ספר היסטורי חדש אודות קרית חב"ד בצפת, חולק כ"תשורה" ייחודית בחתונת ר' יצחק קפלן עב"ג למשפחת וולף. הספר החדש הוא "קרית חב"ד בצפת - ההוראות, הדיווחים ואגרות הקודש", והוא מגולל לראשונה את ההיסטוריה של קרית חב"ד בצפת.

בספר החדש "קרית חב"ד בצפת", בעריכתו של הרב זושא וולף, נדפסים חילופי מכתבים בין משרד הישיבה בלוד בהנהלת הרב אפרים וולף ומזכירות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, וכן בין הרב אריה לייב קפלן, שליחו המיוחד של הרבי לצפת, ומזכירות הרבי, העוסקים בהתייסדות, התפתחות והתבססות קרית חב"ד בצפת. בחילופי מכתבים אלו מתפרסמים בפרסום ראשון מאות מכתבים ודיווחים לרבי שנכתבו על ידי אבי החתן הרב קפלן, וסב הכלה הרב אפרים וולף, במהלך שנות הייסוד וההתבססות של קרית חב"ד בצפת, תש"ל – תשל"ה.

הספר החדש מקיף כמאתיים עמודים, ולצד חילופי המכתבים הרבים מתפרסמים בו לראשונה גם כתבי יד קודש מהרבי, העתקי מסמכים מקוריים, ותמונות נדירות.

הספר החדש שיושק הערב הנו חלק שני בסדרה ההיסטורית המתעדת את ייסוד התפתחות וביסוס יישובי חב"ד בארץ תחת נשיאות הרבי, ואת ההוראות וההדרכות שנתקבלו מהרבי ומהמזכירות במהלך שנות הייסוד וההתפתחות של יישובי חב"ד.

חלק ראשון בסדרה זו, "נחלת הר חב"ד – ההוראות הדיווחים ואגרות הקודש" יצא לאור לפני חודשים אחדים, ובעזר ה' ייצאו חלקים נוספים בסדרה זו. הספר המיוחד יחולק, כאמור, כתשורה למשתתפי חתונת קפלן-וולף, הערב באוהל האירועים בכפר חב"ד.

מתוך המבוא לספר החדש:

הפעילות למען חידוש וביסוס היישוב החב"די בעיר הקודש צפת בדור האחרון החלה כבר בשלהי שנת תש"ל, כאשר עיריית צפת פנתה לאגודת חסידי חב"ד באה"ק בבקשה לפעול לשיקום בית הכנסת "צמח צדק" בעיר, ובשנים שלאחר מכן עלה הרעיון ליישב בצפת קבוצה מחסידי חב"ד.

במשך קיץ תשל"ג הרבה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו להתעסק בהחזרת עטרת חב"ד שבצפת ליושנה, ובחודש אב תשל"ג שלח לשם כך את שליחו המיוחד, הגה"ח הרב אריה לייב קפלן ע"ה, אבי החתן שי'. מאז החל להתפתח בצפת יישוב חב"די במימדים נרחבים ביותר, עד להיותה כיום קרית מלך רב ובה מאות משפחות כ"י, מוסדות חינוך מפוארים ומוקדים להפצת היהדות ומעיינות החסידות בעלי השפעה רחבה ביותר, הן בעיר עצמה והן באזור הצפון כולו.

קובץ מיוחד זה מכיל חומר מקורי אותנטי של חילופי מכתבים ודו"חות בין הרה"ח וכו' הרב אפרים וולף ע"ה, סב הכלה, למזכירות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, מתוקף תפקידו כמנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, וכן חילופי מכתבים ודו"חות מאת הרה"ח וכו' הרב ארי' לייב קפלן ע"ה, שליח הרבי ומייסד קריית חב"ד בצפת, העוסקים בהתייסדות, הקמת והתפתחות קרית חב"ד בצפת בימי הבראשית שלה, בין השנים תש"ל – תשל"ה.

חילופי מכתבים אלו, מתפרסמים עתה בפרסום ראשון, והם מספרים לראשונה את הסיפור המלא של הקמת קרית חב"ד בצפת בהוראת הרבי, ואת העסקנות הציבורית הרבה בשנות ייסודה.
במכתבים אלו אנו למדים על המאמצים הרבים והיגיעה הרבה של הרבי למען קרית חב"ד בצפת, ועד כמה עז רצונו הק' שקריה זו תהיה לתפארת חב"ד בארץ הקודש.

מכתבים אלו מעניקים לנו לראשונה גם מידע היסטורי רב ערך על ימי הבראשית של קרית חב"ד בצפת, המתיישבים הראשונים, כולל האברכים, הקמת המוסדות הראשונים, ייסוד קופת הגמ"ח, שיקום בית הכנסת "צמח צדק" בצפת, ועוד. והכל על פי הנחיות והוראות מפורטות מאד של הרבי.

כדי להקל על הקורא והמעיין, החומר שבלקט זה לא מופיע בסדר כרונולוגי אלא חילקנו וסידרנו את החומר לפי הנושאים הבאים:

בית הכנסת "צמח צדק"; שיכון חב"די בצפת; שלוחו המיוחד של הרבי מגיע לצפת; ייסוד כולל האברכים; שיקום בית-הכנסת; הקמת קרית חב"ד; פעילות ה"מבצעים" ועניינים שונים.

בפתח לקט זה הבאנו סקירה מקורות חייו ופועלו הרב קפלן ע"ה, מתוך סקירה שנתפרסמה בשבועון "כפר חב"ד" בחודש סיון תשנ"ח.

הלקט המיוחד מופיע בהשגחה פרטית לרגל שמחת הנישואין של צאצאי אותם חסידים דגולים שעסקו בהקמת קרית חב"ד בצפת במסירה ונתינה - מנהל אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש הרה"ח הרב אפרים ז"ל וולף, ושליחו של כ"ק אדמו"ר לצפת ומייסד הקריה הגה"ח הרב אריה לייב ז"ל קפלן.

וכאן המקום לציין כי השניים זכו למלא תפקידים מרכזיים בעסקנות החב"דית הכללית בארץ הקודש במשך עשרות בשנים, במקביל לתפקידם הפרטי, הרב וולף כמנהל ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומוסדותיה, והרב קפלן כמייסד ומנהל ומבסס היישוב החב"די בצפת ומוסדותיו.

הרב וולף כמנהל אגודת חסידי חב"ד והרב קפלן כיו"ר 'ארגון גג למוסדות חב"ד' עמדו למעשה במוקד של עשייה ציבורית נרחבת ביותר, הן בייצוג רשמי של חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד כלפי משרדי הממשלה וה'חוצה', הן בפעילות עם הציבור החרדי (כמו סיום הרמב"ם המרכזי הראשון בחול המועד פסח תשמ"ה במעמד ההיסטורי בירושלים ת"ו), הן בעשייה למען פתיחתם של בתי חב"ד רבים ברחבי הארץ, ועוד כהנה וכהנה. לעתים קרובות, בממוצע של אחת לשבוע, היה הרב קפלן עושה את הדרך הארוכה מצפת למשרדי הישיבה בלוד, שם היה נפגש עם הרב וולף, לעתים עם עסקנים נוספים, לשיחות ארוכות ודיונים ממושכים בנושאים שעמדו באותם ימים על סדר יומה של חסידות חב"ד בארה"ק.

הרב וולף היה מבוגר מהרב קפלן בשנים רבות ומבחינת גילו היה לו כאב ומורה דרך, אך הוא מצדו כיבד והעריך את האברך הצעיר, שלוחו הישיר והנאמן של הרבי, והחשיב מאוד את דעתו.

ואכן, השניים כאחד היו דמיות מופת שסימלו עסקנות ציבורית מתוך טוהר לב וניקיון כפיים ומעל הכל מתוך התבטלות, התקשרות והתמסרות מוחלטת אל מי שמינה ושלח אותם ומכוחו הם עושים ופועלים הלוא הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

וכבר אמרו חסידים כי אם "הלל מחייב עניים", הרי ר' אפרים וולף ור' לייבל קפלן מחייבים עסקנים, ומורים דרך כיצד גם מי שראשו ורובו בעסקנות ציבורית מסועפת, ואולי דווקא הוא, מוכרח להיות חסיד, ירא שמים ולמדן כדבעי למהווי, וחייב וזכאי לעסוק בתורה בכל עת מצוא, לקבוע עתים לעיון התורה ביחיד ולשמוע ולהשמיע שיעורים ברבים, וכן לעסוק בעצמו בעבודה ובגמילות חסדים ולא לפטור עצמו בטיעון של "עוסק במצוה פטור מן המצוה" וכיו"ב...
ו
אנו תפילה כי גם החתן והכלה שיחיו, כמו כל שאר צאצאיהם של שני חסידים דגולים אלו, יבנו אף הם בית חסידי, מואר במאור שבתורה זוהי תורת החסידות, ברוח זו.