בלילות שקדמו לב' ניסן תר"פ בו כבה השמש בצהריים בהסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב, חשובי החסידים לא עצמו עין, הם התקבצו בבית הרב יעקב הבר - סוחר מחסידי אלכסנדר שהתקרב לרבי הרש"ב - ואמרו תהילים כל הלילה עד שהאיר הבוקר.

כיצד חסיד אלכסנדר מפולין, הפך לאחד מהחסידים הקרובים לרבי הרש"ב? ומה ההקשר המשפחתי למשפחת הבר המתגוררים כאן בארץ הקודש?

התשובה מובאת לפנינו, מתוך ספר אודות הרב ישראל צבי הבר שליח הרבי ברומניה, בעריכת הסופר החסידי הרה"ח ר' שניאור זלמן ברגר. הספר עומד לצאת לאור אי"ה, לאחר חג הפסח. 

►◄

הרב יעקב הבר, דודו של הרב ישראל צבי, היה ידוע כנדיב לב ובעל מידות תרומיות, תלמיד חכם מופלג, מנכבדי הסוחרים בעיר קאליש, ומחשובי חסידי אלכסנדר בפולין.
 
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה - בחודש מנחם אב תרע"ד -  נמלט עם רעייתו מרת שיינא שרה וילדיהם לרוסיה. בהתקרב ראש השנה, היה נהיר לו, כי הפעם לא יוכל לנסוע לחגים אל רבו כמידי שנה, לכן, חשב לפחות להסתופף בצילו של אדמו"ר אחר. הוא החל להתעניין היכן ישנו רבי חסידי, ויהודי הסביבה, ייעצו לו לנסוע לעיירה ליובאוויטש, להסתופף בצילו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב.

הרב יעקב, עשה כעצתם, ולקראת ראש השנה תרע"ה, הגיע לליובאוויטש. הפגישה עם חסידות חב"ד הלהיבה אותו, ועד מהרה התקשר בכל נימי נפשו, לאדמו"ר הרש"ב, והחליט להשתקע עם משפחתו, באופן זמני בליובאוויטש. וכמים הפנים לפנים - הרבי הרש"ב קירבו מאוד, עד כדי כך שדאג למלמדים מיוחדים, לשני בניו יהודה-לייביש ושלמה-דוד.

יחד עם ישראל דובער, אחיינו של הרבי (בן אחיו הרב מנחם מענדל ע"ה), למדו הבנים נגלה, אצל החסיד המפורסם, הרב משה רוזנבלום, ואילו חסידות, למדו אצל המשפיע הנודע, הרב שלמה זלמן הבלין. 

משפחת הבר התקרבה עד כדי כך לרבי הרש"ב, עד שבימות הקיץ תרע"ה כאשר משפחת בית הרב נסעה למקום נופש, בעיר אורשא, נסעה לשם גם משפחת הבר, והם התגוררו קרוב לדירה בה התאכסן הרבי. במהלך הנופש, זכו בני המשפחה לקירובים מיוחדים, ובין היתר, בחן הרבי הרש"ב, את לייביש על לימודו. בתו מרת נעכא, היתה בגיל בנות אדמו"ר הריי"צ, ואף הן נהיו ידידות נפש. וכאשר הגרמנים התקרבו לליובאוויטש, והרבי הרש"ב עבר להתגורר ברוסטוב, השתקע גם הרב יעקב הבר ברוסטוב.

בחודש אדר תר"פ חלה אדמו"ר הרש"ב, ומצבו הקשה, הביא את החסידים להעתיר תפילות, והדמעות נשפכו כמים. באותם ימים נוראים ועצובים, התאספו מניין מחשובי החסידים מידי ערב בביתו של הרב יעקב הבר, והיו אומרים תהילים כל הלילה. בב' בניסן בשנת תר"פ כבה השמש בצהרים – אדמו"ר הרש"ב הסתלק, וכאבם של החסידים היה גדול מנשוא. לאחר ההסתלקות, התקשר הרב יעקב בעבותות אהבה לאדמו"ר הריי"צ, עמו היה בידידות, מאז הגיעו לליובאוויטש, וזכה לקירובים רבים. 
 
בימי מחלת אדמו"ר הרש"ב, התמים הרב דובער ריבקין, שימשו בהתמסרות בלתי רגילה. הנהגתו זו, מצאה חן בעיני הרב יעקב הבר, שהיה כאמור בן בית, וראה הכל מקרוב. לכן לקחו לחתן לבתו מרת נעכא.

בי"ט בתמוז תרפ"א, עזב הרב יעקב העבער את רוסטוב, ושב לפולין, שם קירב לחסידות חב"ד, את אחיו הצעיר הרב חיים אליעזר. בשנים הבאות שלח הרב חיים אליעזר את בנו הרב ישראל צבי הבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלודז', וכאשר עלו ארצה למד הנער הצעיר, ב'תורת אמת' בירושלים, ו'אחי תמימים' בתל אביב, שם ספג את האווירה החסידית וגדל כחסיד ומקושר אמיתי. כל חייו עשה רבות לנחת רוח הרבי, בפעולות רבות להפצת המעיינות ובהן שליחויות במשך עשור ברומניה הקומוניסטית.