מערכת COL | יום ו' כסלו ה׳תשס״ט 03.12.2008

ילדים ב-COL: פרשת ויצא

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא

השבוע המדור כולו מוקדש לזכר קדושי מומבאיי

ילדים ב-COL: פרשת ויצא

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
toratcha@chabad.org.il
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

ברשות המערכת

מִשְׁפָּחָה מְלֻכֶּדֶת

הַשָּׁבוּעַ גִּלִּיתִי פִּתְאוֹם שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי הַרְבֵּה יוֹתֵר רְחָבָה מִמַּה שֶּׁחָשַׁבְתִּי. הִיא גַּם מִשְׁפָּחָה מְלֻכֶּדֶת וְחַמָּה בְּמִדָּה שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי.

כַּמּוּבָן שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּן לְמִשְׁפַּחַת חַבַּ"ד הַגְּדוֹלָה. מִשְׁפָּחָה הַמְּפֻזֶּרֶת עַל פְּנֵי כָּל הַגְּלוֹבּוּס, וְהַשָּׁבוּעַ הִתְאַחֲדָה בִּדְאָגָה, בְּתִקְוָה, בִּתְפִלָּה, וְאַחַר-כָּךְ בְּצַעַר עָמֹק, בְּעֶצֶב אֲמִתִּי וּפְנִימִי, וּבֶאֱמוּנָה.

בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר רָשְׁמוּ עַל הַלּוּחוֹת בַּתַּלְמוּד-תּוֹרָה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁלוּחִים בְּבוֹמְבֵּי, הָרַב וְהָרַבָּנִית הוֹלְצְבֶּרְגּ הַשֵּׁם-יִקֹּם-דָּמָם.

סִפְּרוּ לָנוּ מַה קָּרָה וּבִקְּשׁוּ שֶׁנִּתְפַּלֵּל. אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁזּוֹ הָיְתָה תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת. תְּפִלָּה חַמָּה, מֻדְאֶגֶת, מִכָּל הַלֵּב.

אַחַר-כָּךְ בָּאוּ יְמָמוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁבָּהֶן בְּכָל מָקוֹם דִּבְּרוּ וְהִתְפַּלְּלוּ וְהִתְאַחֲדוּ כֻּלָּם, סְבִיב דָּבָר אֶחָד – הַדְּאָגָה וְהָעֶצֶב עַל מַה שֶּׁקּוֹרֶה שָׁם, בְּבֵית-חַבַּ"ד בּוֹמְבֵּי. בַּבַּיִת, בַּ'חֵדֶר', וּבְבֵית-הַכְּנֶסֶת...

וַאֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי, אוּלַי לְעִלּוּי-נִשְׁמָתָם שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לָהֶם נַחַת בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ וְהַטּוֹב שֶׁבּוֹ הֵם נִמְצָאִים כָּעֵת, נַתְמִיד בָּאַחְדוּת הַזֹּאת?

אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר מִשְׁפָּחָה מְלֻכֶּדֶת וְאוֹהֶבֶת גַּם בְּעִתּוֹת שִׂמְחָה וְגַם בִּזְמַנִּים רְגִילִים. לְוַתֵּר, לִסְלֹחַ, לְפַרְגֵּן, לְעוֹדֵד – גַּם כְּשֶׁזֶּה טִיפּ-טִפָּה קָשֶׁה. הֲרֵי, כֻּלָּנוּ רָאִינוּ – אֵין לָנוּ מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת!

שֶׁלָּכֶם, יוֹסִי

 

 

מתכוננים לגאולה – עם מעשים-טובים נצחיים

אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד...

הָבָה נַעֲקֹב אַחַר מַסָּעָם הַמְּשֻׁתָּף שֶׁל שְׁנֵי יְדִידִים, גְּדַלְיָה וְחִזְקִיָּה.

הִנֵּה הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם מִתְנַשְּׁפִים לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת. יֹפִי, הֵם אֲפִלּוּ הִצְלִיחוּ לְהַקְדִּים אֶת יְצִיאַת הָרַכֶּבֶת בְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת. גְּדַלְיָה מִהֵר וְהוֹצִיא מִתִּיקוֹ אֶת נַרְתִּיק הַתְּפִלִּין, הִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל דֶּלְפֵּק-עֵץ וְהִתְחִיל לְחַפֵּשׂ 'לָקוֹחוֹת' לְהַנָּחַת תְּפִלִּין.

"עֲזֹב" – מָשַׁךְ אוֹתוֹ חִזְקִיָּה בְּשַׁרְווּלוֹ. "אִם אַתָּה לֹא תַּעֲמֹד פֹּה שָׁעָה שְׁלֵמָה לְפָחוֹת, אֵין לְךָ 'נוֹכְחוּת', זֶה כְּאִלּוּ לֹא עָשִׂיתָ כְּלוּם! אֵיזֶה מִין 'מִבְצַע תְּפִלִּין' זֶה, בַּחֲצִי דַּקָּה? אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת 'מַשֶּׁהוּ', תַּעֲמִיד כָּאן דּוּכָן קָבוּעַ, לְכַמָּה שָׁעוֹת בְּכָל שָׁבוּעַ. כָּךְ תּוּכַל 'לַהֲפֹךְ' אֶת תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת".

אֲבָל בֵּינְתַיִם, גְּדַלְיָה קָשַׁר בִּזְרִיזוּת אֶת רְצוּעוֹת הָעוֹר הַקְּדוֹשׁוֹת עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל שַׂגִּיא, עוֹרֵךְ-דִּין צָעִיר שֶׁעָבַר בַּמָּקוֹם בְּמִקְרֶה.

שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת אַחַר-כָּךְ, כְּבָר יָשְׁבוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים בְּתוֹךְ הָרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ. חִזְקִיָּה תָּמֵהַּ, אֲבָל גְּדַלְיָה מָלֵא סִפּוּק: בְּלִי סָפֵק רִשּׁוּמָהּ שֶׁל מִצְוַת הַתְּפִלִּין נֶחְרַט בְּלִבּוֹ שֶׁל שַׂגִּיא, וְהָאוֹר הַמַּבְהִיק שֶׁל הַמִּצְוָה מֵאִיר בְּכָל הָרְקִיעִים בְּאוֹר נִצְחִי הַקַּיָּם לָעַד.

*

וּמַה דַּעְתְּכֶם? הַאִם 'שָׁוֶה' לְהִתְאַמֵּץ עֲבוּר מַעֲשִׂים טוֹבִים 'קְצָרִים'? הַאִם כְּדַאי 'לְבַזְבֵּז' כּוֹחַ וּזְמַן כְּדֵי לְנַצֵּל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת חַד-פַּעֲמִיּוֹת, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן הֶמְשֵׁךְ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה לַסּוּגְיָה הַזֹּאת, אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בְּדִבְרֵי הָרַבִּי, שֶׁמִּתְיַחֵס לְעֻבְדָּה מַפְלִיאָה בְּקֶשֶׁר לַ'מִּשְׁכָּן'.

בְּכָל חֲנִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הֵם הֵקִימוּ בְּכָל פַּעַם אֶת הַ'מִּשְׁכָּן', לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו. מְלֶאכֶת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן לֹא הָיְתָה מְלָאכָה קַלָּה וּפְשׁוּטָה בִּכְלָל, וּבְכָל-זֹאת – שִׂימוּ לֵב: בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ זֹאת גַּם בַּחֲנִיָּה לְיוֹם אֶחָד בּוֹדֵד, אוֹ לַיְלָה אֶחָד! אֶת אוֹתוֹ מַאֲמָץ שֶׁהֵם הִשְׁקִיעוּ עֲבוּר בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן לַחֲנִיָּה שֶׁל 18 שָׁנָה – הֵם הִשְׁקִיעוּ גַּם בַּחֲנִיָּה לִזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר.

לָמָּה? כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּקִימִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וְעוֹבְדִים בּוֹ אֶת עֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ, יֵשׁ לַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ כּוֹחַ חִיּוּבִי נִצְחִי. כּוֹחַ שֶׁל אוֹר אֵין-סוֹפִי, שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְלָכֵן זֶה 'שָׁוֶה', לָכֵן כְּדַאי כָּל מַאֲמָץ וְלֹא מְשַׁנֶּה בִּכְלָל לְכַמָּה זְמַן.

וְכָךְ מְסַכֵּם הָרַבִּי בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו:

בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא נִצְחִי וְאֵינוֹ מֻגְבָּל בְּמִגְבְּלוֹת הַזְּמַן, כָּךְ גַּם כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁעוֹשֶׂה יְהוּדִי הַקְּשׁוּרוֹת בַּעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם, הֵן נִצְחִיּוֹת...

*

בְּבֵית-חַבַּ"ד בְּבוֹמְבֵּי, הוֹדוּ, נִרְצְחוּ הַשָּׁבוּעַ בְּאַכְזָרִיּוּת הָרַב גַּבְרִיאֵל-נֹחַ וְהָרַבָּנִית רִבְקָה הוֹלְצְבֶּרְגּ הַשֵּׁם-יִקֹּם-דָּמָם. זוּג שְׁלוּחִים צְעִירִים, בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְמִפְעַל שְׁלִיחוּתָם.

אַךְ הַאִם הָרֹשֶׁם וְהַחוֹתָם שֶׁהֵם הִשְׁאִירוּ עַל הָעוֹלָם, נִמְדָּד בְּיָמִים, בְּשָׁעוֹת, בְּשָׁנִים?

כְּלָל וּכְלָל לֹא! הַמִּצְווֹת הָרַבּוֹת שֶׁהֵם קִיְּמוּ עִם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים, מִצְווֹת שַׁבָּת וְחַג, זְכֻיּוֹת שֶׁל חֶסֶד וְעֶזְרָה, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לִקְרוֹבִים וְלִרְחוֹקִים – כָּל אֵלּוּ עוֹמְדִים וּמְאִירִים בְּאוֹר נִצְחִי. עוֹמְדִים וְקַיָּמִים לָעַד.

וְכָאן יֵשׁ גַּם לָנוּ, לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, הִזְדַּמְּנוּת לְהִשְׁתַּתֵּף גַּם-כֵּן בְּהַדְלָקַת אוֹתוֹ אוֹר נִצְחִי. נוֹסִיף בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מַעֲשִׂים שֶׁל זִכּוּי הָרַבִּים וְהֶאָרַת הָעוֹלָם, בְּדַרְכָּם וּלְעִלּוּי-נִשְׁמָתָם שֶׁל הַשְּׁלוּחִים הַקְּדוֹשִׁים מִבּוֹמְבֵּי.

וְכָךְ נְזָרֵז וּנְמַהֵר עוֹד יוֹתֵר, אֶת הַיּוֹם הַנִּכְסָף, בּוֹ חֹשֶׁךְ הַגָּלוּת הַשִּׁקְרִי וְהַזְּמַנִּי, יִתְמוֹסֵס אֶל מוּל אוֹר הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי.

 

 

השבוע היהודי    

פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא

 

הַשָּׁבוּעַ, לְיַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, הַזְמִינוּ אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, לְהַאֲזִין לְשִׂיחָתָם שֶׁל שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים:

לֵוִיק וּשְׁמוּלִיק הֵם הַ'חַבְרוּתָא' הֲכִי וָתִיקָה בַּ'זַּאל' שֶׁל הַיְּשִׁיבָה. כֻּלָּם כְּבָר רְגִילִים לִרְאוֹת אוֹתָם יוֹשְׁבִים יַחַד לוֹמְדִים וּמִתְפַּלְפְּלִים.

יוֹם אֶחָד יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לָפוּשׁ, לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ עִיּוּן מְמֻשָּׁךְ בְּסוּגְיָה קָשָׁה. לֵוִיק הֵחֵל לְפַזֵּם לְעַצְמוֹ נִגּוּן מְעוֹרֵר וְשָׂמֵחַ וְאִלּוּ שְׁמוּלִיק יָשַׁב רְצִינִי מְאוֹד, כִּמְעַט קוֹדֵר. כַּמָּה אֵרוּעִים מַעֲצִיבִים שֶׁאֵרְעוּ לָאַחֲרוֹנָה, גָּרְמוּ לוֹ לְהַרְגִּישׁ דִּכְדוּךְ.

"מָה אַתָּה כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ הַיּוֹם?" – שָׁאַל פִּתְאוֹם שְׁמוּלִיק אֶת לֵוִיק.

לֵוִיק הֻפְתַּע. "מָה רַע בְּנִגּוּן שָׂמֵחַ הַמְּעוֹרֵר אֶת הַלֵּב?".

"אֵין רַע, אֶלָּא שֶׁזֶּה לֹא מַתְאִים" – הֵשִׁיב שְׁמוּלִיק. "בַּחוּר-יְשִׁיבָה רְצִינִי, צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּצוּרָה רְצִינִית. מָשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא וְאֵין שׁוּם סִבָּה לְשִׂמְחָה וַחֲגִיגָה. אִם אַתָּה רוֹצֶה דַּוְקָא לְהַרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ, עָדִיף שֶׁתַּרְגִּישׁ אֶת הַצַּעַר שֶׁל הַגָּלוּת... אוּלַי הַצַּעַר הַזֶּה יְזָרֵז קְצָת אֶת הַגְּאֻלָּה?".

"הָאֱמֶת הִיא שֶׁאַתָּה צוֹדֵק, וְגַם אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי כָּמוֹךָ עַד לֹא מִזְּמַן" – הֵשִׁיב לֵוִיק לִשְׁמוּלִיק כְּשֶׁמַּבָּטוֹ מַרְצִין. "אֲבָל אָז שָׁמַעְתִּי שֶׁכְּדַאי יוֹתֵר לִשְׂמֹחַ לִכְבוֹד הַגְּאֻלָּה שֶׁבֹּא-תָבוֹא. לִשְׂמֹחַ כְּבָר עַכְשָׁו עַל כָּךְ שֶׁכָּל הַזְּמַן מִתְרַחֲשִׁים דְּבָרִים, אֲפִלּוּ לֹא נְעִימִים, שֶׁהַתּוֹצָאָה הַסּוֹפִית שֶׁלָּהֶם הִיא לָבֶטַח – בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ".

 

וּמִי בֶּאֱמֶת צוֹדֵק: לֵוִיק אוֹ שְׁמוּלִיק? וּמַה נָּכוֹן יוֹתֵר עֲבוּרֵנוּ כָּעֵת? בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נוּכַל לִמְצֹא רֶמֶז בָּרוּר לַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה.

בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּעֹמֶק הַגָּלוּת, בְּבֵית לָבָן, נָדְדָה שְׁנָתוֹ בַּלֵּילוֹת ("וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"). הוּא לֹא הָיָה יָכֹל לִישֹׁן בְּמִין מָקוֹם שֶׁכָּזֶה.

עַל הַמָּקוֹם בּוֹ חָלַם יַעֲקֹב אֶת חֲלוֹמוֹ כָּתוּב: "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא". אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "כָּאן שָׁכַב, אֲבָל כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁעָמַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן לֹא שָׁכַב"... וּמַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ: "וּמֶה הָיָה אוֹמֵר? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי אָמַר חֲמִשָּׁה-עָשָׂר 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' שֶׁבְּסֵפֶר הַתְּהִלִּים".

כֵּן, זֶה מַה שֶּׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ עוֹשֶׂה בַּלֵּילוֹת הָהֵם, מְלֵאֵי חֹשֶׁךְ הַגָּלוּת: אוֹמֵר "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת..."

שִׁיר? מַה פִּתְאוֹם כָּזֶה מִין דָּבָר שָׂמֵחַ? זֶה הֲרֵי כָּל-כָּךְ לֹא מַתְאִים לַמַּצָּב שֶׁבּוֹ הוּא הָיָה...

אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה אֶת יְרִידָתוֹ לְבֵית לָבָן כְּחֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ שֶׁסּוֹפוֹ בְּנִיַּת הַשְּׁבָטִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְהַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה הוּא מְשַׂמֵּחַ וְרָאוּי לְשִׁיר, שִׁיר שֶׁל שִׂמְחָה עַל הַגְּאֻלָּה.

וּמִכָּאן הוֹרָאָה עֲבוּר כָּל יְהוּדִי, לְאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹת הַגָּלוּת: כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי נִמְצָא בִּמְצוּקָה וְשׁוֹאֵל: "מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי..." (מִתּוֹךְ "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת"), הוּא צָרִיךְ לְקַיֵּם "אֶשָּׂא עֵינַי..." – לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת אֶת הַתַּכְלִית הַצִּפִּיָּה מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, הָעֲלִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּהְיֶה בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.

הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת, "נְשִׂיאַת הָעֵינַיִם", תִּגְרֹם לְכָךְ שֶׁ"עֶזְרִי מֵעִם ה' עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ". אוֹ-אָז עָלָיו לִפְצֹחַ בְּשִׁיר, שִׁיר שֶׁל אֱמוּנָה, בִּטָּחוֹן וְשִׂמְחָה, לִכְבוֹד הַגְּאֻלָּה.

(מעובד על-פי 'לקוטי שיחות' חלק כ, שיחה א)

 

 

סיפורי חסידים

הַנְּשָׁמָה מְבִינָה

אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, רַבִּי דּוֹבֶּער מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, הָיָה תּוֹבֵעַ מֵחֲסִידָיו לְהָפִיץ חֲסִידוּת. לָאַבְרֵכִים הַצְּעִירִים, שֶׁהָיוּ בָּאִים אֵלָיו, הָיָה מוֹרֶה לַעֲצֹר בְּדַרְכָּם חֲזָרָה בְּרִכּוּזֵי יְהוּדִים וְלַחְזֹר עַל מַאַמְרֵי הַחֲסִידוּת.

בֵּין הָאַבְרֵכִים הַלָּלוּ הָיָה אֶחָד, בַּעַל כִּשְׁרוֹן הַסְבָּרָה מֻפְלָא. כְּשֶׁהָיָה חוֹזֵר עַל דִּבְרֵי הַחֲסִידוּת, הָיָה נֶאֱסָף סְבִיבוֹ קָהָל רַב וּמַאֲזִין לִדְבָרָיו בַּהֲנָאָה רַבָּה. הָאַבְרֵךְ הִרְגִּישׁ שֶׁהַדָּבָר מְעוֹרֵר בּוֹ רִגְשׁוֹת גַּאֲוָה, וְלָכֵן עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְהַפְסִיק לְדַבֵּר לִפְנֵי הַצִּבּוּר. כְּשֶׁאָמַר זֹאת לְרַבּוֹ, גָּעַר בּוֹ הָרַבִּי: "שֶׁיִּהְיֶה מִמְּךָ בָּצָל, אֲבָל דִּבְרֵי חֲסִידוּת עָלֶיךָ לַחְזֹר!".

*

לְאַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה מְשָׁרֵת, שֶׁנָּהַג לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר קָבוּעַ בְּמִשְׁנָיוֹת וְשִׁעוּר נוֹסָף בְּסֵפֶר הַזֹּהַר. פַּעַם שְׁאָלוֹ הָרַבִּי: "אֱמֹר-נָא לִי, מֵאֵיזֶה לִמּוּד יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה רַבָּה יוֹתֵר, מִלִּמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת אוֹ מִלִּמּוּד הַזֹּהַר?".

הֵשִׁיב הַמְּשָׁרֵת: "רַבִּי, מִשְׁנָיוֹת אֲנִי מֵבִין פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, וְאִלּוּ אֶת הַזֹּהַר אֵינִי מֵבִין כְּלָל. אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי נֶהֱנֶה יוֹתֵר מִלִּמּוּד הַזֹּהַר".

נַעֲנָה הָרַבִּי: "אָכֵן, הַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית יוֹתֵר מִלִּמּוּד הַזֹּהַר; הַנְּשָׁמָה מְבִינָה".

 

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.