בכ' בכסלו תש"י (1950) קיבל הרב חנוך גליצנשטיין, אז אברך צעיר, מכתב מרבו, אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר מוסדות חב"ד, תפקיד שהחל למלא באותם ימים.

"הרבי כתב לי בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה", מספר הרב גליצנשטיין. כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, בי' בשבט תש"י, נסתלק אדמו"ר הריי"צ, נשיאה השישי של חסידות חב"ד. "המכתב הזה היה לי צוואת-חיים", אומר הרב גליצנשטיין.


כישרון בירושה

נוסף על עבודתו הציבורית הרב גליצנשטיין גם מושך בעט סופרים. הוא יגע ועמל שנים רבות והוציא לאור יותר משישים ספרים. גולת הכותרת של עשייתו הספרותית היא תיעוד וכתיבת תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד, ממייסד תורת החסידות, הבעש"ט, עד אדמו"ר הריי"צ. זו סדרת 'ספר התולדות', ובה חמישה-עשר כרכים.

היוזמה יצאה מאת הרבי מליובאוויטש, בשנים הראשונות לאחר שקיבל את נשיאות חב"ד. "באותם ימים כתבתי מאמרים בכמה וכמה ביטאונים. היה ידוע שיש לי כישרון כתיבה, שירשתי מאבא ז"ל. יום אחד קיבלתי מכתב מהרבי ובו נשאלתי אם אוכל לסדר מחדש את הספר 'בית רבי' – כך הוגדרה המשימה. התחלתי לכתוב על הבעש"ט והעברתי את כתב-היד לרבי. עבודתו נשאה חן בעיניו והוא כתב לי שאעשה כדוגמת זה על כל ששת האדמו"רים של חב"ד".

חמישים שנות עבודה

השאלה המתבקשת היא מדוע לא המשיך בסדרה ולא כתב את תולדותיו של הרבי. "הרבי נתן לי הנחיות ברורות בעבודה זו. אחת ההוראות הייתה שבסדרה ייכללו רק דברים שהאדמו"רים עצמם סיפרו ולא מסיפורי החסידים. לכן לא נכללו בסדרה הרבה דברים שידועים בין החסידים, מכיוון שלא הופיעו בכתביהם ובשיחותיהם של האדמו"רים. זו הסיבה שאין 'ספר התולדות' על הרבי, מכיוון שהוא עצמו כמעט לא סיפר על קורות-חייו".

במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא עבר על כל השיחות והאיגרות של האדמו"רים, תרגם וערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה הופיעה בהוצאת קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד.

הסדרה נמשכת

בשנים שלאחר מכן קיבל מהרבי אישור לערוך סדרה חדשה, ובה ייכללו גם סיפורי החסידים. בסדרה המכונה 'אוצר סיפורי חב"ד' שבעה-עשר כרכים, ובקרוב אמורים להופיע עוד שלושה כרכים, העוסקים באדמו"ר הרש"ב. "בימים האלה אני עובד על הסיפורים העוסקים ברבי הריי"צ. אני חש כי כתיבת תולדות אדמו"רי חב"ד היא משימת חיי", אומר הרב גליצנשטיין.

לצד עבודתו הספרותית עסק בניהול מוסדות חב"ד בארץ-ישראל. תחילה שימש מזכיר ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד. לאחר מכן ניהל את ישיבת 'תורת אמת' בירושלים. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך 'בית חנה' בירושלים, בתפקיד שהוא ממלא עד היום.