מערכת COL | יום א' ניסן ה׳תשס״ט 26.03.2009

איך ניקח אחריות? ● תבלין לשבת

כאשר אנו לוקחים אחריות בחיים, אוזרים אומץ ומקריבים את המקום ה"נוח" שבעצם תוקע אותנו, אנו משפיעים לא רק על החיים שלנו בלבד, אלא גם על הסביבה שלנו, ומתוך לקיחת האחריות שלנו חשים את השפע ואת האפשרויות שהקב"ה נותן לנו כתוצאה מהצעד שהעזנו לעשות ● "תבלין לשבת" מאת מאמן הקאוצ'ינג יוסף-חיים בולטון לקריאה וגם: שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון >>>
איך ניקח אחריות? ● תבלין לשבת
כאשר אנו לוקחים אחריות בחיים, אוזרים אומץ ומקריבים את המקום ה"נוח" שבעצם תוקע אותנו, אנו משפיעים לא רק על החיים שלנו בלבד, אלא גם על הסביבה שלנו, ומתוך לקיחת האחריות שלנו חשים את השפע ואת האפשרויות שהקב"ה נותן לנו כתוצאה מהצעד שהעזנו לעשות.

ישנה בדיחה, על מפקח בבית רפואה פסיכיאטרי שראה את אחד המטופלים הולך עם חבל קשור לרגלו. "למה קשרת חבל על הרגל?", שאל המפקח את המטופל. "אני רוצה להתאבד", ענה לו המטופל. "כדי להתאבד אתה קושר את החבל על הרגל?!", אמר המפקח למטופל בפליאה. המטופל עשה פרצוף מבוהל וענה, "מה אני אעשה?? זה חונק אותי על הצוואר!"

כך אנו מגיבים כאשר יש לנו צורך לשלם מחיר כדי להתקדם בחיים. אמנם "ההתקדמות" שבבדיחה היא רצון המטופל לשלוח יד בנפשו, השם ישמור. אבל המסר הוא ברור, גם לנו בחיים קשה לנו לשלם מחיר כדי להתקדם. אנו עושים הכל כדי להישאר במקום הנוח והמוכר שלנו.

אחד המשתתפים בקורס האחרון, בא לאימון כדי למצוא את הדרך להגדיל את העסק שלו, או יותר נכון להוציא את העסק מהחובות שהוא שקוע בהם. הוא טען שהוא כבר עשה 'ה כ ל' כדי להצליח. עד שבאחד המפגשים שלנו הוא גילה דבר חשוב שהוא עדיין לא עשה. וזה, להפסיק לחשוב ממקום של מסכן וקורבן.

בפרשת השבוע כתוב "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אדם כי יקריב מכם קורבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קורבנכם"

למה באה המילה "אדם"? לכאורה היה יכול להיכתב "הרוצה להקריב מכם קורבן".
אנו יכולים ללמוד מזה שני דברים

א. יקריב זה גם לשון להתקרב. אם אנחנו באמת רוצים להתקרב למטרתנו אנו צריכים להיות מוכנים להקריב את "הנוחות והרגילות", את העמדה הזו שאנחנו מסכנים וקשה לנו.

ב. הדבר הנוסף שיכול לעזור לנו להתקרב למטרה, זה כאשר נסתכל על עצמנו כעל "אדם". כתוב "אדם כי יקריב", זאת אומרת, שלכל אחד יש את האפשרות הזאת, להקריב מה שירצה אם רק ירצה, ויפסיק להסתכל על עצמו כעל מסכן, שקשה לו בחיים והוא רק סובל, ולא יכול להתקדם.

עוד עניין תמוה לכאורה בלשון הפסוק הוא השימוש בלשון יחיד ורבים באותו משפט. יש מצבים שבהם אנו מתרצים את אי ההתקדמות שלנו בחיים, בנזק שיכול להיגרם לסובבים אותנו. אבל לא כך הדבר, כאשר אנו לוקחים אחריות בחיים, אוזרים אומץ ומקריבים את המקום ה"נוח" שבעצם תוקע אותנו, אנו משפיעים לא רק על החיים שלנו בלבד, אלא גם על הסביבה שלנו, ומתוך לקיחת האחריות שלנו חשים את השפע ואת האפשרויות שהקב"ה נותן לנו כתוצאה מהצעד שהעזנו לעשות.

שאלות שהמאמן היה שואל אותך באימון:

1. איך היית מגדיר את היחס של העולם אליך?
2. באיזה תחום בחיים היחס של העולם מפריע לך?
3. מה יעזור לך לוותר על דעה שלך בנוגע ליחס של עולם אליך?

בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.