ילדים ב-COL: פרשת לך-לך
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי | דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת לֶךְ-לְךָ
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ . ." (בראשית יב,א)
יְהוּדִי יָקָר, בּוֹא וְהַנַּח תְּפִלִּין!
גַּם אִם עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ לָמָּה וּמַדּוּעַ
אָנָּא עֲשֵׂה זֹאת בְּאֹפֶן קָבוּעַ!
פָּרָשָׁתֵנוּ נִפְתַּחַת בַּצִּוּוּי הָרִאשׁוֹן, לַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן.
"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ" – מְצַוֶּה ה' אֶת אַבְרָהָם וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן מֻרְעָפוֹת עַל רֹאשׁ אַבְרָהָם הַבְטָחוֹת וּבְרָכוֹת הַמְּלַוּוֹת בַּהֶמְשֵׁךְ אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ לְדוֹרוֹתָיו.
קוֹרְאִים יְקָרִים:
מָה בְּעֶצֶם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, מִן הַפָּרָשׁוֹת הַקּוֹדְמוֹת? מְאוּמָה! הַהֶכֵּרוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ עִם אַבְרָהָם, מַתְחִילָה בַּצִּוּוּי שֶׁהוּא מְקַבֵּל: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ...", וּמִיָּד אַחַר-כָּךְ אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּקַבֵּל אַבְרָהָם. מַדּוּעַ?! בִּזְכוּת מָה? הַאִם עַל קִיּוּם הַצִּוּוּי הַבּוֹדֵד הַזֶּה, כְּבָר מַגִּיעוֹת הַבְטָחוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ – "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ..."?
אֶלָּא שֶׁהַצִּוּוּי הַזֶּה, הוּא יְסוֹד הַהֶבְדֵּל בֵּין הַיְּהוּדִי לְבֵין הַגּוֹי. הֲרֵי גַּם לְמִי שֶׁאֵינָם יְהוּדִים יֵשׁ קֶשֶׁר עִם בּוֹרֵא הָעוֹלָם. אֲבָל הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם מְבֻסָּס עַל מָה שֶׁהֵם מִצִּדָּם מְסֻגָּלִים לְהָבִין, לַחְשֹׁב וְלִרְצוֹת לַעֲשׂוֹת.
הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַיְּהוּדִים עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבֻסָּס עַל הַצִּוּוּיִים הָאֱלֹקִיִּים הַנִּתָּנִים לָהֶם עַל-מְנָת לִלְמֹד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
כַּאֲשֶׁר ה' מְצַוֶּה עַל יְהוּדִי צִוּוּי כָּלְשֶׁהוּ, הַיְּהוּדִי מִתְרוֹמֵם וּמִתְחַבֵּר אֶל הָאֵין-סוֹף הָאֱלֹקִי. זֶהוּ סוּג שֶׁל קֶשֶׁר מֻפְלָא בֵּין הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה לְבֵין בּוֹרְאָהּ.
לָכֵן, עֶצֶם הַפְּנִיָּה שֶׁל ה' אֶל אַבְרָהָם בַּצִּוּוּי הָרִאשׁוֹן – "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם..." – הִיא הָעוֹשָׂה אוֹתוֹ רָאוּי לְכָל הַבְּרָכוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהוּא מְקַבֵּל.
וּמַהוּ הַצִּוּוּי הָרִאשׁוֹן? "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ" – צֵא מִן הַהֶרְגֵּלִים שֶׁלְּךָ וּמִן הַהַגְבָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם וֶהֱיֵה יְהוּדִי אֱלֹקִי, הַמְּסֻגָּל לְמַעֲשִׂים הַדּוֹרְשִׁים הִתְרוֹמְמוּת מֵעֵבֶר לִקְשָׁיֵי הָעוֹלָם.
(לקוטי שיחות, חלק כה, שיחה א)
הסיפור השבועי |
פְּגִישָׁה פִּתְאוֹמִית
בִּשְׁנַת תקצ"א כָּבַשׁ הַצָּאר הָרוּסִי פָּסְקֶבִיץ אֶת פּוֹלִין. הוּא הָיָה אָדָם עַז-נֶפֶשׁ וְעָרִיץ, שֶׁהִטִּיל אֶת חִתָּתוֹ עַל כָּל נְתִינָיו. לִיהוּדֵי הַמְּדִינָה הָיְתָה סִבָּה נוֹסֶפֶת לַחְשֹׁשׁ מִפָּנָיו, וְהִיא – הֱיוֹתָם יְהוּדִים, כַּמּוּבָן. תָּרְמָה לְכָךְ גַּם הָעֻבְדָּה שֶׁסְּבִיב הַצָּאר הִסְתּוֹפְפוּ כַּמָּה יְהוּדִים מְשֻׁמָּדִים. וְאָמְנָם הַהִתְנַכְּלֻיּוֹת שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן לַיְּהוּדִים, וּבְעִקָּר לַמִּמְסָד הָרַבָּנִי, רַבּוּ מְאוֹד בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים זֻמַּן רַבָּהּ שֶׁל רָאדוֹם, הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַנְּדוֹי (נֶכְדּוֹ שֶׁל בַּעַל הַ'נּוֹדָע בִּיהוּדָה'), לְהִתְיַצֵּב בְּיוֹם מְסֻיָּם בְּאַרְמוֹן הַצָּאר בְּוַרְשָׁה. לִבּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נִתְמַלֵּא חֲרָדָה נֹכַח הַזְמָנַת-הַפֶּתַע, שֶׁסִּבָּתָהּ לֹא נִמְסְרָה לוֹ.
כְּשֶׁהוֹפִיעַ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאַרְמוֹן הַצָּאר, הוּבַל לִטְרַקְלִין גָּדוֹל וּמְפֹאָר. שָׁם, לְהַפְתָּעָתוֹ, פָּגַשׁ שְׁנֵי רַבָּנִים נוֹסָפִים, שֶׁכְּמוֹתוֹ הֻזְמְנוּ גַּם-כֵּן לְאוֹתָהּ פְּגִישָׁה. הַשְּׁלֹשָׁה הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה בְּלֹא שֶׁיִּהְיֶה לְאִישׁ מֵהֶם מֻשָּׂג קָלוּשׁ עַל מַטְּרַת הַזְמָנָתָם.
כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת נִכְנַס שָׁלִישׁוֹ שֶׁל הַצָּאר, וּמָסַר כִּי הַפְּגִישָׁה נִדְחֲתָה בְּשָׁעָה. בְּתוֹךְ כָּךְ הִכְנִיס אַחַד הַמְּשָׁרְתִים לַטְּרַקְלִין, כִּסְּאוֹת בַּעֲבוּר שְׁלֹשֶׁת הָרַבָּנִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה מָתוּחַ מִכְּדֵי לָשֶׁבֶת. הוּא הִתְהַלֵּךְ בַּטְּרַקְלִין אָנָה וְאָנָה, מוֹגִיעַ אֶת מוֹחוֹ בְּנִסָּיוֹן לְנַחֵשׁ מִנַּיִן תִּפָּתַח הָרָעָה. בְּעוֹדוֹ פּוֹסֵעַ מִצַּד לְצַד, חוֹלֵף בַּפַּעַם הַמִּי-יוֹדֵעַ-כַּמָּה לְיַד אֲרוֹן זְכוּכִית סָגוּר וּבוֹ סְפָרִים שׁוֹנִים, צָד לְפֶתַע אֶת עֵינָיו סֵפֶר דַּק, שֶׁהָיָה מֻנָּח מֵעַל הָאֲרוֹן. לְהַפְתָּעָתוֹ, זֶה הָיָה חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר, בְּאוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת.
מָה לְחֻמָּשׁ עִבְרִי בִּטְרַקְלִינוֹ שֶׁל הַצָּאר? שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ בִּפְלִיאָה. הוּא עִלְעֵל בַּסֵּפֶר בִּזְרִיזוּת וְאַחַר הֶחְזִירוֹ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה מֻנָּח.
רַחַשׁ מִכִּוּוּן הַכְּנִיסָה בִּשֵּׂר אֶת כְּנִיסַת הַצָּאר וּפָמַלְיָתוֹ. הָרַבָּנִים קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם בְּהַדְרַת-כָּבוֹד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה יָכֹל לְהַבְחִין כִּי בֵּין אַנְשֵׁי הַפָּמַלְיָה נִמְצָא יְהוּדִי מְשֻׁמָּד, שֶׁלֹּא פַּעַם בֶּעָבָר כְּבָר נֶאֱלַץ לְהִתְמוֹדֵד עִם נִסְיוֹנוֹתָיו הַחוֹזְרִים שֶׁל הָאִישׁ לִפְגֹּעַ בַּיַּהֲדוּת.
לְלֹא הַקְדָּמוֹת מְיֻתָּרוֹת פָּתַח הַצָּאר וְשָׁאַל אֶת הָרַבָּנִים: "מִי נֶחְשָׁב אֶצְלְכֶם, הַיְּהוּדִים, הַפּוֹסֵק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁדְּבָרָיו מְחַיְּבִים אֶת כֻּלְּכֶם?".
"מֹשֶׁה רַבֵּנוּ", הִקְדִּים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת חֲבֵרָיו, בִּתְשׁוּבָה שֶׁכְּמוֹ הָיְתָה מֻנַּחַת עַל לְשׁוֹנוֹ. "הוּא הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה מִסִּינַי, לְאַחַר שֶׁקִּבְּלָהּ מִיְּדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-כֵּן דְּבָרָיו מְחַיְּבִים אֶת כֻּלָּנוּ".
"וּמִי הַבָּא בַּתּוֹר אַחֲרָיו בַּחֲשִׁיבוּתוֹ?", שָׁאַל הַצָּאר.
"יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן", הִזְדָּרֵז שׁוּב רַבָּהּ שֶׁל רָאדוֹם לְהָשִׁיב.
"וְאַחֲרָיו?", הוֹסִיף הַצָּאר לִשְׁאֹל.
הֵחֵל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְפָרֵט בְּאָזְנֵי הַצָּאר וּפָמַלְיָתוֹ אֶת סֵדֶר הַדּוֹרוֹת שֶׁל עַם-יִשְׂרָאֵל: "הַזְּקֵנִים, הַנְּבִיאִים, הַשּׁוֹפְטִים, הַתַּנָּאִים, הָאָמוֹרָאִים, הַגְּאוֹנִים..."
"דַּי!", קָטַע הַצָּאר אֶת תְּשׁוּבָתוֹ בְּקֹצֶר-רוּחַ בּוֹלֵט וְשָׁאַל: "הַאִם דִּבְרֵיהֶם שֶׁל כָּל הַמַּנְהִיגִים שֶׁמָּנִיתָ, מְשַׁקְּפִים אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי כֻּלּוֹ, אוֹ שֶׁמָּא אֶת דַּעְתָּם הַפְּרָטִית בִּלְבַד?".
כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה רִחֵף עַל שְׂפָתָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חִיּוּךְ שָׁלֵו וְרָגוּעַ. "דִּבְרֵיהֶם הֵם בִּבְחִינַת פֵּרוּשִׁים, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ כִּי שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם פְּסִיקָה הַמְּחַיֶּבֶת אֶת הַכֹּל".
עֲמִיתָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֶאֶלְצוּ לְהַאֲזִין לִתְשׁוּבָה זוֹ, הַבִּלְתִּי-נְכוֹנָה בַּעֲלִיל, כְּשֶׁהֵם תְּמֵהִים מְאוֹד. מוּבָן שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו לְעֵינֵי הַגּוֹיִים. בְּסֵתֶר לִבָּם הִתְפַּלְּלוּ שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה וּמַדּוּעַ.
הַצָּאר נִרְאָה שְׂבַע-רָצוֹן מֵהַתְּשׁוּבוֹת שֶׁקִּבֵּל לִשְׁאֵלוֹתָיו. הוּא נָד קַלּוֹת בְּרֹאשׁוֹ וְיָצָא מֵהַטְּרַקְלִין כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא. דָּבָר אֶחָד הָיָה בָּרוּר לָרַבָּנִים – אִם סַכָּנָה כָּלְשֶׁהִי רִחֲפָה מֵעַל רָאשֵׁיהֶם וְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, הִיא פָּגָה וְנֶעֶלְמָה.
רַק בְּהַגִּיעָם אֶל מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן הֵעֵזּוּ הַשְּׁנַיִם לְבַקֵּשׁ מֵעֲמִיתָם הֶסְבֵּר לִתְשׁוּבָתוֹ הַמַּטְעָה.
כָּעֵת הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יָכֹל לְחַיֵּךְ בְּפֶה מָלֵא. אֵינְכֶם מְבִינִים, אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁהִמְתַּנּוּ לְבוֹא הַצָּאר, נִתְקַלְתִּי בְּחֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל אֲרוֹן הַסְּפָרִים. מָה עוֹשֶׂה הַסֵּפֶר בִּטְרַקְלִינוֹ שֶׁל הַצָּאר?! תָּהִיתִי. כְּשֶׁעִלְעַלְתִּי בַּחֻמָּשׁ, גִּלִּיתִי קֵפֶל בְּרֹאשׁ אַחַד הָעַמּוּדִים. שָׁם הוֹפִיעַ הַפָּסוּק: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל". מִתַּחַת לַפָּסוּק הוֹפִיעַ פֵּרוּשׁ הָ'אוֹר הַחַיִּים' הַקָּדוֹשׁ, הָעוֹמֵד עַל כָּךְ שֶׁרַק כַּאֲשֶׁר הַמֵּת הוּא מִיִּשְׂרָאֵל, מְטַמֵּא גּוּפוֹ אֶת הָאֹהֶל, וְאִלּוּ גּוּפַת אָדָם מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָהּ מְטַמֵּאת. בַּהֶמְשֵׁךְ מְפָרֵט הָ'אוֹר הַחַיִּים' אֶת מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
בִּרְאוֹתִי זֹאת הֵבַנְתִּי מִיָּד כִּי יָדוֹ שֶׁל אַחַד הַמּוּמָרִים בַּדָּבָר וְכִי בְּדֶרֶךְ זוֹ מְנַסֶּה הַלָּה לְהַשְׁחִיר אֶת פָּנֵינוּ וּפְנֵי הַיַּהֲדוּת כֻּלָּהּ בְּעֵינֵי הַצָּאר. לְפִיכָךְ סוֹבַבְתִּי אֶת תְּשׁוּבָתִי בְּדֶרֶךְ שֶׁתַּבְהִיר לַצָּאר, כִּי דִּבְרֵי הָ'אוֹר הַחַיִּים' אֵינָם הֲלָכָה הַמְּחַיֶּבֶת אֶת הַכֹּל אֶלָּא פַּרְשָׁנוּת 'פְּרָטִית'...
לְיָמִים הִתְבָּרֵר כִּי הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַנְּדוֹי קָלְעָה אֶל הַשַּׂעֲרָה, וְכִי אָמְנָם יָדוֹ שֶׁל הַמְּשֻׁמָּד, שֶׁנִּלְוָה אֶל הַצָּאר בִּכְנִיסָתוֹ, הִיא שֶׁבָּחֲשָׁה בַּקְּדֵרָה. בִּזְכוּת רְאִיָּתוֹ הַמַּעֲמִיקָה וּתְשׁוּבָתוֹ הַמְּחֻכֶּמֶת, הוּנְחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצָּאר וְנִמְנְעָה צָרָה גְּדוֹלָה.
מבט לגאולה | מנדי הרשקוביץ
אֲחָיוֹת לִתְפִלָּה
יוֹם חַם הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שְׁלִישִׁי, חַם וְדָבִיק. תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם הָרְגִילִים לְמֶזֶג-אֲוִיר קָרִיר יוֹתֵר – וּבְוַדַּאי בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן – הִשְׁתַּדְּלוּ לְהִסְתַּגֵּר בְּבָתֵּיהֶם וְנִמְנְעוּ מִלָּצֵאת אֶל הָרְחוֹב הַמַּחֲנִיק שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.
רַק בְּבַיִת אֶחָד, שִׁדְּלָה הַבַּת אֶת אִמָּהּ שֶׁתַּרְשֶׁה לָהּ לָצֵאת הַחוּצָה. "אִמָּא", הִיא הִתְחַנְּנָה, "הַיּוֹם בַּלַּיְלָה י"א חֶשְׁוָן, יוֹם פְּטִירָתָהּ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ! אֲנִי כָּל-כָּךְ רוֹצָה לָלֶכֶת הַיּוֹם לְקֶבֶר-רָחֵל וּלְבַקֵּשׁ עֲבוּר אַבָּא! אֲנִי רוֹצָה שֶׁגַּם אַתְּ תָּבוֹאִי וְלֹא נָזוּז מִשָּׁם עַד שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ תִּתְקַבֵּל!".
"שִׁירָה...", קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא הָיָה עָיֵף, סָדוּק מֵהֶחֳדָשִׁים הַקָּשִׁים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָבְרוּ עַל בֵּית וַיְסְמַן הַשָּׁקֵט תָּמִיד. "אֲנִי בְּוַדַּאי לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת, הַיְּלָדִים צְרִיכִים לְפָחוֹת אוֹתִי! אֲבָל אַתְּ, סְעִי וְהִתְפַּלְּלִי... וּמִי יִתֵּן שֶׁיִּתְקַבְּלוּ תְּפִלּוֹתַיִךְ".
עַל הָאוֹטוֹבּוּס הָרִאשׁוֹן הַיּוֹצֵא לְקֶבֶר-רָחֵל, כְּבָר יָשְׁבָה שִׁירָה – מְנַצֶּלֶת גַּם אֶת הַדֶּרֶךְ, עוֹד לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה, כְּדֵי לוֹמַר בְּכַוָּנָה מִסְפַּר מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים נוֹסָפִים. בִּדְבֵקוּתָהּ, כִּמְעַט וְלֹא הִבְחִינָה שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס כְּבָר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם וְהָאֲנָשִׁים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת.
זֶרֶם הַנָּשִׁים הוֹבִיל אוֹתָהּ הַיְשֵׁר אֶל הַצִּיּוּן. הִיא שָׂמְחָה שֶׁהִקְדִּימָה לָבוֹא, כָּךְ שֶׁעֲדַיִן נוֹתַר עֲבוּרָהּ מָקוֹם צָמוּד מַמָּשׁ אֶל הַמַּצֵּבָה עַצְמָהּ.
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", הִיא נִשְׁעֲנָה עַל הַמַּצֵּבָה הַמְּכֻסָּה בַּפָּרֹכֶת הָאַרְגְּמָנִית, בִּקְּשָׁה וְהִתְחַנְּנָה בִּמְלֹא הַכַּוָּנָה, "אָנָּא, שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְיִצְחָק-שְׁלֹמֹה בֶּן גִּיטָא בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. אָנָּא, אֲנִי מַבְטִיחָה לְהִתְנַהֵג טוֹב יוֹתֵר"...
שָׁעָה אֲרֻכָּה עָבְרָה, שִׁירָה עֲדַיִן עוֹמֶדֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת, אַךְ הַתְּחוּשָׁה בְּלִבָּה כְּבֵדָה. הִיא מַרְגִּישָׁה כְּמִין חוֹמָה אֲטוּמָה הָעוֹמֶדֶת וּמַפְרִיעָה לִתְפִלּוֹתֶיהָ לְהִתְקַבֵּל...
הִיא נִסְּתָה לְהִתְאַמֵּץ לְהִתְרַכֵּז עוֹד יוֹתֵר, אַךְ אָז הֻפְרְעוּ כַּוָּנוֹתֶיהָ וּתְפִלּוֹתֶיהָ מֵרַעַשׁ הַנָּשִׁים הַנּוֹסָפוֹת שֶׁהִצְטָרְפוּ. אַרְבָּעָה אוֹטוֹבּוּסִים מְלֵאִים מִבְּנֵי-בְּרַק וּמִיְּרוּשָׁלַיִם הִגִּיעוּ זֶה עַתָּה לַמָּקוֹם! בְּמַאֲמָץ נוֹסָף נִסְּתָה לְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתָהּ בְּכַוָּנָה – "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁלַח כְּבָר אֶת הַמָּשִׁיחַ וְכָל עַם-יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּרִיאִים..." – אַךְ אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת נִדְחֲפָה מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָהּ, וְהֵחֵלָּה לְהִתְפַּלֵּל, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק – לִצְעֹק: "אוֹי... אוֹי...", צָעֲקָה הַזְּקֵנָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ בְּקוֹל גָּדוֹל. "אוֹי... אֵילוּ צָרוֹת יֵשׁ לְעַם-יִשְׂרָאֵל! אוֹי... מָתַי כְּבָר יִהְיֶה טוֹב?".
"אוּף!", קִנְּנָה בְּשִׁירָה תְּחוּשַׁת אַכְזָבָה. "כָּל-כָּךְ רָצִיתִי לְכַוֵּן בַּיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה, בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. שִׁלַּמְתִּי בִּשְׁבִיל זֶה, נָסַעְתִּי מֻקְדָּם כְּדֵי שֶׁאַצְלִיחַ לִתְפֹּס מָקוֹם צָמוּד לְצִיּוּן רָחֵל אִמֵּנוּ, וְעַכְשָׁו הַכֹּל נֶהֱרַס בִּגְלַל הָאִשָּׁה הַמַּרְגִּיזָה הַזֹּאת!".
וּפִתְאוֹם, הִיא תָּפְסָה אֶת עַצְמָהּ. "שִׁירָה!", הִיא גָּעֲרָה בְּעַצְמָהּ. "אַתְּ נִצֶּבֶת אֶל מוּל קִבְרָהּ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ... רָחֵל, שֶׁמָּסְרָה אֶת הַסִּימָנִים לַאֲחוֹתָהּ. רָחֵל הַוַּתְרָנִית, שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לְהַקְרִיב אֶת עַצְמָהּ וּרְצוֹנָהּ, וּבִלְבַד שֶׁאֲחוֹתָהּ לֹא תִּתְבַּיֵּשׁ! רָחֵל אִמֵּנוּ, שֶׁהִסְכִּימָה לְהִקָּבֵר בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ בִּמְקוֹם בִּמְעָרַת-הַמַּכְפֵּלָה, וּבִלְבַד שֶׁתּוּכַל לִהְיוֹת לְעֵזֶר לְעַם-יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם לַגָּלוּת! בִּזְכוּת זֶה הֲרֵי ה' הִבְטִיחַ לָהּ שֶׁלְּבַסּוֹף יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל יִגָּאֲלוּ וְיַחְזְרוּ לִגְבוּלָם! וְאַתְּ, בְּיוֹם פְּטִירָתָהּ, בִּמְקוֹם לִלְמֹד מִמֶּנָּה וְלָלֶכֶת בִּדְרָכֶיהָ, אַתְּ עוֹמֶדֶת לְיַד מְקוֹם מְנוּחָתָהּ וּמִתְרַגֶּזֶת עַל מִי שֶׁדּוֹחֶפֶת אוֹתָךְ?".
וּבְהַחְלָטָה שֶׁל רֶגַע, הִסְתּוֹבְבָה שִׁירָה מִמְּקוֹמָהּ וּפָנְתָה אֶל הָאִשָּׁה: "סְלִיחָה גְּבֶרֶת, הִנֵּה אַתְּ יְכוֹלָה לְהִכָּנֵס לְכָאן, צָמוּד לַצִּיּוּן! אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲמֹד גַּם מֵאָחוֹר!".
"הוֹ, תּוֹדָה רַבָּה! כָּל הַכָּבוֹד!", הִתְרַגְּשָׁה הָאִשָּׁה. "תְּבֹרְכִי מִן הַשָּׁמַיִם בְּכָל הַבְּרָכוֹת! לְמָה אַתְּ זְקוּקָה – שִׁדּוּךְ? פַּרְנָסָה? בְּרִיאוּת? שֶׁתִּזְכִּי לְכָל הַבְּרָכוֹת עוֹד הַשָּׁנָה בִּמְהִירוּת!". וְכָךְ, בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת הִרְעִיפָה הָאִשָּׁה, שֶׁכְּבָר לֹא הָיְתָה נִרְאֵית מַרְגִּיזָה כָּל-כָּךְ, מְלֹא חָפְנַיִם שֶׁל בְּרָכוֹת עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל שִׁירָה.
וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הוּקַל לְפֶתַע עַל לִבָּהּ שֶׁל שִׁירָה. הִיא הִרְגִּישָׁה בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה שֶׁהַחוֹמָה הַחוֹסֶמֶת נָפְלָה, וּתְפִלּוֹתֶיהָ הִתְקַבְּלוּ. נִדְמֶה הָיָה לָהּ שֶׁכְּמִין בַּת-קוֹל מִשָּׁמַיִם עוֹנָה אַחֲרֶיהָ: "יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ שִׁירָה, אַבָּא שֶׁלָּךְ יִהְיֶה בָּרִיא. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יָשׁוּבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם".
סיפורי חסידים
מְסִירוּת-נֶפֶשׁ לַתּוֹרָה
אֶחָד מִתַּלְמִידֵי-הַחֲכָמִים בָּעִיר דָּקְשִׁיץ הָיָה אֱלִימֶלֶךְ קָזִינִיץ. הוּא בָּא מִמִּשְׁפָּחָה עֲנִיָּה מְאוֹד, וּפַעַם סִפֵּר כֵּיצַד זָכָה לִלְמֹד תּוֹרָה:
"אָבִי הִתְפַּרְנֵס מִכְּרִיַּת חוֹל. הוּא הָיָה נוֹסֵעַ עִם סוּסוֹ הַכָּחוּשׁ אֶל מִחוּץ לָעִיר וּמְמַלֵּא אֶת הָעֲגָלָה חוֹל, חוֹזֵר הָעִירָה וּמוֹכֵר אֶת הַחוֹל. מֵ'עִסְקָה' כָּזֹאת הִרְוִיחַ חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה קוֹפֵּיקוֹת. בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקְּצָרִים הָיָה מַסְפִּיק לַעֲרֹךְ שְׁנֵי סִיבוּבִים בִּלְבַד, וְהָרֶוַח הַיּוֹמִי הִסְתַּכֵּם בִּשְׁלֹשִׁים קוֹפֵּיקוֹת.
"מוּבָן שֶׁלֹּא נִשְׁאַר הַרְבֵּה מִ'מַּשְׂכֹּרֶת' כָּזֹאת, וּבְכָל-זֹאת הִקְפִּיד אָבִי לְשַׁלֵּם בַּעֲבוּרִי שְׂכַר לִמּוּד. כֶּסֶף לְנַעֲלַיִם לֹא הָיָה. בַּקַּיִץ הָיִיתִי הוֹלֵךְ לַ'חֵדֶר' יָחֵף. בַּחֹרֶף הָיָה אָבִי נוֹשֵׂא אוֹתִי עַל כְּתֵפָיו לַ'חֵדֶר', וּבָעֶרֶב לוֹקֵחַ אוֹתִי עַל כַּפָּיו בַּחֲזָרָה. מְסִירוּת-נֶפֶשׁ כָּזֹאת אֵינָהּ שָׁבָה רֵיקָם".
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
