בנימין ליפקין

המולה שקטה רוחשת בחדר המבוא המוליך אל הלשכה. חום בדרגה נינוחה המופק ממערכת ההסקה הופך את השלג היורד בחוץ ללא הפוגה לגלויה מרהיבה שאין לה ולא כלום עם הדינמיקה השלטת בתוככי המתחם.

'מארינה רושצה'. קומפלקס ענק בן שבע קומות של פאר והדר. מרכז העצבים של יהדות רוסיה. המוקד שממנו חולשת חסידות חב"ד על הצתת הגחלת בלב המוני יהודים בערים, עיירות, כפרים וקולחוזים שיד אחת קושרת אותם לאביהם שבשמים.

קומתו תמירה. קולו חרישי. מונוטוני. מבעד לשפמו מבצבצת תדיר בת שחוק. עיניו בורקות. סומק קל עוטה את לחייו ומהן יורד זקן צר וארוך. שילוב ניגודי של עדינות אצילית וסמכותיות החלטית. שנות הזריעה בדמע, ביזע, באפס תנאים, שנותרו אי שם מאחור, חישלו אותו ונסכו בו כוחות לימי הדמדומים של שלהי חורף תשס"ט.

מבעד למשקפיו הזעירות עבי הזגוגית, בעיני רוחו של הרב בערל לאזאר, האיש הקרוב ביותר לצמרת השלטון הרוסית ועל פיו יישק דבר בכל אשר תעשה בכל הכרוך בדת וביהדות, הוא עצמו אינו אלא ידא אריכתא. שליח. כתפיו אינן שחות, ומוצקות דיין אך ורק תודות לשליחות שקיבל במו פיו הקדוש של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל. ממנה הוא שואב את תעצומות הנפש. בכוחה הוא מנווט את הספינה גם בין גלים סוערים ושוצפים.

דבר לא מזיז את שגרת יומה של מוסקבה היהודית. אף לא שלג כבד.
יום שישי היום והצצה קלה בסדר היום שנכון לרבה הראשי של רוסיה, עם תום השיעור שהוא שרוי בו עתה בטרם תיפתח תפילת שחרית, מעידה כי הוא גדוש לפחות כמו חמשת קודמיו.

ביניים:
07:00, בית הכנסת
המצות יצאו לדרך

שעה לפני תחילת מועד תפילת שחרית בבית הכנסת הגדול, שקועים הרב לאזאר וקבוצה מחברי הקהילה, בהם קומוניסט בעברו וכיום חד מן חבריא, בעומקה של תורה. לשון הקודש, ארמית ורוסית משמשים בערבוביה בשפתו של הרב העמל על ביאור דברי הרמב"ם, אותם הם לומדים בקביעות.

עת נפתחת התפילה, כשקולו של שליח הציבור נשמע היטב בכל חלל ההיכל, תודות לאקוסטיקה משופרת, נראים אחרוני הבאים העולים מהמקווה ההדור (שיש ממסד עד טפחות, מגבת לכל טובל) שבקומתו התת קרקעית של המבנה.

עם תום התפילה, ניגש אל מקום שבתו של הרב, ר' מרדכי וייסברג, המנצח על הפעילות היוצאת מהבית הזה, ומציג בפניו אריזה מהודרת עם מצות. בפיו של ר' מרדכי בשורה. היום הזה, ג' באדר, תמה אפיית מאתיים טון מצות לכל יהודי רוסיה. הבוקר מתחיל המשלוח של המצות לכל הערים והמחוזות.

בקרן דרומית מזרחית ניכרת הסתופפות של קהל. ברית מילה מיד לאחר תפילת שחרית אינה מחזה נדיר בבית מקדש מעט זה. הפעם סיבה מיוחדת להתרגשות. ברית לתאומים. הרב לאזאר משמש כסנדק של הרך הנימול הראשון ופרק הזמן הנדרש, מחשש עינא בישא, בין שתי הבריתות, מנוצל לאמירת תהילים בצוותא.
קריאות מזל טוב גודשות את היכל בית המדרש. בני משפחה, חלקם חובשי כיפות לרגל האירוע, מתערים באנשי הגרעין החב"די של מאיישי התפקידים השונים במקום. שני בנים חדשים לעם היהודי. מעגלי קירוב חדשים נפתחו.

בתווך, בעוד הרב מקפל טליתו, מחלה את פניו יהודי חרוש קמטים. אותות סבל על פניו. בשפה פשוטה הוא שח כי בימים האחרונים שוחרר מהכלא וכי עתה הוא בודד, ערירי וחסר כול. הרב סורק במבטו את הקהל. בחושיו המחודדים מתייצב תוך שניות לידו גבאי בית הכנסת. מרגע זה היהודי הבודד בידיים נאמנות.

ביניים:
10:30, מסעדה
נס לקראת ניסן

תור משתרך ליד לשכת הרב בקומה השישית. אין זה המועד הקבוע של קבלת קהל אבל צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה. הפסיפס האנושי של הדורשים בעצתו וברכתו של הרב מרכיב בו זמנית חלכאים ונדכאים לצד נכבדים הדורי חזות. יהיו אלו ראש הכולל, הרב מרזל, והמו"צ, הרב בירנבאום, שהמבקשים השונים לבירורי יהדות יופנו אליהם על מנת שתהיה שליטה מינימלית על סדר יומו של הרב הראשי ולו ביום שישי זה.

דקות אחדות לאחר שנכנס ללשכתו, נכנס אחד מאילי ההון המוסקבאיים. בחברת הרב הוא יורד לקומת הכניסה של הבניין לארוחת בוקר במסעדה המקומית. חלק משטח המסעדה תחום לטובת סעודת הברית לתאומים שזה עתה נימולו.

השיחה, לה שותף ר' סאשה ברדה, מנכ"ל איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה, מתנהלת כחצי שעה בשפה הרוסית. בתומה, כשהרב מתרומם ממקום מושבו ופניו מפיקות שביעות רצון, אני למד מפיו על השורה התחתונה. "היה לנו כאן נס של חודש אדר", אומר הרב לאזאר וקשה שלא להבחין באנחת הרווחה שאוחזת בכל ישותו.

"היהודי הזה נטל על עצמו לתרום לנו שנים עשר אלף סלי מזון לשתים עשרה אלף משפחות יהודיות לקראת חג הפסח. כל אחד מסלי המזון יכלול מצות, יין, בשר, דגים וכל מוצרי היסוד לחג כולו".

רוחניות וגשמיות מהלכים כאן שלובי זרוע למען אותה מטרה. מהפגישה שהניבה פירות נפנה הרב אל סעודת הברית לשאת דברי תורה וברכה קצרים אגב אמירת לחיים. גדולה לגימה שמקרבת, מי כמו יהודי רוסיה יעיד.

פסיעה אחת לפני המעלית, עצירה קלה נוספת לטובת חיזוק מקורב בגיל העמידה הניצב על אם הדרך. הוא מצא את עצמו מחוץ למעגל העבודה בעת האחרונה, ממשרה רמה בה כיהן. בהיותו נתון בצעדי קירוב משמעותיים, הציע לו הרב כי יתחיל לגדל זקן על בסיס הנאמר בספרים הקדושים כי י"ג תיקוני דיקנא מעוררים את י"ג מידות הרחמים. עתה הוא מספר בהתרגשות שאכן מצא עבודה חדשה ומכובדת והוא מודה לכבוד הרב על העצה הנבונה. הרב ממשיך לנסוך בו דברי עידוד קצרים.

מבט למתחם המרכזי של קומת הכניסה המאכלס בשעות הערב אירועים שונים מגלה מחזה מרהיב. לא רק בירושלים ובבני ברק מוכרים ביום שישי אוכל מוכן לשבת לכל מאן דבעי. גם במוסקבה. חלות לסוגיהן, קוגל ופשטידות במגוון סוגים, חמין, בשרים, מאפים וסלטים כיד המלך. וטועמיה חיים זכו.

כל זה אינו אלא הקדמה לדבר האמיתי שיתרחש במקום הזה בעוד מספר שעות, עת יסיימו מאות המתפללים את תפילת ליל שבת ויסבו, קבוצות קבוצות, לסעודת שבת מרשימה, עם מיטב המאכלים, בליווי אברכים מהקהילה המנהלים את שולחנות השבת והחג, בצורה מעוררת השתאות. סטודנטים, מבוגרים, דוברי אנגלית, דוברי עברית. איש על דגלו. כבני חורין ממש, לא רק בליל הסדר.

ביניים:
11:47, לשכה
לנצל את המומנטום

לא קל להיות זבוב על הקיר בלשכת רב. בשעה זו נרשמת הפוגה מענייני הכלל הבוערים והישיבות שיבואו במסגרתם לטובת שיחה אישית בסוגיית שלום בית מעיקה שאינה סובלת מנוח.

לפני הרב יושבת אישה שהרב מפעיל את כל כושר השכנוע שלו לשכנעה שלא להתגרש למרות שהחלטה גמלה בלבה. רק לנוכח שאיני בקי בשפה המדוברת, נוכחותי בספה שבירכתי הלשכה מורשית. הדמעות הזולגות מעיני האישה, נהירות היטב בכל שפה. והמחשבות נודדות למזבח שיוריד דמעות אילו לא תעלה השיחה יפה.

מרגש ומצמרר להתוודע, מאוחר יותר, מפי מזכירו של הרב, לרקע שמאחורי השבר שנוצר. זהו זוג מעיר אחרת שהתקרב ליהדות. הוא התקרב בעקבותיה.

עתה מבקשת האישה לפרק את חבילת הנישואין שכן בעלה מבוסס בעבודתו ואינו רוצה לנוטשה והיא עומדת על כך שישקיע את כל כולו בלימוד תורה.

השיחה מסתיימת לא לפני שהרב לאזאר מפעיל את קשריו כמו את הקסם האישי שלו
בהביאו לכך ששעות העבודה של הבעל ישתנו ומדי יום עד שעת צהרים יחבוש את ספסלי הכולל המקומי.

חתונה היא מנוף לקירוב, יסביר לי הרב מאוחר יותר. רוב בעלי התשובה כאן החלו דרכם ליהדות מחתונה, הוא מגלה. הרב לאזאר אינו נדרש להביא ממרחק לחמו. אמש, בערבו של יום חמישי, למשל, נערכה חתונה מפוארת לזוג יהודי מקומי. לפני החתונה, נפגש הזוג עם הרב והם קיבלו על עצמם שכל שבת הם מביאים את הקדוש ברוך הוא לביתם.

"אמרתי לבני הזוג", שח הרב, "שהשבת היא יום שה' נתן לכם כדי לשמור על המשפחה. הם קיבלו זאת על עצמם. מהחתונה של אמש יש כבר שני זוגות נוספים שרוצים לערוך חופה כדת משה וישראל. עוד יישמע", הוא משוכנע.

בהקשר זה נחשפת שיטה מקורית שלו המאפיינת את דפוס הפעולה המקומי בניצוחו. "אני מתנגד לניצול מעמד כמו הלוויה לקירוב. דווקא על רקע הרדיפות הרבות שעבר העם היהודי במדינה הזאת, אני עמל כל העת לטעת את התחושה שלהיות יהודי זה טוב".

כמו פועל יוצא של אני מאמין זה, מתכנסת עתה בשולחנו של הרב ישיבת היערכות מיוחדת, בה נוטלים חלק רבנים וגבאים מכל בתי הכנסת בעיר, לקראת מעמד ברכת החמה שעתיד להיערך במוסקבה, כמו בכל תפוצות בית ישראל, עם הנץ החמה ביום ערב חג הפסח.

הנוכחים מדברים על המגמה לנצל את המומנטום להסברה יהודית תוך כדי שימוש בנושא הפופולרי של אקולוגיה והתחממות כדור השמש. היעד ברור. להביא לכך שהמוני איש ייטלו חלק במעמד שיערך במועד בלתי שגרתי.

הרב ממליץ על פעולת הסברה מקדימה ובמקום מתגבשת הלכה למעשה תכנייה מסודרת של סמינר ערב שייפתח בראש חודש ניסן ויימשך על פני עשרה ימים, שלוש
שעות מדי ערב. לנגד עיניי הולכת ונארגת תכנית מסודרת של שיעורים והרצאות בנושאי אסטרונומיה, שמש, ירח וכוכבים באספקלריית היהדות. שמות של מרצים מומחים שיוטסו לבירת רוסיה לשאת הרצאות עולים ויורדים.

לצד פעילות העומק ברובד הישיר של האוכלוסייה היהודית הבא במגע שוטף ועקבי עם הקהילה, המודעות לאירוע צריכה להיות המונית, מבהיר הרב. במקום מוחלט על שיגור הזמנות בדואר ישיר למאה ושלושים אלף בתי אב יהודיים ברחבי מוסקבה המופיעים במאגר הכתובות של המרכז היהודי 'מארינה רושצה'.

הדיון על אופי ההזמנה וצורתה אינו מניח שום פרט ליד המקרה. כדי לגרום לכך שיהודי שאין לו שיעור קבוע מדי יום, יופיע תחת כיפת השמים, בשעה מוקדמת של בוקר, נדרשת תכנית אטרקטיבית. את האירוע, מתגבש אפוא קו, יכבדו בנוכחותם ובהופעתם חזנים ידועי שם. המעמד יסתיים, איך לא, בחלוקת מצה שמורה לכל אחד מהבאים.

"אינני יודע אם אי פעם היה ברוסיה מעמד המוני של ברכת החמה. גם כשהדבר נעשה, היה זה בתנאי מחתרת ובוודאי שלא ברוב עם", מטעים הרב לאזאר, כמו מבקש לטעת בהם את התחושה ההיסטורית, שעה שהאסיפה, ראשונה בסדרה, מתפזרת לא לפני שכל אחד מהנוכחים מקבל על עצמו את שיעורי הבית שאת ביצועם יציג בישיבה הבאה שנקבעה לעוד ארבעה ימים.

ביניים:
13:25, בית הדין
מיהו יהודי

שורה של סוגיות ונושאים אישיים וציבוריים מונח על שולחן בית הדין המתכנס בשעה זו כמדי שבוע בחדר הסמוך ללשכת הרב. חברי בית הדין, הרב כהאן, הרב בירנבאום והרב מרזל, תופסים את מקומותיהם בשולחן הישיבות המלבני.

בלוח הזמנים של מזכירות הרב נקרא המועד הזה 'מושב בית דין' אם כי אין אלו דיני תורה שאינם יכולים להתקיים אחר חצות ערב שבת. ההגדרה המעשית יותר של הישיבה היא סיעור מוחות פנימית של חברי בית הדין בנושאים שעלו במרוצת השבוע.
מסמכים של בירורי יהדות נערמים בפני חברי בית הדין. שמות של ערים עולים ויורדים. אחדים מהמבקשים להכיר ביהדותם, מהערים אירקוצק ומניז'ני נובגורד, ימתינו לשבוע הבא. הרב בוארון, מומחה מיוחד מישראל לגיורים, יצטרף אז למושב בית הדין, יחווה דעתו ויפתור את הספקות.

הדיון מתמקד בזוג שלפני שנערכה להם חתונה כדת משה וישראל, בעת בדיקה מדוקדקת ופרטנית של המסמכים השונים, בידי המומחים העומדים לצדו של הרב לאזאר, התברר כי מסמכי היהדות של הבעל מזויפים וכי רק אם אביו יהודייה.
הבעל נקרא אל הרב ופרץ בבכי תמרורים. הטשטוש הרב שהתחולל בחסות שנות הניתוק הביא לכך שהוא עצמו לא היה מודע לכל זאת והיה משוכנע כי יהודי הוא. הוא עבר תהליך גיור מלא וקיבל על עצמו עול תורה ומצוות על כל המשתמע מכך.

ביניים:
14:30, חדר ישיבות
להביא עוד רב

דיון נוסף בלשכת הרב הראשי, עם כמה מעסקני הקהילה. הרב מספר לנוכחים כי בשבוע הבא נכון לו ביקור מיוחד עם נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, בעיר טולא. "מתגוררים שם", מציג הרב את כותרת המטרה האישית שלו במסע, "כמה אלפי יהודים מתגוררים במקום ודרוש רב. אני מבקש לעמוד מקרוב על מאפייני המקום כדי לקדם במהירות הבאת רב".

באומרו זאת טובע הרב מסר מאלף "אתם יודעים מה היה החידוש של יתרו", הוא שח לעמיתיו היושבים על מדין. הוא מותיב והוא מפרק. "שרי עשרות. לא צריך מיליונים. לא צריך אלפים. יש מניין יהודים? צריך רב. על אחת כמה וכמה בעיר כמו זו המנותקת מכל מרכז יהודי קרוב לה".

מישהו שואל האם הנשיא הפך 'חסיד' בעצמו, עד כדי השתתפות אישית שלו אישית במסע. הרב לאזאר משיב בחיוך, "המטרה הרשמית של המסע היא להעניק לצעירים דחף ולהבהיר להם שעתיד המדינה תלוי בהם. היות ורוסיה מאוד דתייה לא יכול לצאת אל הפועל מסע כזה בלי שנציג הדת היהודית יהיה שותף בו. כשלעצמי אני מסמן את המטרה היהודית המובהקת בתקווה שחפץ ה' בידינו יצלח".

מישהו מהנוכחים שואל בנימת אגב אם הרב שוחח עם הנשיא על הקשר השורר בינו לבין שלטונות איראן.

הרב לאזאר לא נבהל מהשאלה הבלתי עניינית שזולגת אל השיח. "דיברתי איתו כמה פעמים על כך. הוא הרצה בפניי את כל משנתו בנושא. הוא טוען שכל מה שקורה באיראן היום, מפחיד גם אותו אבל הקשר בינו לבינם אינו קשור לפצצה האיראנית. לדבריו, לאיראנים יש מקורות לכור גרעיני, ללא כל קשר לטיב קשריו עם צמרת השלטון הרוסית. הוא שב ואומר לי בכל הזדמנות שאנו משוחחים על כך כי הדבר מדאיג אותו באותה מידה".

הנושא הבא שעולה לשולחן ונדון מכל היבטיו נוגע לסקירת מערכת הכשרות המהודרת. המטרה היא, סבור הרב לאזאר, לנצל את המשבר הכלכלי ולהגביר בקריאה יזומה ואגרסיבית למפעלים שיכולים לשפר את הכנסותיהם אם וכאשר יעברו לקווי יצור כשרים.

צריך לזכור, משנן הרב באוזני עמיתיו למושב, את אחד הדברים שהם שורש ההצלחה פה. "יש פה כבוד בלתי רגיל ובלתי שגרתי לדת. לגויים המקומיים יש כבוד בלתי רגיל לרב, כל רב באשר הוא. במקומות אחרים בעולם רודפים את הדת ואת הרבנים. פה מעניקים אפשרויות אדירות. לפני כל חג כמעט כל עיתון בא ומבקש שנפרסם כתבה לדת עם מאמר אישי של הרב. לפני כל חג התקשורת האלקטרונית מקדישה סיקור נרחב לחג ולהכנות לו. עלינו לנצל זאת ולפעול כדי לקדש שם שמים".

ביניים:
15:35, לשכה
נשיא האיגוד מבקש

מן האכסדרה המחברת בין שני החדרים, שב הרב לאזאר ללשכתו. עיניו נעוצות בצג המסך שלשמאלו. בלחיצת מקש הולכת ומתגבהת רשימת שאלות שנשלחה בדואר האלקטרוני ביממה האחרונה מכל רחבי רוסיה.

את הדממה שמשתלטת לרגע על החדר קורע צלצול טלפון. מעברו השני של הקו נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ר' לוי לבייב, שיהדות רוסיה חבה לו את קנה המידה הבלתי נתפס של תחייתה המחודשת. בפיו של לבייב בקשה קטנה, הוא מבקש לדאוג לכך שאחד הרבנים יפקוד יהודי הנתון במעצר, ינסוך בו מילות עידוד וידאג לו. הרב לאזאר רושם את שם היהודי העצור בפתק.

השיחה הקצרה, שאי אפשר שלא להתפעל ממנה ומתכליתיותה הספציפית, מביאה להפרת הליווי האילם לטובת בירור מעמיק יותר שאותו אני מבקש לנצל לטובת חידוד מעמיק יותר של ההתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי שלא פסח על יהדות רוסיה.

"מצד אחד", מנתח הרב, "ההתפתחות האדירה שהתחוללה כאן בשנים האחרונות הייתה בזכות תורמים גדולים שהוזילו מהונם סכומי עתק. בראש כולם, ניצב לפני המחנה, ענק החסד, ר' לוי לבייב. לא זו בלבד שהוא תרם, הוא גם דרבן לעשות יותר ויותר. הוא ותורמים נוספים בעקבותיו היו תובעים מאיתנו כל שנפתח עוד קהילות, שנבנה עוד בניינים, נקים עוד בתי ספר. התרומה האדירה של לבייב והעידוד הנמרץ שלו נמשך במלוא הקיטור. אולם עם פרוץ המשבר שפגע קשות בתורמים רבים שלנו, השוֹק היה גדול. בניגוד לכל העולם, ברוסיה, תוך כמה שבועות נמחקו כלא היו שש מאות מיליארד דולר. כמובן שזו הייתה בעיה", מגדיר הגר"ב לאזאר בשפתו המינימליסטית.

"עם זאת", הוא מוסיף במעבר חד, "היו כמה ניסים. היו כמה וכמה יהודים שהתקרבו במרוצת השנים ולא רצינו לבקש מהם כסף. דווקא הם ניגשו בעצמם והביעו רצון לתרום. יש כאלו שתורמים עתה פי שניים. הם התקרבו בזכות המוסדות הללו. יש כאן התפתחויות שאי אפשר לתת להן הסבר אחר מלבד נס גלוי.

"כל מי שעוקב אחר מה שקורה ברוסיה היום אינו יכול להימלט ממסקנה חד משמעית שרבני הקהילות, השלוחים, מנהלי המוסדות, לא בנויים על כסף. אין להם אינטרס אישי. הם בבת אחת צריכים היו לחשוב ולהתנהל אחרת אבל איש מהם לא צמצם את הפעילות היומיומית. אף מוסד לא סגר את שעריו. אף רב לא נטש את מקומו. בעיני התורמים זה עשה רושם גדול. אנשים מסוימים תורמים היום יותר מכפי שהיה פעם. זה השינוי".

רוסיה, יש לזכור, התפתחה מאז עידן הגלסנוסט למעצמה כלכלית עצמאית. המשבר שפקד אותה הביא אילי הון רבים שחיו בה אל עברי פי פחת. "יש פה אנשים", שח הרב לאזאר, "שכל הכסף שהיה להם נמחק. דווקא בקרב אלו שתרמו, אני רואה ניסים גלויים. בדרך כלל, ככל שמדובר בעשיר גדול יותר, כן הייתה נפילתו גדולה ומהדהדת יותר. עצם זה שהם שרדו זהו נס מופלא. מעבר לכך, ברור שזהו ניסיון קשה. אנו מצפים למילוי הבטחת הקדוש ברוך הוא, 'עשר בשביל שתתעשר'. שכולם יראו איך התורמים לפיתוח עולם התורה והיהדות כאן, לא זו בלבד שלא ניזוקו אלא יתעשרו כפליים".

אני בכל זאת מציק ומבקש לדעת האם בכל המערך האדיר המונה מאות רבני ערים, שליחי חב"ד הפזורים ברוסיה ובמדינות חבר העמים לאורכן ולרוחבן, יש דברים או תחומים שבהם חלה נסיגה.

"כל מה שהתחלנו לעשות, אנו ממשיכים", נענה הרב לאזאר בהזדמנות פומבית ראשונה שבה הוא נדרש בכנות למצב הכלכלי החדש. "גם מוסדות שהתחלנו בבנייה שלהם, נמשיך להקימם. בשנה הבאה אנו מקימים במוסקבה סמינר לבנות על טהרת הקודש. מדובר על בנות של הקהילה החרדית המקומית ומקורבות שהן חרדיות לכל דבר ועניין".

כאילו לא די בכך, בא הגילוי המפתיע בדבריו הבאים של הרב. "בימים אלו אנו שולחים שליחים לערים חדשות שעד כה לא כיהנו בהם רבנים של קבע". רמז לכך ניתן בתכנית עליה סיפר הרב למסעו עם הנשיא לטולה.

הפעילות נמשכת. חמש דקות לפני התחלת הפגישה עם מנהל מחלקת קשרי דת של משרד החוץ הרוסי, דובר עברית רהוטה המכיר מקרוב את כל נושא היהודים, על קו הטלפון רבה של אירקוצק שבסיביר, הרב אהרן וגנר. הוא מבקש לוודא ולתאם סופית את בואו של הרב הראשי לקראת חנוכת הבית ההיסטורית של בית הכנסת והמרכז היהודי שנחנך בראש חודש ניסן.

הביקור באירקוצק עתיד להיות מנוצל לפגישות עם המושל, עם ראש העיר, ועם כל גורם שיכול להיטיב לקהילה היהודית.

ברוסיה כמו ברוסיה עמלים מבעוד מועד לא רק על הכנות נמרצות לחג הפסח הקרב, אלא גם על תכניות הקיץ שגולת הכותרת שלהן היא מחנות הקיץ. "האמת היא", מגלה הרב לאזאר, "שהייתה לנו תחילה מחשבה שלא להקים מחנות כאלו. הציקה לנו מאוד העובדה שאלמלא המחנות שיקומו, הילדים הללו ילכו למחנות לא יהודיים. הייתה לנו סייעתא דשמיא ויהודי יקר שאיני יכול לנקוב בשמו תרם שמונה מאות אלף דולר במטרה אחת להוציא אל הפועל את מחנות הקיץ בכל רחבי רוסיה, בדיוק באותה מתכונת.

"התרומה המפתיעה והמרגשת הזו", מפטיר הרב בהתרגשות, "הגיעה לנו ביום י' בשבט, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זצוק"ל מליובאוויטש, שמסר את נפשו על קיום חיי תורה ומצוות ברוסיה הסובייטית ובייחוד על חינוך ילדי ישראל". לחלוחית נראית בזווית עיניו של הרב שעה שהוא חושף את דבר התרומה. בעיניו היה זה אות משמים שחלילה לא 'כוחי ועוצם ידי עשה לנו את החיל הזה', אלא רבותיו הקדושים שהרקיעו שחקים, התדפקו ופתחו שערים נעלים.

ביניים:
16:10, חדר
דוח שבועי

על קו הטלפון, מעברו השני של הים, נמצא עתה אחד מבניו של הרב הלומד בישראל. "אין יום", תספר לי הרבנית בביקור שאערוך בבית במוצאי שבת, "שהרב לא משוחח בו טלפונית עם ילדיו, הלומדים בקריית גת, בצפת ובפרברי מוסקבה. אלו רגעי הנחת שלו. כשהוא חושב על הילדים". קורת רוח אבהית נסוכה בפניו שעה שהוא מתעניין בלימודי הבן ובמצב הרוח בישיבה.

אל החדר נכנסים ר' אלכסנדר ברדה וברוך גורין מאיגוד הקהילות. הם דנים על הפגישה הקרובה עם הנשיא מדוודב, בה תעלה הדרישה התקיפה לטיפול מיידי בשניים מהרבנים בערים שונות ברוסיה, בעלי אזרחות אמריקנית, שהוויזה הרוסית נשללה מהם.

ר' אלכסנדר ברדה מספר לרב על גוי מוסלמי ואוהב ישראל שנקבעה לו עמו פגישה יום קודם לכן. רשמית הם אמורים היו להיוועד לרבע שעה. בפועל נמשכה הפגישה עד השעה אחת בלילה. הוא התחייב להמשיך בעזרתו הקבועה, מספר ברדה.

ויש בפיו בשורה נוספת. על איש עסקים יהודי, משועי המדינה, שניאות לקיים ברית מילה ביום רביעי. תהיה סעודה גדולה ויוקרתית בהשתתפות כל המי ומי, מבטיח ברדה.

זה חשוב, נענה הרב. רובם ככולם של היהודים הבוגרים ברוסיה אינם נימולים. ככל שתהיה תהודה גדולה יותר לבריתות המילה, יותר יהודים נחשפים לכך שאין בברית המילה כל דבר נורא או מבעית. התעמולה הזו, כך מסתבר מהצצה ביומנו של הרב, אינה חוזרת ריקם. אין כמעט יום שאין בו ברית. כשם שאין כמעט יום שאין בו חתונה יהודית.

אלימלך, מזכירו של הרב, בפתח הלשכה. בטרם יעזוב את המקום לטובת ההכנות האחרונות בטרם תיכנס השבת, הוא נכנס אל החדר כשבפיו מספר דברים הדורשים את אישורו של הרב. השגרירות האמריקנית מזמינה את הרב למעמד קבלת הפנים לשגריר החדש. מלשכת סגן שר התקשורת ביקשו לתאם פגישה עם הרב.

עוד מעט קט תפרוש השבת את כנפיה. הרב מבקש להסתגר בחדרו. הוא לא פורש למנוחה. נראה כי הדרשות שישא בפני המתפללים במהלך השבת, מוכנות. אלו יכללו חידושים לתלמידי החכמים שבין המתפללים אך המאפיין הבולט שלהן יבוא לידי ביטוי בדרישות מעשיות בפני המוני העם, להוספה בתורה ומצוות.

עתה הוא יושב וכותב, בסגנון של דוח פרטני, מכתב ארוך בו הוא מעלה את כל מה שעבר עליו השבוע. המכתב ישוגר לניו יורק. שם הוא יתקבל על ידי שליח נאמן, הרב ירחמיאל בנימין הלוי קליין, ששימש כמזכירו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, שייסע אל אוהל ציונו הקדוש, יקריא את כל תוכנו ויעתיר את צקון לחשו בעדו ובעד כל קהל ישראל אשר במוסקבה וכל ערי הפזורה. "תשאיר אותי לבד", מבקש עתה הרב.