אוסף בולים נדיר המוצג בימים אלה באולם הכניסה של מרכז החסד היהודי של מוסקבה 'שערי צדק' חושף לראשונה בולים נדירים שמאחוריהם סיפורים נדירים עוד יותר וגם את הגלויה הראשונה בעולם וכיצד היא נולדה. ואיך קרה שהאיש העומד מאחורי התערוכה חזר בתשובה בזכות.. בול ושבזכות זה בכלל נולדה התערוכה.

אם ר' יורי לוריא לא היה אוהב מעטפות ובולים והם לא היו מושכים את תשומת ליבו, יתכן שהוא כלל לא היה חוזר בתשובה. אבל לוריא בן ה 83 בעל תשובה מזה חמש שנים שחזר לכור מחצבתו עשה זאת בגלל מעטפה ובול, ואלה הובילו לתערוכה  שלמה של בולים ומעטפות נדירות שהאיש מטפח.

ר' יורי הישיש מסתובב באולם הלובי של 'שערי צדק' הוא מרכז החסד הגדול של מוסקבה ומראה בגאווה את עשרות המוצגים הנדירים, המעטפות והמדליות שאצר במשך שנים רבות כל כך ועתה הוא חושף אותם לראשונה לציבור. עשרות מבקרים ובהם עיתונאים מרחבי רוסיה המסקרים בעתונות הרוסית את תחום הבולאות, שם עוד יש דבר כזה, באים לראות את המוצגים הנדירים. מאחורי כל בול סיפור, ומאחורי כל מעטפה יש הסטוריה. אבל המעטפה שעליה מתגאה  יורי במיוחד, היא מעטפה חדשה יחסית דווקא, הבול אינו נדיר וגם המכתב שבפנים נשלח לעוד אלפי במוסקבה אבל היא זו שגרמה למהפכה בחייו והיא זו יצרה את התערוכה הנדירה הזאת.

מידי שנה לקראת ראש השנה, שולח רבה הראשי של רוסיה הגר"ב לאזאר מכתב סטנדרטי לכל היהודים הישישים הגרים ברוסיה ובו איחולים לשנה החדשה, והזמנה לבוא למרכז החסד של מוסקבה המשמש למעשה מועדון הישישים ומרכז הומניטארי ענק  ליהודי הרוסי. בכל שנה מתגלים עוד ועוד ישישים החיים במוסקבה כיהודים והגר"ב לאזאר טורח לצרף גם אותם לרשומה ושולח להם את המכתב. לפני חמש שנים התגלה כי יורי לוריא הוא יהודי וגם הוא קיבל את המעטפה והמכתב הסטנדרטי.

"לא הייתי שם לב למכתב הזה", מספר ר' יורי, "המעטפה והבול שלהם אני רוחש חיבה מקדמא דנא, היא זו שמשכה את תשומת ליבי. מעולם לא קיבלתי מעטפה ובול מרבנות ממוסד דתי כל שהוא ברוסיה הבול שעל המעטפה משך את תשומת ליבי, החלטתי כבר לפתוח את המעטפה ולראות מה כתוב בפנים ומצאתי את המכתב הפשוט הזה מהרב לאזאר ובו הזמנה לבוא למרכז החסד במוסקבה. בגילי המופלג אמרתי לעצמי מה כבר יש לי להפסיד מביקור במקום הזה, מאז איני חדל מלבוא לכאן, מצאתי כאן חברה כלבבי, כל השירותים שאליהם נזקק אדם קשיש וכולם כאן יהודים, החלטתי שכאן מקומי ונשארתי".

לוריא הזקן נישאר והצטרף לשיעורים שמשמיעים כאן גם רבנים וגם אנשים מקצועיים בתחומים השונים הנוגעים לחייו של הקשיש. לאט לאט החלה היהדות לחלחל לתוכו. "נזכרתי בילדותי, באבי ששמר מצוות לפני המהפכה הקומוניסטית, הבנתי שהיהדות קמה לתחייה מחדש עם תחייתה של הקהילה כאן. התחלתי לשמוע שיעורים ובעקבות כך לשמור מצוות", אחד השיאים של חזרתו בתשובה היה המעמד שבו הוא רכש בכספו זוג תפילין והחל להניח אותם, כיום לא עובר יום שבו הוא אינו מניח תפילין.

ההצטרפות שלו למרכז החסד הייתה בשבילו טל תחיה אחרי שנים רבות כל כך שבהם היה מנותק מעברו, בואו כך מתברר הוסיף נופח מיוחד גם למרכז החסד עצמו.

"אחת מהשיטות שלנו להחיות מחדש את הזקנים הבאים לכאן היא לתת להם הרגשה שיש להם עוד מה לתרום, שחלקם בקהילה לא נפקד בשל גילם המבוגר. אנחנו משתדלים לקחת מכל ישיש את מה שיש לו לתרום ולהראות לכולם הוא מרגיש כך הרבה יותר חיוני ומתחיל לחיות, אם זה באמצעות יצירות אומנות שהם יוצרים, אם זה באמצעים אחרים, רופא בדימוס המעביר כאן חוגים לרפואה, מוסיקאי ישיש המארגן כאן קונצרטים ואפילו מנהל חשבונות המלמד את החברים כאן איך להסתדר עם כלכלת בית לעת זקנה", מספר ל'משפחה' מנהל מרכז החסד של מוסקבה 'שערי צדק'.

שהוא ועובדיו החלו לתחקר את החבר החדש בקהילה על עיסוקיו, תחביביו, מנסים למצוא נקודת תחביב שאותה אפשר יהיה לטפח לרמה שתתרום לכל הקהילה וממלא תתרום גם לחיוניותו שלו. ואז הם עלו על אוסף הבולים האדיר שלו.

"נכנסנו לביתו והוא לפתע סיפר לנו על אהבתו לבולים ומעטפות, הוא החל לפתוח את אוצרותיו וגילינו מסמכים נדירים ואדירים שמעולם לא נחשפו לציבור, גילינו אוסף מדהים של למעלה מחמש מאות בולים ומעטפות נדירות, החלטנו ללכת על זה ולפתוח את התערוכה" מספר מנהל המרכז.

והאוסף אכן נדיר. והסיפורים שמאחוריו נדירים עוד יותר. כך למשל מוצג בתערוכה בול על יורי גרין שהיה האסטרונאוט הרוסי הראשון ששוגר לחלל. זה היה בשנת תשכ"א וברית המועצות הייתה כה נלהבת עד שהוציאה לרגל כך בול. הבול הוא לא כל כך נדיר כמו העובדה שהחתימה המתנוססת על הבול היא חתימתו של גרין עצמו.

"אהבתי כאמור בולים ומעטפות והיה חשוב לי שחתימתו של גרין תתנוסס עליה", מספר יורי, "רדפתי אחריו, הגעתי למקום מגוריו והוא עצמו העניק לי את הבול".

מעטפה לא פחות מעניינת היא זו שעליה מצוירים סימנים מעניינים. היה זה בימי הקמת המחתרות השונות נגד השלטון. המחתרות ופעולותיהן נגד השלטון הולידו דברי דואר מעניינים. אחת המחתרות פעלה לפני עשרות שנים ובמסגרתה נהרגו שלשה יהודים וביניהם יהודי בשם אליהו קרישבסקי. כמה ימים קודם לכן הוא שולח מעטפה לבן דודו. על המעטפה הוא מצייר כמה סימנים. גם בן הדוד היה שותף לפעולה נגד השלטון ומעניין שאת התשדירים והקודים הקשורים למחתרת הם נהגו להעביר באמצעות ציורים גלויים על גבי מעטפות ששוגרו מחבר לחבר. אחת מהן נפלה לידיו של יורי ובה ציור של מסוק עם חייל רוסי ומתחתיו סימנים מוזרים. האם כוונתם הייתה להפיל מסוק רוסי עם חייל, או אולי לחטוף אחד כזה? לעולם לא נדע אבל המעטפה  מוצגת כאן בתערוכה.

הגיבורה היהודיה אנה פרנק שכתבה את יומנה המפורסם, תופסת אף היא מקום מכובד בתערוכה. בין יתר הבולים, הבול הראשון שהוציאה רוסיה על אנה פרנק ויחד איתו אוסף בולים מרשים על אנה פרנק.

ועוד בול המעיד יותר מכל על אופי המשטר ברוסיה. מתברר שזמן מלחמת העולם הראשונה, לא נתן השלטון רשות לשלוח מכתבים בתוך מעטפות מחשש למסרים סודיים שעלולים אזרחים לשתול במעטפות נגד הממשל. כך נולדה למעשה הגלויה. אחד האנשים הראשונים שעשה בגלויה הזאת שימוש הוא רב יהודי בשם קוגן השולח מכתב לרב אחר ובו שאלה הלכתית. זוהי למעשה הגלויה הראשונה ואף היא נפלה לידיו של לוריא ומוצגת כאן בתערוכה.

70 שנה אוסף לוריא את הבולים האלה, מגיל 12"אבא שלי ר' שלמה לוריא, יהודי שומר מצוות, היה מנהל בית חרושת לבדים, הוא היה מתכתב עם כל העולם והיו מגיעים אליו המון מעטפות ובולים מעניינים מרחבי העולם כולו", מספר ר' יורי.

אבל את האהבה הגדולה לאספנות ירש דווקא מדודו בנימין לוריא, אח אביו שהיה מהנדס בבית חרושת ואף הוא אספן גדול של בולים ואוסף הבולים שלו שבה את ליבו של יורי אחיינו. "היה לו אוסף נדיר ויפה אך הילדים שלו רצו לממן את הטיפולים הרפואיים באביהם והם מכרו את האוסף שלו", מספר יורי.

לאט לאט למד יורי הקטן איך לשכלל את האוסף שלו ולהוסיף עוד ועוד בולים נדירים. הוא יצר קשרים עם אישים בממשלה, עוזרי שרים וחברי פרלמנט, קצינים במשטרה ובצבא שכבר הכירו אותו והשתדלו להביא לו בולים ומעטפות נדירות שהגיעו לידיהם. "אז היה כבוד לאספנים", מבכה ר' יורי לוריא, "אז אוסף בולים היה דבר מכובד ביותר".

רוב הבולים קשורים לימי מלחת העולם השנייה, חלק קטן יותר קשור לתקופות קודמות ועל רבים מהבולים מתנוססים חתימותיהם של האנשים שאליהם הם קשורים. "רבים מהאישים במוסקבה שהשפיעו על הפוליטיקה ועל החיים הם יהודים, שלא היה ידוע לאיש על יהדותם עד שסטאלין ידע והחל לרדוף אותם ואז נודע שפלוני אלמוני הוא בעצם יהודי.

מתברר שבמוסקבה היה זה תחביב לבוא לבתיהם של אישי הממשל והמפלגה ולעיתים אף גנרלים בצבא ולבקש את חתימתם, כך נאסף בול לבול ומעטפה למעטפה והיו לתערוכה אחת שהיום היא רק הסטוריה

"פעם שהדואר האלקטרוני עוד לא בא לעולם, המכתבים היו מרובים, היו בולים רבים ואספנים רבים, מקצוע אספנות הבולים הייתה דבר מפותח", מלין לוריא הזקן, "ההתעניינות הייתה כה גדולה עד שאני עצמי ניהלתי חוג לאספני בולים. למדתי אותם לקטלג את הבולים. לדעת לזהות בולים נדירים בעלי שווי רב, היכן עליהם לאסוף את הבולים, איך לטפל בהם לאחר מכן, זה היה חוג מבוקש, אחרי זה החלו הדואר האלקטרוני ואף אחד אינו משתמש עוד בדואר רגיל, המדינות אינן משקיעות עוד בבולים ואיכותן ירדה מאוד וזה מה שנותר".

אבל לר' לורי לוריא אין זה משנה, העיקר שבזכות בול ומעטפה אחת ששבתה את ליבו, הוא החל לקיים מצוות. את התערוכה הבאה הוא מקווה לנהל בירושלים הבנויה.

----------

מי שנותן את חסותו לתערוכה הזאת הוא מרכז החסד 'שערי צדק' שהוקם לפני כעשר שנים על ידי רבה של רוסיה הגר"ב לאזאר. המוסד ממומן מכספיו של ר' לוי לבייב ושותפים נוספים וביניהם ארגון ה'ג'ואינט'. לפני כשנה עבר הארגון לבניין חדש ומפואר. בתוך למעלה מ6 אלף ממ"ר מגישים לזקנים עזרה רפואית רופאים כלליים, רופאי שיניים, פסיכולוגים, פיזיוטרפים ועוד. מאות זקנים אוכלים שם מידי יום ארוחה חמה. 500 זקנים כאלה מקבלים ארוחה חמה לביתם. מרכז החסד של מוסקבה מעסיק אותם בחוגים במקצועות שונים, בהרצאות וכמובן בשיעורי תורה. רבים מהם מגלים רק באחרית ימיהם את היהדות ובעקבות ההרצאות והשיעורים חוזרים בחזרה ליהדות, חלקם נושאים איתם סיפורים מעניינים ביותר, כמו אספן הבולים.