המיוחדות של שחיטת ליובאוויטש ● להורדה
בפתח דבר כתב הרב ביסטריצקי שיחי':
רבותינו נשיאנו הקפידו ביותר בענייני שחיטה. עדות החסידים בעיירות השונות ביכרו לוותר על משרת הרב, ולהעדיף על פניה את משרת השוחט. על פי המבואר בתורת חסידות חב"ד, גדולה היא עד מאוד ההקפדה שלא לאכול דברים שאינם כשרים למהדרין, שכן המזון מתעכל ונעשה "דם ובשר מבשרו"! והלוא יודעים אנו כמה חסידים מסרו נפשם על אי אכילת מאכלים שכשרותם הייתה מוטלת בספק, גם בשעה שיהודים טובים כשרים אחרים התירו לעצמם את האכילה.
דא עקא, שבציבור מחלחלת אט אט, בטעות, הסברא לפיה כשרות העוף בימנו אינו דבר כה מורכב. מכאן נובעת מסקנה, לעיתים בלתי מודעת, לפיה החשיבות שיש לייחס לרמת הכשרות בעניין זה, לחומרתה, להיקפה ולרצינותה של המערכת המעניקה את הכשרות - אינה חייבת להיות חשיבות ראשונה במעלה. הדבר נובע בעקבות חוסר מודעות מוחלט, בלבול, ערפול ואי בהירות בנושא השחיטה וההכשרה. הציבור בכללו אינו מקבל מידע מספיק אודות המורכבות ההלכתית הרצינית הפרוסה בכל תהליך השחיטה. לכן נדמה לו שמדובר בתהליך יחסית פשוט, ש"כל ההכשרים אותו דבר", ושהקִדמה הטכנולוגית גרמה לכך שתהליך הכשרת העופות נעשה יחסית פשוט יותר. לדאבון הלב, זוהי טעות חמורה.
ברוך ה', הציבור רוצה לאכול אוכל כשר למהדרין. אולם, האיש שאינו מתעסק באופן ישיר בענייני הכשרת העוף, באופן טבעי אינו יודע מהם ההידורים הנדרשים להתבצע בשחיטה מהודרת, כמה רבים הם, ואיזו הקפדה, יראת שמים, זריזות וזהירות נדרשים בכדי אכן ליישם ולוודא את יישומם של הידורים הנדרשים.
זהו חוסר מודעות מוחלט בנוגע לבעייתיות בהכשרת עופות שעודנה קיימת בימינו, ושבמקרים רבים אף גדלה דווקא בימנו. צריך לדעת, כי בעייתיות זו מזקיקה מערכת בדיקה שתהא מאופיינת ביראת שמים לעילא ולעילא, בחריצות בלתי נלאית, בהקפדה רצינית ועקבית, וברצון אמיתי ופנימי לבדוק ולהביא לציבור הצרכנים עופות כשרים למהדרין באמת, כפי שרבותינו נשיאנו והחסידים הראשונים היו מצפים מאיתנו. ואין לטעות: חוסר מודעות זה נחלת הכלל הוא ושותפים לו - רבנים, תלמידי חכמים, משפיעים, שלוחים וכלל אנ"ש, והוא מביא לפעמים את האדם למחשבה המוטעית, כמובן, שהמחיר לק"ג הוא מה שקובע; ולא רמת הכשרות וההידור...
***
מסופר על הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב סיפור משעשע קמעה, הממחיש ביתר בהירות את הצורך להכיר, לדעת ולהבין את המשמעויות של הכשרת עופות, ורק אז לגבש דעה והחלטה בשאלה מהי כשרות מהודרת. וזה דבר המעשה:
פעם בא הרה"ק מברדיטשוב זי"ע לכפר כלשהו. ניגש אליו קצב אחד, שלא הכירו, ושאלו: 'האם כב' אינו שו"ב במקרה? יש לי בהמה אחת אותה ברצוני לשחוט, אך השו"ב של העיירה גר מרחק של שני פרסאות ממקום הכפר. שעתי דחוקה מכדי להמתין עד שיבוא הנה השו"ב'. הרה"ק מברדיטשוב השיבו: 'הן, אני אכן שו"ב'. ביקש הקצב: 'אם כך שחוט נא עבורי את הבהמה, ואשלם לך כפליים לשכרך'. אמר לו הרה"ק: 'כרצונך אעשה, אך בקשה אחת לי אליך: צריך אני לביתי עשרים רובל. נחוץ לי הדבר עד למאוד. אבקש מחילה ממך, ותלווה לי נא סכום זה. בעוד כמה ימים אחדים, אי"ה, אשיב לך ההלוואה. ואל נא תחשוש: הלא הנני נוסע אל הכפרים עבור נדבות, וברוך ה' איש מצליח הנני והכרת פני ענתה בי, כי ברוך ה' הנני איש ולא אשקר באמונתי'. אמר לו הקצב: 'לדבר זה יסלח לי מר, כי הלא סוף סוף אינני מכיר את מעלתו, ואיך תוכל לבקש ממני דבר גדול כזה, להלוות עשרים רובל לאיש אשר אינני מכירו'. אז אמר לו הרה"ק: 'ישמעו אוזניך מה שאתה מוציא מפיך: עשרים רובל אינך חפץ להלוות לי יען כי אינך מכיר אותי. אבל לשחוט לך בהמה, רצונך לסמוך עלי. ואם היה מזדמן לך אדם בלתי מהוגן אשר חפץ להרוויח את המעות משכר שחיטה, והיה שוחט הבהמה ובודקה ומכשירה, כי היית חס ושלום מאכיל טריפות לישראל. זוהי כמובן עבירה חמורה בהרבה מן העשרים רובל שלא אחזי
***
במשך השנים בהם הנני מתעסק בשחיטה, הן באותם שנים בהם הייתי יחד עם אבי זללה"ה בשחיטות והן לאחר מכן בתור הרב המכשיר, נוכחתי לראות בכאב לב וצער עמוק בתופעה הנ"ל.
לכן מצאתי לנכון להביא לידיעת אנ"ש את מלוא המשמעות והמורכבות של תהליך השחיטה והכשרת העופות בימינו, תוך מיקוד תשומת הלב בדרישות החסידיות, כפי שהן עולות מכתבי רבותינו נשיאנו. בקונטרס זה מפורטים ומוסברים בהרחבה תהליכי השחיטה לצד הבעיות, החומרות וההקפדות הנדרשות למען יהא העוף באמת כשר למהדרין. קונטרס זה מקיף את מכלול תהליך השחיטה, תוך התמקדות מיוחדת בבעיות אקטואליות בימינו, החל מהתכונות הנדרשות מן השוחט החסידי, וכלה באריזת העוף...
הקונטרס נכתב מתוך נסיוני האישי ועבר הגהה של רבנים, שוחטים, ומשגיחים העוסקים במלאכת השחיטה עשרות שנים – תודתי העמוקה נתונה להם על כך.
תודה מיוחדת להגה"ח הרב יוסף יצחק בלינוב שליט"א, רב מרכז בני ברק וראש בית ההוראה של הגאון החסיד רבי משה לנדא שליט"א, על הזמן שהשקיע בהגהת קונטרס זה ועל התוספות שהוסיף.
יש לציין, כי קונטרס זה מתמקד בעיקר בשחיטת עופות והודו, ולא בשחיטת בקר.
שוב להדגיש כי אין בדברים המובאים בזאת משום הבעת דעה ספציפית לגבי מערכת כשרות זו או אחרת, וח"ו אין כאן שום פסילה של כשרות מסוימת. יש כאן רק הקניית יידע והעלאת המודעות של אנ"ש בנושא שחיטה מהודרת מהי.
ואני תפילה כי אכן מטרה זו תושג, ונצליח להעלות הן את מודעות אנ"ש בעניין רמת הכשרות הנדרשת, ועקב כך, את רמת הכשרות עצמה.
+++
בסיום הקונטרס מסכם הרב ביסטריצקי שליט"א:
בקונטרס זה הצבענו על נושאים רבים הדרושים עינא פקיחא, הקפדה יתירה, ערנות ומיומנות.
לדאבוננו, המודעות של הציבור לגבי הבעיות הרבות העלולות להתעורר בתהליך שחיטת העופות אינה מספיקה, ולכן אין ביקוש ולא דרישה עניינית ראויה למוצרים באיכות של כשרות גבוה (של עופות).
מצב זה יכול להשתפר בקלות, אם הציבור, מחד, יפנים את המשמעות המעשית של ההקפדה על הערך הרוחני והחסידי של שחיטה ברמה מהודרת. ומאידך, אם בית דין רבני אנ"ש יקבע נוהל אחיד ברמת כשרות גבוה לכל מי שרוצה לבוא וליטול את השם והתואר של 'שחיטת ליובאוויטש / חב"ד', וכן יפקח על ביצועו.
מובן שאם, בנוסף על הנ"ל, ישכילו להתאחד לגוף כשרות אחד, אזי הריווח יהיה לא רק העלאת רמת הכשרות אלא גם הוזלה משמעותית של מחירי הבשר, עקב כוח היצור הגדול יותר וכמות הקניה, שהם נתונים מרכזיים לקביעת מחירי השוק.
לכן, קריאתי שלוחה לרבנים, לשלוחים, ולכלל ציבור אנ"ש שיחיו, לעורר על נושא ההידור בשחיטת העופות ולפעול למען הכשר מהודר ברמה גבוהה, חזק ומאוחד של כלל ציבור אנ"ש.
ובזכות ההקפדה על הכשרות נזכה לזירוז הגאולה בביאת משיח צדקנו בקרוב בימינו.
הקונטרס הודפס לע"נ לעילוי נשמת הר"ר מאיר צבי ב"ר זלמן מענדל ע"ה סטמבלר נדפס ע"י ולזכות בנו הרב זלמן מענדל שי'.
להורדת הקובץ בפורמט PDF: לחצו כאן
מאפשרים לכם לקבל
