מערכת COL
|
יום א' אדר ה׳תשס״ט
25.02.2009
בוגר בית הספר למלאכה משקם את 'חורבת רבי יהודה החסיד'
בימים האלה נשלמת והולכת מלאכת שיקומו של בית-הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד', ברובע היהודי בירושלים. את בית-הכנסת הרסו הירדנים במלחמת העצמאות, ובשנים האחרונות הוא שב ונבנה ♦ המשימה הוטלה על פינחס לחיאני המתמחה כבר עשרות שנים בריהוט לבתי-כנסת בוגר בית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד וכתלמיד מצטיין מצטיין, זכה לנסוע עם כמה מחבריו לביקור בחצר הרבי מליובאוויטש. כשעמד לפני הרבי הוצג כתלמיד בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד במגמת נגרות. הרבי הורה לו: "תתעסק בדברי קודש" ♦ הכתבה המתפרסמת במדור חיים יהודיים שב'שיחת השבוע' מאת ר' אליעזר שולמן לסיפור המלא
לחיאני ואחת מיצירותיו. "כל בית-כנסת הוא 'בן יחיד'"
בימים האלה נשלמת והולכת מלאכת שיקומו של בית-הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד', ברובע היהודי בירושלים. את בית-הכנסת הרסו הירדנים במלחמת העצמאות, ובשנים האחרונות הוא שב ונבנה. עכשיו עובדים על שחזור מדויק של הריהוט שהיה במקום. זו עבודה שמצריכה תכנון מדוקדק ופתרונות הנדסיים מורכבים. למשל, ההיכל שמתנוסס לגובה של כאחד-עשר מטרים והבימה המעוטרת בחופה מגולפת בעץ.
המשימה הוטלה על פינחס לחיאני (48), המתמחה כבר עשרות שנים בריהוט לבתי-כנסת. "עבורי זה חלום שהתגשם", הוא אומר. "זו מלאכה שדורשת מקצועיות וניסיון רב בתחום. התחלנו בעבודה על הפרוייקט בשאיפה שבתוך תשעה חודשים הריהוט כולו יושלם ויפאר את בית-הכנסת העתיק".
אהב לגלף
הוא גדל בעיר רחובות. אביו, הרב אברהם לחיאני, חיבר את סדרת הספרים 'מים חיים מהבאר', פירושים על התורה, ולפרנסתו שימש מנהל סניף בנק. לימים שימש מ"מ ראש העיר רחובות וראש המועצה הדתית. "אנחנו שלושה-עשר בנים ובנות, ואבא, עם כל עיסוקיו, תמיד נתן לנו את התחושה שאנו חשובים לו יותר מכל דבר אחר", אומר פינחס.
כמה מאחיו משמשים בתפקידים רבניים, אחרים עוסקים במקצועות אחרים, והוא פנה לנגרות. "כבר בצעירותי אהבתי לגלף בעץ", הוא מספר. "הייתי יושב שעות ובונה דגמים בעץ. אבא עודד אותי להפנות את כישוריי לתחום הקודש, ולכן שלח אותי לבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד, שנחשב מקום לימודים טוב מאין כמוהו למבקשים לעסוק בנגרות".
ההוראה מהרבי
בשנה האחרונה ללימודיו זכה, כתלמיד מצטיין, לנסוע עם כמה מחבריו לביקור בחצר הרבי מליובאוויטש. כשעמד לפני הרבי הוצג כתלמיד בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד במגמת נגרות. הרבי הורה לו: "תתעסק בדברי קודש". שנים חלפו ואמנם הוא מתעסק בדברי קודש.
לחיאני הוא הבעלים של מפעל 'פיניש', העוסק בעיקר בייצור ריהוט לבתי-כנסת – היכלים מפוארים, בימות תפילה, עמודים לחזן, ספריות, כיסאות אליהו, מוצרי יודאיקה, ציורי קיר מיוחדים, ריקועים של פליז ונחושת ועוד.
חלום המקדש
"ריהוט בתי-הכנסת מצריך מומחיות וידע", מסביר פינחס. "כדי לתכנן ארון-קודש צריך לדעת היטב את הלכות בית-הכנסת. לא-אחת הוזמנתי לטפל בבעיות שנוצרו כאשר בית-כנסת הזמין ריהוט ממי שאינו בקי בתחום, ופתאום התברר שארון-הקודש אינו ניצב במקום שאליו יש להתפלל".
אפילו ספרייה בבית-הכנסת דורשת ידע. "צריך לתכנן מקום לש"ס ולשולחן-ערוך, שהם ספרים גבוהים, וגם לסידורים ולחומשים. צריך לחשוב על כובד הספרים. יש בתי-כנסת המשמשים גם ללימוד, ויש המשמשים בעיקר לתפילה. אחרי שנים רבות במקצוע אני יודע שכל בית-כנסת הוא 'בן יחיד' ואינו דומה תכנון אחד למשנהו", אומר פינחס.
ואחרי שחזור 'החורבה' מה שאיפתו? תשובתו מוכנה על לשונו: "לבנות ולפאר את בית-המקדש שייבנה במהרה בימינו".
המשימה הוטלה על פינחס לחיאני (48), המתמחה כבר עשרות שנים בריהוט לבתי-כנסת. "עבורי זה חלום שהתגשם", הוא אומר. "זו מלאכה שדורשת מקצועיות וניסיון רב בתחום. התחלנו בעבודה על הפרוייקט בשאיפה שבתוך תשעה חודשים הריהוט כולו יושלם ויפאר את בית-הכנסת העתיק".
אהב לגלף
הוא גדל בעיר רחובות. אביו, הרב אברהם לחיאני, חיבר את סדרת הספרים 'מים חיים מהבאר', פירושים על התורה, ולפרנסתו שימש מנהל סניף בנק. לימים שימש מ"מ ראש העיר רחובות וראש המועצה הדתית. "אנחנו שלושה-עשר בנים ובנות, ואבא, עם כל עיסוקיו, תמיד נתן לנו את התחושה שאנו חשובים לו יותר מכל דבר אחר", אומר פינחס.
כמה מאחיו משמשים בתפקידים רבניים, אחרים עוסקים במקצועות אחרים, והוא פנה לנגרות. "כבר בצעירותי אהבתי לגלף בעץ", הוא מספר. "הייתי יושב שעות ובונה דגמים בעץ. אבא עודד אותי להפנות את כישוריי לתחום הקודש, ולכן שלח אותי לבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד, שנחשב מקום לימודים טוב מאין כמוהו למבקשים לעסוק בנגרות".
ההוראה מהרבי
בשנה האחרונה ללימודיו זכה, כתלמיד מצטיין, לנסוע עם כמה מחבריו לביקור בחצר הרבי מליובאוויטש. כשעמד לפני הרבי הוצג כתלמיד בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד במגמת נגרות. הרבי הורה לו: "תתעסק בדברי קודש". שנים חלפו ואמנם הוא מתעסק בדברי קודש.
לחיאני הוא הבעלים של מפעל 'פיניש', העוסק בעיקר בייצור ריהוט לבתי-כנסת – היכלים מפוארים, בימות תפילה, עמודים לחזן, ספריות, כיסאות אליהו, מוצרי יודאיקה, ציורי קיר מיוחדים, ריקועים של פליז ונחושת ועוד.
חלום המקדש
"ריהוט בתי-הכנסת מצריך מומחיות וידע", מסביר פינחס. "כדי לתכנן ארון-קודש צריך לדעת היטב את הלכות בית-הכנסת. לא-אחת הוזמנתי לטפל בבעיות שנוצרו כאשר בית-כנסת הזמין ריהוט ממי שאינו בקי בתחום, ופתאום התברר שארון-הקודש אינו ניצב במקום שאליו יש להתפלל".
אפילו ספרייה בבית-הכנסת דורשת ידע. "צריך לתכנן מקום לש"ס ולשולחן-ערוך, שהם ספרים גבוהים, וגם לסידורים ולחומשים. צריך לחשוב על כובד הספרים. יש בתי-כנסת המשמשים גם ללימוד, ויש המשמשים בעיקר לתפילה. אחרי שנים רבות במקצוע אני יודע שכל בית-כנסת הוא 'בן יחיד' ואינו דומה תכנון אחד למשנהו", אומר פינחס.
ואחרי שחזור 'החורבה' מה שאיפתו? תשובתו מוכנה על לשונו: "לבנות ולפאר את בית-המקדש שייבנה במהרה בימינו".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
