עשר שנים אחרי מותו, התקבצו השבוע אלפים לחגוג יום הולדת 102 לרבי מלובביץ' * רבים מהנוכחים עדיין התקשו להשלים עם מותו של מי שאמור בעיניהם להיות המשיח * חלקם טענו כי "הוא היה ראוי להיות משיח, אבל בסוף זה לא הסתדר" * ואחרים משוכנעים שהוא עדיין איתנו אבישי בן-חיים כמעט אפשר היה להשתכנע שהמשיח באמת עומד לבוא כל רגע. על הבמה במרכז אצטדיון הכדורסל יד-אליהו בתל-אביב ניצב הזמר אהרון רזאל ושר בקול מבטיח "הגיע זמן הגאולה". מילות השיר של רזאל לא השאירו מקום לספקות: "אפשר לראות את זה בחוץ ולהרגיש את זה בפנים, אם לא שמעתם תשאלו את השכנים, שהגיע זמן הגאולה, הגיע זמן הגאולה, זה בעיניים של כל ילד וילדה. הגיע זמן הגאולה, הגיע זמן גאולתכם". אחר כך עלה הכוכב הגדול, ענק הזמר החסידי מרדכי בן דוד, וגם הוא יותר הבטיח מאשר שר "וקול התור נשמע בארצנו, זה קולו של מלך המשיח". הקהל המשולהב השיב לו במקומות הנכונים ובהרמוניה: "אוה, אוה, אוה היי". כמה נתנייתים הניפו שלט "נתניה מוכנה למשיח". ובקהל הבטיחה חב"דניקית מבוגרת לנערה צעירה: "את תראי, שהיום הוא יבוא, היום". כ-7,000 איש הגיעו ביום שני לחגיגות יום הולדתו ה-102 של האדמו"ר האחרון של חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, והבהירו שהמתח המשיחי המחשמל שחולל הרבי מלובביץ' בחייו, לא נעלם גם כמעט עשר שנים לאחר שהלך לעולמו, בג' בתמוז תשנ"ד. את יום ההולדת לרבי מלובביץ' ארגנו אנשי הפלג "המשיחיסטי", שסופג ביקורת קשה מהזרם המרכזי בחסידות. כפי שהובטח, לטקסטים הפוליטיים האולטרה-ימניים היתה נוכחות משמעותית, אך הם החווירו אל מול השירה והריקודים בקהל. כך נותר מעט זמן לנסות ולתהות על יחסם של החב"דניקים לפטירתו של מי שלדעת כמעט כל מאמיניו אמור היה להיות המשיח. רבים מהם עדיין מתקשים להצמיד לרבי את התואר זצ"ל, יש שמעדיפים לומר או לכתוב "הרבי זי"ע" - זכותו יגן עלינו, יש שפשוט מציינים את שמו בלי שום תוספת. ויש גם אחרים, כמו אלה שעמלו על הכנת שלט הענק באצטדיון שבישר "מפגן ענק לקבלת פני משיח צדקנו לרגל יום הולדתו ה-102 של הרבי מלך המשיח". הם הקפידו על החתימה "מטה משיח בנשיאות אדמו"ר שליט"א" - שיחיה לאורך ימים טובים, אמן. הרבי לא מת אז מה באמת חושבים החב"דניקים על משיחיותו של הרבי מלובביץ'? איך מגיבים בתנועה משיחית כשהמשיח מת? להלן מדגם תגובות חב"דיות, מהרציונליסטיים, דרך הנבוכים ועד המשיחיסטים, אלה שמסרבים לוותר על התקווה המתוקה, ומתעקשים שהרבי עדיין חי. הרציונליסטים אומרים: "על פי האמונה היהודית בכל דור ודור חי אדם הראוי להיות משיח. בדור של הרבי מלובביץ' הוא היה האיש הכי מתאים לתפקיד המשיח ". הרציונליסטים מעט פחות אומרים: "לא רק שהרבי היה מתאים, הרבי היה בחזקת משיח, והיה מסוגל להפוך למשיח בוודאי. אבל בסוף זה לא הסתדר". הנבוכים אומרים: "אני מאוד רוצה שהרבי יהיה משיח, הוא מאוד מתאים. האם זה אפשרי לאחר שהוא מת? לא יודע, אולי". והמשיחסטים , אלה שלמרות מותו של הרבי מלובביץ' ממשיכים להאמין כי הוא המשיח, מה הם אומרים? תלוי מי. הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב של כפר חב"ד, הכריז ברמקול ביום ההולדת: "יהי רצון שנזכה להתגלותו של הרבי מלך המשיח", וייצג גישה על פיה הרבי מלובביץ אכן מת-אך הוא עתיד לקום לתחייה ולהופיע כמשיח. ילד חב"דניק מצפת שהתיישב במושבי העיתונאים הביא מהבית גישה קצת אחרת. "הרבי לא מת", אמר הילד, "הרבי חי, רק שלא רואים אותו". ויש גם כאלה שאומרים באמונה שלמה: "הרבי חי. הנה הוא, אתה לא רואה? ". אלה מקפידים לפני כל תפילה בבית הכנסת של הרבי מלובביץ' בברוקלין לפנות לו דרך. בשביל שהם פותחים עבורו הוא לכאורה עובר כדי לתפוס את מקומו. אמנם "המשיחיסטים", הם שעמדו מאחורי הפקת אירוע יום ההולדת לרבי מלובביץ', אבל הם לא היו בו לבדם. רבים מאוד בקהל כלל לא היו חב"דניקים. אם לא די בכך, רבים מהנוכחים היו תלמידי ישיבות ליטאיות, עם ייצוג בולט במיוחד לישיבה הליטאית הירושלמית "עטרת ישראל". בחורי הישיבה הליטאים התעלמו בקלילות מקרבות הדמים ההיסטוריים בין ליטאים לחב"דניקים, וגם מהמערכה שניהל מנהיג הציבור הליטאי הקודם, הרב אליעזר שך, נגד חב"ד ומשיחיותה. הם באו כדי ליהנות, ב-30 שקל , מהופעת גדול הזמר החסידי מרדכי בן דוד. לצידם רקדו בחורי ישיבות ספרדים, שבכלל שכחו שגם הרב עובדיה יוסף מתח ביקורת חריפה על הרבי מלובביץ' ועל משיחיותו. עבורם, כמו עבור רבים אחרים, הרבי מלובביץ' היה ונשאר פשוט אחד מגדולי הרבנים שקמו לעם היהודי והם לא רוצים לוותר עליו. כך גם התקווה המשיחית. היא היתה, נשארה ולא נראה שמי מהם מתכוון לוותר עליה.