מערכת COL
|
יום ו' טבת ה׳תשס״ט
02.01.2009
איך נקבל מהבוס העלאה בשכר? ● תבלין לפרשה
על כמה דברים בחיים ויתרנו בגלל הפחד לבקש? מה היית עושה אם הייתה לך אפשרות לעמוד מול כל אדם ולבקש את מה שאתה רוצה? ● "תבלין לשבת" מאת מאמן הקאוצ'ינג יוסף-חיים בולטון לקריאה ● וגם: שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון >>>
החשש לגשת ולדבר עם הבוס, על העלאה בשכר או העלאה בדרגה, לפעמים משתק אותנו או גורם לנו לצאת מהפגישה, מבלי שאמרנו חצי ממה שהיה לנו להגיד, יש מצבים שלבקש עזרה מאדם אחר גורם לנו להרגיש מושפלים, נבוכים. אחרי תקופה כאשר אנו נזכרים בסיטואציה זו אנו מתחרטים על שלא ביקשנו או שלא עמדנו על שלנו, ויוצא שאנו מפסידים פעמיים, פעם אחת כאשר לא ביקשנו את מה שרצינו, ופעם שנייה כאשר אנו נזכרים בזה ואוכלים את עצמנו על זה שלא בקשנו.
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" - מפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד דרך לתקשורת טובה עם בני אדם, ובעיקר עם אנשים שאנו חשים שהם מעלינו.
באחד מפגישות האימון שעשיתי להורים לגבי בנם, היה איזה עניין שהאבא אמר שהוא לא מוכן להתפשר עליו בקשר לבן, כתוצאה מזה הבן מיד יצא מכליו, וצעק, וכאשר האמא אמרה לו את אותו דבר, הוא דווקא קיבל את דבריה. כששאלתי את הבן למה כשאביו דיבר על העניין, הוא צעק וכעס אך כאשר אמו אמרה את אותם דברים הוא קיבל את דבריה בנחת, הוא ענה לי: אמא הסבירה לי למה היא לא מוותרת לי, (למרות שאני כמאמן שישב מהצד לא שמעתי ממנה שום הסבר) אבל אבא סתם אמר שהוא לא רוצה.
העניין הוא לא מה שאנו אומרים אלא איך אנו אומרים. אנו רואים את זה במילים "ויגש אליו יהודה". הרי הפסוק היה יכול להתחיל ב- ויאמר יהודה. אלא זה בא לומר לנו שהגישה שלנו לנושא, עוד לפני שאנו בכלל פותחים את הפה, היא זאת שקובעת את התוצאה של השיחה, כאשר הגישה לנו לנושא היא בהסתכלות גבוהה על האדם שמולנו, אז באופן מיידי הוא לא יקשיב לנו אלא יחפש דרך כל שהיא להתגונן מפנינו, לעומת זאת כאשר אנו מרגישים נמוכים יותר מהאדם אליו אנו ניגשים, זה משפיע בעיקר עלינו וגורם לנו לדבר מתוך הרגשה שמה שאנחנו מדברים או מבקשים בכל מקרה חסר סיכוי, לכן יהודה אמר "בי אדוני", כאשר אנו מבקשים להעביר לאדם מסר כל שהוא, חשוב שהנושא יהיה חלק מאיתנו, כלומר שנהיה שלמים עם העניין ובטוחים בתוצאה שאנו מבקשים לקבל, כי כאשר אנו עצמנו חוששים
מהעניין, מכל סיבה שהיא, זה מזיק לנו בשני אופנים, דבר ראשון אנו שוכחים חלק מהדברים שרצינו לומר, דבר שני אנחנו משדרים את הפחד והספקות שלנו לאדם שמולנו.
עוד דבר שגורם לאנשים לחשוש לגשת ולדבר עם אדם אחר היא המשרה של אותו אדם. הצורה שבה ניגש יהודה לדבר עם יוסף מאוד מעניינת, מצד אחד הוא אומר לו "ידבר עבדך" - יהודה משפיל את עצמו מול יוסף, אולם מצד שני הוא אומר "ואל יחר אפך בעבדך" – האמירה של יהודה במילים אלו היא, אני יודע שאתה בן אדם בדיוק כמוני, מידותיך הן כמו שלי, ואתה בסה"כ בעל תפקיד יותר רם. אם נזכור שכל אחד, בכל תפקיד שלא יהיה הוא בסופו של דבר רק בן אדם, ויש לו אותן מידות כמו לכולם, אז התקשורת איתו תהיה הרבה יותר קלה לנו. צריך לזכור שאותו אדם יכול גם לטעות בדיוק כמונו, וגם לאהוב בדיוק כמונו, וזה יקל עלינו להביע את מילותינו בלי פחדים ובעיות.
דבר נוסף שנוכל ללמוד מדבריו של יהודה על תקשורת טובה הוא מהמילים: "ידבר עבדך דבר באזני אדוני", יש מצבים שאנו בטוחים שהבנו את מה שהשני אמר, (ואני לא מדבר על אלה שבטוחים שהם יודעים את מה שהשני רוצה להגיד), ותשובתנו היא לפי מה שאנו חושבים ששמענו, דבר כזה יכול ליצור וויכוח מיותר, כמה פעם יצא לכם לשמוע מבין דברי האדם השני שלא לזה הוא התכוון?
יהודה רצה לחסוך את הוויכוח, או את חוסר הנעימות במידה שיתברר שלא לזה התכוון יוסף, לכן הוא חזר באוזניו על השתלשלות האירועים לפי מה שהוא הבין, מובן מזה שחשוב להסביר לצד השני שאנו חוזרים על הדברים רק כדי לוודא שאכן הבנו נכון, וכך נוכל לנהל שיחה שתביא לתוצאה המבורכת ביותר.
שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון:
א. מה מטרתך בדו שיח זה?
ב. מה הן הסיבות שבזכותן שותפך לשיחה שלך יקבל את דבריך?
ג. מה הדברים החיוביים שאתה יכול לומר על שותפך לשיחה?
ד. מה אתה יכול לומר לו כדי שיצא נפעם ונרגש מהשיחה?
בברכת שבת שלום,
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" - מפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד דרך לתקשורת טובה עם בני אדם, ובעיקר עם אנשים שאנו חשים שהם מעלינו.
באחד מפגישות האימון שעשיתי להורים לגבי בנם, היה איזה עניין שהאבא אמר שהוא לא מוכן להתפשר עליו בקשר לבן, כתוצאה מזה הבן מיד יצא מכליו, וצעק, וכאשר האמא אמרה לו את אותו דבר, הוא דווקא קיבל את דבריה. כששאלתי את הבן למה כשאביו דיבר על העניין, הוא צעק וכעס אך כאשר אמו אמרה את אותם דברים הוא קיבל את דבריה בנחת, הוא ענה לי: אמא הסבירה לי למה היא לא מוותרת לי, (למרות שאני כמאמן שישב מהצד לא שמעתי ממנה שום הסבר) אבל אבא סתם אמר שהוא לא רוצה.
העניין הוא לא מה שאנו אומרים אלא איך אנו אומרים. אנו רואים את זה במילים "ויגש אליו יהודה". הרי הפסוק היה יכול להתחיל ב- ויאמר יהודה. אלא זה בא לומר לנו שהגישה שלנו לנושא, עוד לפני שאנו בכלל פותחים את הפה, היא זאת שקובעת את התוצאה של השיחה, כאשר הגישה לנו לנושא היא בהסתכלות גבוהה על האדם שמולנו, אז באופן מיידי הוא לא יקשיב לנו אלא יחפש דרך כל שהיא להתגונן מפנינו, לעומת זאת כאשר אנו מרגישים נמוכים יותר מהאדם אליו אנו ניגשים, זה משפיע בעיקר עלינו וגורם לנו לדבר מתוך הרגשה שמה שאנחנו מדברים או מבקשים בכל מקרה חסר סיכוי, לכן יהודה אמר "בי אדוני", כאשר אנו מבקשים להעביר לאדם מסר כל שהוא, חשוב שהנושא יהיה חלק מאיתנו, כלומר שנהיה שלמים עם העניין ובטוחים בתוצאה שאנו מבקשים לקבל, כי כאשר אנו עצמנו חוששים
מהעניין, מכל סיבה שהיא, זה מזיק לנו בשני אופנים, דבר ראשון אנו שוכחים חלק מהדברים שרצינו לומר, דבר שני אנחנו משדרים את הפחד והספקות שלנו לאדם שמולנו.
עוד דבר שגורם לאנשים לחשוש לגשת ולדבר עם אדם אחר היא המשרה של אותו אדם. הצורה שבה ניגש יהודה לדבר עם יוסף מאוד מעניינת, מצד אחד הוא אומר לו "ידבר עבדך" - יהודה משפיל את עצמו מול יוסף, אולם מצד שני הוא אומר "ואל יחר אפך בעבדך" – האמירה של יהודה במילים אלו היא, אני יודע שאתה בן אדם בדיוק כמוני, מידותיך הן כמו שלי, ואתה בסה"כ בעל תפקיד יותר רם. אם נזכור שכל אחד, בכל תפקיד שלא יהיה הוא בסופו של דבר רק בן אדם, ויש לו אותן מידות כמו לכולם, אז התקשורת איתו תהיה הרבה יותר קלה לנו. צריך לזכור שאותו אדם יכול גם לטעות בדיוק כמונו, וגם לאהוב בדיוק כמונו, וזה יקל עלינו להביע את מילותינו בלי פחדים ובעיות.
דבר נוסף שנוכל ללמוד מדבריו של יהודה על תקשורת טובה הוא מהמילים: "ידבר עבדך דבר באזני אדוני", יש מצבים שאנו בטוחים שהבנו את מה שהשני אמר, (ואני לא מדבר על אלה שבטוחים שהם יודעים את מה שהשני רוצה להגיד), ותשובתנו היא לפי מה שאנו חושבים ששמענו, דבר כזה יכול ליצור וויכוח מיותר, כמה פעם יצא לכם לשמוע מבין דברי האדם השני שלא לזה הוא התכוון?
יהודה רצה לחסוך את הוויכוח, או את חוסר הנעימות במידה שיתברר שלא לזה התכוון יוסף, לכן הוא חזר באוזניו על השתלשלות האירועים לפי מה שהוא הבין, מובן מזה שחשוב להסביר לצד השני שאנו חוזרים על הדברים רק כדי לוודא שאכן הבנו נכון, וכך נוכל לנהל שיחה שתביא לתוצאה המבורכת ביותר.
שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון:
א. מה מטרתך בדו שיח זה?
ב. מה הן הסיבות שבזכותן שותפך לשיחה שלך יקבל את דבריך?
ג. מה הדברים החיוביים שאתה יכול לומר על שותפך לשיחה?
ד. מה אתה יכול לומר לו כדי שיצא נפעם ונרגש מהשיחה?
בברכת שבת שלום,
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
