מאת אפרת זמר, 'מעריב'

הכותל המערבי, הכנסת, גבע עת התחמושת, מוזיאון יד ושם ובית המשפט העליון עולים על מפת הטיולים של התלמידים - הפעם לא כהעדפה של חלק מבתי הספר, אלא כחובה המוגדרת על ידי משרד החינוך.

שר החינוך החדש, גדעון סער, ומנכ"ל המשרד הנכנס, ד"ר שמשון שושני, שילבו כוחות להחלטה ראשונה לפיה כל תלמיד ישראלי יבקר בבירת ישראל לפחות יום אחד בשנה. כמו כן מתכוונים השניים לערוך כמה שינויים במערכת החינוך, הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה תוכנית וערכית. 

""במסגרת החינוך לערכים‭,"‬ הסביר סער את ההחלטה, "חשוב לחזק באופן בלתי אמצעי את הקשר של הדור הבא לבירת ישראל ושורשיו‭."‬ במשרד החינוך אמרו אתמול כי את המהלך מוביל המנכ"ל הנכנס, ד"ר שמשון שושני, בתמיכת שר החינוך סער ובמסגרת החזון והתוכנית הכוללת של סער לחיזוק ערכים ציוניים במערכת החינוך. 

על פי נתוני משרד החינוך, כ־50 אחוז מהתלמידים הישראלים לא מבקרים בירושלים במסגרת בית הספר. "לא הגיוני שלכל כך הרבה תלמידים אין קשר לבירת המדינה‭,"‬ אמרו בלשכת השר סער. "סיור באתרים הארכיאולוגיים, אתרי המורשת והאתרים המ־רכזיים לדמוקרטיה הישראלית יחדד את הערכים הבסיסיים של המדינה‭."‬

על פי התוכנית, תלמידי בתי הספר היסודיים יבקרו בעיר הבירה במסגרת טיול של יום אחד, ואילו במערכת החינוך העל יסודית, חטיבת הביניים והתיכונים, מדובר על טיולים ארוכים יותר שיכללו גם לינה בעיר. ברשימת אתרי החובה שגובשה במשרד החינוך נכללים הכותל המערבי, גבעת התחמושת, מוזיאון יד ושם, הכנסת ובית המשפט העליון. 

השבוע תתקיים פגישה בנושא עם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, כשהתוכנית היא שמימון הסיורים יתחלק בין המדינה לבין תקציב הטיולים השנתיים שנקבע במסגרת תשלומי החובה של ההורים. סיורים בירושלים היו בעבר פופולריים עבור בתי הספר, אך עם השנים חלה ירידה משמעותית בהיקף בתי הספר שבוחרים לקחת את תלמידיהם לטיול בעיר הקודש. 

המצב הביטחוני הקשה ששרר בעיר בתקופת הפיגועים והאינתיפאדה השנייה היה הגורם המוביל לכך, וגרם לבתי ספר רבים להימנע מלהגיע לירושלים. עם זאת, גם כשהמצב הביטחוני מעט התייצב והשתפר, ירושלים לא הפכה ליעד פופו־לרי לטיולים שנתיים. התוכנית מיועדת לכל המגזרים, גם לחינוך הלא יהודי, אם כי ייתכן שיהיו אדפטציות שונות באתרי החובה, בהתאם לרקע המגזרי.