מערכת COL
|
יום ו' כסלו ה׳תשס״ט
03.12.2008
"זום ענק לתוך תמונת השלוחים"
הלב דואב, העיניים דומעות, הראש מורכן, אבל דבר אחד ברור: כוחות הרוע והרשע לא הצליחו לגבור על הטוב והאור. להפך, האור הטהור שקרן מבית-חב"ד במומביי יגבר ויתעצם אלף פעמים ככה • מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד המתפרסם ב'שיחת השבוע' בהוצאת צעירי-חב"ד • למאמר • דעות ב-COL
בשבוע שעבר ננעל הכינוס העולמי של שלוחי חב"ד בעולם. אחד הרגעים המסורתיים של הכינוס הוא התצלום הקבוצתי. אלפי השלוחים עומדים צפופים, זה לצד זה, בחזית בית-מדרשו של הרבי מליובאוויטש, שבשליחותו הם פועלים. כשמביטים בתצלום רואים אלפי פנים, אך השנה, כמו בעדשת 'זום' ענקית, התמקדה פתאום תשומת-הלב העולמית בזוג אחד של שליחים – הרב גבריאל ורעייתו רבקה הולצברג הי"ד, שלוחי הרבי במומביי שבהודו.
עד לפני שבוע הכירו אותם אלפי היהודים שזכו לבקר בבית-חב"ד, שבנו בעשר אצבעותיהם בבירת הודו. לרוב הציבור היו 'עוד זוג' של שלוחי חב"ד, שכמותם פועלים ברחבי העולם כארבעת-אלפים וחמש-מאות. השבוע הזה הביא אותם לכל בית בישראל ובעולם. כולנו למדנו להכיר את החיוך המקסים שלהם, את האהבה העצומה ששפעה מהם לכל אדם מישראל, את מסירותם הבלתי-רגילה לאורחים, את נחישותם למלא את השליחות למרות הקשיים והסבל שהיו מנת-חלקם. נפשנו יצאה לבנם הפעוט, מוישי, שרק בשבת האחרונה חגג את יום-הולדתו השני.
כלי-התקשורת הוצפו סיפורים ועדויות, חוויות ורשמים. מטיילים ואנשי עסקים, רבנים ושרים, אישי-ציבור ופשוטי-עם, שזכו להתארח בבית-חב"ד, סיפרו לנו על המשפחה המופלאה הזאת. פתאום קלטנו כולנו כמה חום ואהבה, כמה טוב וקדושה, יצאו מהבית הזה, ואיך כל מי שנכנס לתוכו נשבה מיד בחמימות ששפעו בני-הזוג.
זה לעומת זה
הלב נקרע מהמחשבה שהאנשים הצעירים היקרים והמופלאים האלה נקטפו מאיתנו באכזריות שטנית כל-כך. איך יכלו הרוע והשנאה להיכנס אל הבית הטהור והמלא אהבה?! איזה מוח מפלצתי היה מסוגל לתכנן את התקפת הטרור המטורפת הזאת?!
הלב דואב, העיניים דומעות, הראש מורכן, אבל דבר אחד ברור כבר עכשיו: כוחות הרוע והרשע לא הצליחו לגבור על הטוב והאור. להפך, הם גרמו שהאור הטהור שקרן מבית-חב"ד במומביי יגבר ויתעצם אלף פעמים ככה. הם נטלו מבני-הזוג הולצברג את חייהם הגשמיים, אבל לא הצליחו לקחת מהם את מפעל-חייהם. להפך, המפעל הזה יעלה וישגשג ביתר שאת וביתר עוז, וכמותו מפעל השליחות ברחבי העולם כולו.
המרצחים הנתעבים הראו לעולם כולו את זה לעומת זה – את העדינות והטוהר של יהודים יראי-שמים ואוהבי-ישראל, מול האכזריות המבחילה של כוחות האופל. ספק אם הייתה אי-פעם המחשה ברורה כל-כך למרחק התהומי שבין 'הקול קול יעקב' לבין 'הידיים ידי עשיו'. הם הצליחו ללכד את העם היהודי כולו סביב אצילותם של בני-הזוג הולצברג, מתוך נחישות לעשות הכול כדי ששליחותם תימשך ותנצח את כוחות הרשע.
אם הרשעים הארורים ביקשו לפגוע בתנועת חב"ד – הם השיגו את ההפך הגמור. חסידות חב"ד כואבת ודומעת, מתייסרת בכאב אין-סופי, אבל חזקה מבכל עת. היא נחושה לגייס מתוכה את כל הכוחות כדי להמשיך ולהעצים את מפעל השליחות ואת הפצת האור והקדושה. היא שואבת עידוד ונחמה מהחיבוק החם והאוהב של המוני בית-ישראל, המתייצבים לימינה כאיש אחד בלב אחד בשעה הקשה הזאת.
האחדות היהודית
הטרור הנורא הזה המחיש לנו בדרך מצמררת את מושג האחדות היהודית. הנה, בבית אחד מוצאים משכן יהודים מחוגים רבים ומגוּונים. מבט אחד בתצלומי הקדושים הנוספים שנהרגו בבית הזה – הרב אריה-לייב (לייבוש) טייטלבאום, ר' בן-ציון קרומן, הגב' יוכבד אורפז, והגב' נורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד – מציג את כל הקשת שבעם-ישראל, ובכל-זאת כולם יכולים להימצא בבית אחד ולחלוק את הטוב שבהם זה עם זה.
האחדות הזאת צריכה ללוות אותנו הלאה, ומתוכה נהפוך את החושך לאור, עד האור הגדול של הגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
עד לפני שבוע הכירו אותם אלפי היהודים שזכו לבקר בבית-חב"ד, שבנו בעשר אצבעותיהם בבירת הודו. לרוב הציבור היו 'עוד זוג' של שלוחי חב"ד, שכמותם פועלים ברחבי העולם כארבעת-אלפים וחמש-מאות. השבוע הזה הביא אותם לכל בית בישראל ובעולם. כולנו למדנו להכיר את החיוך המקסים שלהם, את האהבה העצומה ששפעה מהם לכל אדם מישראל, את מסירותם הבלתי-רגילה לאורחים, את נחישותם למלא את השליחות למרות הקשיים והסבל שהיו מנת-חלקם. נפשנו יצאה לבנם הפעוט, מוישי, שרק בשבת האחרונה חגג את יום-הולדתו השני.
כלי-התקשורת הוצפו סיפורים ועדויות, חוויות ורשמים. מטיילים ואנשי עסקים, רבנים ושרים, אישי-ציבור ופשוטי-עם, שזכו להתארח בבית-חב"ד, סיפרו לנו על המשפחה המופלאה הזאת. פתאום קלטנו כולנו כמה חום ואהבה, כמה טוב וקדושה, יצאו מהבית הזה, ואיך כל מי שנכנס לתוכו נשבה מיד בחמימות ששפעו בני-הזוג.
זה לעומת זה
הלב נקרע מהמחשבה שהאנשים הצעירים היקרים והמופלאים האלה נקטפו מאיתנו באכזריות שטנית כל-כך. איך יכלו הרוע והשנאה להיכנס אל הבית הטהור והמלא אהבה?! איזה מוח מפלצתי היה מסוגל לתכנן את התקפת הטרור המטורפת הזאת?!
הלב דואב, העיניים דומעות, הראש מורכן, אבל דבר אחד ברור כבר עכשיו: כוחות הרוע והרשע לא הצליחו לגבור על הטוב והאור. להפך, הם גרמו שהאור הטהור שקרן מבית-חב"ד במומביי יגבר ויתעצם אלף פעמים ככה. הם נטלו מבני-הזוג הולצברג את חייהם הגשמיים, אבל לא הצליחו לקחת מהם את מפעל-חייהם. להפך, המפעל הזה יעלה וישגשג ביתר שאת וביתר עוז, וכמותו מפעל השליחות ברחבי העולם כולו.
המרצחים הנתעבים הראו לעולם כולו את זה לעומת זה – את העדינות והטוהר של יהודים יראי-שמים ואוהבי-ישראל, מול האכזריות המבחילה של כוחות האופל. ספק אם הייתה אי-פעם המחשה ברורה כל-כך למרחק התהומי שבין 'הקול קול יעקב' לבין 'הידיים ידי עשיו'. הם הצליחו ללכד את העם היהודי כולו סביב אצילותם של בני-הזוג הולצברג, מתוך נחישות לעשות הכול כדי ששליחותם תימשך ותנצח את כוחות הרשע.
אם הרשעים הארורים ביקשו לפגוע בתנועת חב"ד – הם השיגו את ההפך הגמור. חסידות חב"ד כואבת ודומעת, מתייסרת בכאב אין-סופי, אבל חזקה מבכל עת. היא נחושה לגייס מתוכה את כל הכוחות כדי להמשיך ולהעצים את מפעל השליחות ואת הפצת האור והקדושה. היא שואבת עידוד ונחמה מהחיבוק החם והאוהב של המוני בית-ישראל, המתייצבים לימינה כאיש אחד בלב אחד בשעה הקשה הזאת.
האחדות היהודית
הטרור הנורא הזה המחיש לנו בדרך מצמררת את מושג האחדות היהודית. הנה, בבית אחד מוצאים משכן יהודים מחוגים רבים ומגוּונים. מבט אחד בתצלומי הקדושים הנוספים שנהרגו בבית הזה – הרב אריה-לייב (לייבוש) טייטלבאום, ר' בן-ציון קרומן, הגב' יוכבד אורפז, והגב' נורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד – מציג את כל הקשת שבעם-ישראל, ובכל-זאת כולם יכולים להימצא בבית אחד ולחלוק את הטוב שבהם זה עם זה.
האחדות הזאת צריכה ללוות אותנו הלאה, ומתוכה נהפוך את החושך לאור, עד האור הגדול של הגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
