מלה אחת קטנה: סליחה ● נדב שרגאי
עכשיו, אחרי המלחמה, רגע לפני שמערבולת הבחירות תשאב אליה מחדש את הפוליטיקאים שלנו, ראוי שרבים מהם יטריחו עצמם אל אתרי הקראווילות, שבהם חיים עד היום עקורי גוש קטיף, כדי לומר להם מלה אחת קטנה: סליחה.
ציפי לבני, אהוד אולמרט, שאול מופז וגם בנימין נתניהו, צה"ל והמשטרה, הם ושלוחיהם וכל מי שיזם, ביצע וסייע לעקור בכוח מבתיהם 10,000 איש, בגוש קטיף ובצפון השומרון, ברשעות וללא סיבה ותכלית אמיתיות; כל מי שראה ברע (ההתנתקות) טוב ובטוב (גוש קטיף) רע, ששם חושך לאור ואור לחושך - חייב לפחות במינימום הזה.
אלה גם שופטי בג"ץ, שלא טרחו לבוא לגוש והסתפקו במומחי הביטחון מטעם המדינה, "מכיוון שזו עמדתו של בית המשפט מאז הקמתו"; שפסקו כפי שפסקו, מפני שהניחו אוטומטית שתוכניות מסוג זה "משפרות את המצב הביטחוני", שכן "הפינוי מפחית את רצונם של הפלסטינים לפגוע באוכלוסייה ישראלית". מן הראוי שכבודם ייטלו עתה, במחילה, יום חופשה, יירדו לדרום ויתבוננו מקרוב בתוצאות פסיקתם.
וזו גם התקשורת, ש"איתרגה" את אריאל שרון ואיפשרה לו להפוך חבל ארץ חקלאי פורח, ועולם שלם של קהילות, בתי כנסת, ישיבות ומוסדות חינוך מפוארים לעיי חורבות; וצמרת צה"ל והשב"כ, שלא צעקה קבל עם ועולם את מה שלחשה בחדרי חדרים; וגם החיילים והשוטרים שגררו מבתיהם את חלוצי כפר דרום ונוה דקלים והפליאו מכותיהם במפגינים שראו את הנולד.
בסליחה חייב גם כל מי שצייר את אלה שהזהירו, כי הטילים מעזה יגיעו לשדרות, לאשדוד ולבאר שבע - כהזויים וכמתנגדי שלום; כל מי שהבטיח "להיכנס בהם" אחרי הקסאם הראשון, אך בסופו של דבר קונן על האילוצים המוסריים והבינלאומיים שמונעים ממנו לעשות זאת, ובמשך שנים הפקיר את הדרום; כל מי שנשא את שם הדמוקרטיה לשווא וסייע לשרון להונות את מתפקדי הליכוד ולהפר את הבטחתו לכבד את הכרעתם, ברגע שהתברר שדעתם אינו תואמת את דעתו.
אתם, שביטלתם כלאחר יד את מאות האלפים שניסו לעצור את הרעה; את אלה שהפנימו את לקחי אוסלו והזהירו שאין לתת להם שוב אדמה ורובים; שהתריעו מפני מדינת חמאסטאן; שצפו במדויק את מעוף הרקטות והטילים; שהבינו כי מדובר במתנת חינם, בהתפוררות נוספת של כוח ההרתעה ובזריקת אדרנלין לטרור.
קומו אפוא עכשיו, ובקשו סליחה ממי ששילם את המחיר הגבוה ביותר, בגוף, בנפש ובממון על האטימות, היהירות והרשעות שלכם. בקשו סליחה מעקורי הגוש, אצילי הנפש, שלא גזלו אדמה מאיש, שהפריחו חולות שוממים בשליחות מדינת ישראל, שהפכו לחגורת הביטחון של הדרום וספגו בגופם וברכושם בשנותיהם האחרונות בגוש יותר מ-6,000 קסאמים ופצמ"רים.
בקשו סליחה מאלה שנשבעו "לנצח באהבה"; שהאמינו וזרעו עד הרגע האחרון; שלא הרימו יד על החיילים; שהמשיכו להתגייס לצה"ל ולשלם את המחיר היקר מכל גם אחרי גירושם מבתיהם, מכיוון שהבינו כי המדינה - הבית הלאומי של העם היהודי - גם בגבולות טריטוריאליים מצומצמים, גדולה יותר מכל ממשלה טועה ומבולבלת.
אין לדעת אם יסלחו לכם, אבל לפחות לבקש צריך.
מאפשרים לכם לקבל
