"שלוחי עמך", זהו השיר שנכתב והופק במיוחד, ע"י הגראמער ר' ישראל אדלר לאחר מתקפת הטרור במומבאי, שיר קינה המבטא את הגבורה היהודית שלא תשקוט ולא תנוח לעולם.

"שלוחי עמך" מתאר את הרגעים הקשים שעבר כלל ישראל, הדקות הארוכות שנדמו כנצח, בתפילה וציפייה לפני בורא עולם אולי יחוס, ובעיקר מדגיש את גבורת נפשם של הורי ומשפחות השלוחים, שלמרות הכל, ובמקביל לזעקות הכאב "עד מתי" הכריזו קבל עם ועדה, "ובכל זאת שמך לא שכחנו".

בעת לווית הקדוש רבי אריה לייבוש טיטלבוים הי"ד, קיבל הגראמער ר' ישראל אדלר טלפון ממכר ותיק מחו"ל, שפנה אליו בבקשה לכתוב שיר ולתעד את הרגעים הקשים של עם ישראל מחד, ובמקביל להדגיש את אמונת התום של בני משפחות השלוחים.

למרות הזמן הקצר שהוקצב להפקת "שלוחי עמך", לא חסכו העוסקים במלאכה כל מאמץ, ובתחושת "שליחות" עמלו עד לשעות הקטנות של הלילה ובמספר אולפנים בו זמנית, על מנת להוציא את "שלוחי עמך" עד סיום השבעה.

"שלוחי עמך" זהו שיר קינה מרגש במיוחד, כשאף טכנאי ההקלטה והאולפנים לא יכלו להסתיר את רגשותיהם, ואת הלחלוחית שעמדה בזוית עיניהם במהלך עבודתם, כששמעו והתחברו למסירות הנפש היהודית והניצוץ שבכל יהודי באשר הוא.

השיר הוקלט באולפני אבי יפה וגל קול.
עיבוד והפקה מוזיקאלית, יהודה גלילי.

מילות השיר:

אידישע קינדער בכל מקומות מושבותיהם,
משתוקקים להיות דבקים בה' חיים,
עם צימאון רוחני כל צמא לכו למים,

ובכל מקום מהודו ועד כוש,
מתמסרים השלוחים בכל נימי הנפש ובכל חוש,
אף במומובאי וברגע זה,

ובכל פינה נדחת,
המסירות נפש של השלוחים מנצחת,
שליחי הרבי, שומרי משמרת הקודש,
עומדים בעוז ותעצומות בכל יום וחודש

בלב יהודי חם ותמים,
מופיעים מלאכי הרחמים,
להפיץ יודישקייט ואור נרתמים,

יהודי אף פעם, אינו לבד
א מנחה'לה א מעריב'ל תשיג בבית חב"ד,
בכל מקום הם עושים מהפיכה,
להאיר מתוך חשיכה,

אך לאלוקים
במטרה אחת דבקים,
להוסיף מחול על הקודש וישמעו רחוקים
נר מצווה ותורה אור
מסירות נפש עוד משנות דור,
וכך ממשיכים לנצח על מלאכת,
אולם לפתע הזמן עוצר מלכת.

יום רביעי,
מספד ונהי,
קבעו הצוררים זמן,
בדם ואש ותמרות עשן,

קבעו יעד, את בית חב"ד
כלל ישראל נתקף ברעד,
בעיניים נשואות ובכאב חד,

סגור ומבודד בית חב"ד,
הבית שפתוח לכולם
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם

הצוררים הארורים,
את הקדושים בחבל קושרים,
אפפוני חבלי מות,
שם בגיא צלמות,
כלל ישראל ביחד זועק פון טיפען הארץ א גישריי,
רבוש"ע עד מתי,
הייסע טרערעלעך פלגי מים
לאבינו שבשמים

שמך לעד יתקדש,
כלל ישראל בתפילה מתאחד ומבקש,
אולם נגזרה גזירה
ואין ברירה
משמים כבר נפסק ובקרובי אקדש

במעלות קדושים וטהורים,
איך נפלו גיבורים
הילייגע נשמות
עלו להעכרע עולמות
בגן עדן תהא מנוחתם,
אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם,

בהמית הלב, מתוך כאב,
מוישיל'ה התינוק  בדרכו מוחה,
אמא אמא והנה הנער בוכה,

ילד טהור, טעם חטא מעולם לא טעם,
כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם,
ומנותר קנקנים,
נעשה נס לשושנים,

בתוך ים המהומות,
בתושייה של חסידת אומות,
כבת פרעה הופיעה בינתיים
משתה את מוישהל'ה מן המים

הטלית מתנופפת ברוח,
מסמלת לכולנו דבר אחד בטוח
כל רוחות שבעולם,
לא יעקרו את עם עולם,
הגבורה היהודית לא תשקוט ולא תנוח,

צידוק הדין נערך
יהי שם ה' מבורך
תפקידנו לא נשלם
נמשיך את מורשתם,

בד בבד,
את הדרך נמשיך לעד,
עד שמוישי בעצמו יהיה כאן השליח לבד
טאטא אין הימעל כנים אנחנו,
ובכל זאת שמך לא שכחנו,

עוד מימות אבותינו
בכל דוד ודור עומדים עלינו,
לכלותינו,
את הניצוץ היהודי ואת האור,
מאיימים להשבית בפחד וטרור,
ואת האמונה שלימה רוצים לשבור,

2
אזעלכע צרות  וויי מהאלט,
טטא אין הימעל גיעולד
אלמנות ויתומימלעך שבורים תינוק שטרם גדל,
משנן בדבקות יתקדש ויתגדל,
ואומר לך בדמייך חיי,
ואומר לך בדמייך חיי

כל יהודי הוא שליח בעולם שלנו,
יש לו שליחות ייחודית שלוחים כולנו,
מה חיינו מה אנו,
לתפקיד זה לעולם באנו,
באלו הימים,
כולנו חשים מאוימים

מה תהיה הנחמה,
איך נשיב מלחמה,
להיות מוסיף והולך זה הנקמה.

להאזנה לחצו על כפתור ההפעלה, או באופצייה הנוספת:
● לא מצליחים להאזין? לחצו כאן