מערכת COL
|
יום י"ג כסלו ה׳תשס״ט
10.12.2008
מדוע כתב אדמו"ר האמצעי נ"ע חסידות על השולחן?
לרגל חג הגאולה י' כסלו, נערכה במרכז מעייני ישראל בירושלים, התוועדות מיוחדת ורבת משתתפים עם המשפיע הרב שלמה זרחי שהתוועד ארוכות עם תלמידי הכולל שליד המרכז. במרכז ההתוועדות עמדה דמותו, חידושו וענינו של אדמו"ר האמצעי, כפי שהתבארה רבות בשנים בשיחות הקודש של הרבי, וגילה מדוע כתב אדמו"ר האמצעי נ"ע חסידות על השולחן? לסיפור המלא
לרגל חג הגאולה י' כסלו, נערכה במרכז מעייני ישראל בירושלים, התוועדות מיוחדת ורבת משתתפים עם המשפיע הרב שלמה זרחי שהתוועד ארוכות עם תלמידי הכולל שליד המרכז.
בתקופה זו מרחיב מרכז מעייני ישראל את פעילותו בקרב אברכים חסידיים ובעיקר לומדי תורה, המרכז מזמין משפיעים חסידיים להתועד עם המקורבים ולתת להם לטעום את הטעם הפנימי של חסידות ודרכיה. ואת הטעם המיוחד של ענינים חסידיים העומדים ברומו של עולם האברכים ולומדי תורה.
במרכז ההתוועדות עמדה דמותו, חידושו וענינו של אדמו"ר האמצעי, כפי שהתבארה רבות בשנים בשיחות הקודש של הרבי, בחן ובחיות, בגישמאק מיוחד העביר הרב זרחי מזכרונותיו מימי קדם, תיאור הנהגות רבותינו נשיאנו, חייהם ופעלם של חסידים מדורות עברו, כמו הרה"ק ר' לוי יצחק אביו של הרבי, הרבנים הגאונים לבית משפחת חן ועוד.
להלן פנינים אחדים בתקציר מההתוועדות המיוחדת כפי שנרשמו על ידי אחד האברכים:
א. בזמנים הראשונים היו חסידים שקצת היה איכפת להם אופן אמירת חסידות של אדמו"ר האמצעי, לפי שהיה קצת נאבד לשון אדמו"ר הזקן מריבוי הדברים, ואריכות ההסבר, וגם בכתיבה כתב אדמו"ר האמצעי הרבה מאוד, ובמהירות נפלאה, שהיה מגיע לסיום כתיבת העמוד עוד לא יבש הדיו מעל השורות בראש העמוד, ואם לא היה מי שיחליף את העמוד עם סיימו, היה כותב על השולחן, ולכן בכמה מקומות חסרים כמה שורות, לפי שהיה לו מהירות המחשבה ומהירות הכתיבה, ולכן בזמנים הראשונים היו חסידים שלא יכלו לסבול זאת, אמנם על זה בכה הבעש"ט כשנאמר לו מפי מלכא משיח יפוצו מעיינותיך חוצה, החוצה היו נקרא אז הסברת חסידות באריכות, חסידות הרי הוא מעין נקודה, והפצת החסידות בחוץ פירושה להסביר באריכות ובאופן המתקבל בשכל.
ב. אדמו"ר האמצעי תבע לא רק שילמדו חסידות, וחסידות בהרחבה, אלא שכאשר שני אברכים נפגשים שיחם ושיגם יהיה מענייני חסידות, שידברו ברחוב מענייני אריך ועתיק, כי אם מדברים בזה גם ברחוב פירוש הדבר, אז מי קאכט זיך און דעם, וזהו המהות שלהם, כי בלימוד לבד, יכול להיות שלומדים, אבל הוא והלימוד הם שני דברים, הלימוד הוא לימוד ועדיין הוא מציאות לעצמו, אבל כשנפגשים ברחוב, ומדברים ביחו"ע ויחו"ת זה מורה שזהו מהותו.
ג. הרבי בשיחותיו היה תמיד היה קורא את המיטעלער רבי בשם רחובות הנהר, שזה היה עיקר ענינו, נהר הוא ספירת הבינה, שיש בה מ"ט שערים, ולכן ספריו נקראו גם בשם בינה או שערים, אמרי בינה, שערי אורה, לפי שעל ידי הרחבות שבנהר נמשכת חיות והתפשטות לכל, ולכן חלק מספריו נקראו בשם חיים, כמו תורת חיים ודרך חיים, וכמובא בחסידות דנהרא מכיפא מיבריך, דהגם שהנהר בא מהמעין, אמנם הוא לוקח משורשו ומקורו, ולכן לפעמים יש גם בבינה מה שלא היה בחכמה, כי הבינה שורשו בהנפש עמוק יותר משורש החכמה שבנפש, אף שכל ענינה להרחיב ולהסביר את עניני החכמה מ"מ בריבוי הסברים, נתגלה ענינים ממקור עמוק יותר.
ד. בשעת חתונת הרבי בי"ד בכסלו בוארשא, אחרי הרבה זמן רב שהיו בקשרי השידוכין, אמר הרבי הקודם, המחותן היה מסביר עפ"י קבלה מדוע החתונה בכסלו, אבל אני אומר עפ"י פשטות לפי שהוא החודש השלישי, ויובן עפ"י שהסביר הרבי בשיחותיו, מדוע חג גאולתו של אדמו"ר הזקן הוא בחודש כסלו, כי כמו שמתן תורה היה בחודש השלישי, וכמאמר הגמרא אוריין תליתאי בירחא תליתאי לעמא תליתאי, כן חסידות ניתנה בחודש השלישי, מתחיל מתשרי חשון כסלו, כי חודש ניסן עינינו ההשפעה מלמעלה למטה, וכמו שאומרים בהגדה עד שנגלה עליהם ממ"ה, ואילו אייר ענינו העבודה מלמטה למעלה, שיש בכל יום ויום בחודש זה מצות ספירת העומר, שענינו בירור וזיכוך המידות, מלמטה למעלה, וזה היה גם עבודת האבות, אברהם מלמעלה למטה, השפעת חסד וגמ"ח לכל באי עולם, ויצחק מלמטה למעלה, ענין חפירת הבארות, ויעקב הוא השלשי מידת תפארת.
היינו חיבור עליון ותחתון, לכן היה מתן תורה בחודש השלשי חודש סיון, שזה כל ענין מתן תורה, החיבור בין אלוקות ועולמות, לעשות מהעולם אלוקות, היינו החיבור של עליון ותחתון, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ולכן חודש ניסן עינינו עבודת הצדיקים, ולכן נקרא גם חודש האביב, שבו הא"ב כסדרו, משא"כ חסידות ענינה עבודת בעלי שובה ולכן סדר קבלת תורת החסידות מתחיל מחודש תשרי, שבתשרי הא"ב הוא מלמטה למעלה, הת' קודם, ת, ש, שזהו עבודת התשובה מלמטה למעלה, ואד יעלה מן הארץ, ואח"כ חודש חשון ענינו המשכה מלמעלה למטה לכן היה בו ענין המבול, וכסלו הוא החיבור עליון ותחתון לכן ניתנוה בו חסידות, לקשר עולמות ואלוקות באופן פנימי, וזה אמר הרבי הקודם שהחתונה הוא בחודש כסלו בחודש השלשי, היינו שענינו של הרבי הוא לקשר ולחבר עליון ותחתון.
בתקופה זו מרחיב מרכז מעייני ישראל את פעילותו בקרב אברכים חסידיים ובעיקר לומדי תורה, המרכז מזמין משפיעים חסידיים להתועד עם המקורבים ולתת להם לטעום את הטעם הפנימי של חסידות ודרכיה. ואת הטעם המיוחד של ענינים חסידיים העומדים ברומו של עולם האברכים ולומדי תורה.
במרכז ההתוועדות עמדה דמותו, חידושו וענינו של אדמו"ר האמצעי, כפי שהתבארה רבות בשנים בשיחות הקודש של הרבי, בחן ובחיות, בגישמאק מיוחד העביר הרב זרחי מזכרונותיו מימי קדם, תיאור הנהגות רבותינו נשיאנו, חייהם ופעלם של חסידים מדורות עברו, כמו הרה"ק ר' לוי יצחק אביו של הרבי, הרבנים הגאונים לבית משפחת חן ועוד.
להלן פנינים אחדים בתקציר מההתוועדות המיוחדת כפי שנרשמו על ידי אחד האברכים:
א. בזמנים הראשונים היו חסידים שקצת היה איכפת להם אופן אמירת חסידות של אדמו"ר האמצעי, לפי שהיה קצת נאבד לשון אדמו"ר הזקן מריבוי הדברים, ואריכות ההסבר, וגם בכתיבה כתב אדמו"ר האמצעי הרבה מאוד, ובמהירות נפלאה, שהיה מגיע לסיום כתיבת העמוד עוד לא יבש הדיו מעל השורות בראש העמוד, ואם לא היה מי שיחליף את העמוד עם סיימו, היה כותב על השולחן, ולכן בכמה מקומות חסרים כמה שורות, לפי שהיה לו מהירות המחשבה ומהירות הכתיבה, ולכן בזמנים הראשונים היו חסידים שלא יכלו לסבול זאת, אמנם על זה בכה הבעש"ט כשנאמר לו מפי מלכא משיח יפוצו מעיינותיך חוצה, החוצה היו נקרא אז הסברת חסידות באריכות, חסידות הרי הוא מעין נקודה, והפצת החסידות בחוץ פירושה להסביר באריכות ובאופן המתקבל בשכל.
ב. אדמו"ר האמצעי תבע לא רק שילמדו חסידות, וחסידות בהרחבה, אלא שכאשר שני אברכים נפגשים שיחם ושיגם יהיה מענייני חסידות, שידברו ברחוב מענייני אריך ועתיק, כי אם מדברים בזה גם ברחוב פירוש הדבר, אז מי קאכט זיך און דעם, וזהו המהות שלהם, כי בלימוד לבד, יכול להיות שלומדים, אבל הוא והלימוד הם שני דברים, הלימוד הוא לימוד ועדיין הוא מציאות לעצמו, אבל כשנפגשים ברחוב, ומדברים ביחו"ע ויחו"ת זה מורה שזהו מהותו.
ג. הרבי בשיחותיו היה תמיד היה קורא את המיטעלער רבי בשם רחובות הנהר, שזה היה עיקר ענינו, נהר הוא ספירת הבינה, שיש בה מ"ט שערים, ולכן ספריו נקראו גם בשם בינה או שערים, אמרי בינה, שערי אורה, לפי שעל ידי הרחבות שבנהר נמשכת חיות והתפשטות לכל, ולכן חלק מספריו נקראו בשם חיים, כמו תורת חיים ודרך חיים, וכמובא בחסידות דנהרא מכיפא מיבריך, דהגם שהנהר בא מהמעין, אמנם הוא לוקח משורשו ומקורו, ולכן לפעמים יש גם בבינה מה שלא היה בחכמה, כי הבינה שורשו בהנפש עמוק יותר משורש החכמה שבנפש, אף שכל ענינה להרחיב ולהסביר את עניני החכמה מ"מ בריבוי הסברים, נתגלה ענינים ממקור עמוק יותר.
ד. בשעת חתונת הרבי בי"ד בכסלו בוארשא, אחרי הרבה זמן רב שהיו בקשרי השידוכין, אמר הרבי הקודם, המחותן היה מסביר עפ"י קבלה מדוע החתונה בכסלו, אבל אני אומר עפ"י פשטות לפי שהוא החודש השלישי, ויובן עפ"י שהסביר הרבי בשיחותיו, מדוע חג גאולתו של אדמו"ר הזקן הוא בחודש כסלו, כי כמו שמתן תורה היה בחודש השלישי, וכמאמר הגמרא אוריין תליתאי בירחא תליתאי לעמא תליתאי, כן חסידות ניתנה בחודש השלישי, מתחיל מתשרי חשון כסלו, כי חודש ניסן עינינו ההשפעה מלמעלה למטה, וכמו שאומרים בהגדה עד שנגלה עליהם ממ"ה, ואילו אייר ענינו העבודה מלמטה למעלה, שיש בכל יום ויום בחודש זה מצות ספירת העומר, שענינו בירור וזיכוך המידות, מלמטה למעלה, וזה היה גם עבודת האבות, אברהם מלמעלה למטה, השפעת חסד וגמ"ח לכל באי עולם, ויצחק מלמטה למעלה, ענין חפירת הבארות, ויעקב הוא השלשי מידת תפארת.
היינו חיבור עליון ותחתון, לכן היה מתן תורה בחודש השלשי חודש סיון, שזה כל ענין מתן תורה, החיבור בין אלוקות ועולמות, לעשות מהעולם אלוקות, היינו החיבור של עליון ותחתון, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ולכן חודש ניסן עינינו עבודת הצדיקים, ולכן נקרא גם חודש האביב, שבו הא"ב כסדרו, משא"כ חסידות ענינה עבודת בעלי שובה ולכן סדר קבלת תורת החסידות מתחיל מחודש תשרי, שבתשרי הא"ב הוא מלמטה למעלה, הת' קודם, ת, ש, שזהו עבודת התשובה מלמטה למעלה, ואד יעלה מן הארץ, ואח"כ חודש חשון ענינו המשכה מלמעלה למטה לכן היה בו ענין המבול, וכסלו הוא החיבור עליון ותחתון לכן ניתנוה בו חסידות, לקשר עולמות ואלוקות באופן פנימי, וזה אמר הרבי הקודם שהחתונה הוא בחודש כסלו בחודש השלשי, היינו שענינו של הרבי הוא לקשר ולחבר עליון ותחתון.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
