שעת צהריים של יום שישי, לצורך השבת הקרובה העתיקה "קריית גן ישראל - ארץ הקודש" את מקומה, לקמפוס המפואר של ישיבת תות"ל בלוד, כאן תתקיים "שבת קעמפ".

בעיצומה של השנה נסחפים החיילים לאווירת הקעמפ הייחודית, כאילו לא הספיקו לחלוף מספר חודשים מאז רגע סיום הקעמפ...

מנגינת "ברוכים הבאים" מקדמת את הבאים, ושלטים מרהיבי עין פרושים בכל מוקד מרכזי. הנה בצד ימין "כיכר הקהל", ובשמאל השלט המציין "שלאפן שלאפט זיך". אנשי הצוות מסתובבים בין החיילים, ומסייעים להעלות את המזוודות לחדרים המיועדים.

כמה דקות למפגשים מרגשים בין מפקד לחייל ובין חברי סיירת אחת לאחרת, והתכנית כבר מתחילה;

"חיילי גן ישראל שימו לב! שימו לב! בעוד שלוש דקות בדיוק יחל כינוס הקהל בסעווען סעווען טי..." כינוס ההקהל נפתח בשנים עשר הפסוקים, והמשיך באמירת מזמור התהילים של הרבי ובנתינת מטבעות לצדקה.

מיד לאחר הכינוס ירדו החיילים לרחבת הדשא שמאחורי "שלאפן שלאפט זיך", שם חכתה להם הפתעה: במשך שעות רבות עמל צוות גן ישראל על הפקת הצגת הענק - "הוא רע!".

***

מסורת היא בגן ישראל שבסיום הקעמפ, מעלים אנשי הצוות הצגה מיוחדת המכונה "הצגת הצוות". השנה (ס"ח) לא איפשר הזמן את קיום ההצגה, והיא נאלצה להדחות למועד מאוחר יותר.

החיילים אולי הספיקו כבר לשכוח ממנה, אך אנשי הצוות לא יניחו לתכנית לחמוק מידיהם בקלות שכזו. חיילי גן ישראל לא יפסידו ויהי מה! כך זכו החיילים לצפות בהצגת הצוות "הוא-רע!".

***
החיילים צפו בר' ניסן, חסיד המוסר את נפשו להפצת היהדות מאחורי מסך הברזל ב'מדינה ההיא', וליוו את בנו הקטן בערל'ה בדאגה לגורל אביו העצור באשמת חתירה תחת המשטר.

באותם ימים הכין הרודן סטאלין ימ"ש את הפתרון לחיסול יהדות ויהודי רוסיה כולה, באמצעות עלילה שפלה שלימים כונתה "עלילת הרופאים".

ר' ניסן נסחף בעל-כרחו לעין הסופה, וגורלו נקשר בגורל הרופאים היהודים. ובינתיים נמצא בנו בערל'ה בביתו של ר' זלמן, חברו הטוב. משפט הראווה רק מחמיר את המצב, וכמעט חורץ את דינו של ר' ניסן ואת דין הרופאים.

ברגע האחרון מתרחש בניו-יורק מהלך שמיימי שהופך את הקערה על פיה...
הוא-רע! הוא-רע! הוא-רע!

תוך כדי ההתוועדות סיפר הרבי סיפור, שחולל שינויים עצומים במרחק אלפי קילומטרים...

***

אחרי ההצגה ניגשו החיילים לרחבת "עמדו הכן כולכם" שם התקיים מסדר ערב שבת.
מרחבת המסדרים המשיכו החיילים ל-770, פתחו את הסידורים, ופצחו בתפילת מנחה של ערב שבת. בתחילת התפילה הופיעו כמה שכנים שנבהלו לשמע הקולות הרמים, כנראה הם הספיקו כבר לשכוח שלפני שנים לא רבות פעל הקעמפ במקום למשך שבועיים רצופים..

לאחר מכן הוכרזה תחרות "הסיירת המצטיינת" למשך השבת. זו שתנצח, תזכה את חברי'ה בפרס מיוחד ללא הגרלה.

הגנרל נותן את האות ומסמן לשליח הציבור לפתוח בקבלת שבת, כמסורת גן ישראל הושר כל בית מפיוט "לכה דודי" במנגינת קעמפ אחרת, בעוד צוות המפקדים והמלמדים מעודד את החיילים ומעניק פרסים מתוקים למצטיינים שבהם.

"עלינו לשבח" כמו בקעפ ו"אמן יהא שמיה רבא.." כפי שיודעים רק בגן ישראל, ומיד אחרי התפילה יורדים החיילים ל"עסן עסט זיך" שם מתקיימת סעודת השבת ברוב פאר, תוך כדי שירת ההמנונים האהובים.

לפני קריאת "קרישמע" הספיקו החיילים להתוועד קצרות עם המפקד והמלמד, ולאחר מכן פרשו לשינה עריבה.

***

בבוקר השבת התעוררו החיילים, והתיישבו בסיירות ללימוד משותף על משמעותה של "מתנה לרבי", ולימוד השיעור היומי ב"ספר המצוות". יחד עם הלימוד חילק צוות המטבח לחיילים שוקו וכמה פרוסות עוגה.

אחרי שעת הלימוד עלו החיילים ל-770 לתפילת שחרית של שבת. גם הפעם קריאת "אמן יהא שמיה.." הדהדו בכל רחבי האזור, וצוות גן ישראל עודד את החיילים להתפלל מתוך הסידור ובחיות חסידית.

בקריאת התורה נחודו חידות מתוך החומש, וחולקו פרסים לעונים נכונה. בסיומה של התפילה - כבכל תפילה - קראו הגנרלים בשמם של החיילים שהצטיינו במיוחד בתפילה, וזכו לקבל תמונה נדירה של הרבי כפרס.

לסעודת השבת הופיע אורח מיוחד, המשפיע הרב מנחם מענדל דערען, שהתוועד עם חיילי הקעמפ.

***

הפסקה קצרה אחרי סעודת שבת, ומיד מתחיל משחק השבת "נרשמים לקעמפ", במשחק עוברים החילים את תחנות הרישום השונות, עולים על ההסעה, משתדלים למצוא עוד שלושה חברי חדר, ומשיגים את המפתח. התחנות כולן מלוות בפרסים מתוקים רבים, וכמובן בהמון המון שורות תניא בעל-פה.

בין החיילים שנבחנו מספר נכבד של שורות תניא, והצליחו להשיג את המפתח, נערכה הגרלה על חמישים אחוזים מסך עלות הרישום לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש ת-ש-ס-ט!

***

בלי צוות ההווי אי אפשר, וב-770 התקיים חידון-משחק "זוכרים?". במשחק התבקשו החיילים להזכר ולזהות זמויות ורגעים ממהלכו של הקעמפ האחרון.

תפילת מנחה עברה גם היא בחיות מיוחדת, ועם דמדומי חמה הצטופפו החיילים במעגל על גבי הדשא הירוק ל"סדר ניגונים" מרתק ומרגש.

שוב חזרו החיילים ל-770, שם הזכיר הגנרל כי זו התפילה האחרונה ויש לנצל כל רגע. כרגיל בגן-ישראל, תפילה מתוך הסידור, בקול רם ובהתלהבות.

הבדלה, ווידאו מיוחד של הרבי בו נראה הרבי בשאיבת מים שלנו, במכירת חמץ, ובשריפת חמץ.

***

הפסקה קצרה, מוודאים עם הצוות שלא נותר כלום מחוץ למזוודה, ויורדים לבאנקעט הסיום ב"עסן עסט זיך".

במשך הבענקט הספיקו החיילים לקבל את דיסק הווידאו והתמונות "רגעים שלא שוכחים", ולהנות מ"שמריונקי" מצחיק עד דמעות.

כמה שירים נוספים, הגרלה על כמה פרסים, הכרזת הסיירת המצטיינת בשבת, הגרלה על זוג אופניים בין החיילים שהתנהגו למופת, ו...

"גוד ביי גן ישראל, אותך לעולם לא אשכח.

את החיות שספגתי כאן איתי אל החיידר אקח..."

מסיימים, נפרדים מהמדריך, אומרים שלום לצוות, לגנרלים, ולקריית גן ישראל, ונפרדים.

לחצי שנה נוספת, עד הקעמפ הבא...