יוזמה: לקחת כמה ימי חופש מהעבודה ולנסוע לשליחות
אברהם סלמון
ראשון לציון
מזה כשבועיים שעברה עלינו הטלטלה העזה במומבי, ועדיין כל קהילת אנ"ש שיחי" חיים בצל האירועים, וקשה להם לחזור ל"מסלול" החיים השגרתי.
לאחר השבוע הקשה של ה"שבעה" עם כל הסיפורים המצמררים, וכל ההזדהות של כל העולם היהודי, כל אחד מאתנו שואל את עצמו – מה הלאה ? מה עושים כעת.
פעולות רבות ומגוונות נעשו בימים האחרונים ע"י ארגונים רבים להנצחת ההרוגים הקדושים הי"ד, כותבים ספרי תורה לעילוי נשמתם, מנציחים מבנים ומוסדות על שמם, תינוקים ותינוקות רבים שנולדו בימים אלו נקראים על שם הקדושים. עצרות זיכרון והתעוררות נערכים בארץ ובעולם כולו. אך כל אחד מאתנו שואל את עצמו – מה אני עושה בנידון (חוץ מלקרוא את כל הכתבות ולשוחח על הנושא בבית הכנסת השכונתי).
והנה עומדים אנו כעת לפני חג החנוכה, זהו שבוע שתפקידו להביא ולהוסיף אור בכל בית יהודי בעולם, זוכרים אנו את התייחסותו של הרבי למבצעי החנוכה ולהדלקות ההמוניות, כיצד ביקש הרבי תמונות ממבצעי ההדלקה הגדולים, ולא הסתפק בדוחות כפי שהיה רגיל בשאר המבצעים, זוכרים אנו כיצד עמד הרבי מול המסכים הגדולים שהעבירו בשידור ישיר את ההדלקות מרחבי העולם, ואיזה קורת רוח שרתה על פניו באותו הזמן.
אין זה סוד שחג החנוכה תופס השנה את מרבית השלוחים במצב רוח ירוד במקצת (אם נתבטא בעדינות), המצב הכלכלי הקשה שירד על העולם כולו, ופוגע קשות במרבית השלוחים, וכעת המצב הביטחוני בעקבות הפיגוע הקשה במומבי. ודווקא השנה, לאור המצב האמור, יש לארגן את מבצעי החנוכה ואת ההדלקות ההמוניות ברחבי העולם, ביתר שאת וביתר עז מכל שנה אחרת.
עלינו – כללות אנ"ש שיח" שבעורף, להתגייס לטובת אחינו השלוחים הנמצאים בחזית – כי כידוע בזמן חירום יש גיוס כללי.
לכל אחד ואחד מאנ"ש יש כיום מישהו הנמצא אי שם בשליחות הרבי, בן או חתן, אח או גיס, אחיין או בן דוד, או סתם ידיד, כל אחד מאתנו יתגייס בחג החנוכה השנה לכמה ימים לטובת השליח לעזור לו בשליחותו, לעודדו פשוט בגופו (ואם אפשר גם בממונו).
הכוונה היא פשוטה, שכל אחד יקח כמה ימי חופש מכל עיסוקיו, יקח את אשתו ויסע לכמה ימים לעזור לשליח, אין לנו מושג עד כמה הדבר מעודד ומרומם את השליח ואשתו (שלפעמים נמצאים במקום נידח ביותר) כאשר המשפחה באה לבקר, וכמה זה מוסיף לכל בני הקהילה כשרואים את משפחתו של השליח שבאים לעזרתו, וכמה זה מוסיף לפעילות עצמה כאשר יש עוד מישהו לעזרה בהדלקה הגדולה, או בארגון המסיבה או בשאר המבצעים.
ומעל הכל, כמה הדבר מוסיף לאורח שבא לעזור. – וכאן עלי לספר לקוראים על חוויה בלתי נשכחת שעברתי לפני שנים מספר, כאשר לקחתי את אשתי ונסענו יחד לחג החנוכה לבודפשט בהונגריה. נזרקנו פנימה לעשיה ולפעילות, ונהנינו יותר מנופש בכל בית מלון שהוא, פעילות שוטפת – בבוקר הלכנו לבית הסהר לעודד את רוחם של כמה אסירים ישראליים, לקראת ערב הדלקה המונית ברחובה של עיר, ובערב מסיבות לקבוצות שונות, וכך בכל יום, אני הרגשתי בעשרים שנה צעיר יותר, וכאילו חזרתי לתקופת בחרותי בישיבה – בקיצור חוויה בלתי נשכחת.
בואו נהפוך את חג החנוכה השנה לחג של אחדות בין כל אנ"ש, בואו נתגייס לעזרת השלוחים שזקוקים לנו השנה, כמו שאנו זקוקים להם.
אני ואשתי נוסעים לחנוכה לסופיה בבולגריה.
לאן אתם נוסעים?
כתבו במערכת התגובות את שמכם (למה לכם להיות אנונימיים) ואת המקום אליו אתם נוסעים, וכך יהיה בעז"ה אשכול של עשרות או מאות שמות של שלוחים לשבוע, כדי שמהם יראו וכן יעשו.
מאפשרים לכם לקבל
