מערכת COL
|
יום ח' חשוון ה׳תשס״ט
06.11.2008
מפחדים? זה טוב ● תבלין לשבת
הפחד הזה שקיים בנו, הוא אחד המתנות הגדולות שהקב"ה נתן לנו. הפחד הזה זה מה ששומר אותנו מסכנות בחיי היום-יום ■ יוסף-חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג, בתבלין השבועי לשבת למאמר המלא● וגם: שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון >>>
(אילוסטרציה: nana)
במהלך השנים בעבודתי כמאמן, גם באימונים אישיים וגם בקורסים, אני שמעתי אין-ספור פעמים מאנשים על הפחד שלהם, מה יהיה אם אני באמת יעשה את הצעד שאני כל-כך רוצה לעשות.
באימון אנחנו עובדים בפער שבין המקום (או המצב) שבו הבן-אדם עומד היום, לבין המקום (או המצב) שאליו הוא רוצה להגיע. אנחנו הרי יודעים שאם הייתה לנו איזו-שהיא הבטחה שכאשר נעשה את הצעד שאנחנו חולמים לעשות, שאנחנו נצליח להשיג את המטרה שלנו, אז הרי בטוח שאנחנו נעשה אותו. אבל מה נעשה שיש לנו את הפחד הזה, הפחד שאומר לנו מי אמר שאנחנו נצליח לעמוד בזה?
הפחד שאומר, אם היה לנו את הידע או את היכולת, היינו עושים את זה. הפחד הזה שאומר לנו שאם היה לנו בטחון עצמי, או הערכה עצמית אז היינו עושים הכול והיינו חיים חיים מאושרים.
בפרשת השבוע הפסוק הראשון מתחיל:
"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
הקב"ה אומר לאברהם ללכת אל המקום שהוא יראה לו. אז למה הקב"ה היה צריך להגיד לאברהם. מארצך. ממולדתך. ובית אביך?
למה לא היה מספיק להגיד לאברהם לך לך אל המקום אשר אראך? הפחד הזה שקיים בנו, הוא אחד המתנות הגדולות שהקב"ה נתן לנו. הפחד הזה זה מה ששומר אותנו מסכנות בחיי היום-יום. אבל אחד הדברים שנמצא ברשימה של הדברים שצריך לשמור עליו זה ההתקדמות שלנו בחיים.
כי אנחנו זזים למקום חדש בחיים שלנו למקום לא מוכר לנו, לכן אנחנו מעדיפים לשמור על הקיים, למרות שאנחנו לפעמים משלמים על זה מחיר יקר. אנחנו מעדיפים להישאר במקום שנוח לנו, בזה שאנחנו מכירים את המקום הזה לזה אנחנו קוראים "אזור הנוחות".
אימנתי פעם בחור שיצא ופתח עסק כעצמאי ולא הלך לו. באחד הפגישות הוא אמר לי: "אני לא יודע מה זה לעשות כסף, אני לא יודע מה זה שיש לי כסף", לכן הוא לא היה נותן שירות לאנשים. היה לו פחד להגיע למצב שיהיה לו כסף. הוא פחד שכשיהיה לו כסף, הוא לא יוכל לשלוט על זה. הוא גם פחד שביום שיהיה לו כסף אז כבר יהיה לו על מה "לבכות".
הקב"ה בעצם אומר לאברהם אני יודע שזה אזור הנוחות שלך "ארצך". אני יודע שאתה מחובר לפה אפילו רגשית "ממולדתך" ושפה יש לך שורשים. אחיזה וביטחון "מבית אביך".
אבל יש דבר נוסף, שכאשר יש לנו את הרצון להגיע יותר גבוה, לעשות משהו שאנחנו מרגישים שזה הייעוד שלנו בעולם הזה, צריכה להיות שזה יד מכוונת מלמעלה. וזה מה שהקב"ה אומר לאברהם "אל ארץ אשר אראך".
והנה הפסוקים שבאים מיד אחריו הקב"ה מבטיח שאם אנחנו נעשה את הצעד ונתקדם הקב"ה ייתן לנו את כל מה שאנחנו זקוקים לו כדי שנתקדם " ואעשך לגוי גדול ואברך ואגדלך שמך והיה ברכה".
דבר הנוסף שיש בפרשה זה מה שהקב"ה אומר לאברהם "ואברכה מברכיך ומקללך אָאֹר ונִבְרְכוּ בך כל משפחות האדמה".
כאשר אנחנו עושים צעד בחיים. ואנחנו מתקדמים. כאשר אנחנו אוזרים אומץ ועושים את הצעד הראשון כדי להתקדם בחיים. שאנחנו אוטומטית משפיעים ומשפרים את החיים של הסובבים אותנו.
שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון:
א.מה המטרה שלך?
ב.איזה דברים טובים יקרו לך אם תגיע לשם?
ג.למי זה עוד יכול להטיב אם אתה תגיע ליעד שלך בחיים?
ד.מה נדרש ממך כדי להגיע?
בהצלחה ושבת שלום,
יוסף-חיים בולטון
באימון אנחנו עובדים בפער שבין המקום (או המצב) שבו הבן-אדם עומד היום, לבין המקום (או המצב) שאליו הוא רוצה להגיע. אנחנו הרי יודעים שאם הייתה לנו איזו-שהיא הבטחה שכאשר נעשה את הצעד שאנחנו חולמים לעשות, שאנחנו נצליח להשיג את המטרה שלנו, אז הרי בטוח שאנחנו נעשה אותו. אבל מה נעשה שיש לנו את הפחד הזה, הפחד שאומר לנו מי אמר שאנחנו נצליח לעמוד בזה?
הפחד שאומר, אם היה לנו את הידע או את היכולת, היינו עושים את זה. הפחד הזה שאומר לנו שאם היה לנו בטחון עצמי, או הערכה עצמית אז היינו עושים הכול והיינו חיים חיים מאושרים.
בפרשת השבוע הפסוק הראשון מתחיל:
"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
הקב"ה אומר לאברהם ללכת אל המקום שהוא יראה לו. אז למה הקב"ה היה צריך להגיד לאברהם. מארצך. ממולדתך. ובית אביך?
למה לא היה מספיק להגיד לאברהם לך לך אל המקום אשר אראך? הפחד הזה שקיים בנו, הוא אחד המתנות הגדולות שהקב"ה נתן לנו. הפחד הזה זה מה ששומר אותנו מסכנות בחיי היום-יום. אבל אחד הדברים שנמצא ברשימה של הדברים שצריך לשמור עליו זה ההתקדמות שלנו בחיים.
כי אנחנו זזים למקום חדש בחיים שלנו למקום לא מוכר לנו, לכן אנחנו מעדיפים לשמור על הקיים, למרות שאנחנו לפעמים משלמים על זה מחיר יקר. אנחנו מעדיפים להישאר במקום שנוח לנו, בזה שאנחנו מכירים את המקום הזה לזה אנחנו קוראים "אזור הנוחות".
אימנתי פעם בחור שיצא ופתח עסק כעצמאי ולא הלך לו. באחד הפגישות הוא אמר לי: "אני לא יודע מה זה לעשות כסף, אני לא יודע מה זה שיש לי כסף", לכן הוא לא היה נותן שירות לאנשים. היה לו פחד להגיע למצב שיהיה לו כסף. הוא פחד שכשיהיה לו כסף, הוא לא יוכל לשלוט על זה. הוא גם פחד שביום שיהיה לו כסף אז כבר יהיה לו על מה "לבכות".
הקב"ה בעצם אומר לאברהם אני יודע שזה אזור הנוחות שלך "ארצך". אני יודע שאתה מחובר לפה אפילו רגשית "ממולדתך" ושפה יש לך שורשים. אחיזה וביטחון "מבית אביך".
אבל יש דבר נוסף, שכאשר יש לנו את הרצון להגיע יותר גבוה, לעשות משהו שאנחנו מרגישים שזה הייעוד שלנו בעולם הזה, צריכה להיות שזה יד מכוונת מלמעלה. וזה מה שהקב"ה אומר לאברהם "אל ארץ אשר אראך".
והנה הפסוקים שבאים מיד אחריו הקב"ה מבטיח שאם אנחנו נעשה את הצעד ונתקדם הקב"ה ייתן לנו את כל מה שאנחנו זקוקים לו כדי שנתקדם " ואעשך לגוי גדול ואברך ואגדלך שמך והיה ברכה".
דבר הנוסף שיש בפרשה זה מה שהקב"ה אומר לאברהם "ואברכה מברכיך ומקללך אָאֹר ונִבְרְכוּ בך כל משפחות האדמה".
כאשר אנחנו עושים צעד בחיים. ואנחנו מתקדמים. כאשר אנחנו אוזרים אומץ ועושים את הצעד הראשון כדי להתקדם בחיים. שאנחנו אוטומטית משפיעים ומשפרים את החיים של הסובבים אותנו.
שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון:
א.מה המטרה שלך?
ב.איזה דברים טובים יקרו לך אם תגיע לשם?
ג.למי זה עוד יכול להטיב אם אתה תגיע ליעד שלך בחיים?
ד.מה נדרש ממך כדי להגיע?
בהצלחה ושבת שלום,
יוסף-חיים בולטון
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
