המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד. .". (ויקרא א,א)

לְאִיצִיק,
אֲנִי קְצָת לֹא מֵבִין אֶת הַיַּחַס הַמְּיֻחָד שֶׁל הַ'מַּשְׁפִּיעַ' אֶל הַבָּחוּר הֶחָדָשׁ.
אַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה רֶקַע הוּא הִגִּיעַ? מָה כְּבָר יָכוֹל לָצֵאת מִמֶּנּוּ...
לְדַעְתִּי, עָדִיף לְהַשְׁקִיעַ יוֹתֵר בַּחֶבְרֶ'ה הַטּוֹבִים. הֵם בָּטוּחַ יַגִּיעוּ רָחוֹק!
מְחַכֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתְּךָ.
שְׁלוֹמִי

לְאַחַר שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיְתָה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בּוֹ בְּגָלוּי. לְשָׁם הָיָה בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר ה'.

אֲבָל לֹא בְּכָל עֵת הָיָה יָכֹל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָבוֹא וּלְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה. כַּאֲשֶׁר הָיָה הֶעָנָן שׁוֹכֵן עַל אֹהֶל-מוֹעֵד, זוֹ הָיְתָה שְׁעַת הֶסְתֵּר, שֶׁבָּהּ אִי-אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ.

וְהִנֵּה, בְּסוֹף פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, אָנוּ קוֹרְאִים עַל כָּךְ שֶׁהֶעָנָן הָיָה עַל הַמִּשְׁכָּן, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן, מַתְחִילָה פָּרָשַׁת 'וַיִּקְרָא', עִם גִּלּוּי אֱלֹקוּת נִפְלָא, כַּאֲשֶׁר ה' קוֹרֵא אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְדַבֵּר אֵלָיו.

קוֹרְאִים יְקָרִים,
עַל-פִּי הַהִגָּיוֹן, כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ מַצָּב נָמוּךְ וְלֹא טוֹב, צָרִיךְ אַט-אַט לְהִתְרוֹמֵם מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לְהַגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְמַצָּב גָּבוֹהַּ וּמְצֻיָּן.
הַאִם יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לִקְפֹּץ וְלַהֲפֹךְ, בְּבַת-אַחַת, מַצָּב שְׁלִילִי לְמַצָּב חִיּוּבִי מְאוֹד?

מִפָּרָשִׁיּוֹת 'פְּקוּדֵי' וּ'וַיִּקְרָא' אֲנַחְנוּ לְמֵדִים שֶׁכֵּן.

בְּסוֹף פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי נֶאֱמַר "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן". הֶעָנָן שֶׁהֶחְשִׁיךְ אֶת אֹהֶל-מוֹעֵד, הוּא בְּעֶצֶם אוֹר אֱלֹקִי מְאוֹד נַעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹתוֹ מִפְּנֵי הָעָצְמָה הָאֵינְסוֹפִית שֶׁלּוֹ.

אַךְ לְאַחַר שֶׁהֶעָנָן נִתְעַלָּה מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יָכֹל הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָבוֹא וּלְקַבֵּל אֶת הַגִּלּוּי הֶעָצוּם שֶׁנּוֹתַר מִמֶּנּוּ, כְּפִי שֶׁקּוֹרֵא לוֹ ה' בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר...".

כָּךְ הוּא גַּם בְּכָל חֹשֶׁךְ וְהֶעְלֵם. הַחֹשֶׁךְ מַגִּיעַ מִשֹּׁרֶשׁ שֶׁל אוֹר גָּדוֹל שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁוֹ, וּלְאַחַר הֵעָלְמוּתוֹ נוֹתָר אוֹר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

לָכֵן גַּם, בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד. הַ'וַיִּקְרָא' הַגָּדוֹל, הַשֶּׁפַע וְהַקֵּרוּב שֶׁמַּרְעִיף עֲלֵיהֶם ה', מַגִּיעַ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאוּ.

עַל-כֵּן, כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ מִמַּצָּבוֹ הָרוּחָנִי, לְעוֹלָם. כִּי גַּם אִם הוּא בִּנְפִילָה כָּלְשֶׁהִי, דַּוְקָא מִמֶּנָּה הוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם מְאֹד.

גַּם הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ כֻּלּוֹ, שֶׁבּוֹ הַהֶעְלֵם וְ'הֶעָנָן' גְּדוֹלִים, יָכוֹל לְהִתְעוֹדֵד וְלָדַעַת שֶׁדַּוְקָא בְּעֵת כָּזֹאת, יַהֲפֹךְ לָנוּ ה' בְּבַת-אַחַת: "לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר", בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

(על-פי 'תורת מנחם', חלק יט, פ' פקודי)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

מַאֲסַר הַהַצָּלָה

מִחוּץ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ הִשְׁתּוֹלְלָה סְעָרָה עַזָּה שֶׁל גְּשָׁמִים וְרוּחוֹת. בִּפְנִים שָׂרְרָה אֲוִירָה חֲמִימָה וּנְעִימָה. חֲבוּרַת חֲסִידִים הֵיטִיבָה אֶת לִבָּה בְּדִבְרֵי-תּוֹרָה, בְּסִפּוּרֵי צַדִּיקִים וּבִלְגִימַת 'לְחַיִּים', מְחַמֶּמֶת גּוּף וּמְעוֹרֶרֶת נֶפֶשׁ.

פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, וְעִמָּהּ כָּל סֵפֶר שְׁמוֹת מִסְתַּיְּמִים בַּפָּסוּק "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ, לְעֵינֵי כָּל בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל מַסְעֵיהֶם". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ עַל הֶעָנָן נֶאֱמַר שֶׁהָיָה "עַל" הַמִּשְׁכָּן וְאִלּוּ בָּאֵשׁ כָּתוּב שֶׁהָיְתָה "בּוֹ"?

תָּלוּ הַחֲסִידִים אֶת עֵינֵיהֶם בַּחֲבֵרָם וְהִמְתִּינוּ לִתְשׁוּבָה. וּבְכֵן, חֲבֵרַי – הִמְשִׁיךְ הֶחָסִיד – קֹדֶם שֶׁאַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵיכֶם אֶת פֵּרוּשׁוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל בַּעַל הַ'יִּשְׂמַח מֹשֶׁה' לְפָסוּק זֶה, הַסְכִּיתוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אֶת הַמַּעֲשֶׂה שָׁמַעְתִּי מִפִּי גִּבּוֹרוֹ, רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים מִזִּ'יקוֹב.

רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים הָיָה יְלִיד אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בְּגִיל צָעִיר נִתְיַתֵּם מֵאָבִיו. אִמּוֹ, הָרַבָּנִית, נוֹתְרָה אַלְמָנָה צְעִירָה, וְהֶחְלִיטָה לָשׁוּב לְבֵית הוֹרֶיהָ בְּהוּנְגַרְיָה. כַּעֲבֹר זְמַן נִשְּׂאָה הָאֵם בַּשֵּׁנִית לָרַבִּי מִסֶּערֶט, שֶׁגִּדֵּל אֶת הַיָּתוֹם הַצָּעִיר כְּאִלּוּ הָיָה בְּנוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים לְפִרְקוֹ לְקָחוֹ דּוֹדוֹ, הָרַבִּי מִוִּיזְ'נִיץ, לְחָתָן. רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים הִתְגּוֹרֵר בִּמְחִיצַת חוֹתְנוֹ וְהָיָה יַד-יְמִינוֹ.

כְּשֶׁפָּרְצָה מִלְחֶמֶת-הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, נֶהֶפְכָה הוּנְגַרְיָה לִמְדִינַת-חָסוּת שֶׁל גֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית. הַגְּזֵרוֹת עַל הַיְּהוּדִים הִתְבַּצְּעוּ בִּשְׁלַבִּים. תְּחִלָּה נֶאֶסְרוּ רוֹפְאִים וְעוֹרְכֵי-דִּין יְהוּדִים, שֶׁנֶּאֶסְפוּ עַל-פִּי מַדְרִיךְ הַטֶּלֶפוֹן. בַּד-בְּבַד הֵחֵלּוּ אַנְשֵׁי הָאֶס-אֶס לְהַפְקִיעַ אֶת רְכוּשָׁהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית. הוּצְאוּ צַוִּים הָאוֹסְרִים עַל יְהוּדִים לְשַׁנּוֹת אֶת מְקוֹם מְגוּרֵיהֶם. הֻגְבְּלוּ שְׁעוֹת יְצִיאָתָם מִבָּתֵּיהֶם. נֶאֱסַר עַל אֶזְרְחֵי הוּנְגַרְיָה לְהַעֲסִיק יְהוּדִים. הַיְּהוּדִים אַף נֶאֶלְצוּ לַעֲנֹד עַל בִּגְדָּם טְלַאי צָהֹב. לְאַחַר מִכֵּן הֻחְרַם רְכוּשׁ יְהוּדִי רַב. אַלְפֵי בָּתִּים שֶׁל יְהוּדִים רוֹקְנוּ מִיּוֹשְׁבֵיהֶם, 'גְּמוּל' עַל הַפְצָצַת צִבְאוֹת הַבְּרִית.

בְּשִׁלְהֵי הַמִּלְחָמָה רֻכְּזוּ כִּשְׁלֹשֶׁת-רִבְעֵי מִילְיוֹן יְהוּדֵי הוּנְגַרְיָה בְּגֶטָאוֹת. הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּבְחֲרוּ לְשַׁמֵּשׁ גֶּטָאוֹת הָיוּ מְנֻתָּקִים מִשְּׁאָר חֶלְקֵי הָעִיר, וּבְקִרְבַת פַּסֵּי-רַכֶּבֶת. הַמִּשְׁטָרָה הַהוּנְגָרִית, עִם אַנְשֵׁי הָאֶס-אֶס חָקְרוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הַגֶּטָאוֹת לְלֹא הַפְסָקָה, כְּדֵי לְאַלְּצָם לִמְסֹר לִידֵיהֶם אֶת חֶפְצֵי-הָעֶרֶךְ שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ בִּרְשׁוּתָם. תְּנָאֵי הַחַיִּים בַּגֶּטָאוֹת הָיוּ קָשִׁים מִנְּשׂוֹא. וְכָל זֹאת, כַּמּוּבָן, כְּהַקְדָּמָה בִּלְבַד לִקְרַאת הַשָּׁלָב הַבָּא וְהַסּוֹפִי.

הַכְּלִיאָה בַּגֶּטָאוֹת הָיְתָה בְּשִׁלְהֵי חֹדֶשׁ אֲדָר תש"ד. גַּם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף יְהוּדֵי גְּרוֹסְוַרְדֵין, הָעִיר שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרְרוּ הָרַבִּי מִוִּיזְ'נִיץ וַחֲתָנוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים, רֻכְּזוּ בַּגֶּטוֹ.

כְּשֶׁהֵכִינוּ הַגֶּרְמָנִים אֶת רְשִׁימוֹתֵיהֶם הַמְּדֻקְדָּקוֹת, גִּלּוּ כִּי רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים הוּא יְלִיד אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְמַעֲשֶׂה מַחְזִיק בְּאֶזְרָחוּת בְּרִיטִית, כְּלוֹמַר נָתִין שֶׁל מְדִינַת אוֹיֵב. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְהוֹתִיר נָתִין שֶׁל אֶרֶץ אוֹיֵב, בִּזְמַן מִלְחָמָה, חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר – אָסְרוּ אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים בְּבֵית-הַסֹּהַר שֶׁשָּׁכַן עַל גְּבוּל הַגֶּטוֹ.

בְּמַאֲמַצִּים רַבִּים הִצְלִיחוּ לְהַחְדִּיר לְבֵית-הַסֹּהַר מָזוֹן כָּשֵׁר. בְּכִכְּרוֹת הַלֶּחֶם הִטְמִינוּ פְּתָקִים וּבָהֶם דִּוְּחוּ לוֹ עַל הַמַּאֲמַצִּים הָרַבִּים לְשִׁחְרוּרוֹ. אוּלָם כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת לְשַׁחְרְרוֹ עָלוּ בַּתֹּהוּ. לֹא הוֹעִילָה הַטַּעֲנָה כִּי כָּל הַגֶּטוֹ הוּא בֵּית-כֶּלֶא אֶחָד גָּדוֹל, וְכִי אֵין שׁוּם סִבָּה לְהַפְרִיד אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ.

"כְּנָתִין שֶׁל מְדִינַת אוֹיֵב, מְקוֹמוֹ בַּכֶּלֶא!", הִתְעַקְּשׁוּ הַגֶּרְמָנִים וְעוֹשֵׂי-דְּבָרָם הַהוּנְגָרִים.

"אִם כֵּן", הִפְצִירוּ בָּהֶם, "הֲלוֹא יֵשׁ בְּבוּדָפֶּשְׂט בֵּית-סֹהַר לִשְׁבוּיֵי מִלְחָמָה וְלִנְתִינֵי-חוּץ, הַנָּתוּן לְפִקּוּחַ הַצְּלָב הָאָדֹם; תְּנָאֵי הַמַּאֲסָר שָׁם טוֹבִים לְאֵין-עֲרֹךְ; יָעֳבַר לְשָׁם!". אוּלָם כָּל הַטְּעָנוֹת וְהַהֶסְבֵּרִים נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת.

גַּם רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים עַצְמוֹ הִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים לְהֵחָלֵץ מִן הַמַּצָּב. בְּכָל מְאוֹדוֹ בִּקֵּשׁ לָשׁוּב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל שְׁאָר אֶחָיו בַּגֶּטוֹ.

זְמַן קָצָר לִפְנֵי חַג-הַשָּׁבוּעוֹת הֵחֵלּוּ הַמִּשְׁלוֹחִים לְאוֹשְׁוִיץ. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הוּבְלוּ אַלְפֵי יְהוּדִים לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת, וְרַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים צוֹפֶה בָּהֶם מֵאֶשְׁנַב תָּאוֹ בַּכֶּלֶא.

כַּעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים קָרְסָה מַמְלֶכֶת הָרֶשַׁע. דַּלְתוֹת בֵּית-הַכֶּלֶא נִפְתְּחוּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים שֻׁחְרַר. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי הוּא אֶחָד הַמְּעַטִּים שֶׁנּוֹתְרוּ בַּחַיִּים מִבֵּין כָּל יְהוּדֵי גְּרוֹסְוַרְדֵין. לְאַחַר זְמַן גַּם נוֹדַע לוֹ כִּי בְּאַחַת הַהַתְקָפוֹת הָאֲוִירִיּוֹת פָּגְעָה פְּצָצָה פְּגִיעָה יְשִׁירָה בִּמְגוּרֵי הָאֲסִירִים בְּבֵית-הַסֹּהַר בְּבוּדָפֶּשְׂט, וְהָאֲסִירִים נִקְבְּרוּ חַיִּים.

רַק אָז הֵבִין רַבִּי נַפְתָּלִי-חַיִּים מַדּוּעַ לֹא נַעֲנוּ תְּפִלּוֹתָיו וְכָל הַמַּאֲמַצִּים לְהוֹצִיאוֹ מִן הַכֶּלֶא לֹא צָלְחוּ – מִן הַשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ כִּי יִחְיֶה!

כָּעֵת – הִשְׁלִים הֶחָסִיד אֶת דְּבָרָיו – אֹמַר לָכֶם אֶת הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל בַּעַל הַ'יִּשְׂמַח מֹשֶׁה' לַפָּסוּק הָאָמוּר: הָאָדָם הוּא, כַּיָּדוּעַ, מִשְׁכָּן לַה', כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". לִפְעָמִים שׁוֹרֶה עַל הָאָדָם עָנָן שֶׁל עֲרָפֶל, שֶׁל חֹשֶׁךְ וְשֶׁל מְבוּכָה. אַךְ גַּם אָז עָלָיו לָדַעַת כִּי "אֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ" – כְּלוֹמַר, בְּתוֹךְ הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ עַצְמָם יוֹקֶדֶת וּמְאִירָה אֵשׁ אֱלֹקִית. כְּמַאֲמַר הַפָּסוּק "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" – לְעִתִּים מִתּוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָהּ בָּאָה גַּם הַיְּשׁוּעָה.

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

מִשְׁפַּט אֱמֶת

"בִּירֶנְבּוֹיְם!"... רָעַם קוֹלוֹ שֶׁל הַ'מַּשְׁגִּיחַ'. "אֱרֹז אֶת חֲפָצֶיךָ וְסַע הַבַּיְתָה. אַתָּה מְסֻלָּק מֵהַיְּשִׁיבָה לִצְמִיתוּת!".

שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת רָאשִׁים הִתְרוֹמְמוּ מֵעַל הַגְּמָרוֹת וְהִבִּיטוּ לְכִוּוּנוֹ. כְּשֶׁפָּנָיו מַאֲדִימוֹת וּמַחְוִירוֹת חֲלִיפוֹת, הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וְצָעַד בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה מִמְּקוֹמוֹ וְעַד לְפֶתַח הֵיכַל הַיְּשִׁיבָה. מְאוֹת מַבָּטִים לִוּוּ אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְהוּא לֹא יָכֹל הָיָה לְהָרִים אֶת מַבָּטוֹ לִבְחֹן הַאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם גַּם מַבְּטֵי הִשְׁתַּתְּפוּת, מֵאַחַר וְהוּא לֹא רָצָה שֶׁיִּרְאוּ אֶת הַדְּמָעוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּעֵינָיו וּמְאַיְּמוֹת לְהַתְחִיל לִזְלֹג.

...גַּם הַיּוֹם, בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה, לֹא יָכֹל מְנַהֵל הַחֲנוּת "רָהִיטָנְיָה", מַר חַיִּים בִּירֶנְבּוֹיְם, לִשְׁכֹּחַ אֶת הַבּוּשָׁה שֶׁאָחֲזָה בּוֹ בְּאוֹתָם רְגָעִים קָשִׁים. כֵּיצַד הוּא רָצָה שֶׁהָאֲדָמָה תִּפְצֶה אֶת פִּיהָ וְתִבְלַע אוֹתוֹ. אֶת הַתְּחוּשָׁה הַנּוֹרָאָה שֶׁל מִי שֶׁחוֹשְׁדִים בּוֹ וְאֵין בּוֹ. אֶת הַצַּעַר וְהַזַּעַם הַנּוֹרָאִים עַל סִלּוּקוֹ מֵהַיְּשִׁיבָה לְלֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ.

כָּעֵת הַכֹּל צָף וְעָלָה מֵחָדָשׁ, עִם כְּנִיסָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַשְׁגִּיחַ בִּלְתִּי-נִשְׁכָּח לַחֲנוּתוֹ. הוּא זִהָה אוֹתוֹ מִיָּד – הַ'מַּשְׁגִּיחַ' לֹא הִשְׁתַּנָּה כִּמְעַט בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, רַק מְעַט שֵׂיבָה נִזְרְקָה בִּזְקָנוֹ. אַךְ הַ'מַּשְׁגִּיחַ' לֹא זִהָה אֶת חַיִּים, שֶׁהָפַךְ מִבָּחוּר לְאִישׁ. 'מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּסִפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף', חָלְפָה הַמַּחְשָׁבָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל חַיִּים. "וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ"...

"נוּ, שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם", אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ בְּאוֹתוֹ מִבְטָא יְשִׁיבָתִי הַזָּכוּר מֵאָז. "בָּרוּךְ ה'. חֲנוּת עִם מוֹכֵר 'הֵיְימִישׁ', מִשֶּׁלָּנוּ... אָז כָּךְ, הַבַּת מִתְחַתֶּנֶת בְּשָׁעָה טוֹבָה וּצְרִיכִים לְבָרֵר קְצָת מְחִירִים שֶׁל רִהוּט בִּשְׁבִיל הַדִּירָה"...

חַיִּים הֶחְלִיט, שֶׁכְּמוֹ בְּסִפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף, הִגִּיעַ הָעֵת לְ'הִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו'. "הַמַּשְׁגִּיחַ", אָמַר חַיִּים בְּקוֹל רוֹעֵד מְעַט. "הַאִם אַתֶּם לֹא זוֹכְרִים אוֹתִי?".

"לֹא, לֹא זוֹכְרִים", עָנָה הַ'מַּשְׁגִּיחַ' בְּקוֹל מִתְנַגֵּן. "אַ אַי אַי... כַּמָּה אַלְפֵי תַּלְמִידִים... אֵיזֶה מִתַּלְמִידַי הַיְּקָרִים אַתָּה?".

"חַיִּים בִּירֶנְבּוֹיְם". הַאִם הוּא יִזְכֹּר?

פָּנָיו שֶׁל הַ'מַּשְׁגִּיחַ' אִבְּדוּ צֶבַע בְּאַחַת. כֵּן, הוּא זָכַר!

"חַיִּים הַיָּקָר"... הִתְקָרֵב אֵלָיו הַ'מַּשְׁגִּיחַ', כֻּלּוֹ רוֹעֵד. "אֵין לְךָ מֻשָּׂג כַּמָּה שָׁנִים אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ. אֵין לְךָ מֻשָּׂג כַּמָּה לֵילוֹת עָבְרוּ עָלַי לְלֹא שֵׁנָה כְּשֶׁנּוֹדַע לִי שֶׁחָשַׁדְנוּ בְּךָ חֲשַׁד-שָׁוְא. הָיָה זֶה הַמִּשְׁגֶּה הַחִנּוּכִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בִּשְׁנוֹתַי כְּמַשְׁגִּיחַ, וְהָיָה זֶה בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלִּי... בַּתְּחִלָּה נִשְׁבַּרְתִּי עַד כְּדֵי שֶׁרָצִיתִי לַעֲזֹב אֶת הַמִּשְׂרָה לְגַמְרֵי, הִרְגַּשְׁתִּי כִּשָּׁלוֹן חִנּוּכִי מְהַלֵּךְ. אַחַר-כָּךְ בַּעֲצַת רַבּוֹתַי נִשְׁאַרְתִּי בַּמִּשְׂרָה. הֵם אָמְרוּ לִי שֶׁעָדִיף מִי שֶׁכְּבָר טָעָה וְנָחוּשׁ לְתַקֵּן אֶת טָעוּתוֹ, מֵאֲשֶׁר אָדָם שֶׁעֲדַיִן לֹא טָעָה וְעָלוּל לִטְעוֹת שׁוּב בְּאוֹתָהּ טָעוּת. אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לְךָ הַיּוֹם, שֶׁבִּזְכוּתְךָ, מֵאָז וְעַד הַיּוֹם לֹא זָרַקְתִּי אַף תַּלְמִיד מֵהַיְּשִׁיבָה, עַד שֶׁהוּכַח שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת אֵינוֹ מַתְאִים. הַאִם תּוּכַל לִסְלֹחַ לִי לְאַחַר שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת?".

"סָלַחְתִּי כְּבָר", אָמַר חַיִּים, מְפֻיָּס. "בַּחֲצִי הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה זָעַמְתִּי מְאוֹד וְלֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי אֶפְשָׁרוּת לִסְלֹחַ וְלִמְחֹל. אֲבָל אַחַר-כָּךְ הִצְלַחְתִּי לָדוּן אֶתְכֶם לְכַף-זְכוּת, וְסָלַחְתִּי".

"רְאֵה נָא", הַ'מַּשְׁגִּיחַ' חָשׁ עֲדַיִן צֹרֶךְ לְהִתְנַצֵּל. "בְּסַךְ-הַכֹּל הָיוּ לִי אֶת כָּל הַסִּבּוֹת לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה הָיִיתָ אַתָּה. רַק אַתָּה הָיִיתָ עֵר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְהִגַּעְתָּ לַפְּנִימִיָּה בְּשָׁעָה 2:00 לִפְנוֹת-בֹּקֶר. שְׁנֵי בַּחוּרִים רָאוּ אוֹתְךָ אַחֲרֵי סֵדֶר שְׁלִישִׁי עוֹלֶה לְקוֹמַת הַמִּשְׂרָדִים שֶׁשָּׁם הָיְתָה הַפְּרִיצָה. וְ..."

"וְגַם אֲנִי אַף פַּעַם לֹא הָיִיתִי שֶׂה תָּמִים...", הִשְׁלִים חַיִּים בְּחִיּוּךְ.

"זֹאת לֹא אָמַרְתִּי", הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ הַ'מַּשְׁגִּיחַ' לְחַיֵּךְ גַּם-כֵּן, וְהִמְשִׁיךְ: "אָז לְפִי כָּל הַנְּתוּנִים שֶׁהָיוּ בְּיָדֵינוּ, חָשַׁדְנוּ בְּךָ, וְ'אֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מָה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת'. רַק אַחַר-כָּךְ הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ הַטְעָיָה מְכֻוֶּנֶת, וְאוֹתוֹ בָּחוּר עָשָׂה מַאֲמָץ לְהַפְלִיל אוֹתְךָ. אֲנִי שׁוּב מִתְנַצֵּל מֵעֹמֶק-לִבִּי".

חַיִּים הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלָחַץ בְּחֹם אֶת יָדוֹ שֶׁל הַ'מַּשְׁגִּיחַ'. הָיְתָה זוֹ לְחִיצָה אֵיתָנָה וּמְמֻשֶּׁכֶת, כְּעֵין פִּצּוּי לְאוֹתָן שָׁנִים אֲרֻכּוֹת בָּהֶן הַפֶּצַע לֹא הִגְלִיד.

"אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל, בָּרוּךְ ה' נִשְׁאַרְתָּ יְהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם וְשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת?", הִתְעַנְיֵן הַ'מַּשְׁגִּיחַ'.

"אָכֵן. בַּהַתְחָלָה הִתְדַּרְדַּרְתִּי מְעַט וְהִסְתּוֹבַבְתִּי יָמִים שְׁלֵמִים בָּרְחוֹבוֹת. אֲבָל אָז נִתְפַּסְתִּי עַל-יְדֵי שְׁלִיחַ חַבַּ"ד, הִתְקָרַבְתִּי חֲזָרָה, וּמֵאָז בָּרוּךְ ה' אֲנִי קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה וּמִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי חֲסִידוּת".

- "הוֹ, טוֹב מְאוֹד! וּמָה לְמָשָׁל לוֹמְדִים שָׁם?".

חַיִּים הִרְהֵר מְעַט וְהִתְחַיֵּךְ. "יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּמָּשׁ קָשׁוּר לַנּוֹשֵׂא שֶׁלָּנוּ. בַּשִּׁעוּרִים הָאַחֲרוֹנִים לָמַדְנוּ עַל דַּרְגוֹת הַמָּשִׁיחַ. הַמָּשִׁיחַ לֹא יִשְׁפֹּט לְפִי מַרְאֵה עֵינָיו, שְׁפִיטָה לְמַרְאֵה-עֵינַיִם יְכוֹלָה לְהָבִיא לְטָעֻיּוֹת חֲמוּרוֹת. הַמָּשִׁיחַ יִשְׁפֹּט עַל-יְדֵי חוּשׁ רֵיחַ רוּחָנִי מְיֻחָד. חוּשׁ שֶׁיְּזַהֶה אֶת הַפְּנִימִיּוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל כָּל אָדָם".

"אָמֵן, בְּקָרוֹב מַמָּשׁ!", אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ בְּכַוָּנָה רַבָּה, וְהִתְבּוֹנֵן עַל הָרָהִיטִים שֶׁסְּבִיבוֹ, "אוּלַי עוֹד לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה הַקְּרוֹבָה"...

סיפורי חסידים

סִדּוּר אוֹ בֻּבָּה – לְיַלְדָּה קְטַנָּה

הַגְּבֶרֶת רָחֵל דּוּנִין, בִּתּוֹ שֶׁל הֶחָסִיד הָרַב אָשֵׁר שָׂשׂוֹנְקִין עָלָיו-הַשָּׁלוֹם, מְסַפֶּרֶת עַל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁנֶּחְקְקוּ בָּהּ מֵהַתְּקוּפָה בָּהּ שָׁהֲתָה בְּפָרִיז עִם סָבָהּ הָרַב הַגָּאוֹן ר' נָחוּם-שְׁמַרְיָהוּ עָלָיו-הַשָּׁלוֹם. אָבִיהָ הָיָה אָז בְּרוּסְיָה בְּמַאֲסָר, עֵקֶב 'חֶטְאוֹ' בִּשְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאִמָּהּ נִפְטְרָה תְּקוּפָה לֹא אֲרֻכָּה לִפְנֵי כֵן.

"הָיִיתִי כְּבַת שֵׁשׁ, הֵעִירוּ אוֹתִי מִשְּׁנָתִי עֶרֶב אֶחָד כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה אֶת חֲתָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) – הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ – מִתְוַעֵד, וַאֲנַצֵּל זֹאת לְבַקָּשַׁת בְּרָכָה לְאָבִי שֶׁיִּזְכֶּה לָצֵאת לַחָפְשִׁי. הֵצַצְתִּי לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, הָרַבִּי הִסְתּוֹבֵב בַּמָּקוֹם בַּעֲנָוָה מֻפְלֶגֶת, כְּאִלּוּ הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וְהָאֵרוּעַ אֵין לָהֶם כָּל קֶשֶׁר אֵלָיו.

"הִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִכָּנֵס וְרַק הֵצַצְתִּי פְּנִימָה. בְּשָׁעָה דֵּי מְאֻחֶרֶת קָם הָרַבִּי מִמְּקוֹמוֹ, כַּנִּרְאֶה שֶׁהִבְחִין בִּי, יָצָא הַחוּצָה, נִגַּשׁ אֵלַי וְשָׁאַל אוֹתִי בְּאִידִישׁ: 'מָה עוֹשָׂה כָּאן יַלְדָּה קְטַנָּה כֹּה מְאֻחָר?'. הֵשַׁבְתִּי, כִּי בָּאתִי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה בִּשְׁבִיל אָבִי, שֶׁיִּזְכֶּה לָצֵאת מֵעֵמֶק-הַבָּכָא. הָרַבִּי שָׁאַל לִשְׁמִי, וְאָמַר כִּי יִמְסֹר אֶת בַּקָּשַׁת הַבְּרָכָה לָרַבִּי (הָרַיַּיי"צ).

"אַחַר שְׁאָלַנִי: בַּמֶּה רְצוֹנֵךְ, בְּסִדּוּר אוֹ בֻּבָּה. הֵשַׁבְתִּי: בְּסִדּוּר. תְּקוּפָה לֹא אֲרֻכָּה אַחַר-כָּךְ (יִתָּכֵן אַחֲרֵי שׁוּבוֹ לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית) שִׁגֵּר הָרַבִּי סִדּוּר 'בִּשְׁבִיל הַיַּלְדָּה שֶׁבִּקְּשָׁה בְּרָכָה לְאָבִיהָ'.

"יַלְדָּה נוֹסֶפֶת בְּשֵׁם קְרֵינָה – שֶׁאָבִיהָ נֶעֱדַר בַּמִּלְחָמָה – נִגְּשָׁה יַחַד עִם אִמָּהּ (מָרַת פְרִידָה גּוּקָאוו) לָרַבִּי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה בִּשְׁבִיל הָאָב-הַבַּעַל. גַּם אוֹתָהּ יַלְדָּה זָכְתָה לְקַבֵּל מֵהָרַבִּי סִדּוּר.

"כַּעֲבֹר שָׁנִים אֲחָדוֹת, כְּשֶׁנִּכְנְסָה קְרֵינָה לִ'יחִידוּת' (אַחֲרֵי עֲלוֹת הָרַבִּי עַל כֵּס הַנְּשִׂיאוּת), שָׁאַל אוֹתָהּ הָרַבִּי אִם הִיא מִתְפַּלֶּלֶת בַּסִּדּוּר שֶׁהֶעֱנִיק לָהּ בְּפָרִיז? 'אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עָלָיו', הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה. הָרַבִּי נָתַן לָהּ סִדּוּר נוֹסָף וְאָמַר: 'בַּסִּדּוּר שֶׁנָּתַתִּי לָךְ בְּפָרִיז תִּתְפַּלְּלִי – וְאֶת זֶה [הַנִּתָּן לָךְ עַתָּה] תִּשְׁמְרִי'!".

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)