הרב לייב אלטיין, מנהל המכון התורני 'היכל מנחם' בבורו-פארק שבניו-יורק, היה חסר-אונים. לפניו עמד יהודי תלמיד-חכם ובעל ידיעה נרחבת בספרות התורנית, וביקש הסבר על מושג פשוט המובא ב'תניא' בעניין הנפש הבהמית שבאדם. הוא ביקש מאיש-שיחו לשבת לצידו ולמד עמו את העניין, מבאר פרט אחר פרט. באותו רגע האירה בו הארה: "הבנתי שמושגי-יסוד המובנים לי מאליהם, כמי שלמד את תורת החסידות משחר ילדותו, אינם מוּכרים כלל למי שלא למד חסידות מעולם. ואם היהודי הנכבד הזה אינו מבין אותם, הרי עוד רבים אינם מבינים".

לקראת חג-הגאולה י"ט כסלו יצא לאור הכרך הראשון של התניא המיוחד עם פירוש 'חסידות מבוארת'. יש כאן שמונת הפרקים הראשונים של ספר התניא. על מלאכת הביאור ניצח הרב אלטיין, שערך את סדרת הכרכים 'חסידות מבוארת'. "ההחלטה להוציא-לאור תניא מבואר", אומר הרב אלטיין, "באה לאחר שציבור גדול ביקש ללמוד 'תניא' ונתקל בקושי רב בהבנת המושגים".

שבעה כרכים

"החסידות ככלל היא תורה עמוקה, המצריכה לימוד רב", הוא מסביר. "ספר התניא, שהוא ספר-היסוד של תורת החסידות, מצריך ביאור למי שלא למד מעולם חסידות. אדמו"ר הזקן קבע כי החסידות אינה שייכת לזרם או למפלגה אלא נחלת עם-ישראל כולו. לכן ראינו לעצמנו חובה לכתוב את הביאור שיסייע בהפצת תורתו".

המשימה הגדולה הוטלה על צוות אברכים ממכון 'אליעזר יצחק' בניו-יורק, שבראשו עומד הרב דן-יואל ליווי (ראש מערכת הכשרות OK). את הגב הכלכלי העניק הנדיב ר' ישעיהו בוימלגרין. הוחלט לחלק את התניא לשבעה כרכים, שכל אחד ואחד מהם עומד בזכות עצמו ומכיל עניין שלם.

קבוצת ביקורת

מאחר שהביאור נועד למי שאינם מצויים בעולם המושגים של תורת החסידות, הוקמה קבוצת ביקורת שבה מגוון אנשים, שהמשותף לכולם הוא שלא למדו חסידות מעולם, והם מבקשים ללמוד את התניא. בקבוצת הביקורת, חושף הרב אלטיין, היו תלמידי-חכמים מחוגים חסידיים, ליטאיים ודתיים-לאומיים.

בהקמת הקבוצה הוא רואה 'השגחה פרטית', שכן היה צורך באנשים שאכן רוצים ללמוד את התניא ומתקשים בהבנת הדברים. "הם למדו את הדברים עם הביאורים שנכתבו, וכל הערה תועדה כדי שאנשי הצוות יבינו היכן יש לשפר", הוא מסביר. "הביאור שהם הגדירוהו הברור ביותר הוא שהוכנס לספר".

מושגים רבי-משמעות

הרב אלטיין אומר עוד כי המטרה הייתה להציג את הפירוש הקל יותר להבנה, ולא את מִגוון הפירושים האפשרי. לא-אחת הייתה הבחירה קשה: "פעמים רבות התלבטנו בין כמה וכמה ביאורים טובים ובהירים, שכן חברי הצוות בקיאים במלאכתם, ולא היה קל לבחור את הניסוח הטוב ביותר".

הוא מבקש לציין עוד נקודה אחת: "שבעים פנים לתורה, ויש מושגים שבחלק הנגלה שבתורה יש להם משמעות אחת ובתורת החסידות משמעות אחרת. כל דבר כזה נבדק, בואר ולובן, כדי שהדברים לא יסתרו ותורת אדמו"ר הזקן תגיע לכל בית, בלי הבדל חוג ורקע".