אנחנו שומעים כיום הצהרות מרחיקות-לכת מפי ראש-הממשלה, נשיא המדינה, שר-הביטחון ועוד אישים במערכת השלטון. התגובה הציבורית, אם היא קיימת, בדרך-כלל נקודתית, ומובן שהיא דועכת כעבור יום-יומיים. אבל כדאי לראות את היער כולו ולא רק את העצים.

מה שאנו רואים ושומעים בעת האחרונה הוא שלב מתקדם בהכשרת דעת הקהל לקראת המהלכים הנוראים והמסוכנים שהממשלה הנוכחית מבשלת. המהלכים האלה נרקמים בסתר, הרחק מעין הציבור. אמנם אנחנו שומעים על פגישות ושיחות שמתנהלות עם נציגי הרשות הפלסטינית. אנחנו מדוּוחים על עוד ועוד סבבי שיחות עם הסורים, בחסות תורכיה. רק מכיוון שמסתירים מאיתנו את תוכן השיחות, אין אנו מזדעקים. אבל תהיו בטוחים שלא מדברים שם על מזג-האוויר או על מתכוני בישול.

לעצור את ההסתה

בהתבטאויותיו האחרונות ראש-הממשלה מאפשר לנו לקבל מושג על העמדה הישראלית בשיחות האלה. ובכן, הוא מדבר במפורש על נסיגה לקווי 1967, על ירידה מרמת-הגולן ועל חלוקת ירושלים. עדיין אין מראים לנו מפות מדוייקות, אבל קל לשער במה מדובר. לכל היותר יציגו לפנינו כמה תיקוני גבול קלים כ'הישג היסטורי'.

כך נהפכו עמדות שוליים בשמאל הישראלי לעמדתה הרשמית של הממשלה, בלי שהתקיים דיון ציבורי אמיתי ובלי שהממשלה קיבלה מנדט מהעם למהלכים מסוכנים כל-כך. אך הלוא בדיוק בדרך הזאת נרקמו הסכמי אוסלו האומללים והונחתה התכנית האכזרית של הרס כל יישובי חבל עזה וצפון שומרון, וגירוש כעשרת-אלפים תושבים מבתיהם.

הכשרת דעת הקהל למהלך הזה נעשית בשני צירים. ההתבטאויות של אישים בכירים על הצורך 'להיפרד' מחבלי מולדת ולחזור לגבולות הבלתי-אפשריים שבהם חיינו לפני מלחמת ששת-הימים – נועדו לעשות את הוויתורים הללו למתקבלים על הדעת. אך בכך לא דיי. צריך גם להפוך את ההתנגדות למהלך המסוכן הזה לבלתי-לגיטימית. לכן בה בעת מתנהלת הסתה פרועה כנגד מתיישבי יהודה ושומרון.

צריך להבין: הממשלה מתכננת למעשה לעקור כמאתיים אלף יהודים מבתיהם. מהלך כזה ייתקל בהתנגדות ציבורית עזה, ובראש ובראשונה בהתארגנות של תושבי יהודה ושומרון והגולן לסיכולו. הדרך הנוחה ביותר להתגבר על ההתנגדות הזאת היא להפוך את התושבים לבריונים פורעי-חוק, לסהרוריים ולאויבי הדמוקרטיה.

את השיטה הזאת לא המציאו בישראל. לאורך כל הדורות ידעו היהודים שהסתה נגדם היא שלב ההכנה לקראת פוגרומים וגזֵרות. כך בדיוק פעל השלטון הקומוניסטי, כאשר פתח במלחמת חורמה כנגד היהדות. הרבנים הוצגו כפרזיטים, בתי-הכנסת כמקומות התארגנות אנטי-מהפכנית, המקוואות כמקור זיהום ומחלות, השחיטה היהודית כסכנה בריאותית. אחרי ההסתה הזאת היה קל לאסור את הרבנים וכלי-הקודש האחרים ולחסלם.

בעבור כל העם

לשמחתנו, הממשלה המסוכנת הזאת נפלה קודם שסיימה לרקום את ההסכמים הנוראים, אף שהיא מנסה ברגעיה האחרונים לקבוע עובדות בשטח, ובכך לכבול את ידי הממשלה הבאה. אנו עומדים עכשיו בנקודת-זמן קריטית, שבה עדיין אפשר לעצור את האסון המתרגש.

השבוע אנו קוראים על קניית מערת-המכפלה בידי אברהם אבינו בכסף מלא, וכפי שחז"ל אומרים, שמערת-המכפלה היא מן המקומות שאפילו אומות-העולם אינן יכולות לטעון כנגדם. היהודים היושבים בחברון מחזיקים את עיר-האבות בעבור כל העם, ודווקא נגדם מתנהל מסע ההסתה המכוער ביותר. זה הזמן להתעורר ולהדוף בכל העוצמה את ההסתה הפרועה הזאת, להציל את העם כולו מהסכנה החמורה, ולחזור להיות עם יהודי בריא.