מאז שאני זוכרת את עצמי, כל הסביבה שלי, קרי- הורי, מורותי, אחיי ואחיותי חינכו אותי ושידרו לי- 'היי חסידית'.

אבל לא כזו 'חסידית' שבתקופת השידוכים שואלים עליה 'האם היא חסידית' ואז אומרים- אמ...כן, היא בחורה טובה ונחמדה, משתדלת לומר חת"ת, אופנתית וגם צנועה. לא. לא להיות כזו חינכו אותי. לא מהזן הזה, זו שזורמת עם החברה להיות אופנתית וגם צנועה, זו ש'משתדלת'... לעשות את הדברים. לא ולא. חינכו אותי להיות א-מ-י-ת-י-ת, לא להסתכל על הסביבה ולומר 'אבל גם אסתר עושה כך, ואפילו המורה גולדי הולכת כך'. לא.

חינכו אותי להסתכל על עצמי ועל הכתוב בספרים- שם האמת נמצאת. משם- מהספרים ומרבותינו לשאוב את הנהגותי והתנהגותי. להיות צנועה ואולי גם קצת אופנתית, חת"ת זה לא ענין של השתדלות, זה הוראה מהרבי- זכות שהיא חובה. לא להיות סתם 'בחורה טובה' אלא להיות באמת פנימית, איכותית, טוב אמיתי של רוחניות הממלא את ראשי, ללכת באמת בדרך הרבניות.

ואז התחתנתי - בחור חסידי פנימי. מהותו- זה הרבי והחסידות. וכל השאר- פוי...חיצוניות. לימוד ומבצעים בראש מעיניו, מקווה וסדר חסידות זה הפתיח של היום. ב"ה כמו שצריך. ולפי סדר הדברים- שנה ראשונה ב'כולל'. בעלי היה מאושר ב'כולל'. זה היה חלומו, לשבת עם חבריו מעין 'ישיבת תומכי תמימים'. יושבים ולומדים ברצינות. להעמיק בסוגיות, להפנים את הוראות הרבי- והעיקר לעשות לה' דירה. זה שאיפתו.

הסתיימה ה'שנה הראשונה'- ו... כן.... צריך לצאת לשוק העבודה, הרי אנו זקוקים לפרנסה ומה טוב שתהיה בשפע רב.

בעלי חכך בדעתו- אנה אפנה?!...

הוא הסתכל מסביב על אברכים אחרים בני גילו. זה הלך להיות מורה, זה אולי ייצא לשליחות, זה התחיל לסחור בניירות ערך, אחד אחר התחיל לעבוד בתכשיטנות, זה נהיה בכיר בחברת מחשבים. והוא.... לא יפנה?...

תחום המחשבים? –בחור חסידי רק לפתוח אימייל הוא יודע, הוא פנימי, ומחייו לא שוטט ברשת.

תכשיטנות? –מה לו ולחיצוניות?

בורסה וניירות ערך? –אין לו כסף להשקיע, וכן זה לא התעסקות דקדושה. מורה?- דרשו ממנו תעודה B.A . אך מעודו לא עסק בלימודים אקדמאיים. שליחות? –כן. הוא רוצה!

שאיפת חייו היא לעסוק, להרוויח כספו, מתחום הקשור בקדושה. שליחות/ 'משיב' בישיבה/ ספרי קודש וכדומה. שגם כשהוא עובד ומרוויח לחמו, שזה יגיע ממקום קדושה. שגם ביום יום הראש יהיה מונח במקום הנכון, המחשבות יהיו טהורות, וכך 24 שעות 7 ימים בשבוע הוא יהיה קשור לחב"ד- לחסידות- לרבי.

בעלי ניסה מזלו בהוצאת ספרים, בסת"ם, בישיבה- אך- כולם ענו בשלילה שאין צורך כרגע בכוח אדם נוסף. ניסינו את כיוון השליחות. אוחחח, אוחחח.... כמה הוא רצה. אין ספור טלפונים הוא הרים לשלוחים, ולראשי מערך אירגון השלוחים העולמי, בחבר העמים, במזרח, בארץ ועוד.

המצב קשה. הנפילה הכלכלית העולמית נגסה בכל פינה קדושה. וכעת אין במתאפשר לנו לצאת לשליחות.

אז... בעלי מובטל!

מובטל???

ב- 6:30 בבוקר הוא כבר על הרגליים למקווה וסדר חסידות, הוא ממשיך דרכו לתפילה ומשם ל'ישיבה' באזור מגורינו. כן, הוא יושב עם הבחורים התמימים ומתפלפל, הוא נהיה ה'משיב' – מוכר שאינו רשמי- של הישיבה. יומו עמוס בלימוד ומבצעים.

מובטל?!....

אני מסתכלת סביב ורואה את נשות גילי. זו- בעלה עובד במחשבים ופרנסתם משגשגת, משהיא אחרת- בעלה ביהלומים- והם כבר בונים בית, זו מהצפון- בעלה בנדל"ן, וב"ה אינה צריכה לצאת לעבוד. הפרנסה בשפע.

ואנוכי?... מוסיפה שעות של מילוי מקום להביא עוד תוספת של שקלים הבית. ובעלי- פרנסתו עדיין לא הגיעה לעיני בשר...

----------------

פגשתי אתמול חברה, גם היא נישאה לבחור חסידי פנימי. הם יצאו לשליחות זה מכבר. אך בצר להם עקב המצב הכלכלי העולמי, לפני כחודשיים הם חזרו. מחוסרי בית, מחוסרי רהיטים ומחוסרי עבודה. בעלה מנסה למצוא את עצמו וכספו- אך לעת עתה לא מצא.

וכן שוחחתי עם בת דודתי שהיתה אמורה לצאת לשליחות. הכל כבר היה מוכן. היא ובעלה ביטלו את מקום עבודתם היות והם כבר היו עם רגל בעיר שליחותם. אך ברגע האחרון.... עקב המצב הקשה- שליחותם כשלה. וגם הם, זוג צעיר עם שני ילדים- מחוסרי כל.

מחוסרי כל???

לא ולא! הזוגות הנ"ל, ואני חושבת שבעלי בתוכם, הם אלו גולת כותרת חב"ד. הם אוצר של חסידות חב"ד בידע ובמעשה. הם אלו –ה'מובטלים'- הם הזוגות האיכותיים שלנו, של חב"ד.

אברכים אלו, לא מוצאים ידם ורגלם בתחום המחשבים היות ואינם רוצים להיכשל במראות עיניים לא טהורות, לא מעוניינים ביהלומים ונדל"ן, לא בורסה ולא הייטק, הם פנימיים, הם אף פעם לא למדו לימודי תואר, לא למדו טרם הנישואים בתחום אחרים פרט לתורה וחסידות, לא התעסקו בעניינים שאינם קדושה, וע"כ אין להם הידע והגישה לתחומים אלו.

הם פנימיים. הם איכותיים. ולכן הם 'מובטלים'.

אמנם כרטיס האשראי שלהם קטן, ואין הרבה מה למשוך ממנו, כמו לאחרים.

אך.... אשריהם.

אשרי שזכיתי שבעלי 'מובטל'!