילה" ומבקשת מהמוסלמים "להתייצב במסגד כדי להגן עליו". ההודעה, כמובן, הוסיפה להתחממות הגזרה.

המשטרה, בהתבססה על המודעות הצבעוניות של "בית-חב"ד בהר-הבית", נערכה בכוחות מתוגברים. עמדת המשטרה הייתה להתיר ליהודים שמעוניינים לבקר בהר-הבית להיכנס למתחם, אך למנוע כל פעילות אחרת, כגון הפגנה או תפילה.

שש בבוקר, יום חמישי (אסרו-חג). מוסלמים ממשיכים לזרום למתחם והמשטרה מחליטה למנוע כניסת מתפללים מוסלמים מתחת לגיל 50 למתחם, מחשש לעימותים. בשבע בבוקר, חצי שעה קודם תחילת האירוע, מאות מוסלמים פותחים בהפגנה, בטענה ש"קבוצות ימין מתכוונות להשתלט על הר-הבית".

שבע וחצי בבוקר, שעת תחילת האירוע. אף-אחד לא מופיע ברחבת הר-הבית. השוטרים וגם המוסלמים מתחילים להבין שמדובר בבדיחה. לא "מעמד מרכזי", לא "רבנים חשובים" וגם לא "אישי-ציבור". אין נפש חיה.

לאורך כל שעות הבוקר והצהריים, עשרות כלי-התקשורת בישראל דיווחו בדרמטיות רבה על "העלייה המתוכננת להר-הבית", כשהם מציינים בהבלטה רבה ש"המעמד מאורגן על-ידי מטה חב"ד".

דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד, שיגר הודעה דחופה לתקשורת, בה הבהיר שלחב"ד אין שום קשר להתארגנות התמוהה בהר-הבית. חלק מכלי-התקשורת הביאו את הבהרת דובר חב"ד, השאר התעלמו ובחרו להמשיך ולציין בהבלטה כי חב"ד עומדת מאחורי האירוע.

בורחים מהאחריות

אז מי עומד מאחורי הפרובוקציה המיותרת? זאת השאלה ששאלו את עצמם רבים. הגוף שנדמה בתחילה כי הוביל את המיזם, הוא "מטה משיח באה"ק" ששמו התנוסס בראש המודעה. פנינו לראש הארגון, הרב שמואל הנדל, אך הוא התנער מהעניין: "לא שאלו אותי ולא דיברו איתי. מדובר במעשה של חוצפה ואני שוקל לתבוע את אותם אנשים".

אבל מי הם אותם אנשים, תמהנו. להנדל לא הייתה תשובה ברורה. "בתחתית המודעה היו שני מספרי טלפונים של שמעון חן ומשה ליפשיץ. הם טענו שאין להם שום קשר להתארגנות".

הלכנו לבדוק. תחילה, התקשרנו לשמעון חן. מסתבר שהוא לומד בישיבת 'הרעיון היהודי' של הרב מאיר כהנא וגם עולה בקביעות להר-הבית. "אני לא עומד מאחורי המודעות ואין לי קשר לזה", ענה לשאלתנו מה חלקו בעניין.

ובכל זאת, שמך מתנוסס על המודעה.

"התקשר אליי אדם בשם אלבוים", החל חן לנדב פרטים. "הוא אמר לי שהוא מכין מודעה על עלייה להר-הבית ורק רצה לשים את השם ליצירת קשר. חשבתי שזה משהו קטן, לא פיללתי שמדובר במשהו ציבורי וגדול כל-כך".

אז חן, לדבריו, נפל בפח של אלבוים. בדקנו גם עם האדם השני, משה ליפשיץ. הוא עלה מרוסיה לפני מספר שנים ומתגורר באשקלון. "מספר הטלפון שלי הופיע במודעה בטעות", אומר ליפשיץ במבטא רוסי כבד. "גם אליי התקשר אלבוים ושאל אם אפשר לכתוב את מספר הטלפון שלי ליצירת קשר. לא העליתי בדעתי שמדובר בקמפיין ציבורי בשם חב"ד".

לדבריהם, אותו אלבוים עומד מאחורי המיזם. מדובר ביוסף אלבוים, חסיד בעלז העומד בראש "התנועה לכינון המקדש". כשהצגנו את עצמינו, הוא חשש לנדב מידע והכחיש מכל וכל קשר להתארגנות. "אין לי שום קשר לזה", הצהיר ולא הסביר. "אני לא אחראי למה שאחרים אומרים בשמי".

הרב ישראל אייכלר, חסיד בעלז, בוחר לצדד בגרסת אלבוים: "הוא אדם הגון ישר, עם כל ההתנגדות שלנו להשקפות שלו. הוא אדם שלא מסתתר במעשיו ואני לא מאמין שהוא ישתמש בשם חב"ד. ייתכן מאוד שאדם שלישי התקשר לשניים הכתובים במודעה".

"יש פה 2 היבטים", אמר לנו השבוע הרב מנחם ברוד. "דבר ראשון, העובדה שהתקשורת כותבת 'מטה חב"ד', ללא כל בסיס. דבר שני, למשטרה אמור להיות מודיעין. היא צריכה לברר מי עומד מאחורי אותם מודעות. במקרה זה, הייתה מגלה שאין שום-דבר מאחוריהן".

במשטרת ירושלים מסרו לנו בתגובה: "ידענו מי עומד מאחורי זה וידענו גם שאין לו קשר לחב"ד. איתרנו אותו, הוא נחקר, הוזהר ושוחרר. נערכנו כיאות, בידיעה ברורה שמודעה אחת יכולה להתסיס עיר שלימה".

הישמרו לכם עלות בהר

לפרובוקציה לה היינו עדים השבוע, היה תקדים בשנים עברו. גורמים שונים החלו להפיץ באותן שנים, שמועות עקשניות שגרסו שדעתו של הרבי נוחה מהעלייה להר, וכי הוא מעודד את הדבר וקורא לחסידיו לעשות כן ● היה חסיד שעמד בפרץ

המשפיע האגדי מירושלים, הגה"ח רבי משה ובר ע"ה שמונה על-ידי הרבי הרי"צ למשרת משפיע בישיבת 'תורת-אמת' ונפטר בשנת תש"ס, היה הנחשון שעמד בפרץ, כאשר נלחם ללא-חת בכל אותם ניסיונות ההכשלה ההמונית שנעשו על-ידי גורמים שונים, שארגנו את העלייה להר-הבית, בניגוד מוחלט לדעת ההלכה, כפי שהיא הובעה על-ידי פוסקי-הדור האחרון.

מייד עם שחרורו של הר-הבית, בחודש אייר תשכ"ו, החלה לפעול תנועה בשם 'נאמני הר-הבית', שקראה לציבור הרחב לעלות להר בהמוניו. הרב וובר, שנחשב גם ללא קשר לכך לשגרירו של הרבי ולמביא דברו בקרב חוגים רבים בציבור החרדי הכללי, ובמיוחד בקרב חוגי העדה החרדית בירושלים, סבב באותן שנים בכל בתי הרבנים, ראשי-הישיבות ופוסקי ההלכה והחתים אותם על 'קול קורא', בו הם הביעו את דעתם ההלכתית הנחרצת, השוללת מכל וכל את העלייה האסורה להר, הכרוכה באיסורי כרת חמורים.

בד בבד, הזמין המשפיע הרב וובר ע"ה שלט מאיר-עיניים, שהסביר בשלל שפות את חומרת האיסור הכרוך בעלייה להר בזמן הזה. בנוסף לכך, הוא מימן משמרות של שומרים שעמדו בתוך ביתן מיוחד שהקים בתחתית ההר. תפקידם של השומרים היה להסביר בדרכי נועם לכל מי שניסה לעלות ההרה, שהדבר נוגד את דעת ההלכה.
מסתבר שלפרובוקציה לה היינו עדים השבוע, היה תקדים בשנים עברו. גורמים שונים החלו להפיץ באותן שנים, שמועות עקשניות שגרסו שדעתו של הרבי נוחה מהעלייה להר, וכי הוא מעודד את הדבר וקורא לחסידיו לעשות כן.

הרב משה וובר, שהדבר היה בנפשו, נחרד עד עמקי נשמתו. הוא נחפז לשלוח מכתב למזכירות הרבי, בו ביקש כי דעתו האמיתית של הרבי תובהר לרבים, ותשים קץ לחרושת השמועות המזויפות. תגובת הרבי לא איחרה לבוא. היא הגיעה באמצעות מכתב שמוען לביתו של הרב וובר בירושלים, בו מובהר באופן חד-משמעי, כי הרבי אינו נוטל אחריות על הנאמר בשמו, וכי דעתו בנידון מעולם לא השתנתה.

בשנים האחרונות חודשה הפעילות בנושא על-ידי קבוצה מתלמידיו של הרב וובר. בעקבות פנייתם לפוסק הרב יוסף-שלום אלישיב מירושלים, קרא הרב אלישיב לרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, והורה לו לחדש את מסורת השמירה בפתח ההר ולהחזיר את השלט הקורא לתיירים ולמבקרים במקום להימנע מלרמוס את ההלכה היהודית באמצעות עלייה אסורה להר בזמן הזה. בזמן הזה.