המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל-פְּקוּדֵי

"וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב . . אֶת כָּל מְלֶאכֶת

עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה'". (שמות לו,א)

                                          - סוֹדִי בְּהֶחְלֵט -
לַחֲבֵרִיש הַיָּקָר אֶלִי,
אַל תָּשִׂים לֵב לְמָה שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים... אֲנִי אַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת הַחַבְרוּתָא שֶׁלְּךָ, וְתִרְאֶה שֶׁבַּסּוֹף תַּגִּיעַ לְצִיּוּנִים גְּבוֹהִים! הִתְעוֹדֵד.
יְהוּדָה
נ.ב. הָיָה לִי חָשׁוּב לִשְׁלֹחַ לְךָ אֶת הַפֶּתֶק עוֹד לִפְנֵי הַתְּפִלָּה.

שְׁנֵי אָמָּנִים חֲכָמִים וּמֻמְחִים, עָבְדוּ בַּמִּשְׁכָּן עַל הֲכָנַת מְלֶאכֶת הַמַּחֲשֶׁבֶת. הָאֶחָד מֵהֶם בְּצַלְאֵל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה הַמְּכֻבָּד, וְהַשֵּׁנִי אָהֳלִיאָב מִשֵּׁבֶט דָּן הַפָּשׁוּט וְהַיָּרוּד.

בְּפָרָשׁוֹת וַיַּקְהֵל-פְּקוּדֵי, אָנוּ קוֹרְאִים שֶׁהֵם הֵכִינוּ אֶת הַכֹּל בַּצּוּרָה הַמְּדֻיֶּקֶת וְהַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר. הַמִּלִּים "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' מֹשֶׁה" מוֹפִיעוֹת בַּפָּרָשָׁה שׁוּב וָשׁוּב.

בְּתַלְמוּד-יְרוּשַׁלְמִי כָּתוּב לָנוּ דָּבָר מְעַנְיֵן, שֶׁשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה הַבְּרָכוֹת שֶׁבִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה, מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה הַפְּעָמִים שֶׁבָּהֶן נֶאֱמַר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן "כַּאֲשֶׁר צִוָּה...".

רֶגַע, מַהוּ בִּכְלָל הַקֶּשֶׁר בֵּין הַתְּפִלָּה לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן?

אִם נִתְבּוֹנֵן נְגַלֶּה שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם יֵשׁ תַּפְקִיד מְאוֹד דּוֹמֶה: הַתְּפִלָּה הִיא כְּמוֹ סֻלָּם שֶׁמֻּצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה. הַתְּפִלָּה מַצְלִיחָה לְהַגְבִּיהַּ לְמָקוֹם רוּחָנִי גָּבוֹהַּ, גַּם דְּבָרִים מְאוֹד אַרְצִיִּים.

וַהֲרֵי זוֹ גַּם מַטְּרַת הַמִּשְׁכָּן: לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, לִמְקוֹם מִשְׁכָּן לֶאֱלֹקוּת.

קוֹרְאִים יְקָרִים,
אִם נִסְפֹּר אֶת כָּל הַפְּעָמִים שֶׁבָּהֶן כָּתוּב "כַּאֲשֶׁר צִוָּה..." בַּפָּרָשָׁה, נְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה פְּעָמִים כָּאֵלּוּ, וְלֹא שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה! אָז מַדּוּעַ אָנוּ מִתְעַלְּמִים מֵאַחַת הַפְּעָמִים?

נִפְתַּח שׁוּב אֶת הַפָּרָשָׁה, נִקְרָא בִּתְשׂוּמַת-לֵב וְנִרְאֶה שֶׁשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה פְּעָמִים פּוֹנֶה ה' לִבְצַלְאֵל וּלְאָהֳלִיאָב יַחַד. פַּעַם אַחַת נוֹסֶפֶת, הַפְּנִיָּה הִיא לִבְצַלְאֵל לְבַדּוֹ.

הַ'יְּרוּשַׁלְמִי' מִתְיַחֵס רַק לְאוֹתָן פְּעָמִים שֶׁבָּהֶן הַפְּנִיָּה הִיא מְשֻׁתֶּפֶת לִשְׁנֵיהֶם, כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָנוּ דָּבָר חָשׁוּב!

הַ'יְּרוּשַׁלְמִי' מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁהַהַקְדָּמָה הָרְאוּיָה לָעֲבוֹדָה הַחֲשׁוּבָה שֶׁל עֲשִׂיַּת מִשְׁכָּן לַה' – הִיא אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל.

הַשֻּׁתָּפוּת וְהַ'בְּיַחַד' שֶׁל בְּצַלְאֵל מִן הַשֵּׁבֶט הַמְּכֻבָּד וְאָהֳלִיאָב מִן הַשֵּׁבֶט הַפָּשׁוּט, הֵם הַמְּאַפְשְׁרִים עֲבוֹדָה רוּחָנִית מֻצְלַחַת. אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל הִיא גַּם הַהַקְדָּמָה הָרְאוּיָה לִשְׁעַת הַתְּפִלָּה. לָכֵן "קֹּדֶם הַתְּפִלָּה נָכוֹן לוֹמַר: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"...

('תורת מנחם', חלק כה, ש"פ ויקהל-פקודי)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

הָאִישׁ הַנָּכוֹן

"יֵשׁ לְךָ שָׁבוּעַ יָמִים בְּדִיּוּק לֶאֱסֹף אֶת חֲפָצֶיךָ וּלְהִסְתַּלֵּק מֵהָאֲחֻזָּה", הִנְחִית בַּעַל הָאֲחֻזָּה אֶת הַמַּהֲלֻמָּה עַל הַיְּהוּדִי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים חָכַר מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּחְלָבָה וּמִמֶּנָּה הִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. לְרֶגַע קָט חָשַׁב הַיְּהוּדִי כִּי הָאָדוֹן חוֹמֵד עִמּוֹ לָצוֹן, אֲבָל מַבָּטוֹ הַקַּר הִבְהִיר כִּי הוּא מִתְכַּוֵּן לְכָל מִלָּה.

"עַל מָה וְלָמָּה?", שָׁאַל הַיְּהוּדִי בִּתְחִנָּה. "הֲלוֹא מֵאָז וּמִתָּמִיד הִקְפַּדְתִּי לְסַלֵּק אֶת כָּל הַתַּשְׁלוּמִים בְּמוֹעֲדָם, וְגַם הַמַּחְלָבָה מְנִיבָה רְוָחִים נָאִים".

בַּעַל הָאֲחוּזָה הָיָה נָחוּשׁ בְּהַחְלָטָתוֹ לְסַלְּקוֹ. "אִבַּדְתָּ אֶת אֵמוּנִי", הִפְטִיר.

הַיְּהוּדִי יָצָא מִלִּפְנֵי בַּעַל הָאֲחֻזָּה שָׁבוּר וּמֻדְאָג. מָה עוֹשִׂים? הוּא הֶחְלִיט לִפְנוֹת אֶל מְנַהֵל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל הָאֲחֻזָּה, שֶׁאַף הוּא הָיָה יְהוּדִי. זֶה גִּלָּה הֲבָנָה לִמְצוּקָתוֹ, אֲבָל סֵרֵב לְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָן, מֵחֲשָׁשׁ פֶּן יְעוֹרֵר אֶת חֲמָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ.

בַּצָּר לוֹ נָסַע מְנַהֵל הַמַּחְלָבָה לָעֲיָרָה לְיוּבַּאוִויטְשׁ הַסְּמוּכָה, אֶל רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל, בַּעַל הַ'צֶּמַח-צֶדֶק', כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מִכְתַּב הַמְלָצָה לִמְנַהֵל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַיְּהוּדִי. הוּא הֶאֱמִין, כִּי הַיְּהוּדִי לֹא יָעֵז לְסָרֵב אִם הַצַּדִּיק יְבַקְּשׁוֹ לְדַבֵּר עַל לֵב בַּעַל הָאֲחֻזָּה.

הִגִּיעַ הַיְּהוּדִי לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וְקִבֵּל מֵהַצַּדִּיק מִכְתָּב שֶׁבּוֹ מִתְבַּקֵּשׁ הַנִּמְעָן לְסַיֵּעַ לְמוֹסְרוֹ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בִּשְׁבִילוֹ אֵצֶל בַּעַל הָאֲחֻזָּה. מְעוֹדָד יָצָא הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ הוֹצִיא אֶת הַמִּכְתָּב מִכִּיסוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. לְפֶתַע חָשְׁכוּ עֵינָיו. נִמְעַן הַמִּכְתָּב לֹא הָיָה מְנַהֵל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ, אֶלָּא אָדָם אַחֵר לַחֲלוּטִין – יְהוּדִי עָשִׁיר מֵהָעִיר צֶ'רְנִיגוֹב.

מִיָּד סָב לְאָחוֹר וְחָזַר בִּמְהִירוּת לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. "יֵשׁ כָּאן טָעוּת", נוֹפֵף בַּמִּכְתָּב מוּל עֵינָיו שֶׁל הַגַּבַּאי, וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס שׁוּב אֶל הָרַבִּי. "הָרַבִּי אֵינוֹ טוֹעֶה", אָמַר הַגַּבַּאי. "אִם הַמִּכְתָּב מֻפְנֶה אֶל הֶעָשִׁיר מִצֶּ'רְנִיגוֹב, סַע וּמְסֹר לוֹ אוֹתוֹ".

חָזַר הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי-נֶפֶשׁ. כַּאֲשֶׁר סִפֵּר אֶת קוֹרוֹתָיו לְאִשְׁתּוֹ, הִמְרִיצָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה לָקוּם וְלָצֵאת מִיָּד לְצֶ'רְנִיגוֹב. "עֲשֵׂה כְּפִי שֶׁהוֹרָה לְךָ הָרַבִּי וַה' יַעֲזֹר", עוֹדְדָה אֶת רוּחוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הֶעָשִׁיר בְּצֶ'רְנִיגוֹב, קִבְּלוֹ הַלָּה בִּמְאוֹר-פָּנִים, אֲבָל כְּשֶׁהוֹשִׁיט לוֹ אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל הַ'צֶּמַח-צֶדֶק', הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר פְּלִיאָה כְּפוּלָה: "רֵאשִׁית, 'מִתְנַגֵּד' אֲנִי וּמֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי אֶת רַבְּךָ. שֵׁנִית, אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת בַּעַל הָאֲחֻזָּה שֶׁלְּךָ וְאֵין לִי שׁוּם קֶשֶׁר עִסְקִי אוֹ אַחֵר עִמּוֹ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ".

לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים נָפְלוּ פָּנָיו שֶׁל מְנַהֵל הַמַּחְלָבָה. הוּא נוֹתַר נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ, נָבוֹךְ וְאוֹבֵד-עֵצוֹת. גַּם הַפַּעַם בָּא הָעִידוּד מִכִּוּוּנָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה. "אֵינְךָ יָכוֹל לִנְטֹשׁ לְנַפְשׁוֹ יְהוּדִי אֻמְלָל", אָמְרָה לְבַעֲלָהּ. "סַע עִמּוֹ לִמְנַהֵל הָאֲחֻזָּה וְאוּלַי תִּזְכֶּה לִהְיוֹת הַשָּׁלִיחַ לְהָבִיא לוֹ אֶת יְשׁוּעַת ה'".

עָשָׂה הֶעָשִׁיר כִּדְבַר אִשְׁתּוֹ. בְּהַגִּיעָם לְבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הָאֲחֻזָּה, הִבְחִינוּ בַּהֲמֻלָּה רַבָּה סְבִיב הַבַּיִת. כִּרְכָּרוֹת מְפֹאָרוֹת עָצְרוּ לְיַד שַׁעַר הֶחָצֵר, וַאֲנָשִׁים הֲדוּרֵי-לְבוּשׁ יָרְדוּ מֵהֶן וְנִכְנְסוּ פְּנִימָה. אֶת פְּנֵיהֶם קִבֵּל בַּחֲבִיבוּת בַּעַל הָאֲחֻזָּה, שֶׁעָמַד בְּפֶתַח הַבַּיִת.

מְנַהֵל הַמַּחְלָבָה עָמַד מֵרָחוֹק, בְּעוֹד הֶעָשִׁיר מִצֶּ'רְנִיגוֹב מִתְקָרֵב בִּצְעָדִים מְהֻסָּסִים לְעֵבֶר הַפֶּתַח. לְפֶתַע הִבְחִין בּוֹ בַּעַל הָאֲחֻזָּה, הוֹשִׁיט לְעֶבְרוֹ אֶת יָדָיו וְקָרָא בְּקוֹל: "רְאוּ אֵיזֶה אוֹרֵחַ בָּא לְבָרְכֵנִי בְּיוֹם-הֻלַּדְתִּי!". הוּא יָצָא לִקְרַאת הֶעָשִׁיר הַנָּבוֹךְ וְחִבְּקוֹ חִבּוּק חַם.

אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסוֹ פְּנִימָה וְהִצִּיגוֹ לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ: "זוֹכֶרֶת אַתְּ אֶת הַלַּיְלָה הַהוּא, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר נִקְלַעְנוּ לְצֶ'רְנִיגוֹב, בְּקֹר מַקְפִּיא וּבְשֶׁלֶג כָּבֵד? הִנֵּה הָאִישׁ שֶׁהִכְנִיס אוֹתָנוּ אָז לְבֵיתוֹ וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּכוֹסִית יֵין-שָׂרָף וּבַאֲרוּחָה חַמָּה. עַכְשָׁו בָּא לְכָאן לְבָרְכֵנִי. אֵיזוֹ הַפְתָּעָה! אֵיזוֹ הַפְתָּעָה!".

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִזְכַּר הֶעָשִׁיר בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה. הוּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וּבֵרֵךְ אֶת בַּעַל הָאֲחֻזָּה בְּחֹם לְרֶגֶל יוֹם-הֻלַּדְתּוֹ. הֵם הוֹסִיפוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל דָּא וְעַל הָא, וּבָרֶגַע הַמַּתְאִים פָּנָה הֶעָשִׁיר לְבַעַל הָאֲחֻזָּה: "אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֶּשְׁךָ בַּקָּשָׁה אִישִׁית. אָנָּא, אַל תְּפַטֵּר אֶת מְנַהֵל הַמַּחְלָבָה שֶׁלְּךָ, שֶׁהוּא גַּם קְרוֹב-מִשְׁפַּחְתִּי. אִישׁ טוֹב וְיָשָׁר הוּא. רַחֵם עָלָיו וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ".

בַּעַל הָאֲחוּזָה הִבִּיט בְּעֵינֵי מֵיטִיבוֹ מִשֶּׁכְּבָר. "הַאֻמְנָם יָכוֹל אַתָּה לְהַבְטִיחֵנִי נֶאֱמָנָה כִּי אָדָם יָשָׁר וְהָגוּן הוּא?", שָׁאַל.

"בְּהֵן-צִדְקִי", עָנָה הַנָּגִיד.

"טוֹב", אָמַר בַּעַל הָאֲחֻזָּה, "מְסֹר לוֹ בִּשְׁמִי שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל אֶת הוֹדָעַת הַפִּטּוּרִים".

אֶת שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מְנַהֵל הַמַּחְלָבָה מְיֻתָּר לְתָאֵר, אֲבָל גַּם הֶעָשִׁיר הָיָה נִרְגָּשׁ וְנִפְעָם. הוּא הֶחְלִיט לַעֲבֹר בְּדַרְכּוֹ לְצֶ'רְנִיגוֹב דֶּרֶךְ לְיוּבַּאוִויטְשׁ, כְּדֵי לִרְאוֹת פָּנִים-אֶל-פָּנִים אֶת הַ'צֶּמַח-צֶדֶק'.

בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָרַבִּי אָמַר בְּהִשְׁתָּאוּת: "כָּל יָמַי הָיִיתִי 'מִתְנַגֵּד' וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי בְּמוֹפְתִים, וְהִנֵּה אֲנִי זוֹכֶה לִרְאוֹת מוֹפֵת גָּלוּי מוּל עֵינַי".

הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' חִיֵּךְ: "חָלִילָה, חָלִילָה. אֵין כָּאן עִנְיָן שֶׁל מוֹפֵת, אֶלָּא רַק זִכָּרוֹן טוֹב אֲשֶׁר ה' חָנַן אוֹתִי בּוֹ, לְצַד אֱמוּנָה שֶׁכָּל מָה שֶׁיְּהוּדִי רוֹאֶה אוֹ שׁוֹמֵעַ אֵינוֹ לַשָּׁוְא. כַּאֲשֶׁר בָּא אֵלַי מְנַהֵל הַמַּחְלָבָה וְסִפֵּר לִי אֶת סִפּוּרוֹ, הִתְמַלֵּא לִבִּי צַעַר. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִזְכַּרְתִּי בַּסִּפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי לִפְנֵי שָׁנִים, עַל בַּעַל הָאֲחֻזָּה הַזֶּה שֶׁכִּמְעַט קָפָא לַמָּוֶת בְּלַיְלָה קַר וְאַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת חַיָּיו. חָשַׁבְתִּי אֵפוֹא, שֶׁאַתָּה הָאִישׁ הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לַעֲזֹר לַיְּהוּדִי בִּמְצוּקָתוֹ".

חָזַר הֶעָשִׁיר לְבֵיתוֹ וְאָמַר לְאַנְשֵׁי עִירוֹ, כִּי יוֹתֵר מִשֶּׁהִתְפַּעֵל מֵהַמּוֹפֵת הַגָּלוּי, הִתְרַשֵּׁם מֵעַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַ'צֶּמַח-צֶדֶק'. "זָכִיתִי לַעֲמֹד בְּד' אַמּוֹתָיו שֶׁל אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ וְעָנָו", אָמַר.

מבט לגאולה     |     דבירה גרוזמן

לִרְאוֹת קְדֻשָּׁה

הוּא הִתְאָרֵחַ אֶצְלֵנוּ שָׁבוּעַ שָׁלֵם. רַק לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעַ אַרְצָה מֵרוּסְיָה, מִסְּבִיבָה לֹא יְהוּדִית. הִשְׁתַּדַּלְנוּ, גַּם בְּלִי הַרְבֵּה מִלִּים, לָתֵת לוֹ הַרְגָּשָׁה חַמָּה וּבֵיתִית וְשִׂחַקְנוּ אִתּוֹ בְּכָל הַמִּשְׂחָקִים שֶׁבַּבַּיִת.

יוֹם אֶחָד יָשַׁבְנוּ לְשַׂחֵק בְּקֻבִּיּוֹת. בָּנִינוּ עִיר שְׁלֵמָה, הָיוּ בָּהּ בָּתִּים, בִּנְיָנִים, מְכוֹנִיּוֹת... הָאוֹרֵחַ שֶׁלָּנוּ עָמַל עַל בְּנִיַּת "מִגְדַּל הָעִיר". הַבִּנְיָן שֶׁלּוֹ הִתְנוֹסֵס לְתִפְאָרָה, אַךְ הוּא עֲדַיִן חִפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ מְסֻיָּם לִקְצֵה הַבִּנְיָן. הוּא נָבַר וְנָבַר בְּקֻפְסַת הַקֻּבִּיּוֹת, הָפַךְ וְחִפֵּשׂ, וּלְבַסּוֹף שָׁאַל אוֹתִי בִּלְחִישָׁה וּבְצִפִּיָּה אִם אֲנִי יָכוֹל לְהַשִּׂיג לוֹ קֻבִּיָּה אַחַת, לֹא גְּדוֹלָה, שְׁחֹרָה, לִקְצֵה הַבִּנְיָן. חִפַּשְׂתִּי קְצָת בַּקֻּפְסָה אַךְ הוּא הִפְסִיק אֶת חִפּוּשַׂי. "כָּאן אֵין" – הוּא הִסְבִּיר לִי – "אֲבָל רָאִיתִי שֶׁגַּם לְאַבָּא שֶׁלְּךָ יֵשׁ כַּמָּה קֻבִּיּוֹת. אוּלַי הוּא יַסְכִּים לְהַשְׁאִיל לָנוּ קֻבִּיָּה אַחַת שְׁחֹרָה מִשֶּׁלּוֹ?".

נִסִּיתִי לְהִזָּכֵר, מָתַי לָאַחֲרוֹנָה רָאִיתִי אֶת אַבָּא שֶׁלִּי מְשַׂחֵק בְּקֻבִּיּוֹת, וְלֹא הִצְלַחְתִּי בְּשׁוּם אֹפֶן. לָקְחוּ לִי עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, עַד שֶׁהֵבַנְתִּי פִּתְאוֹם וְשָׁאַלְתִּי: "תְּפִלִּין? אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַתְּפִלִּין?" – הִתְאַפַּקְתִּי שֶׁלֹּא לִפְרֹץ בִּצְחוֹק. מִגִּיל קָטָן, אֲנִי מִסְתַּכֵּל עַל הַתְּפִלִּין שֶׁל אַבָּא בְּיִרְאָה וּבְהַעֲרָצָה. פְּעָמִים בּוֹדְדוֹת גַּם מִשַּׁשְׁתִּי אוֹתָן בַּעֲדִינוּת וּבִזְהִירוּת, מֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי, שֶׁבְּעֶצֶם, הֵן גַּם דּוֹמוֹת לְ... קֻבִּיּוֹת. הֲרֵי הָיוּ אֵלֶּה תְּפִלִּין, וְזֶה דָּבָר אַחֵר לְגַמְרֵי...

אַתֶּם יוֹדְעִים מָתַי נִזְכַּרְתִּי בַּמְּאֹרָע הַזֶּה? כְּשֶׁנִּסּוּ לְהַסְבִּיר לָנוּ שֶׁבִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ, "נִרְאֶה בְּכָל דָּבָר אֱלֹקוּת". לֹא הִצְלַחְתִּי לְהָבִין אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה, לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַסְבִּיר אֶת זֶה לְעַצְמִי, עַד שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְּסִפּוּר הַ"קֻּבִּיּוֹת".

הָאוֹרֵחַ שֶׁלָּנוּ וְאָנוּ רָאִינוּ אֶת אוֹתוֹ מוּצָר בְּדִיּוּק, אֲבָל בְּכָל זֹאת רָאִינוּ שְׁנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים לְגַמְרֵי. הוּא רָאָה קֻבִּיּוֹת, וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם דָּבָר שֶׁמַּזְכִּיר קֻבִּיָּה. אֲנִי רָאִיתִי תְּפִלִּין! רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר לִתְפִלָּה, לִקְדֻשָּׁה, לְסִדּוּר, לְרוּחָנִיּוּת...

כַּנִּרְאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ מֵעֵין זֶה יִקְרֶה כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ. הַ"קֻּבִּיּוֹת" תִּהְיֶינָה קַיָּמוֹת: בִּנְיָנִים, מִשְׂרָדִים, מַאֲכָלִים, מַלְבּוּשִׁים... אֲבָל הַצַּד הַגַּשְׁמִי, הַ"קֻּבִּיּוֹת", בִּכְלָל לֹא יִתְפֹּס אֶצְלֵנוּ מָקוֹם. כִּי בְּכָל דָּבָר נִרְאֶה מִיָּד אֶת הַקְּדֻשָּׁה הַקַּיֶּמֶת בּוֹ, וְאֵיךְ הַבַּיִת אוֹ הַמַּאֲכָל מְשַׁמְּשִׁים כְּלִי לִרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ רְגִילִים לְהִסְתַּכֵּל בְּכָבוֹד עַל הָאֶתְרוֹג וְלִרְאוֹת בּוֹ חֵפֶץ שֶׁל מִצְוָה, כָּךְ גַּם יִהְיוּ עֲבוּרֵנוּ תַּפּוּחַ, תַּפּוּז וּקְלֶמֶנְטִינָה. כְּמוֹ שֶׁצִּיצִית הִיא קְדוֹשָׁה בְּעֵינֵינוּ, כָּךְ גַּם נַרְגִּישׁ כְּלַפֵּי צָעִיף, סְוֶדֶר אוֹ מְעִיל.

סיפורי חסידים

אֶחָד בְּדוֹר

רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ מֵרִימַנוֹב הִתְאוֹנֵן פַּעַם לִפְנֵי רַבּוֹ, רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל מֵרִימַנוֹב, כִּי בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ מְרַחֲפִים לְנֶגֶד עֵינָיו אוֹתִיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וְצֵרוּפֵי שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים. הִתְפַּעֵל רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל: "רוֹאֶה אַתָּה אֵפוֹא אֶת כַּוָּנוֹת הָאֲרִיזַ"ל, וּמָה עוֹד אַתָּה רוֹצֶה?".

הֵשִׁיב רַבִּי צְבִי-הִירְשׁ: "אֲנִי רוֹצֶה דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד – שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כִּיהוּדִי פָּשׁוּט הָעוֹמֵד וְשׁוֹפֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ לִפְנֵי קוֹנוֹ".

הִבִּיט רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל בִּפְלִיאָה בְּתַלְמִידוֹ וְקָרָא: "הֲלוֹא זוֹ הַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'! לְדַרְגָּה כָּזֹאת זוֹכֶה רַק אָדָם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּדוֹר!".

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)