ההחלטה התקבלה בעקבות פניית המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה הרפורמית, שדרשה שתיפתח חקירה פלילית נגד הרבנים החתומים על המודעות, עליהן דווח לראשונה ב"הארץ" במארס האחרון.

הפרסום שהודפס בעיתון הימין "קוממיות" והופץ גם במודעה ברחבי ירושלים לאחר פיגוע הטרקטור השני בירושלים, נכתב כי "שוב מתברר שהעבודה הערבית הזולה כביכול גובה מאתנו מחיר דמים יקר מכל. הטרקטורים הרצחניים הנהוגים בידי ערבים ממזרח ירושלים הם רק קצה הקרחון של בעיה לאומית שהפכה כבר מזמן לסכנה קיומית המאיימת על שלומו של העם היושב בציון - מהשתלטות על מקורות הפרנסה ודחיקת רגלי היהודים בכל מקום; דרך השתלטות זוחלת על שכונות יהודיות, חוצפה ועזות פנים, אלימות מילולית ופיזית הולכת וגואה, פגיעה שיטתית ומכוונת בכבודן של בנות ישראל; ועד כדי נישואי תערובת עם יהודיות הנופלות ברשתם".

בהמשך הכרוז קוראים הרבנים החתומים "להפסיק להעסיק את האויב הערבי לפחות במעגל הקרוב אלינו: לא נכניס אויבים לביתנו, לא נקנה אצל אויבים, לא נעסיק אויבים באופן ישיר".

על הכרוז חתומים, בין היתר, הרבנים אליקים לבנון (רב היישוב אלון מורה), שמואל אליהו (רב העיר צפת), יצחק גינזבורג (נשיא ישיבת "עוד יוסף חי"), דב ליאור (יו"ר ועד רבני יש"ע), דוד דרוקמן (רב העיר קריית מוצקין), יעקב יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף), עידו אלבה (מקריית ארבע), גדי בן זמרה (ממעלה לבונה), ויהודה קרויזר (רב היישוב מצפה יריחו).

בנוסף, הוחלט, על דעת פרקליט המדינה משה לדור, לפתוח בחקירה נגד רבנים שחתמו על "גילוי דעת תורה" לאחר הרצח בישיבת מרכז הרב בירושלים. תשעה מהרבנים שחתמו על גילוי הדעת, חתמו גם על הכרוז שפורסם בעקבות פיגוע הטרקטור השני. בגילוי הדעת קראו הרבנים "להפסיק להעסיק ולפרנס את האויבים הערבים ולעבור לעבודה עברית ומסחר עם יהודים".

בתוך כך, החליט עו"ד ניצן לפתוח בחקירה, בחשד להסתה לגזענות, נגד קבוצת פקחים חרדיים שפעלו במשך כמה חודשים למניעת העסקה של פועלים ערבים בבתי עסק חרדיים בירושלים. הפקחים נסמכו על פרסום של הרב חיים קנייבסקי, שקבע שאין להעסיק פועלים ערבים אצל יהודים, ובפרט בישיבות.

ניצן החליט שלא להורות על פתיחה בחקירה נגד הרב קנייבסקי "בשל קושי להוכיח 'מטרה' להסית לגזענות כהגדרתה בחוק, ובשל גילו המופלג של הרב, שספק אם מאפשר ניהול הליך פלילי נגדו".

לדברי עו"ד עינת הורביץ, מנהלת המחלקה המשפטית של המרכז לפלורליזם יהודי, בחודשים האחרונים חלה החמרה בכמות וחומרת ההסתה הגזענית בישראל. עוד אמרה כי "ההחלטה לפתוח בחקירה נגד הרבנים מאותתת על קיומו של קו אדום שמעבר לו חופש הביטוי הופך לחופש השיסוי".

הרב אליקים לבנון, שחתום על אחד הכרוזים, אמר אתמול ל"הארץ", כי הקריאה שלו ושל חבריו נועדה לקיים את הצו - "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". "אם מישהו סבור שצריך לחקור אותי ולהעמיד אותי לדין על שאני ממליץ לציבור לשמור על נפשו, גם אם הקריאה הזאת גובלת בגזענות - לכבוד ייחשב לי הדבר", אמר הרב לבנון. ד"ר מיכאל בן ארי, מאנשי "חזית יהודית" ב"האיחוד הלאומי" אמר בתגובה כי "מזוז ממשיך במדיניות של שלטון חוק סלקטיווית, סלחנות לאויב שמניף שלטים בנוסח מוות ליהודים והתנכלות מעוררת חשד, נגד ההתגוננות הטבעית של עם ישראל".

יו"ר ארגון זכויות אדם יו"ש, אורית סטרוק, אמרה בעקבות החלטת היועץ כי "העובדה שההחלטה התקבלה דווקא בשבוע, בו כל אזרחי המדינה נחשפים לעוינות ולהזדהות עם החמאס, מצד האוכלוסייה הערבית, מעידה על הנתק בין מערכת אכיפת החוק ובין מציאות ותחושות הציבור".  

תגובת הרב דרוקמן:
 
חתימתי על הכרוז איננה נובעת ממניעים גזעניים, אלא מטעמים הלכתיים טהורים של סיכון חיי יהודים - "פקוח נפש".
 
לפלא, שהרפורמים אינם דורשים לחקור עקב חשד לגזענות את ראשי משרד הבטחון הממונים על התעשיה הצבאית (תע"ש) וכן את מנהלי מכון "רפא"ל" - אשר אינם מאפשרים, כידוע, לערבים להשתלב בשורותיהם.
 
(אפילו יהודי שיש לו קשרי ידידות בלבד עם ערבים, הוא כבר נחשב כ"חשוד" ויתקשה להתקבל בגין כך למסגרות הנ"ל).
 
יצויין, כי כל אבות המדינה ובמיוחד ראשי תנועת "העבודה" (בן גוריון, ברל כצנלסון ועוד) עודדו והטיפו באופן קיצוני ל"עבודה עברית" וזאת, מטעמים לאומיים גרידא, והדברים מתועדים בהרחבה בספרות ובעתונות של אותם ימים.