לאחר תפילת המנחה החל השיעור הראשון, שנמסר על ידי הרב גופין בנושא: 'סולם התפילה בנפש ובעולמות'. בסיום השיעור, עם הגשת כיבוד קל, ניתנה למשתתפים הזדמנות לגשת אל הרב גופין לשאלות ולהרחבה. בדרכו המקורית העביר הרב סופר את השיעור השני, בו לימד קטעים מהמאמר המפורסם של הרבי ד"ה "לא תהיה משכלה" תשי"ב. הקהל עקב מתוך הכתובים בהתעניינות רבה. הרב אלפרוביץ, שהעביר את השיעור השלישי שנושאו היה: 'בקשת צרכים גשמיים בתפילה', נגע בנקודה עמוקה של הקשר בין 'עצמות' ל'גשמיות' וסיים בניתוח שלשה סיפורים מאדמו"ר הזקן בעניין זה. אורכו של כל שיעור היה כשעה ורבע, כשבין לבין הוגש כיבוד קל בשפע. הקהל הרציני, בחירי תלמידי ישיבות ה'הסדר' ואברכים, היה עסוק ברישום השיעורים ובהקשבה מרוכזת. לרבים מהם היתה זאת הפעם הראשונה בה למדו חסידות באיכות ובכמות שכזו. הפסקה לתפילת ערבית ומייד לאחריה ירדו המשתתפים להתוועדות סביב שולחנות ערוכים. הגרח"ש דייטש, במתיקות המיוחדת המאפיינת אותו, ריתק את הקהל במשך 4 שעות. עיקרה של ההתוועדות דן כמובן במהות התפילה וביחס שבין תורה לתפילה. הרב דייטש קרא להחליט החלטות טובות לקביעות בלימוד חסידות לפני התפילה ולהליכה למקווה. יום העיון נערך מטעם 'תורת חב"ד לתלמידי הישיבות' שע"י צאגו"ח, אשר שם לו מטרה להפיץ את מעיינות תורת החסידות באיכות גבוהה לקהל התורני. משתתפים רבים נגשו להודות לרב משה שילת על היום הממלא, ובפיהם בקשה וכמעט תחינה לעוד ימים שכאלו.