עושה רושם שהחב"דניקים מחוברים למנגנוני כוחות הביטחון הישראליים... כך אני מוצא את עצמי עם חבריי ה'תמימים', יוצאים ביום שני בבוקר 'זאת חנוכה, לפעילות מיוחדת בקרב חיילי צה"ל באזור עוטף עזה וכן בקרב כוחות הביטחון הנערכים בכביש ואדי עארה...

מצוידים בזוגות תפילין רבים, תמונות של הרבי עם תפילת הדרך, ספרי תהילים לחלוקה לחיילים וכמובן גם באלפי ממתקים ובקבוקי שתייה קלה, אנו יוצאים, קבוצת בחורי הישיבה מחדרה ביום האחרון לחופש חנוכה שלנו, לכיוון עוטף עזה. הפעילות מתמקדת במספר בסיסי ענק בהם מרוכזים אלפי חיילים, מוכנים לזנק לקו האש ברגע שיתבקשו.

החיילים נעמדים בתור ארוך ("כל הכבוד לחב"ד" - הם אומרים) ומבקשים לנצל את ההזדמנות להתחבר לקב"ה ולהתפלל שימלאו את תפקידם בהצלחה, יחזרו הביתה בריאים ושלמים. יש שזו להם הפעם הראשונה שבה הם מניחים תפילין, וגם אלו שעוצרים לפעמים כדי להניח – הפעם תפילתם ארוכה יותר ומלאת כוונה ותקווה, לה הם מקדישים הרבה יותר זמן מאשר הנחת תפילין ביום חול רגיל.

אותי הכי ריגש רגע השיא, כאשר החיילים נעמדים בצורת ח' גדולה ומבקשים לשמוע דברי חיזוק. אנחנו מספרים להם על נס חג החנוכה שאת שעותיו האחרונות אנחנו חוגגים עתה, ומאחלים להם שגם בימים אלו, בזמן הזה, נזכה לנס גדול ובזכות הביטחון שלנו בה' ננצח את כל אויבינו בהצלחה למעלה מדרך הטבע.

כל חייל מניח את ידו על ראשו של חברו, במקום כיסוי ראש. לאחר אמירת 'תפילת הדרך' ביחד פורצים מאות החיילים בריקוד "עם ישראל חי".

"עם השמחה הזאת", אנחנו אומרים להם, "ניתן לפרוץ את כל הגדרות".

זה היה הצריף הראשון מבין שורת הצריפים שהיינו בהם...

לאחר שנפרדנו סופית מאורו השמיני של חנוכה, נכנסנו לשדרות לביקור עידוד אצל הרב זאב פיזם. תושבים לא נראים כלל ברחובות, הכול מכונסים בבתים. ידוע לנו כי באותו היום נפלו עשרות טילים רק בשדרות...

הרב פיזם קיבל אותנו במאור פנים של ממש וכאב ראש אמיתי (כפשוטו) מהדי ההתפוצצויות במשך יום שלם.

כבחור צעיר ומלא התלהבות, עדיין לא הצלחתי להבין איך חיים במסירות נפש כל יום וכל רגע מחדש. לי הספיקו שתי קריאות "צבע אדום" כדי להבין שאם הייתי גר שם יום שלם אחד, הייתי יוצא מדעתי ובורח מהבית.

אולי בשל כך, החיוך הרגוע של הרב פיזם ותגובתו "אנו מקבלים כל יום את החיים מחדש", הצליחו לרגש אותי כל-כך. "מודה אני לפניך" – שה' ישמור עלינו ועל כל עם ישראל.

ואם אתם רוצים להעניק לאחיכם שבדרום ולקבל מהם שמץ ממסירות הנפש שלהם, אני ממליץ: סעו דרומה להתנדב. אין ספק שתחזרו מחוזקים ומרוגשים.

בהצלחה.

נכתב ע"י אחד התמימים מישיבת חב"ד בחדרה