השמועה כי בפושקר עומד להתמנות ראש עיר יהודי אינה מקרית. הרחוב הראשי שלאורך האגם בעיירה הקדושה להינדים נהפך זה מכבר לאלנבי. העברית שגורה בפיהם של הסוחרים המקומיים, המטבח הישראלי גבר על ההודי, השילוט והמוסיקה אף הם בעברית. בסמטאות העיר העתיקה וורנסי מככב שמה של מקדמת המכירות ג.יפית ("גם ג.יפית קונה מצעים ב...") אך בתואר הישראלי המכוער זוכים דווקא אנשי חב"ד ברישיקש. העיירה בצפון הודו, שבה מגיח נהר הגנגס הקדוש מהרי ההימלאיה ומתחיל את מסעו אל המישורים, נחשבת למרכז רוחני ולאחד המקומות הקדושים ביותר לדת ההינדו. מיליוני הודים מגיעים אליה בכל שנה כדי לטהר את עצמם במי הנהר. במקום אשראמים ומקדשים רבים, סאדואים (קדושים הודים), נזירים וכוהני דת המקיימים טקסי דת ותפילות. כל זה לא ממש מעניין את אנשי חב"ד שמסתובבים ברישיקש ומדביקים על קירות האשראמים, בין מקדשים מרכזיים ודוכנים המוכרים פריטי דת, פוסטרים של הרבי מלובביץ'. לא קשה לדמיין מה היה קורה אילו אנשי הרי קרישנה היו תולים פוסטרים של האל האהוב עליהם בסמטאות צפת העתיקה או בכפר חב"ד. ובכלל - כנציגי דת הדורשת מכולם לכבד את המקומות הקדושים לה, מוטב היה שאנשי חב"ד ילמדו לכבד מקומות הקדושים לאחרים.