מערכת COL
|
יום כ"ג טבת ה׳תשס״ט
19.01.2009
שופט בבי"ד עליון של האו"ם שיחרר עצור בשל דיני אבלות
שופט בבית הדין העליון של האו"ם בקוסובו תמה על כך שמשרד החוץ הישראלי ושגרירויות ישראל אינם פועלים לסייע לישראלים עצורים למרות פניות שנעשות אליהם בעניינים שכאלה. עו"ד מרדכי ציבין, שכנע את השופט הראשי הבינלאומי בביה"ד העליון של האו"ם, בקוסובו, לשחרר ממעצר, ישראלי אשר נחשד בסחר באיברים, בעיקר בשל היותו בשנת אבל על פטירת אמו. תקדים יוצא דופן לסיפור המלא
עו"ד מרדכי ציבין והשופט העליון של האו"ם
ישראלי, אחד מתוך ארבעה, החשוד בתיווך בין חולה כליות לבין מוכר כליה טורקי, שוחרר מן המעצר בקוסובו לאחר שאמו נפטרה בישראל. השופט העליון הבינלאומי של האו"ם בקוסובו, וינוד בולל, שוכנע על-ידי עורך דינו של הנאשם, מרדכי ציבין, להתחשב במצב וציין שהתחשבות במנהגי האבלות היהודיים היא זו שעומדת מאחורי השחרור.
שופט עליון בבית המשפט של האו"ם בקוסובו מותח ביקורת חריפה על האופן שבו משרד החוץ הישראלי לא סייע לארבעה ישראלים שהיו חשודים בסחר באיברים.
"למרות שאין זאת מתפקידו של שופט בהליך טרום שיפוטי למתוח ביקורת או להעיר הערה כלשהי ביחס למשרד החוץ או לשגרירות כלשהי של ישראל, סבור השופט שהעובדה שישראל לא הגיבה לבקשות של הנאשם - מוזרה", כתב (18.12.08) השופט וינוד בולל, שהיה שופט בבית המשפט העליון במאוריציוס בשנים 1998-1988, וכיום מכהן בבית המשפט של האו"ם בקוסובו, במסגרת דיונים מקדימים למשפט שנערך לארבעת הישראלים החשודים.
"בית הדין לקח לתשומת לבו את המצב האישי של הנאשם בשל מות אמו ב-9 בנובמבר 2008 ואת חובתו להשתתף בטקסים דתיים בהקשר זה. השופט ראה בעובדה זו, שיקול הומניטארי כבד משקל אשר מטה את הכף לטובת אישור יציאתו של החשוד מחוץ לגבולות קוסובו".
ארבעת הישראלים נעצרו בקוסובו לפני חודשיים לאחר שאחד מהם, איש חינוך מוערך שזכה בעבר בפרסים על פועלו, נסע לשם על-מנת שיבצעו בו השתלת כליה. הוא נעצר עם אשתו, עם בנו ועם ישראלי נוסף החשוד כמתווך בין המושתל לבין מספקי הכליה. כל הארבעה שוחררו לפני שבוע, ושבו לישראל כשמלווה אותם הוראה של בית המשפט לשוב לקוסובו לדיונים בעת שייקראו.
פניות רבות שנעשו למשרד החוץ ולשגרירות ישראל בבלגרד בבקשה לסייע לארבעת הישראלים העצורים - לא נענו. ציבין טס לאלבניה. באמצעות אנשי קשר פנה לנשיא אלבניה, אשר הסכים לסייע לעצורים הישראלים בקוסובו. הנשיא האלבני פרופ' במיר טופי, היתנה מתן הסיוע בפניית משרד החוץ הישראלי אליו, בצינורות הרשמיים ובהתאם לפרוטוקול.
"אני אביא את הבקשה הדחופה שלך אל הנשיא טופי, שהוא גם דודי", כתב אחיינו המקורב אליו ביותר "אני כבר שוחחתי איתו על הדחיפות של המקרה ההומניטארי הזה והוא הבין". תוכן מכתב זה הועבר לידיעת משרד החוץ. אך אף פניה לא נעשתה לנשיא האלבני בצינורות הרשמיים.
אחד מבני משפחתו של המושתל הוא קצין (מיל.) בכיר המיודד אישית עם שר התחבורה, שאול מופז. בעוד משרד החוץ סירב, למעשה, לפנות אל האלבנים, הסכים מופז להתקשר אל הנשיא האלבני ולנסות לפעול למען שחרור הישראלים.
עורך דינם של ארבעת הישראלים החשודים בסחר באיברים, עו"ד מרדכי ציבין, אמר בתגובה לדברי השופט בולל, כי רשלנות המחלקה המשפטית במשרד החוץ בראשות עו"ד אהוד קינן והמחלקה לישראלים בחו"ל גרמה לכך שמרשיו נאלצו להישאר בקוסובו בתנאים גרועים במשך למעלה מחודש, דבר שגרם להם נזקים כספיים ונפשיים.
"לאחר קביעתו של השופט העליון הבינלאומי של האו"ם כי משרד החוץ מפקיר חיי ישראלים בחו"ל] דומה כי כל מילת ביקורת נוספת מיותרת. כישראלי וכיהודי התביישתי לשמוע מהשופט כי התנהגות משרד החוץ עומדת בסתירה להכרתו וידיעותיו ההיסטוריות בקשר לעם היהודי אשר הכלל של ערבות הדדית הוא עיקרון מהמעלה הראשונה בין יהודים. השופט הביע פליאה כיצד דווקא משרד החוץ של מדינת ישראל אינו נוהג לפי כלל זה", כתב.
עוד הוסיף ציבין כי המחלקה המשפטית והמחלקה לישראלים בחו"ל, לא התייחסו בכתב לפניות רבות שלו ושל בני המשפחה. "כנראה שהיה להם מה להסתיר ומצגים אחרים שהם הציגו התגלו כלא נכונים ונעשו על-מנת להראות כאילו הם פועלים לטובת מרשי", לשון התגובה.
שופט עליון בבית המשפט של האו"ם בקוסובו מותח ביקורת חריפה על האופן שבו משרד החוץ הישראלי לא סייע לארבעה ישראלים שהיו חשודים בסחר באיברים.
"למרות שאין זאת מתפקידו של שופט בהליך טרום שיפוטי למתוח ביקורת או להעיר הערה כלשהי ביחס למשרד החוץ או לשגרירות כלשהי של ישראל, סבור השופט שהעובדה שישראל לא הגיבה לבקשות של הנאשם - מוזרה", כתב (18.12.08) השופט וינוד בולל, שהיה שופט בבית המשפט העליון במאוריציוס בשנים 1998-1988, וכיום מכהן בבית המשפט של האו"ם בקוסובו, במסגרת דיונים מקדימים למשפט שנערך לארבעת הישראלים החשודים.
"בית הדין לקח לתשומת לבו את המצב האישי של הנאשם בשל מות אמו ב-9 בנובמבר 2008 ואת חובתו להשתתף בטקסים דתיים בהקשר זה. השופט ראה בעובדה זו, שיקול הומניטארי כבד משקל אשר מטה את הכף לטובת אישור יציאתו של החשוד מחוץ לגבולות קוסובו".
ארבעת הישראלים נעצרו בקוסובו לפני חודשיים לאחר שאחד מהם, איש חינוך מוערך שזכה בעבר בפרסים על פועלו, נסע לשם על-מנת שיבצעו בו השתלת כליה. הוא נעצר עם אשתו, עם בנו ועם ישראלי נוסף החשוד כמתווך בין המושתל לבין מספקי הכליה. כל הארבעה שוחררו לפני שבוע, ושבו לישראל כשמלווה אותם הוראה של בית המשפט לשוב לקוסובו לדיונים בעת שייקראו.
פניות רבות שנעשו למשרד החוץ ולשגרירות ישראל בבלגרד בבקשה לסייע לארבעת הישראלים העצורים - לא נענו. ציבין טס לאלבניה. באמצעות אנשי קשר פנה לנשיא אלבניה, אשר הסכים לסייע לעצורים הישראלים בקוסובו. הנשיא האלבני פרופ' במיר טופי, היתנה מתן הסיוע בפניית משרד החוץ הישראלי אליו, בצינורות הרשמיים ובהתאם לפרוטוקול.
"אני אביא את הבקשה הדחופה שלך אל הנשיא טופי, שהוא גם דודי", כתב אחיינו המקורב אליו ביותר "אני כבר שוחחתי איתו על הדחיפות של המקרה ההומניטארי הזה והוא הבין". תוכן מכתב זה הועבר לידיעת משרד החוץ. אך אף פניה לא נעשתה לנשיא האלבני בצינורות הרשמיים.
אחד מבני משפחתו של המושתל הוא קצין (מיל.) בכיר המיודד אישית עם שר התחבורה, שאול מופז. בעוד משרד החוץ סירב, למעשה, לפנות אל האלבנים, הסכים מופז להתקשר אל הנשיא האלבני ולנסות לפעול למען שחרור הישראלים.
עורך דינם של ארבעת הישראלים החשודים בסחר באיברים, עו"ד מרדכי ציבין, אמר בתגובה לדברי השופט בולל, כי רשלנות המחלקה המשפטית במשרד החוץ בראשות עו"ד אהוד קינן והמחלקה לישראלים בחו"ל גרמה לכך שמרשיו נאלצו להישאר בקוסובו בתנאים גרועים במשך למעלה מחודש, דבר שגרם להם נזקים כספיים ונפשיים.
"לאחר קביעתו של השופט העליון הבינלאומי של האו"ם כי משרד החוץ מפקיר חיי ישראלים בחו"ל] דומה כי כל מילת ביקורת נוספת מיותרת. כישראלי וכיהודי התביישתי לשמוע מהשופט כי התנהגות משרד החוץ עומדת בסתירה להכרתו וידיעותיו ההיסטוריות בקשר לעם היהודי אשר הכלל של ערבות הדדית הוא עיקרון מהמעלה הראשונה בין יהודים. השופט הביע פליאה כיצד דווקא משרד החוץ של מדינת ישראל אינו נוהג לפי כלל זה", כתב.
עוד הוסיף ציבין כי המחלקה המשפטית והמחלקה לישראלים בחו"ל, לא התייחסו בכתב לפניות רבות שלו ושל בני המשפחה. "כנראה שהיה להם מה להסתיר ומצגים אחרים שהם הציגו התגלו כלא נכונים ונעשו על-מנת להראות כאילו הם פועלים לטובת מרשי", לשון התגובה.
נימוק לשחרור בערבות
הוסף תגובה
0 תגובות