מערכת COL
|
יום י"ז כסלו ה׳תשס״ט
14.12.2008
"יהודי חי בהודו, אם הרגו אותו, האם הוא עדיין חי"
"יהודי יחיד מתגורר בהודו. ייתכן שהוא היהודי היחיד בהודו כולה. יודעים על קיומו מאות מיליוני גויים. מדברים עליו מספרים עליו [שואלים] האם הרגו אותו? האם הוא עדיין חי?" ■ הדברים האלה לא נאמרו לפני שבועיים, אלא לפני עשרות שנים, על-ידי כ"ק האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצוק"ל ■ בנו ממלא מקומו, האדמו"ר מצאנז: "מן השמים מכניסים לצדיקים את התיבות לפה מה שיאמרו. מי ששומר פיו ולשונו, יש לו סייעתא דשמיא מה לומר" לתמליל המלא
"עכשיו כולם מדברים על יהודים". כ"ק האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצוק"ל ● באדיבות בקהילה
יעקב רייניץ, בקהילה
יותר מחמישים שנה נוהג היה כ"ק האדמו"ר מצאנז, בעל ה'שפע חיים' זצוק"ל, למסור שיעור 'חומש-רש"י' קבוע מדי ליל שישי. האדמו"ר היה מתחיל בפסוקים בתחילת הפרשה, מקשה כמה שאלות, ואז היה נושא דברים על העניינים האקטואליים שעמדו על סדר יומו של הציבור החרדי בארץ ובעולם.
אלפים היו נוהרים בכל ליל שישי לשמוע דברי אלוקים חיים מפיו של האדמו"ר, שנהג לתבל את דבריו באמרות וסיפורי צדיקים בדרך מיוחדת שריתקה את ההמונים. בכל פעם, כשהיה מתעורר עניין ציבורי על סדר היום, ציפו כולם לליל שישי הקרוב, לשמוע מה יאמר השבוע האדמו"ר בשיעור 'חומש-רש"י'.
השבוע התברר כי דבריו של האדמו"ר שנאמרו לפני עשרות שנים אקטואליים גם לימינו אנו, או כפי שהתבטא בנו ממלא מקומו, כ"ק האדמו"ר מצאנז, בעת ניחום אבלים בבית משפחות הולצברג-רוזנברג: "מן השמים מכניסים לצדיקים את התיבות לפה מה שיאמרו. מי ששומר פיו ולשונו, יש לו סייעתא דשמיא מה לומר".
היה זה בשיעור 'חומש-רש"י' בפרשת לך לך בשנת תשמ"ג, כשהאדמו"ר דיבר בקודשו על מצבו הקשה של עם ישראל בגלות ישמעאל. בימים אלו שלאחר הפיגוע הנורא שהתרחש בבית חב"ד בהודו, היה מי שנזכר שלפני עשרים ושש שנה התייחס האדמו"ר בצורה פלאית לנושא זה.
וכה אמר האדמו"ר: "חלילה, חלילה אם לא יהיו יהודים בעולם. אם-כן, מי יאמר ויודיע לעולם שהעבודה זרה אינה שווה כלום, מי יאמר שהצלם הוא טמא ומטומא. לכן כביכול ה' יתברך מוכרח שיהיו לו יהודים בעולם, שהם יודיעו לכל העולם כולו שיש בורא לעולם.
"כשגר יהודי יחיד בין מאות אלפי גויים, ממילא הם יודעים שיש יהודים, ויודעים שהיהודים אינם מאמינים בשתי וערב, או במוחמד ימ"ש, וזה בעצמו דבר גדול ועצום מאוד. יש בזה תועלת עצומה. כל יהודי מקדש שם שמים ברבים. לכן אמרו חז"ל: 'לא הגלה הקב"ה את ישראל בין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים'. רצון הקב"ה שידעו בכל העולם כולו, שישנו עם שאינו מאמין בעבודה זרה וזה התכלית שבגלות".
כאן באה התייחסותו של האדמו"ר להודו. דומה כי הדברים נאמרו אך לפני כשבועיים ולא לפני קרוב לשלושה עשורים. "יהודי יחיד מתגורר בהודו. ייתכן שהוא היהודי היחיד בהודו כולה. יודעים על קיומו מאות מיליוני גויים. מדברים עליו מספרים עליו [שואלים] האם הרגו אותו? האם הוא עדיין חי?". משפטים מצמררים שקיבלו משמעות חדשה אחרי הפיגוע הנורא.
האדמו"ר המשיך בדבריו שיש להם משמעות אקטואלית: "אנשים ששקועים בגשמיות ועסוקים בפוליטיקה אינם יודעים חשיבות עניין זה. ישנם אומות בעולם שכבר מאות בשנים לא שמעו מיהודים, וכיום כולם מדברים על היהודים. ככל שזמן ביאת משיח מתקרב רואים שיותר ויותר מדברים מיהודים. האם לפני מאות שנים ידעו באמריקה על קיומו של העם היהודי? האם בהודו, באיזה חור נידח, מאחורי הרי החושך, ידעו מה זה יהודי? עכשיו כל העולם כולו מדבר על יהודים.
"כל זה, כדי שלעתיד לבוא יודו כל הגויים כולם, שהיהודים צדקו. ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה. לעניין הזה מחכים בשמים כדי שיבוא משיח צדקנו. בשמים יש להם זמן. והעניין הזה מקרב את הגאולה במהרה בימינו אמן".
יותר מחמישים שנה נוהג היה כ"ק האדמו"ר מצאנז, בעל ה'שפע חיים' זצוק"ל, למסור שיעור 'חומש-רש"י' קבוע מדי ליל שישי. האדמו"ר היה מתחיל בפסוקים בתחילת הפרשה, מקשה כמה שאלות, ואז היה נושא דברים על העניינים האקטואליים שעמדו על סדר יומו של הציבור החרדי בארץ ובעולם.
אלפים היו נוהרים בכל ליל שישי לשמוע דברי אלוקים חיים מפיו של האדמו"ר, שנהג לתבל את דבריו באמרות וסיפורי צדיקים בדרך מיוחדת שריתקה את ההמונים. בכל פעם, כשהיה מתעורר עניין ציבורי על סדר היום, ציפו כולם לליל שישי הקרוב, לשמוע מה יאמר השבוע האדמו"ר בשיעור 'חומש-רש"י'.
השבוע התברר כי דבריו של האדמו"ר שנאמרו לפני עשרות שנים אקטואליים גם לימינו אנו, או כפי שהתבטא בנו ממלא מקומו, כ"ק האדמו"ר מצאנז, בעת ניחום אבלים בבית משפחות הולצברג-רוזנברג: "מן השמים מכניסים לצדיקים את התיבות לפה מה שיאמרו. מי ששומר פיו ולשונו, יש לו סייעתא דשמיא מה לומר".
היה זה בשיעור 'חומש-רש"י' בפרשת לך לך בשנת תשמ"ג, כשהאדמו"ר דיבר בקודשו על מצבו הקשה של עם ישראל בגלות ישמעאל. בימים אלו שלאחר הפיגוע הנורא שהתרחש בבית חב"ד בהודו, היה מי שנזכר שלפני עשרים ושש שנה התייחס האדמו"ר בצורה פלאית לנושא זה.
וכה אמר האדמו"ר: "חלילה, חלילה אם לא יהיו יהודים בעולם. אם-כן, מי יאמר ויודיע לעולם שהעבודה זרה אינה שווה כלום, מי יאמר שהצלם הוא טמא ומטומא. לכן כביכול ה' יתברך מוכרח שיהיו לו יהודים בעולם, שהם יודיעו לכל העולם כולו שיש בורא לעולם.
"כשגר יהודי יחיד בין מאות אלפי גויים, ממילא הם יודעים שיש יהודים, ויודעים שהיהודים אינם מאמינים בשתי וערב, או במוחמד ימ"ש, וזה בעצמו דבר גדול ועצום מאוד. יש בזה תועלת עצומה. כל יהודי מקדש שם שמים ברבים. לכן אמרו חז"ל: 'לא הגלה הקב"ה את ישראל בין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים'. רצון הקב"ה שידעו בכל העולם כולו, שישנו עם שאינו מאמין בעבודה זרה וזה התכלית שבגלות".
כאן באה התייחסותו של האדמו"ר להודו. דומה כי הדברים נאמרו אך לפני כשבועיים ולא לפני קרוב לשלושה עשורים. "יהודי יחיד מתגורר בהודו. ייתכן שהוא היהודי היחיד בהודו כולה. יודעים על קיומו מאות מיליוני גויים. מדברים עליו מספרים עליו [שואלים] האם הרגו אותו? האם הוא עדיין חי?". משפטים מצמררים שקיבלו משמעות חדשה אחרי הפיגוע הנורא.
האדמו"ר המשיך בדבריו שיש להם משמעות אקטואלית: "אנשים ששקועים בגשמיות ועסוקים בפוליטיקה אינם יודעים חשיבות עניין זה. ישנם אומות בעולם שכבר מאות בשנים לא שמעו מיהודים, וכיום כולם מדברים על היהודים. ככל שזמן ביאת משיח מתקרב רואים שיותר ויותר מדברים מיהודים. האם לפני מאות שנים ידעו באמריקה על קיומו של העם היהודי? האם בהודו, באיזה חור נידח, מאחורי הרי החושך, ידעו מה זה יהודי? עכשיו כל העולם כולו מדבר על יהודים.
"כל זה, כדי שלעתיד לבוא יודו כל הגויים כולם, שהיהודים צדקו. ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה. לעניין הזה מחכים בשמים כדי שיבוא משיח צדקנו. בשמים יש להם זמן. והעניין הזה מקרב את הגאולה במהרה בימינו אמן".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
