המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת כִּי-תִשָּׂא

". . לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". (שמות לד,כו)

לְתַלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה הַחֲבִיבִים,
חֲשָׁד קַל שֶׁל אִסּוּר בָּשָׂר וְחָלָב, הֵבִיא אֶתְכֶם הַיּוֹם – בִּזְכוּת יִרְאַת הַשָּׁמַיִם הַמֻּפְלֶגֶת שֶׁלָּכֶם – לִפְגֹּעַ וְלַעֲלֹב בַּטַּבָּחִית הַמְּסוּרָה.
מַדּוּעַ לֹא עֲצַרְתֶּם רֶגַע לַחְשֹׁב, עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין אִסּוּר "בָּשָׂר בְּחָלָב" לְאַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל?
רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

בֵּין הַמִּצְווֹת הַיְּסוֹדִיּוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת הַמּוֹפִיעוֹת בְּפָרָשַׁת כִּי-תִשָּׂא, מוֹפִיעָה גַּם מִצְוַת כַּשְׁרוּת.

הָאִסּוּר לְבַשֵּׁל וְלֶאֱכֹל בָּשָׂר וְחָלָב יַחְדָּו, מְלַוֶּה אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַתְּקוּפוֹת מֵאָז מַתַּן-תּוֹרָה.

קוֹרְאִים יְקָרִים:
מַדּוּעַ הַתּוֹרָה מְתָאֶרֶת אֶת הָאִסּוּר שֶׁל בָּשָׂר וְחָלָב בְּאֶמְצָעוּת הַדֻּגְמָא: "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"?
הֲרֵי זֶהוּ מִקְרֶה מְאוֹד נָדִיר שֶׁיְּבֻשַּׁל דַּוְקָא הַגְּדִי יַחַד עִם הֶחָלָב שֶׁל אִמּוֹ. אֶפְשָׁר הָיָה לְתָאֵר אֶת הָאִסּוּר בְּעֶזְרַת דֻּגְמָא יוֹתֵר מְצוּיָה!

אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כָּאן, בֵּין הַשְּׁאָר, גַּם לְפַתֵּחַ וּלְשַׁכְלֵל אֶת הָרְגִישׁוּת לַזּוּלַת.

יְהוּדִי צָרִיךְ לְהֵרָתַע מֵאֲכִילַת בָּשָׂר וְחָלָב, וְהַמַּחְשָׁבָה עַל גְּדִי הַמְּבֻשָּׁל עִם חֲלֵב אִמּוֹ, צָרִיךְ לְעוֹרֵר בּוֹ סְלִידָה. הֲרֵי זֶה בִּלְתִּי-אֱנוֹשִׁי וְאַכְזָרִי, לְבַשֵּׁל וָלָד, עִם הֶחָלָב שֶׁאָמוּר לְהָזִין אוֹתוֹ!

כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מְפַתֵּחַ אֶת הָרְגִישׁוּת לְאִסּוּר "צַעַר בַּעֲלֵי-חַיִּים", הוּא לָמֵד מִזֶּה קַל-וָחֹמֶר, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְצַעֵר בְּנֵי-אָדָם.

כָּךְ הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מְעֻדָּן יוֹתֵר וְחָפֵץ יוֹתֵר בְּטוֹבַת הַזּוּלַת. כָּךְ הוּא מַתְחִיל לִרְצוֹת לִרְאוֹת רַק אֶת טוֹבַת הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן.

(על-פי 'לקוטי שיחות', חלק ו, כי-תשא, שיחה ב)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

סִפּוּרוֹ שֶׁל יַיִן

רַב חָדָשׁ עָלָה לְשַׁמֵּשׁ בִּקְהִלַּת רַצְפּוֹרְט – רַבִּי נַפְתָּלִי-הֶרְץ. לְרֶגֶל הַמְּאֹרָע עָרְכָה הַקְּהִלָּה סְעוּדַת-מִצְוָה חֲגִיגִית. בַּסְּעוּדָה נָכַח גַּם יָדִיד שֶׁל הָרַב הֶחָדָשׁ, הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל-שְׁרַגָּא מִשִּׁינוֹוָא. הַשְּׁנַיִם הִכִּירוּ עוֹד מֵהַיָּמִים שֶׁבָּהֶם חָסָה רַבִּי נַפְתָּלִי-הֶרְץ תַּחַת צִלּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים מִצַּנְז, אָבִיו שֶׁל רַבִּי יְחֶזְקֵאל-שְׁרַגָּא.

זוֹ הָיְתָה סְעוּדָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ, עִם בָּשָׂר, דָּגִים וְיַיִן מְשֻׁבָּח. גַּם הָאֲוִירָה הָיְתָה מְרוֹמֶמֶת-נֶפֶשׁ, כַּיָּאֶה לַמַּעֲמָד הַחֲגִיגִי.

לְפֶתַע נִשְׁמְעָה זְעָקָה מֵאַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת. "יֵין נֶסֶךְ!", זָעַק הַקּוֹל הַבּוֹדֵד, שֶׁהָיָה עַד מְהֵרָה לִבְלִיל קוֹלוֹת רוֹגְשִׁים. מִיָּד לְיָד הָעֳבַר בַּקְבּוּק הַיַּיִן, שֶׁבְּגִינוֹ פָּרְצָה הַסְּעָרָה. וְאָכֵן, עַל תָּוִית הַבַּקְבּוּק הָיָה מְאֻיָּר לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר ...צְלָב. מַשְׁמָע, הַיַּיִן יֻצַּר בְּיֶקֶב שֶׁל גּוֹיִים, וְאִם-כֵּן דִּינוֹ כְּיֵין-נֶסֶךְ!

הַצַּדִּיק מִשִּׁינוֹוָא נָטַל אֶת הַבַּקְבּוּק, הִבִּיט בּוֹ מִכָּל עֲבָרָיו, וְצֵל שֶׁל חִיּוּךְ רִחֵף עַל שְׂפָתָיו. תְּגוּבָתוֹ הַמַּפְתִּיעָה הִרְגִּיעָה אֶת הַהֲמֻלָּה הַקּוֹלָנִית. הַכֹּל הִמְתִּינוּ לְמוֹצָא פִּיו, שֶׁיַּבְהִיר אֶת פֵּשֶׁר חִיּוּכוֹ הַתָּמוּהַּ. הַצַּדִּיק הִמְתִּין עוֹד עַד אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת, וְאָז פָּתַח וְסִפֵּר:

לִפְנֵי שָׁנִים לֹא-רַבּוֹת, הִתְגּוֹרְרָה בְּאַחַת מִשְּׁכוּנוֹת הַיָּקְרָה שֶׁל וַרְשָׁה אַלְמָנָה עֲשִׁירָה שֶׁשְּׁמָהּ פּוֹלָה זִ'ימוֹרְסְקִי. הָאַלְמָנָה חָלְשָׁה עַל כַּמָּה עֲסָקִים שֶׁהִנִּיחַ בַּעֲלָהּ הַמָּנוֹחַ, וּבֵינֵיהֶם יֶקֶב גָּדוֹל לְיִצּוּר יַיִן.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לַחֲוִילָתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה יְהוּדִי עָשִׁיר, אִישׁ-עֲסָקִים. בְּעוֹדוֹ קָרֵב אֶל מִפְתַּן הַבַּיִת, פָּגְעָה בְּרֹאשׁוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה וּפָצְעָה אוֹתוֹ. הוּא הֵעִיף מַבָּט אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁלְכָה הָאֶבֶן וְהִבְחִין בְּחִיּוּכוֹ הָאַרְסִי שֶׁל הַזּוֹרֵק, נַעַר צָעִיר שֶׁהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי אַחַד הָעֵצִים בַּגִּנָּה. זֶה הָיָה בְּנָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה זִ'ימוֹרְסְקִי.

פָּצוּעַ וּמֻשְׁפָּל הִתְיַצֵּב הַיְּהוּדִי לִפְנֵי בַּעֲלַת-הַבַּיִת, וְהִתְלוֹנֵן עַל קַבָּלַת-הַפָּנִים הַ'חַמָּה' שֶׁזָּכָה לָהּ מִצַּד בְּנָהּ. הָאַלְמָנָה זֻעְזְעָה עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָהּ מִן הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא חָסְכָה דִּבְרֵי הִתְנַצְּלוּת. "נִרְאֶה שֶׁעֲסָקַי הָרַבִּים לֹא הִנִּיחוּ בְּיָדִי דֵּי זְמַן לְהַשְׁקִיעַ בְּחִנּוּכוֹ שֶׁל בְּנִי", נֶאֶנְחָה.

לְאַחַר שֶׁהַיְּהוּדִי סִיֵּם אֶת עִנְיָנָיו וְהָלַךְ, קָרְאָה הָאֵם אֶת בְּנָהּ וְיִסְּרָה אוֹתוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹכָחָה קָשִׁים. הַנַּעַר הִבִּיט בָּהּ בְּעֵינַיִם מְשָׁעֳשָׁעוֹת וּתְמֵהוֹת, כְּאוֹמֵר: "מָה לָךְ אִמִּי כִּי תִּזְדַּעְזְעִי כָּל-כָּךְ מִמַּעֲשַׂי?! הֲלוֹא בְּסַךְ-הַכֹּל יְהוּדִי הוּא!"...

כְּשֶׁהִבְחִינָה בְּכָךְ, אָמְרָה לוֹ: "דַּע, בְּנִי, כִּי הַיְּהוּדִים שֶׁאַתָּה בַּז לָהֶם, הֵם עַמּוֹ הַנִּבְחָר שֶׁל הָאֵ-ל. מֵאָז וּמֵעוֹלָם סְבוּרָה הָיִיתִי כִּי דָּתָם נְכוֹנָה וְצוֹדֶקֶת. הֲלוֹא תֵּדַע, יַקִּירִי, כִּי הַדָּת הַנּוֹצְרִית וְהַדָּת הַמֻּסְלְמִית יוֹנְקוֹת אֶת יְסוֹדוֹתֵיהֶן מִן הַדָּת הַיְּהוּדִית!"...

הַבֵּן תָּלָה בְּאִמּוֹ עֵינַיִם נִדְהָמוֹת. הוּא לֹא צִפָּה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנָּה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. "אִם-כֵּן, מַדּוּעַ עַד הַיּוֹם לֹא הֵמַרְתְּ אֶת דָּתֵךְ וְהָיִית לִיהוּדִיָּה?!", הִקְשָׁה. הָאֵם הִרְהֲרָה קַלּוֹת, כְּבוֹרֶרֶת אֶת מִלּוֹתֶיהָ: "מִשּׁוּם שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל, סְבוּרָה אֲנִי כִּי כָּל אָדָם חַיָּב לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָיו וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת מָסֹרֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהִנִּיחוּ בְּיָדָיו"...

הַכֹּל הִבְחִינוּ בַּשִּׁנּוּי הַחִיּוּבִי שֶׁחָל פִּתְאוֹם בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַנַּעַר, אִם-כִּי אִישׁ לֹא יָדַע אֶת סִבָּתוֹ. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מֵאָז אוֹתָהּ שִׂיחָה גְּלוּיַת-לֵב עִם אִמּוֹ, טְרָדוּהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְלֹא הֵנִיחוּ לוֹ.

חָלְפוּ עוֹד שָׁנִים אֲחָדוֹת עַד שֶׁאֵרַע הַדָּבָר. יוֹם אֶחָד עָזַב אֶת הַבַּיִת מִבְּלִי לְהוֹתִיר עִקְּבוֹת. הוּא נָדַד בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל 'מְלַמֵּד' בִּכְפָר נִדָּח לְיַד לוּבְּלִין. הַמְּלַמֵּד קִבְּלוֹ לְבֵיתוֹ וְנַעֲנָה בְּחֵפֶץ-לֵב לְסִפּוּק רַעֲבוֹנוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל הַנַּעַר הַנּוֹצְרִי, שֶׁבִּקֵּשׁ תְּחִלָּה לִלְמֹד אֶת שְׂפַת-הַקֹּדֶשׁ.

לֹא חָלַף זְמַן רַב וְהַנַּעַר נִמּוֹל וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – דָּוִד. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁלַט בִּשְׂפַת-הַקֹּדֶשׁ, הֵחֵל לִלְמֹד תְּפִלָּה וְחֻמָּשׁ. הוּא הִתְקַדֵּם בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה. בְּתוֹךְ שָׁנִים מִסְפָּר נַעֲשָׂה תַּלְמִיד-חָכָם וְאַף רִכֵּז סְבִיבוֹ יְהוּדִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לֵהָנוֹת מִלִּקְחוֹ. אִישׁ לֹא יָדַע מִנַּיִן צָץ הָאִישׁ הַצָּעִיר, בַּעַל הַפֶּה הַמֵּפִיק מַרְגָּלִיּוֹת.

יוֹם אֶחָד הוֹפִיעוּ בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ שְׁנֵי שׁוֹטְרִים, וּלְנֹכַח עֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל חוֹבְשֵׁי הַסַּפְסָלִים, נְטָלוּהוּ עִמָּם. בְּמַרְתְּפֵי הַכְּנֵסִיָּה הָאֲפֵלִים הָאֳשַׁם דָּוִד בְּבִזּוּי הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וּבְסוֹפוֹ-שֶׁל-דָּבָר הָעֳלָה עַל הַמּוֹקֵד.

עָבַר זְמַן-מָה וּפִתְאוֹם נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי כְּמָרִים מֵהַכְּנֵסִיָּה בְּוַרְשָׁה. לְאַחַר כַּמָּה חֳדָשִׁים הִגִּיעַ מֵהֶם מִכְתָּב, שֶׁנִּשְׁלַח מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בַּמִּכְתָּב סִפְּרוּ הַכְּמָרִים עַל הַשִּׂיחוֹת הַמְּמֻשָּׁכוֹת שֶׁנִּהֲלוּ בְּבֵית-הַכֶּלֶא עִם דָּוִד, וּבְעִקְּבוֹתֵיהֶן הֶחְלִיטוּ לִהְיוֹת יְהוּדִים...

הַמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה קָשָׁה וְכוֹאֶבֶת מֵהָרִאשׁוֹנָה. רָאשֵׁי הַכְּנֵסִיָּה הִתְכַּנְּסוּ וְהֶחְלִיטוּ כִּי שֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן נָעוּץ בַּחִנּוּךְ הַ'לָּקוּי' שֶׁהֶעֱנִיקָה הָאַלְמָנָה זִ'ימוֹרְסְקִי לִבְנָהּ. נֹכַח זֹאת, קָבְעוּ, לֹא תּוּכַל תּוֹצַרְתָּהּ לָשֵׂאת עוֹד אֶת סֵמֶל הַנַּצְרוּת...

הַצַּדִּיק מִשִּׁינוֹוָא סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ: חָלְפוּ שָׁנִים וְיֶקֶב הַיַּיִן עָבַר לְבַעֲלוּת יְהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם, הַנִּמְנֶה עִם בָּאֵי חֲצֵרִי. גַּם הוּא הִזְדַּעְזֵעַ תְּחִלָּה בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַסֵּמֶל שֶׁעַל תָּוִית הַיֶּקֶב וּבִקֵּשׁ לְמָחְקוֹ. אוּלָם כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, הֶחְלִיט לְהוֹתִיר אֶת הַתָּוִית, כְּדֵי לְהַנְצִיחַ אֶת מַעֲשֵׂה קִדּוּשׁ-הַשֵּׁם שֶׁל דָּוִד, בְּנָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה זִ'ימוֹרְסְקִי.

הִתְבּוֹנְנוּ-נָא פַּעַם נוֹסֶפֶת בַּתָּוִית וְתִרְאוּ, כִּי הָאִיּוּר אֵינֶנּוּ צְלָב אֲמִתִּי, אֶלָּא רַק דּוֹמֶה לוֹ, שֶׁהֲרֵי הַכְּנֵסִיָּה אָסְרָה עַל הָאַלְמָנָה אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּסֵמֶל דָּתָהּ!...

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

שְׁלִיחוּת עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ

חֲצַר בֵּית-הַסֵּפֶר הַמַּמְלַכְתִּי הָיְתָה מְלֵאָה בִּילָדִים צוֹהֲלִים שֶׁהִתְחַפְּשׂוּ לִקְרַאת פּוּרִים, בַּיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע עַל-יְדֵי הַנְהָלַת בֵּית-הַסֵּפֶר כְּ"יוֹם תַּחֲרוּת הַתַּחְפּוֹשׂוֹת".

חֵלֶק הָאֲרִי שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הַמּוֹשָׁבָה 'פַּרְדֵּס חַנָּה', בָּהּ שָׁכַן בֵּית-הַסֵּפֶר – לֹא הָיוּ שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְגַם תַּחְפּוֹשׂוֹת הַיְּלָדִים הָיוּ בְּהֶתְאֵם: רֻבָּם הִתְחַפְּשׂוּ לְבַעֲלֵי-חַיִּים מִסּוּגִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים אוֹ לִדְמֻיּוֹת מֵעוֹלַם הַיְּלָדִים. בְּבֵית-סֵפֶר זֶה וּבְדוֹמָיו לֹא נִתַּן הָיָה לִמְצֹא תַּחְפּוֹשׂוֹת בְּסִגְנוֹן "מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי" אוֹ "אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"...

לָכֵן, הִתְפַּלְּאוּ מְאוֹד הַמּוֹרִים וְאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת לִרְאוֹת אֶת אֵיתָן, יֶלֶד בֵּן תֵּשַׁע מִכִּתָּה ד, הַלּוֹבֵשׁ עַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע פַּרְוָה מְשֻׁנֶּה שֶׁרַק הַמּוֹרִים יָדְעוּ שֶׁשְּׁמוֹ הוּא 'שְׁטְרַיְמְל', מְעִיל שָׁחֹר אָרֹךְ כִּמְעַט עַד לָרִצְפָּה מְכַסֶּה אֶת גּוּפוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לְכֻלָּם בְּשִׂמְחָה "שַׁבָּת שָׁלוֹם!".

"אֵיתָן", פָּנָה אֵלָיו סְגַן הַמְּנַהֵל בְּחִיּוּךְ, "הִתְחַפַּשְׂתָּ לְרַב?".

"לֹא, לֹא הִתְחַפַּשְׂתִּי לְרַב". הִסְבִּיר אֵיתָן הַקָּטָן. "הִתְחַפַּשְׂתִּי לְרַבִּי יְהוּדָה, הַמּוֹהֵל!".

"נוּ, טוֹב" נִרְגְּעוּ כֻּלָּם. אֶת ר' יְהוּדָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמּוֹשָׁבָה כְּשׁוֹחֵט וּמוֹהֵל, הִכִּירוּ כֻּלָּם, וְיָדְעוּ שֶׁמִּדֵּי שַׁבָּת כַּאֲשֶׁר הוּא צוֹעֵד בָּרֶגֶל אֶת מֶרְחַק הַהֲלִיכָה הַגָּדוֹל שֶׁמִּבֵּיתוֹ עַד לְבֵית-הַכְּנֶסֶת – הוּא מַקְפִּיד לוֹמַר לְכָל אָדָם וּלְכָל יֶלֶד "שַׁבָּת שָׁלוֹם" בְּחִיּוּךְ גָּדוֹל וּבִמְאוֹר פָּנִים. לֹא פֶּלֶא אִם-כֵּן שֶׁאֵיתָן, כְּמוֹ שְׁאָר הַתּוֹשָׁבִים, מַעֲרִיץ אֶת ר' יְהוּדָה עַד שֶׁהוּא בּוֹחֵר לְהִתְחַפֵּשׂ לִדְמוּתוֹ הַחֲשׁוּבָה.

כֻּלָּם יָדְעוּ עַל מִשְׁפְּחוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת עַד שֶׁהִתְקָרְבוּ לְגַמְרֵי לַיַּהֲדוּת בִּזְכוּתוֹ, סִפּוּרִים מְיֻחָדִים אוֹדוֹתָיו הִתְהַלְּכוּ מִפֶּה לְאֹזֶן, וְתוֹשָׁבֵי הַמּוֹשָׁבָה הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו תָּמִיד כְּעַל 'צַדִּיק נִסְתָּר' הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכָם – לַמְרוֹת שֶׁהוּא הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד כִּ'שְׁלִיחַ הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ לְפַרְדֵּס-חַנָּה'.

*

כָּזֶה הָיָה הָרַב הֶחָסִיד יְהוּדָה-אַרְיֵה קוּרַנְט עָלָיו-הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּפְטַר לִפְנֵי כְּאַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שִׁמֵּשׁ הָרַב קוּרַנְט כִּשְׁלִיחַ הָרַבִּי בְּפַרְדֵּס-חַנָּה, וְעָסַק בְּקֵרוּב הַתּוֹשָׁבִים לְיַהֲדוּת מִתּוֹךְ מְאוֹר-פָּנִים וְאַהֲבָה וְחִבָּה רַבָּה לְכָל יְהוּדִי.

אֶת הַמַּעֲבָר מִיְּרוּשָׁלַיִם לְפַרְדֵּס-חַנָּה עָשָׂה הָרַב קוּרַנְט עַל-פִּי הוֹרָאַת הָרַבִּי, וּלְכָל אֹרֶךְ שְׁלִיחוּתוֹ וּפְעִילוּתוֹ בַּמָּקוֹם הוּא זָכָה לְמַעֲנוֹת בְּרוּרִים מֵהָרַבִּי.

בִּשְׁנַת ה'תשל"ה, עֵקֶב הִתְרַחֲבוּת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ שֶׁהַדִּירָה הַקְּטַנָּה כְּבָר לֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לְהָכִיל אֶת כֻּלָּם, שָׁאַל הָרַב קוּרַנְט אֶת הָרַבִּי, הַאִם כְּבָר הִגִּיעַ הַזְּמַן לַחְזֹר לִירוּשָׁלַיִם. הוּא זָכָה לְקַבֵּל מַעֲנֶה מֵהָרַבִּי: "כְּדַאי שֶׁיַּמְשִׁיכוּ בְּעִירָם לְעֵת-עַתָּה (עַל כָּל פָּנִים בַּזְּמַן הַקָּרוֹב)".

הָרַב קוּרַנְט, כְּחַיָּל נֶאֱמָן וּבָטֵל לָרַבִּי בְּתַכְלִית, אָמַר לִבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ: "מִכֵּיוָן שֶׁהָרַבִּי מְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁמְּשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ עוֹמֵד לָבוֹא בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, אִם-כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁכַּוָּנַת הָרַבִּי 'בַּזְּמַן הַקָּרוֹב' הִיא עַד לְבִיאַת מָשִׁיחַ!".

וְאָכֵן, הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הִרְחִיבוּ אֶת הַדִּירָה וְנִשְׁאֲרוּ לָגוּר בְּפַרְדֵּס-חַנָּה בְּצִפִּיָּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, עוֹד לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה נוֹסָפוֹת עַד לְאוֹתוֹ לֵיל-שַׁבָּת ט"ז אֲדָר ה'תשנ"ח, שֶׁבּוֹ נִתְבַּקֵּשׁ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בְּמִיתַת נְשִׁיקָה. עֶשֶׂר הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ מֵאָז, לֹא הִקְהוּ אֶת זִכְרוֹנוֹ בְּקֶרֶב הַתּוֹשָׁבִים הָרַבִּים אֲשֶׁר מַגִּיעִים תָּדִיר לְבֵיתוֹ וּמְסַפְּרִים לִילָדָיו וּלְרַעְיָתוֹ עוֹד וְעוֹד סִפּוּרִים עַל אִישִׁיּוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת.

וּבֵינְתַיִם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְ'הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר' וְהוּא בְּתוֹכָם, מְשַׁמְּשִׁים כָּל יְלָדָיו הַנְּשׂוּאִים כִּשְׁלוּחֵי הָרַבִּי אִישׁ-אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ – אִם כִּמְנַהֲלֵי בָּתֵּי-חַבַּ"ד אוֹ בִּשְׁאָר מִבְצָעָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָרַבִּי – בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּכָל יָמָיו: צִפִּיָּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּכָל רֶגַע, וּמְסִירוּת בַּשְּׁלִיחוּת עַד לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

סיפורי חסידים

לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה

לְאַדְמוֹ"ר הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' הָיָה חָסִיד, חֶנְוָנִי. הוּא הִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, הִקְפִּיד עַל שִׁעוּרֵי תּוֹרָה קְבוּעִים וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה וְחוֹזֵר עַל מַאֲמַר חֲסִידוּת בָּרַבִּים. פַּעַם נָפְלָה עָלָיו מָרָה שְׁחֹרָה מֵאֹפֶן עֲבוֹדָתוֹ, וְהִתְעַצֵּב וְהִצְטַעֵר מְאוֹד עַל מַצָּבוֹ.

הוּא נִכְנַס אֶל הָרַבִּי וְשָׁפַךְ לְפָנָיו אֶת מַר-לִבּוֹ. אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "נִלְכַּדְתָּ בְּרֶשֶׁת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁהִטִּילָה בְּךָ מָרָה שְׁחֹרָה כְּדֵי לְבַלְבֵּל אוֹתְךָ מֵעֲבוֹדָתְךָ. שׁוּב לִנְהֹג כְּפִי שֶׁנָּהַגְתָּ עַד עַכְשָׁו, וְעוֹרֵר בְּתוֹכְךָ שִׂמְחָה עַל שֶׁעוֹסֵק אַתָּה בַּעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם".

הָעֵצָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת

מְסַפֵּר ר' יִשְׂרָאֵל קַצּוֹבֶר, עִתּוֹנַאי וָתִיק: כְּשֶׁעָבַדְתִּי בָּרַדְיוֹ, אֶחָד מֵעֲמִיתַי עָבַר טִפּוּל רְפוּאִי סָבוּךְ שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ. כְּשֶׁהִצַּעְתִּי לוֹ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵהָרַבִּי, הוּא לֹא הִסְכִּים, אַךְ לְאַחַר שִׁכְנוּעַ מְמֻשָּׁךְ הוּא כָּתַב לָרַבִּי מִכְתָּב.

תּוֹךְ פָּחוֹת מִיְּמָמָה הִגִּיעָה מֵהָרַבִּי תְּשׁוּבָה בְּנִסּוּחַ נָדִיר: "הַפִּתְרוֹן: בְּכַשְׁרוּת, בַּזְּמַנִּים, וּבָרוֹפֵא. אַזְכִּיר עַל הַצִּיּוּן". בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן זֶה הָיָה נִרְאֶה כִּשְׂפַת-סְתָרִים, פָּנִיתִי לַחֲסִידֵי חַבַּ"ד שֶׁיְּנַסּוּ לְהַסְבִּיר.

הַדָּבָר הַקַּל יַחֲסִית, הָיְתָה הַנְּקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָרַבִּי הִזְכִּיר – "בְּכַשְׁרוּת". הֶחְלַטְנוּ לִבְדֹּק אֶת הַחֹמֶר שֶׁמֻּזְרָק לַחוֹלֶה וְגִלִּינוּ שֶׁזּוֹ טְרֵפָה מֻחְלֶטֶת. הַחוֹלֶה כַּמּוּבָן הֶחְלִיף מִיָּד אֶת הַחֹמֶר לְחֹמֶר דּוֹמֶה וְכָשֵׁר.

לְאַחַר זְמַן-מָה הִצְלַחְנוּ לְפַצֵּחַ אֶת הַ'קּוֹד' הַשֵּׁנִי – "בַּזְּמַנִּים". הִתְבָּרֵר שֶׁהַחוֹלֶה קִבֵּל הוֹרָאָה עַל זְמַנֵּי הַזְרָקָה קְבוּעִים, אַךְ לֹא שָׁמַר עֲלֵיהֶם. וּבְכֵן, הַחוֹלֶה הֵחֵל לְהַקְפִּיד עַל הַזְּמַנִּים שֶׁנִּקְבְּעוּ לוֹ.

עַכְשָׁו נוֹתַר הַסָּעִיף הַשְּׁלִישִׁי – "בָּרוֹפֵא" – וְלֹא הֶעֱלֵינוּ דָּבָר. מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הֵחֵל לְהִשְׁתַּפֵּר, אַךְ לְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה, מַצָּבוֹ חָזַר לְהִדַּרְדֵּר.

צִלְצַלְתִּי מִיָּד לָרַב חֲדוֹקוֹב וְסִפַּרְתִּי לוֹ עַל הַמַּצָּב. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאַמְתִּין וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת אָמַר: הָרַבִּי הִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהוּא לֹא הָלַךְ לָרוֹפֵא הַנָּכוֹן. הָרוֹפֵא שֶׁעָלָיו לִפְנוֹת אֵלָיו גָּר בְּחֵיפָה וּשְׁמוֹ... וְאֶצְלוֹ נִמְצֵאת הָרְפוּאָה. יָשַׁבְנוּ נִדְהָמִים. פִּתְאוֹם מְקַבְּלִים מִנְיוּ-יוֹרְק הוֹדָעָה: מָה אַתָּה הוֹלֵךְ דָּרוֹמָה לִבְאֵר-שֶׁבַע? – אַתָּה בִּכְלָל צָרִיךְ לָלֶכֶת צָפוֹנָה לְחֵיפָה! שָׁם נִמְצָא הָרוֹפֵא שֶׁלְּךָ!

בֵּרַרְנוּ וּמָצָאנוּ שֶׁאָכֵן יֵשׁ רוֹפֵא כָּזֶה בְּחֵיפָה וְשִׁיטַת הַטִּפּוּל שֶׁלּוֹ בִּבְעָיָה מִסּוּג זֶה, שׁוֹנָה מֵעֲמִיתוֹ מִבְּאֵר-שֶׁבַע. הַחוֹלֶה שָׁמַע אֶת הוֹדָעַת הָרַב חֲדוֹקוֹב בְּשֵׁם הָרַבִּי, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם יָצַר קֶשֶׁר עִם הָרוֹפֵא הַחֵיפָאִי. כַּיּוֹם הוּא בָּרִיא וְשָׁלֵם...

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)